שיחה:אלכסנדר הגדול

מחמואות

הערך הינו תורם רבות וכתוב בשפה הולמת לוויקיפדיה, ואני הוקסמתי מערך זה.
אך, לא כתוב בערך את כיבוש ישראל ע"י אלכסנדר הגדול, אם מישהו מוכן, שיכתוב יחד איתי על כיבוש ישראל בידי אלכסנדר מוקדון, כדי להרחיב את הערך בכל הקשור לאלכסנדר הגדול. עדן קוגן 8:50, 28 אפר' 2004 (UTC)

תודה על המחמאה, אך לצערי אין מה לכתוב בקשר לכיבוש ארץ ישראל ע"י אלכסדנר הגדול... הקרב החשוב ביותר באיזור היה בפיניקיה (כיבוש צור) ואילו מצור עזה הוא אירוע משני יחסית. לגבי משלחות מקדוניות לבית המקדש הרי שמדובר באגדה יפה. ככלל התושבים המקומים של האימפריה הפרסית לא התנגדו לכיבושיו (כמובן עם כמה יוצאים מהכלל דוגמת צור והליקרנסוס)

גילגמש 08:18, 28 אפר' 2004 (UTC)

אני רואה שכתבת עוד ערך על אלכסנדר הגדול, ושמו מערכותיו של אלכסנדר הגדול, וכן שם נמצא החומר על כל כיבושיו.

תודה על תרומותייך רבות החומר לוויקיפדיה.

בברכה,

עדן קוגן 12:15, 29 אפר' 2004 (UTC)

תודה

גילגמש 11:24, 29 אפר' 2004 (UTC) עובדה היא שגם היהודים התרשמו כמו כל שאר העמים של העולם העתיק מדמותו של אלכסנדר. אלכסנדר אף מוזכר כאחד הדמויות בנבואות בספר דניאל במקרא ואף חדרה לאגדה היהודית אצל חז"ל במדרשים ובתלמוד ששם ניתן למצוא עליו לא מעט סיפורים בניגוד לשאר שליטי ימי הקדם.

את סיפורים אלה על מסעותיו של אלכסנדר לקצוות הארץ בחיפוש אחרי מעיין החיים הנצחיים אפשר למצוא גם אצל חז"ל. בדרך כלל יש בסיפורי חז"ל על אלכסנדר מסר שלועג לתאוות השלטון והבצע שלו. למשל בסיפור אחד כשהיה בממלכת האמזונות (נשים לוחמות) קיבל כמזון כיכרות עשויות לחם וזהב - רמז לתאוות הבצע שאינה יודעת שובעה שלו. יש סיפור ידוע על הופעתו בשערי גן העדן שם מראים לאלכסנדר גולגולת שהעין שלה משקלה כבד מכל כספו וזהבו של אלכסנדר אבל די לכסות את העין בעפר ומיד היא נעשית קלה במשקל.

יש אצל חז"ל סיפורים על ויכוחים שונים שנערכו בפני אלכסנדר בידי חכמי היהודים ועמים שונים ובראשם השומרונים שתבעו זכות על ארץ ישראל ובהם פסק אלכסנדר תמיד לטובת עם ישראל. גם ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר על ביקור של אלכסנדר בבית המקדש וכיצד פגש ושוחח שם עם הכהן הגדול שהרשים אותו מאוד. ועוד סיפורים שונים על עלילותיו ומסעותיו של אלכסנדר אפשר למצוא בספרות העברית של ימי הביניים כמו "ספר יוסיפון".

פה ושם אלכסנדר מופיע גם בספרות העברית. הוא הופיע בסיפור של קובץ הסיפורים ההיסטוריים המפורסם "זכרונות לבית דוד" ששם התגלו גם עשרת השבטים האבודים בהודו. בשנות השישים הופיע עליו ספר נחשב מאוד מבחינה ספרותית של יוסף אריכא בשם "סופר המלך" ( 1966 ) שמתאר בפירוט את ביקורו בבית המקדש בירושלים את המאבק הרעיוני בינו ובין הפילוסוף קליסטנס על רעיונות שמזכירים מאוד את המאבק בין הגלובליזם והאנטי גלובליזם בראשית המאה העשרים ואחת. ובספר לילדים של אוריאל עקביה שכתב ספר בשם "הכלב הצוחק: פרשת חייו וחכמתו של דיוגנס הכלבי" (1966) על מפגשו עם הפילוסוף שונא האנשים המפורסם דיוגנס. ולאחרונה הופיע עליו בעברית ספרו של יקי מנשנפרוינד "הכובש והכלב" שמתאר גם הוא את יחסיו של הכובש המוקדוני עם הפילוסוף היווני דיוגנס.

התגובות לסרטו של אוליבר סטון מראות אין ספק בכך שאלכסנדר ימשיך לעורר את דמיון המין האנושי כמו גם לעורר מחלוקות עצומות גם בעתיד כפי שעשה ב-2400 השנים האחרונות.

נטיותיו המיניות של אלכסנדר

דוקא נושא בחדשות [1]... בערך כתוב עכשיו (פחות או יותר בתרגום מהאנגלית)

"שאלת הומוסקסואליות של אלכסנדר הגדול איננה רלוונטית, היות ויחסים אלו היו מקובלים ולא חריגים ביוון העתיקה. (ראה הומוסקסואליות ביוון העתיקה). יחד עם זאת, המקורות שההיסטוריונים מסתמכים עליהם, נכתבו מאות שנים אחרי מותו, ולכן יכול להיות שיש טעות בהנחה זו."

אבל זה לא בדיוק מתאים למה שכתוב בערך הומוסקסואליות ביוון העתיקה, שם בעיקר מדובר על תופעת הפדסטריה, שדיברה על קשר בין "חונך" מבוגר לנער צעיר. במקרה של אלכסנדר והיסטפטיון מדובר כאמור בשנים בני אותו גיל. (אם כבר זה יותר מתאים למתואר בערך החבורה המקודשת של תבאי).

