צפורה
ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם למדור רכילותי, ראו ציפורה (רכילות).
צפורה (נכתב במקרא צִפֹּרָה) היא דמות מקראית, בתו של יתרו כהן מדין ואשתו של משה רבנו.
תוכן עניינים |
בסיפור המקראי [עריכה]
צפורה מוזכרת בשמה מספר פעמים בספר שמות:
- "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה. וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה." (ספר שמות, פרק ב', פסוקים י"ח-כ"ב) - יתרו משיא את בתו צפורה למשה, לאחר שמשה הציל אותה ואת אחיותיה מיד הרועים המדיינים שהציקו להן.
- "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. כה וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. כו וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת" (ספר שמות, פרק ד', פסוקים כ"ד-כ"ו). - כאשר משה הולך בציווי ה' להראות אותות ומופתים לפני פרעה כדי שיוציא את עם ישראל ממצרים.
- "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת-צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ." (ספר שמות, פרק י"ח, פסוק ב'). - משה שילח את צפורה לתקופה מסוימת. בתקופה זו היא חזרה אל אביה יתרו במדיין. מאוחר יותר יתרו החזיר את צפורה ואת בניה אל משה.
צפורה ילדה למשה שני בנים: גרשם ואליעזר.
איזכור אפשרי גם בספר במדבר:
- "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח" (ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק א') - מרים מתלוננת באוזני אהרן על אודות האישה ה"כושית" אשר לקח משה, כלומר אודות שנתגרש ממנה אחר מתן תורה.
על פי הפירוש המקובל האישה הכושית היא צפורה.
פרשני המקרא [עריכה]
הצלה ממוות [עריכה]
פירוש הדברים: כאשר משה היה בדרך, לעת לילה במקום לינתו (מלון הוא מקום הלינה), בא מלאך ורצה להמיתו ("לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש עונש מיתה"[1]).
מסביר רש"י באיזה אופן המלאך רצה להורגו: "והיה המלאך נעשה כמין נחש, ובולעו מראשו ועד ירכיו, וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום, הבינה ציפורה שבשביל המילה הוא". מהר לקחה ציפורה סכין, וחתכה את עורלת בנה גרשום והשליכה את העורלה לרגליו של משה ("ותגע לרגליו"). אז אמרה על בנה, "הורג אישי אתה לי" (בגללך בעלי כמעט נרצח). מיד לאחר מכן עזב המלאך את משה.
אישה כושית [עריכה]
לפי הבבלי: "על אודות האשה הכושית אשר לקח וכי כושית שמה והלא ציפורה שמה אלא מה כושית משונה בעורה אף ציפורה משונה במעשיה" (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף טז, עמוד ב)
רש"י מבאר שהייתה אישה יפה, ולכן נקראת כושית[2], כי:
- "הכל מודים ביופייה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי"
- כושית בגימטריה יפת מראה
- "על שם נויה נקראת כושית, כאדם הקורא את בנו נאה כדי שלא תשלוט בן עין רעה
ר' אברהם אבן עזרא מפרש את הדברים כפשוטם ואומר כך[3]: "זו הכושית היא צפורה כי היא מדינית ומדינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית"
אזכורים בתרבות הפופולרית [עריכה]
- בסרט עשרת הדיברות
- בסרט נסיך מצרים
- חברת הקוסמטיקה ספורה (Sephora) הנקראת לפי המילה היוונית "sephos" שמשמעה "יופי" ועל שם ציפורה, אשתו היפה של משה.
