צפורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין "קברי האמהות" בטבריה בו טמונה צפורה, על פי המסורת (לצד זלפה, יוכבד, אביגיל, בלהה ואלישבע).

צפורה (נכתב במקרא צִפֹּרָה) היא דמות מקראית, בתו של יתרו כהן מדין ואשתו של משה רבנו. צפורה ילדה למשה שני בנים: גרשם ואליעזר.

בסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגישת משה וצפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפורה מוזכרת בשמה מספר פעמים בספר שמות:

  • "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ מִהַרְתֶּן בֹּא הַיּוֹם. וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן. וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה. וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה." (ספר שמות, פרק ב', פסוקים י"ח-כ"ב) - יתרו משיא את בתו צפורה למשה, לאחר שמשה הציל אותה ואת אחיותיה מיד הרועים המדיינים שהציקו להן.

מילת אליעזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפורה מלה את בנה.

כאשר משה הולך בציווי ה' להראות אותות ומופתים לפני פרעה כדי שיוציא את עם ישראל ממצרים, בא מלאך בכוונה להרוג אותו.

וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

ספר שמות, פרק ד', פסוקים כ"ד-כ"ו

פירוש הדברים: כאשר משה היה בדרך, לעת לילה במקום לינתו (מלון הוא מקום הלינה), בא מלאך ורצה להמיתו ("לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש עונש מיתה"‏[1]).

מסביר רש"י באיזה אופן המלאך רצה להורגו: "והיה המלאך נעשה כמין נחש, ובולעו מראשו ועד ירכיו, וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום, הבינה ציפורה שבשביל המילה הוא". מהר לקחה ציפורה סכין, וחתכה את עורלת בנה אליעזר והשליכה את העורלה לרגליו של משה ("ותגע לרגליו"). אז אמרה על בנה, "הורג אישי אתה לי" (בגללך בעלי כמעט נרצח). מיד לאחר מכן עזב המלאך את משה.

צפורה במדיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

"וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת-צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ." (ספר שמות, פרק י"ח, פסוק ב'). - משה שילח את צפורה לתקופה מסוימת. בתקופה זו היא חזרה אל אביה יתרו במדיין. מאוחר יותר יתרו החזיר את צפורה ואת בניה אל משה.

האישה הכושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרים מתלוננת באוזני אהרן על אודות האישה ה"כושית" אשר לקח משה, כלומר אודות שנתגרש ממנה אחר מתן תורה. על פי הפירוש המקובל האישה הכושית היא צפורה. "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח." (ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק א')

לפי הבבלי: "על אודות האשה הכושית אשר לקח וכי כושית שמה והלא ציפורה שמה אלא מה כושית משונה בעורה אף ציפורה משונה במעשיה" (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד ב')

רש"י מבאר שהייתה אישה יפה, ולכן נקראת כושית‏[2], כי:

  1. "הכל מודים ביופייה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי"
  2. כושית בגימטריה יפת מראה
  3. "על שם נויה נקראת כושית, כאדם הקורא את בנו נאה כדי שלא תשלוט בן עין רעה

ר' אברהם אבן עזרא מפרש את הדברים כפשוטם ואומר כך‏[3]: "זו הכושית היא צפורה כי היא מדינית ומדינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית"

אזכורים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסרט עשרת הדיברות
  • בסרט נסיך מצרים
  • חברת הקוסמטיקה "ספורה" (Sephora) הנקראת לפי המילה היוונית "sephos" שמשמעה "יופי" ועל שם ציפורה, אשתו היפה של משה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרדס, אילנה, (1995). ציפורה וחתן הדמים: נשים כמיילדות עם בספר שמות. תיאוריה וביקורת, 7, 89-98.
  • אילנה פרדס, הבריאה לפי חוה. ישראל: הקיבוץ המאוחד, 2006.עמ' 79-63.
  • רחל רייך, האשה אשר נתת עמדי - נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, תל אביב:הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד,2005.עמ' 99-91.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ולפירוש ר' יוסי "לא נתרשל, אלא אמר 'אמול ואצא לדרך, סכנה היא לתינוק עד שלושה ימים. אמול ואשהה שלושה ימים, הקב"ה ציוני לך שוב מצרים. ומפני מה נענש מיתה, לפי שנתעסק במלון תחילה"
  2. ^ ראה פרשנות רש"י בויקיטקסט על הפסוק הנ"ל
  3. ^ ראו למשל כאן