כמו כן אם אני זוכר נכון מספרים בעברית, את השם של הסריס הפרסי שאלכסנד "ירש" מדריוש כתבו שם אחרת (אבל אני לא בטוח איך. נדמה לי ש-בוגוס). eman

אני תרגמתי את הקטע הזה מהאנגלית. לגבי שם הסריס, אני יכול להעיף מבט בארינאוס ועוד כמה ספרים ואחזור עם תשובה עד מחר. לגבי ההפניה, אז ההפניה נכונה. אמנם כרגע מדובר שם רק על יחסים בין חונך לחניך, אך עם הזמן הערך יתפתח ויכלול את כל הוריאציות. גילגמש 19:36, 25 נוב' 2004 (UTC)

לפי מה שאני יודעת, ביוון העתיקה באמת לא היו מקובלים יחסים הומוסקסואליים בין אנשים בני אותו גיל ואותו מעמד, אמנם לא ברמה של היום אבל עדיין זה היה משהו די חריג. אבל היחסים לא היו רק בין חונך לחניך, אלא גם בין מעמד האזרחים לעבדים, בין מבוגרים לצעירים (ה"הפדסטריה" המדוברת) וכו', כל עוד יש הבדל ברור בין מעמדותיהם. עדי יחזקאלי

אבל מדברים שקראתי פעם הבנתי שזה היה דבר שכן היה חריג יחסית למקובל בזמנו (גם אם אי אפשר לדבר עליו במונחים של ימינו). eman

אתפלא מאוד אם זה נכון. איפה קראת את זה? ארצה לבחון את המקור. בינתיים חיפשתי את שמו של הסריס אצל אריאנוס, פלוטרכוס וגולן. אצל שלושתם לא מצאתי. אני מנסה לחפשו בגוגל, אך ללא אמונה בהצלחה. נראה לי שזה פרט שולי מדי על מנת להתעקב עליו עוד. גילגמש 20:11, 25 נוב' 2004 (UTC)

טוב, כמובן שאין אזכור בגוגל העברי לסריס מסכן זה. גילגמש 20:18, 25 נוב' 2004 (UTC)

יש עליו ספר שלם של מרי רנו שתורגם לעברית (הנער הפרסי) שבו מסופר על אלכסנדר דרך עיניו. אומנם זה ספר "fiction", אבל עד כמה שהבנתי היא כן נצמדה להיסטוריה, (תוך כמובן "מילוי רווחים"). בהחלט שווה קריאה.

באשר לטענה שהמיניות של אלכסנדר כן היתה חריגה לזמנה, נדמה לי שנתקלתי בזה בכלל בסדרת טלויזיה, של איזה אנגלי מתלהב אחד שערך מסע בעקבותיו מיון ועוד הודו. ואם לא שם אז בספר שהוא הוציא אחרי זה.eman 21:05, 25 נוב' 2004 (UTC)

טוב, לגבי טענת האנגלי, אתה מבין בעצמך שזה לא רציני. לגבי הסיפורת של גב' רנו, אז לא קראתי. אני לא חושב שזה כל כך קריטי. מקסימום יבוא מישהו שכן יודע את שמו של הסריס וישנה. סך הכל זה לא פוגע בערך. גילגמש 21:44, 25 נוב' 2004 (UTC)

לא, זו דוקא כן היתה סדרה רצינית. ובכל מקרה הטיעון כן מסתדר עם מה שמופיע פה בערך על ההומוסקסואליות ביון. eman

טוב, אני אעיף מבט. לא נתקלתי בהרבה טענות בדבר אי שכיחות התופעה ביוון. אני לא מתמחה באלכסנדר הגדול ויכול להיות שאני טועה, אם כי קראתי מספר ספרים על האיש ולא ראיתי שם את הדברים האלה. 22:25, 25 נוב' 2004 (UTC)

לא מצאתי כל אזכור לטענה, שהתופעה לא היתה מקובלת ביוון. כל זה מוזר ביותר. לפי מה שידוע לי, הומוסקסואליות ובי סקסואליות היתה מקובלת מאוד בתקופה. אם אתה עדיין חושב שיש ממש בטענה זו, אני יכול לבדוק אותה בספרים שאין לי בבית או לשאול חברים שלומדים היסטוריה. גילגמש 22:33, 25 נוב' 2004 (UTC)

לא קראתי הרבה ספרים עליו. אולם לפי מה שראיתי בספרו של ביל יני, לאלכסנדר הייתה פילגש בשם ברסינה, אחותו של הגנרל אוריובזנס שילדה לו בן בשם הרקולס.

כמו כן נדמה לי שהשם המדויק של הסריס הוא בגוהי. נתקלתי בפרסי בעל שם כזה אצל יוסף בן מתתיהו. (בראנד - שיחה 22:04, 15 בדצמבר 2014 (IST))

צריך לציין את ברסינה ואת הסריס. גילגמש • שיחה 00:35, 16 בדצמבר 2014 (IST)

עיינתי בקורטיוס, שם הסריס באנגלית הוא Bagoas, ובלטינית Bagoae. לפיכך אני מעריך שצדקת בנוגע אליו, ואין צורך לשנות. (בראנד - שיחה 16:04, 16 בדצמבר 2014 (IST))

לגבי הסריס - צריך לכתוב ערך נפרד על הנטיות המיניות של אלכסנדר הגדול ועל קשריו הרומנטיים. היו לו כמה וכמה. לא יודע מתי אגיע לזה. גילגמש • שיחה 19:32, 16 בדצמבר 2014 (IST)

ציינתי את ברסינה, אם אתה רוצה לכתוב ערך על נטיותיו של אלכסנדר, ייתכן ואוכל לסייע לך מעט. (בראנד - שיחה 21:44, 16 בדצמבר 2014 (IST))

אני לא פנוי לזה כרגע. גילגמש • שיחה 22:18, 16 בדצמבר 2014 (IST)

יוליס קיסר?

