שושלת זאגווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שושלת זאגווה
מדינה האימפריה האתיופית
מייסד מארה תקלה היימנות
השליט האחרון יטברק
שנת ייסוד 933
התפזרות 1270
הדחה המהפכה הסולומונית
אתניות אגאו

שושלת זאגווה (מכונה גם "בית משה") היא שושלת קיסרים ששלטו באימפריה האתיופית מ-928 עד-1270 שושלת זו היא היחידה מכל שליטי האימפריה שלא התייחסה לזרעו של מנליק בנם של מלכת שבא ושלמה המלך, ולכן התקשתה לשלוט בחבשים שראו בהם כבלתי חוקיים לכתר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת האתיופית בשנת 858 יהודית מלכת ממלכת ביתא ישראל התקוממה כנגד קיסרות אקסום וכבשה את שטחה, קיסר אקסום דיל נהואד מצא מקלט בשאווה ושם המשיך לשלוט המסורת מספרת שהברית ההדוקה בין האגאו ליהודים התמוטטה ומלכי ביתא ישראל נלחמו כנגדם במחוז לסתה לחימה זו גרמה להגירה של תושבי האגאו צפונה לאזור בוגוס שם הם מצאו מקלט וצאצאיהם נקראים כיום ביליאנים. בשנת 933 המצביא הצבאי מארה תקלה היימנות רצח את הקיסר דיל נהואד והצליח להשיב את השטחים הנוצריים בצפון אתיופיה שנשלטו על ידי היהודים תחת שלטון השושלת שייסד "שושלת זאגווה" שפירושה בשפת האגאו "זא" ("מתוך") ו"אגאווה" ("האגאו"). בגלל שלא היו מצאצאי מנליק ואפילו לא היו שמים אלא כושים לחבשים הנוצרים היה קשה לראותם בתור שליטים ולכן שושלת זו ייחסה את עצמה לצאצאי משה רבנו ואשתו צפורה. ‏ממלכתם של הזאגווה כללה את רמת אריתריאה, טיגראי, וג, לסתה, דמות ובגמדר. הזאגווה כמו קבעו בירה חדשה בלסתה העיירה רוהה כיום לליבלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]