אני מכיר את התיאוריות(במעורפל) שרואות את יוליס קיסר, מארק אנטוני וגרמניקוס, כבעלי תוכנית של שילוב המערב(רומא) עם המזרח(מצרים) והעברת הכובד של השאימפריה לאלכסנדריה, תחת שליט אל דמוי פרעוני, אבל הם לא קצת תיאוריות קצה? אם לכך התכוונת שכתבת ש"אישים מפורסמים ניסו להדמות לו וללכת בעקבותיו, המפורסם שבהם הוא יוליוס קיסר" אזזה נראה לי קצת מופרך ופרט שאפשר לוותר עליו, אם התכוונת למשהו אחר, אשמח לדעת מה הוא ולרדת מהעץ הגבוה שטיפסתי עליו. בתודה--יום טוב 22:22, 23 ינו' 2005 (UTC)

לא, לא. התכוונתי שהוא ניסה להדמות לו בכיבושיו ובשיעור קומתו. בודאי זכור לך המקרה בו הוא בכה במקדשו של הרקולס אומרו: "בגילי אלכסנדר הגדול כבש חצי עולם, ואילו אני טרם עשיתי משהו גדול" (הציטוט לא מדויק). בכל אופן, כדאי לשכתב טיפה את המשפט הזה. גילגמש • שיחה 22:25, 23 ינו' 2005 (UTC)

אה מובן עכשיו, הגיוני לחלוטין , אולי מתאים יותר לכתוב ש"אישיותו והישגיו של אלכסנדר שימשו כמופת לאישים מפורסמים רבים שהבולט בהם הוא יולי קיסר" או משהו כזה?--יום טוב 22:41, 23 ינו' 2005 (UTC)

כן, הנוסח שלך מוצלח יותר. גילגמש • שיחה 22:42, 23 ינו' 2005 (UTC)

שאלה בקשר לקשרים נגד אלכסנדר

כש אתה מתאר את מרד הצעירים אתה נותן את הסיבה להחשפות הקשר כגם הפעם הקשר התגלה הודות להלשנה מצידו של אחד הנערים, מה הייתה הפעם הראשונה שנחשף קשר נגד אלכסנדר בזכות הלשנה, ואם זה קשר פילוטאס אז למה לא מתואר שקשר זה נחשף על ידי הלשנה? בתודה--יום טוב 18:22, 15 פבר' 2005 (UTC)--יום טוב 18:22, 15 פבר' 2005 (UTC)

עד כמה שזכור לי הקשר של פילוטאס התגלה על ידי הלשנה. לגבי הקשר של הנערים אני בטוח בכך. גילגמש • שיחה 18:26, 15 פבר' 2005 (UTC)

בסדר גמור, רק קשה קצת להבין את זה בערך בשל הסגנון, כיוון שלא כתוב שקשר פילוטאס נחשף על ידי הלשנה, הנחתי שהיה קשר אחר שלא מתואר שנחשף על ידי הלשנה, האם יש אפשרות לנסח את זה באופן ברור יותר?--יום טוב 18:31, 15 פבר' 2005 (UTC)

עכשיו ששאלת, אני לא בטוח שהקשר של פילוטאס נחשף בהלשנה, אם כי רב הקשרים נחשפים כך. אני צריך לבדוק במקורות לפני שאני נותן תשובה מדויקת יותר. בינתיים תשאיר את זה איך שזה, תוך כמה ימים אני אחזור עם תשובה טובה יותר, אלא אם כן תקדים אותי. גילגמש • שיחה 18:34, 15 פבר' 2005 (UTC)

תחרות? סתם, בסדר גמור.--יום טוב 18:43, 15 פבר' 2005 (UTC)

בדקתי אצל תולדות העולם ההלניסטי של גולן, ולפיו ממלך הקשר וגילויו הולך ככה: אציל מוקדוני בשם דימנוס שהיה אחד מ"רעי המלך", היה היוזם העיקרי של תוכנית ההתנקשות, וגייס מספר ממורמרים מוקדונים לביצועו. התוכנית נתגלת לאדם בשם קואבלונוס וזה דווח עליה לפילאוס על מנת שיעביר את הידיעה ללאלכסנדר, איתו נפגש על בסיס יומי. פילאוס, אם משום שלא יחס חשיבות לידיעה הזו, לפי גרסתו, ואם בגלל שהיה שותף בקשר לפי אלכסנדר, לא העביר את הידיעה הלאה. גולן לא מציין איך נודע לאלכסנדר בסופו של דבר על הקשר אולם אני מניח שקואבלונוס הצליח להעביר לו את הידיעה בדרך אחרת. אלכסנד העמיד את פילאוס לדין בפני אספת המוקדונים באשמה שלהוא לא העביר בכוונה תחילה את הידעיה אליו, ולפיכך לקח חלק בקשר, טענותיו של פילאוס לרשלנות ולא לזדון נדחו, ואלכסנדר והוציא אותו להרוג על פי פסק דין האספה.

אצל לאמב, המפוקפק לפי דעתי, ישנו תיאור של זונה בשם אניטגונה, שהייתה אהובתו? של פילאוס שהלשינה על לפני אלכסנדר, ואף טענה שהלה טען בפניה שכול נימחוניו של אלכסנדר באו רק בזכותו ובזכות אביו.

זה מפוקפק ביותר. צריך לבדוק במקורות הראשונים או לפחות אצל פלוטרכוס, דיודורוס, אריאנוס וככו'. אני לא מאמין לספקולציות על זונות וכו'. אני מציע לדבוק בגולן, מדובר בהוצאה מכובדת מאוד. גילגמש • שיחה 14:03, 16 פבר' 2005 (UTC)

מסכים--יום טוב 14:11, 16 פבר' 2005 (UTC)

מוקדון בארץ ישראל

לאף אחד אין תשובות חותכות לגבי מוקדון בארץ ישראל אז איני מבין למה כאן יש
חוץ מזה "ארץ ישראל" לא הייתה קיימת במתכונתה הישנה של בית ראשון אלא הייתה מחולקת לפחוות - חלוקה אדמינסטרטיבית של האימפריה הפרסית ופחוות יהוד - השטח של היהודים בבית שני היה קטן מאוד(ירושלים וסביבתה - עד תל עזקה/חוף פלשת במערב, עד השומרון בצפון ועד חדשה בדרום (בקוים גסים) וכול אימרה כגון "ארץ ישראל" בתקופת בית שני עד למרד המקבים הינה מוטעית ומטעה.
אומנם זה אינו המקום לדעות אך אם אין תשובה חותכת יש מקום להציג בצורה מכובדת את הדעות הרווחות כדי לא להטעות

ארץ ישראל זהו השם המקובל לאזור גאוגרפי זה של העולם. החלוקה הפנימית לא משנה כל כך. בדיוק כפי שאתה אומר "נכנס למצרים" ולא מפרש נכנס לפחוות מצריים הצפון מערבית או איך שלא חילקו אותה. הערך צריך להיות מובן לקורא שאין לו את הידע המקצועי. גם אם יש כאן טעות, היא קלה מאוד ואפשר לסבול אותה. מה גם, לא נהוג לקשר מתוך הכותרת.

לגבי הכניסה לא"י - לא ראיתי מקור רציני אחד שטען שהוא כן נכנס לכאן. בכל הספרים שקראתי הוא עבר על החוף בלי להכנס לתוך הארץ. היחידים שטוענים שהוא נכנס לתוך הארץ הם היהודים, וכאן יש להטיל ספק במהימנות המידע. אין זה אומר שלא שלח כמה פלוגות פרשים לטהר את האזור ולתבוע חזקה על הארץ, אך מכאן ועד להופעה אישית באמצע המצור החשוב על צור או על עזה נראה לי לא סביר לחלוטין. גילגמש • שיחה 08:14, 14 מאי 2005 (UTC)

נכון, אין דעה, שאינה יהודית-מסורתית, המדברת על כניסת מוקדון לישראל לפי הכניסה למצרים אך יש גם יש לאחר מצרים. בכול מקרה אין תשובה חד משמעית ויש להציג לדעתי את הדעות הראשיות ולא להחליט בשביל הקורא את הדעה שבה הוא צריך להחליט. זוהי הדרך הנאותה לדעתי במקרה של וויכוח שכזה שכן גם אני וגם אתה לא יודעים מה מהם נכון. אם אתה נוקט במילה ארץ ישראל כאזור גאוגרפי מובנה הרי שהוא עבר בה שכן לא כול אחד יודע שארץ ישראל אז לא כללה את מישור החוף וזוהי סתירה. ויש מקום לציין זאת
מצריים אגב לא היתה פחווה אלא נציבות ובה פחוות רבות
דעתי אגב היא שאכן לא נכנס לפחוות יהוד מאחלר שהייתה קטנה, לא חשובה והדרכים לא עברו בה(בוודאי עבר בויה מאריס אל עבר סוריה דבר המוביל אותו באזור השומרון ולא יהודה) וכנראה באמת שלח רק כמה פרשים לבסס שליטתו אך איני יודע זאת בוודאות ויש להציג בפני הקורא, שכאמור ללא ידע מקצועי, את הוויכוח הזה שכן הוא חשוב מאוד ונקיטת עמדה שכזו מזלזלת בוויכוח אקדמי שמתנהל כבר שנים
YMIBleeding 08:35, 14 מאי 2005 (UTC)

לגבי מצרים, זה מה שהתכוונתי כשאמרתי פחווה. לגופה של ארץ ישראל. אני טוען שלא נכנס לעומק השטח ולא הגיע לי-ם וסביבותיה. ברור שעבר בה פעמים - פעם אחת למצרים ובפעם השנייה לכיוון אירן. לא סביר להניח שביקר בי-ם כי אין שום דבר שמשך אותו לשם - עיר קטנה ללא היסטוריה יוונית. אני בספק אם הוא ידע בכלל על קיומה. נכון שצריך להציג דעות מגוונות, אך צריך להציגן רק כששתי הדעות שוות. ברגע שיש הסכמה כללית פחות או יותר בקרב החוקרים על נקודה מסויימת, לא צריך לעורר את הוויכוח. אפשר לציין, כמובן, שלפי מקורות יהודיים - מורתיים הנ"ל ביקר בי0-ם וכו' תוך כדי הסתייגות מדעה זו, אך אין להציגה כשווה לדעה האחרת, שלפיה לא ביקר בה. גילגמש • שיחה 08:46, 14 מאי 2005 (UTC)

שכתוב הערך

אני מתכוון לשכתב את הערך על ידי שילוב "מערכותיו של אלכסנדר" ופתיחת ערכי משנה. אשמח לשמוע על התנגדות שתוכנית זו עשויה לעורר. גילגמש • שיחה 23:28, 10 ינואר 2006 (UTC)

אחרי שלא הייתה התנגדות ובהתאם לעצתו של עמית אבידן, הערך פוצל. גילגמש • שיחה 11:20, 24 ינואר 2006 (UTC)

בקטריה - מקום או חיידק?

"אלכסנדר נשא כמה נסיכות מהשטחים הפרסיים - רוקסנה מסוגדיאנה (חלק מהחוקרים קובעים את מקום הולדתה בבקטריה)", לחצתי על המילה בקטריה כדי לראות היכן זה והגעתי לערך "חיידקים".... :-)

בקטריה הוא שם של אזור. כיום זה בשטח של אפגניסטן\אוזבקיסטן אם אני לא טועה. גילגמש • שיחה 09:07, 5 פברואר 2006 (UTC)

טופל - צריך לכתוב את הערך על ממלכת Bactria. עוזי ו. 17:35, 5 פברואר 2006 (UTC)

כן, כמו ערכים רבים נוספים. גילגמש • שיחה 17:39, 5 פברואר 2006 (UTC)

אלכסנדרוס מוקדון

בתלמוד הבבלי והירושלמי כ 80% של הפעמים מופיע השם "אלכסנדרוס מוקדון" ושאר "אלכסנדרוס" לבד או בצירוף "מלכא". לכן אתקן חזרה שנילי • שיחה 00:49, 29 יוני 2006 (IDT)

זהו שהצירוף "אלכסנדר מוקדון" לא שמור רק לשפת הקודש או למסורת היהודית. גילגמש • שיחה 00:50, 29 יוני 2006 (IDT)

לא טענתי שזה יחודי למסורת היהודית. אני לא יודע לגבי שפות אחרות אבל אם זה כך למה לא לציין שהוא ידוע גם בשם זה. (אגב באילו שפות?) שנילי • שיחה 00:55, 29 יוני 2006 (IDT)

למשל ברוסית. כשאתה כותב "ידוע במסורת היהודית בתור X" אתה מניח מראש שזה משהו מיוחד. כשכתוב "ידוע גם כ-X" זה כולל בתוכו את המסורת היהודית לצד מסורות נוספות. העריכה שלך שגויה. גילגמש • שיחה 00:57, 29 יוני 2006 (IDT)

השינוי החדש - זה נראה הרבה יותר טוב. למעשה, זה היה כתוב בערך אבל איכשהו זה נשמט בעריכה. גילגמש • שיחה 01:04, 29 יוני 2006 (IDT)

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה

סיפור חייו של אחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה. כתוב בצורה נהירה. מלמד כץ 17:22, 5 באפריל 2007 (IDT)

הערך הזה מומלץ כבר, אבל מחמיא לי בתור כותב הערך שהוא מצא חן בעיניך. אשמח לשמוע הערות והארות על הערך ולנצל אולי את ההעמדה המחודשת להמלצה למקצה שיפורים שנחוץ, אולי, לערך. סך הכל זהו ערך ישן מאוד ויתכן שהוא זקוק לשיפורים כאלה ואחרים. גילגמש • שיחה 17:27, 5 באפריל 2007 (IDT)

לא שמתי לב :-) אינני בטוח שניתן להשאיר אותו כאן במקרה זה. הבה נחכה לפסיקתו של ערן. מלמד כץ 23:01, 5 באפריל 2007 (IDT)

למה זה נחוץ? אם גילגמש רוצה לבדוק מחדש ערכים מומלצים, יש לי מלוא החופן כאלה שלא מתקרבים לקרסולי אלכסנדר. חגי אדלר 23:03, 5 באפריל 2007 (IDT)

אלכסנרדרוס הוא הבייבי שלי ואני תמיד מוכן לשמוע כל הערה או הארה לגביו. אשמח גם לכל ביקורת שתבוא כאן או בדף שיחת הערך. ראיתי גם שהערך האנגלי עבר שינויים גדולים. אולי אפשר לתרגם חלקים ממנו. יש להם ערך משנה על קשריו הרומנטיים ויש עוד כמה דברים שאפשר לחשוב על שילובים, תוך התאמה לקורא העברי. גילגמש • שיחה 23:06, 5 באפריל 2007 (IDT)

שנבין את מקור טעותו של אריה משיחת משתמש:ערן:

היי ערן, למה בערכים מומלצים שהם גם מוגנים (לדוגמה אלכסנדר מוקדון, אוריינט האוס, אדולף היטלר) לא מופיע סמל המומלצות בראש הדף? מלמד כץ 18:13, 5 באפריל 2007 (IDT)

זה באג ידוע. תבדוק עם רותםליס אם יש תיקון. חגי אדלר 21:48, 5 באפריל 2007 (IDT)

זה באג באקספלורר, מצאתי עקיפה לבעיה, אבל מי שאחראית לבעיה וצריכה למצוא לה פתרון שלא באמצעות עקיפה היא מיקרוסופט. ערן 00:14, 6 באפריל 2007 (IDT)

מה אם הנושא על האימפריות שהקים ואיך שלט בהן

השליטה באימריה שהקים איך שלט על אימפאריה כה גדולה

אתה צודק, החלק הזה חסר. גילגמש • שיחה 21:21, 19 באפריל 2007 (IDT)

נו קדימה, לא לבזות ערך מומלץ. חגי אדלר 21:23, 19 באפריל 2007 (IDT)

זה דורש ערך עצמאי. אם מישהו רוצה, אני יכול לעזור בכתיבה, אבל אין לי כרגע זמן לטפל בערך הזה. גילגמש • שיחה 21:24, 19 באפריל 2007 (IDT)

תאריך הלידה

הועבר מדף שיחתי Nir909‏ - שיחה 10:38, 4 ביולי 2007 (IDT)

רשמתי שאלכסנדר הגדול נולד ב20 ביולי לפי הערך בויקיפדיה האנגלית של אלכסנדר הגדול - http://en.wikipedia.org/wiki/Alexander_the_Great וגם לפי תאריכי הלידה המצויינים בויקיפדיה האנגלית http://en.wikipedia.org/wiki/July_20

מקור נוסף: http://wso.williams.edu/~junterek/youth.htm - שם מנומקת ההשערה. -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת OrenDf ששכח/ה לחתום.

זאת הערכה שאין לה הוכחה כלשהי. אין לכתוב זאת. גילגמש • שיחה 20:17, 5 ביולי 2007 (IDT)

לאחר בדיקה נוספת מצאתי שיש לזה סימוכין רציניים והוספתי. גילגמש • שיחה 13:30, 23 בנובמבר 2014 (IST)

הצגה מחודשת בדף הראשי

ערך מקיף ומעניין. הוצג ב-11 באוקטובר 2004. א&ג מלמד כץ • שיחה 09:10, 30 ביולי 2007 (IDT)

הערך יוצג בדף הראשי ב-4 בספטמבר. נא לעבור עליו עד אז ולוודא שהוא נמצא במצבו הטוב ביותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:44, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

למה רוצים לעשות את זה? חסרים מומלצים? גילגמש • שיחה 01:03, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

ראה שיחת ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים#ערך יומי. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:12, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

דיברו שם על הצגת הערך בתאריך בעל משמעות. מדוע אם כך נבחר דווקא ה-4 בספטמבר? אם כבר, עדיף 1 באוקטובר - יום שבו ניצח בקרב גאוגמלה. חוץ מזה שאני חושב שצריך להיות דיון כלשהו. גילגמש • שיחה 01:15, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

הדיונים מתקיימים כאן - במקרה של הערך המדובר איש לא הגיב. בכל אופן, אין בעיה להעביר ל-1 באוקטובר. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:20, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

טוב... שיהיה. אבדוק מה אוכל לעשות עד אז על מנת לשפרו. גילגמש • שיחה 01:21, 8 באוגוסט 2007 (IDT)

מספר שאלות

1. על לימודיו של אלכסנדר אצל אריסטו כתוב כך: "אלכסנדר ספג את הידע הרב של מורו, והרושם שנותר בו היה אדיר. הייתה זאת הזדמנות נדירה בה אחד מגדולי ההוגים פגש את אחד מגדולי אנשי המעשה - אך מפגש זה לא הוליד את שיתוף הפעולה שיכול היה להוליד. האשם בהיעדר אותו שיתוף פעולה היה בעיקר אריסטו, שלא השכיל להתעלות מעל שיקוליו הקטנוניים, לא הצליח לתפוס את שיעור קומתו של תלמידו והפנה לו עורף." המון דעה אישית ומעט מאוד מידע. מה אריסטו בכלל לימד אותו? מה ז"א "רושם אדיר"? יש דוגמאות? איזה מין שיתוף פעולה אמור להיות בין מצביא לפילוסוף? מה ז"א "הפנה לו עורף"? רצוי להוסיף את המידע החסר במקום הפרשנות האישית הנ"ל.
2. בפרק "אסיה הקטנה" כתוב שבאיוניה הייתה תרבות יוונית, ולכן תושבי העיר "ראו באלכסנדר משחרר מהעול הפרסי". פרק אחד לאחר מכן כתוב ש"הספינות של היוונים מאיוניה" השתייכו דווקא לצי הפרסי. צריך ליישב את הסתירה הזאת.
3. בפרק "פניקיה וארץ ישראל" מוזכר איזה מצור של נבודנאצר. מצור על מי?
4. בערך מובאים כמה וכמה כתבים יהודיים שהתייחסו לאלכסנדר בחיוב. האם למישהו יש הסבר לזה? הרי לא רק שהוא היה עובד אלילים בעצמו, הוא גם הכניס את ההלניזם לארץ. נכון שאלכסנדר לא כפה את עבודת האלילים על היהודים, אבל גם השלטון הפרסי שקדם לאלכסנדר לא עשה זאת. חופש הדת שאלכסנדר נתן ליהודים היה להם גם לפני כן, כך שבעצם אלכסנדר לא נתן ליהודים שום דבר שלא היה להם גם ככה. מישהו יכול לשפוך אור על הנושא?--Metalholic 18:46, 1 באוקטובר 2007 (IST)

בטרם עת

אבקש למחוק את התיבות "בטרם עת". מי ידע גורלות חתומים בספר הגורלות להגיד מהו מוות בעיתו ומוות בטרם עת? זה לא ניסוח NPOV 99.232.203.75 06:50, 7 באפריל 2008 (IDT)

לא מדובר בקביעת גורלות. קרא בבקשה את הפסקה. המושלים חשבו שאלכסנדר נפטר ולכן התחילו לעשות בלגן. למעשה, הוא עדיין היה בחיים. לכן הביטוי "בטרם עת" מתאים פה. גילגמש • שיחה • הרשמו למפגש! 07:23, 7 באפריל 2008 (IDT)

חשבו שנפטר, כן. אבל האם "בטרם עת" היתה פרשנות שלהם? או אולי של כותב הערך שרצה להגיד בעצם "מת בקרב"? לדעתי השני. 99.232.203.75 07:29, 7 באפריל 2008 (IDT)

היות ואני כותב הערך, אני יכול להגיד לך שהתכוונתי לראשון. בכל אופן, יש לך ניסוח אלטרנטיבי? גילגמש • שיחה • הרשמו למפגש! 07:32, 7 באפריל 2008 (IDT)

אתה יודע שהם חשבו "בטרם עת"??? הניסוח שלי שהם חשבו פשוט שהוא מת. זה הכל. 99.232.203.75 07:36, 7 באפריל 2008 (IDT)

אני באמת לא רואה פגם בניסוח הזה, אבל אם אתה רואה, כנראה שהוא פגום. בסדר, אשנה. גילגמש • שיחה • הרשמו למפגש! 07:40, 7 באפריל 2008 (IDT)

אין שום בעיה בניסוח "בטרם עת" עבור אדם שמת בגיל צעיר. תפסיק להתקשקש. איתן • שיחה 00:49, 8 באפריל 2008 (IDT)

אלכסנדר איננו גדול

אלא חייל מפונק שעלה לגדולה על בסיס שנאה וקנאה יוקדות לממלכת פרס.בנוסף להיותו אכזרי, מטורף, מפונק, שיכור ובעל נטיות משכב זכור, ההרס שהוא גרם לתרבויות מצרים ופרס הדגולות,-הוא לא יאומן, ואכן,-אין נושא זה מודגש,-ואך בקושי בחוגים אקדמיים,וגם כותב הערך כמובן לא מתייחס לכך. לכן כינויו"גדול",-מקומם מאוד.היה ניתן להסתפק ב-"אלכסנדר מוקדון",ולדעתי "אלכסנדר השחצן". יואל.

עמדתך, אף שיש בה טעויות אחדות, מתוארת אצל קורטיוס, אם כי יש בעיה עם המקור הזה - חלק ניכר מהספרים לא שרד. בערך אנציקלופדי לא ניתן לתאר את כל הצדדים ואת כל העניינים הקשורים למושא הערך. הערך אמור לתת שער כניסה לקורא לעולמו של אלכסנדר הגדול. בתחתית הערך מפורטים המקורות שמהם ניתן ללמוד בהרחבה על האיש ועל דמותו. בקשר לכינוי - "גדול" הוא כינוי מקובל בספרות ואי אפשר לוותר עליו. ויקיפדיה לא שופטת את המציאות, אלא מתארת אותה. גילגמש • שיחה 06:02, 23 באוקטובר 2008 (IST)

מסכים שאלכסנדר הוא "גדול". לא רק בגלל הצדדים האובייקטיביים ביכולת הצבאית והפוליטית שלו, אלא גם משום שכינוי זה דבק בו הרבה לפני הערך בויקיפדיה. מצד שני לדעתי יש כמה מקומות בערך בהם מורגש כאילו כתב אותו אחד מאוהדיו מבין צעירי החיילים, ויש כמה מקומות בהם עדיף טיפה יותר אובייקטיביות. לדוגמא: "אמנם אלכסנדר דיכא את המרד היווני ביד קשה ביותר, אך הוא עשה זאת בעיקר משיקולים פוליטיים של הרתעה, על מנת להבטיח את מסע כיבושיו באימפריה הפרסית" - שהוא משפט בעל נימה אפולוגטית, שאין לו מקום. ויש עוד כמה. או הפוך: המשפט "אחרי שנכנס לעיר נתן לחייליו רשות לבזוז אותה ואף הוסיף חטא על פשע ואפשר את שריפת הארמון העתיק של מלכי פרס כשהיה שיכור, כך לפחות לפי קורטיוס" מביע שיפוטיות שאינה מתאימה לערך אנציקלופדי. שניהם נובעים כפי הנראה מאותה רגישות מוסרית ערכית, שהיא יפה (בעיניי), אבל אין לה מקום בצורתה זאת בערך אנציקלופדי עמית - שיחה 08:44, 4 בדצמבר 2017 (IST)

תאריכים

מה מקור תאריך מותו של אלכסנדר? יש להניח שבמקורות בני התקופה נרשם תאריך מוקדוני. מי אחראי להמרה ללוח הרומי, בדיוק של יום אחד? זו למעשה שאלה כללית על תאריכים מדויקים בתקופה הטרום רומאית, ואם יש כבר דף המסביר את הנושא, אשמח לקבל אליו הפניה, וסליחה על ההטרדה.

שלום,

ניתן להמיר תאריכים בין לוחות השנה. זאת לא בעיה גדולה. אפשר לבדוק שוב בספרים לגבי יום המוות המדויק כדי לוודא את העניין. האנגלים כותבים למשל שהוא נפטר ב-10 או ב-11 ביוני. צריך לתקן באמת בערך. אני לא רואה סיבה לפקפק בתאריך זה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 19:58, 19 באוקטובר 2009 (IST)

ועדיין, הלוח המקדוני היה דומה במקצת ללוח העברי, עד כמה שידוע לי (אולי אני טועה). כלומר, היה מבוסס על חדשי ירח ועל עבור שנים (ומנה לפי מנין שטרות). כך, בתאריכים עבריים מלפני שנת 600 בערך, אין לנו דרך לדייק פחות מחדש שלם כשאנחנו ממירים ללוח יוליאני. האם בלוח המקדוני היתה נוסחה קבועה לעיבור בימי אלכסנדר? האם יתכן ששעת תחילת היום היתה שונה מהמקובל היום? בכל מקרה, אולי כדאי לציין גם את התאריך לפי הלוח שבמקורות המידע (באנגלית רשום 28 או 30 לדיסיוס)?

לא. הלוח היווני שגם המקדונים השתמשו בו איננו מדויק. בדרך כלל יודעים תאריך מדויק של אירוע מסוים לפי תקרית עולמית כלשהי שניתן לדעת את זמנה המדויק (למשל ליקוי חמה) אבדוק שוב במקורות למה החליטו שזה דווקא התאריך הזה ולא תאריך משוער כלשהו. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 11:00, 20 באוקטובר 2009 (IST)

זה לא שהלוח היווני לא _מדויק_. הוא פשוט לא ניתן לשחזור בימינו, בהיותו בלתי תלוי בנוסחה אריתמטית אלא בהחלטות שלא נשמר להן תעוד. בכל אפן, תודה. ואם אשים לב למקרים כאלה בערכים אחרים, אציק גם שם...

הלוח בוודאי ניתן לשחזור ויש הקבלה בין החודשים היווניים לחודשים שבהם אנחנו משתמשים. יחד עם זאת, הלוח הזה איננו מדויק. החודשים יכולים ליפול על תקופות שונות בשנה, בדומה ללוח המוסמלי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 16:32, 20 באוקטובר 2009 (IST)

זו שאלה מצוינת, ובאמת יותר כללית מאשר אלכסנדר הגדול. כיצד יודעים היום לומר איך קובעים את תאריך הלידה של מישהו מימי הביניים, או את השנה שבה היה רעב, מלחמה גדולה או רעידת אדמה, לפני הספירה? בדרך כלל לא נתקלים בהסברים לחישובים ולהמרות שמעורבים בקביעת תאריכים, אלא רק נותנים מקור שבו הדברים נכתבו. צריך לכתוב ערך שמסביר זאת. ‏odedee • שיחה 16:46, 20 באוקטובר 2009 (IST)

בדרך כלל יש עוגן כלשהו. למשל אצל היוונים: הם נהגו לספור את השנים על פי האולמפיאדות. נניח "בשנה השלישית לאולפיאדה ה-205 קרה דבר כזה וכזה". אם יודעים מתי הייתה האולימפיאדה הראשונה ויודעים שיש פער של 4 שנים בין האולימפיאדות יודעים מתי קרה האירוע. במקומות אחרים יש דרכים אחרות לקבוע תאריכים מסודרים. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 16:50, 20 באוקטובר 2009 (IST)

נכון, הכל בנוי על עוגנים כאלה ואחרים, וגם כל מיני הערכות והנחות חבויות. צריך ערך שיספר על זה בפירוט, ויציין גם איפה ה"תפרים" בין שיטות התיארוך קצת בעייתיים ולא מדויקים. בדרך כלל לא מציינים את הדיוק בתאריכים האלה, אבל דווקא יש מה לכתוב בעניין זה... ‏odedee • שיחה 17:28, 20 באוקטובר 2009 (IST)

רבותי, אין חולק על כך שהשנים ניתנות לשחזור. אבל דיוק של יום בחדש הוא קצת בעייתי. בנגוד למה שאמר גלגמש על הלוח המקדוני, בערך האנגלי מפורש שהוא היה לוח שמשי-ירחי, כמו העברי. כלומר, חדש מקדוני מסוים מקביל לתקופה של חדשיים בערך ביוליאני (שבו מקובל להשתמש גם כדי לתארך ארועים שקדמו בהרבה ליוליוס). גם בלוח העברי אין לנו נוסחא קבועה עד איפשהו במאה הששית לספירה (לפחות), ולכן גם שם תאריכים עבריים עד אותו זמן אינם יכולים להתרגם בדרך אוטומטית כלשהי לתאריך יוליאני, אלא אם מקור כלשהו מזכיר במפורש תאריך נוצרי לאותו ארוע, או אם קיים עגן (מאורע אסטרונומי שאנחנו מניחים שניתן לחשוב, או מקור המציין מספר ימים מדויק בין מאורע אחד לאחר שלגביו יש לנו תאריך מלוח מתועד). כל עוד אין נוסחא קבועה, והעבור (של החדש או השנה) תלוי בהחלטה על-אתר של הגוף המוסמך לקבוע (בית הדין הגדול, מועצת חכמי אתונה, או מלך מוקדון) - התאריך אינו ניתן לשחזור. אלא אם כן נמצא תעוד בר סמכא, המפרט אחד לאחד את כל פרטי השנים והחדשים החל מתאריך מסוים שלגביו יש לנו עגן ועד לתאריך המבוקש על ידינו.

למעשה, בלוח העברי והמקדוני, אפשר לדעת את היום בחדש בדיוק של יומיים (כי אפשר לחשב את מולד הירח במוקדון ובארץ ישראל, וראש החדש חל תמיד מאותו יום ועד יומיים אחר כך), אבל החדש תמיד נשאר כפול - יוני או יולי, תלוי בהחלטה הבלתי מתועדת על עבור בשנים הקודמות. ואולי בעצם גם אי אפשר לחשב את מולד אותו חדש, שוב - כי איננו יודעים כמה חדשים היו בשנים הסמוכות לו, ולכן למעשה איננו יודעים איזה חדש זה לצרך החשבון שלנו...

כמובן, אין לבלבל בין החדשים (הירחיים) בלוח המקדוני העתיק לבין שמות החדשים הגאורגיאניים המקובלים במקדוניה של היום.

בימי הביניים אין לנו בעיה לתארך, כי רוב הלוחות הרלוונטיים כבר קבועים. אם מקור כלשהו כבר נותן תאריך, אין סבה לא לקבל אותו. כמו כן, בלוח המסלמי אין בעיה לתארך, כי מלבד קביעת ראש החדש עצמו, ששונה גם היום בין מדינה למדינה (כללים שונים או מולדות שונים), מספר החדשים בשנה קבוע. גם שם אינני מקבל את התאר "לא מדויק" - הוא פשוט לא שמשי.

הלוח הירחי מכיל פחות מ-365 ימים ולכן איננו מדויק. זה גורם לתזוזת החודשים על פני השנה. כדי להתגבר על הבעיה נהוג למשל אצל היהודים להוסיף חודש נוסף. אני לא מכיר נוהל דומה אצל היוונים. לגבי התאריך המדויק - אני מסכים שיש פה בעיה שצריך לפתור. אתפנה אליה בהקדם האפשרי. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 11:17, 21 באוקטובר 2009 (IST)

החלטת, כנראה, ש"דיוק" פירושו התאמה מלאה לשנת שמש אסטרונומית. לפי זה גם הלוח הגרגוריאני אינו מדויק, וודאי שהיוליאני אינו מדויק. בכל מקרה, זה לא קשור לבעיית המרת התאריכים. לגבי העבור - היהודים לא המציאו את זה, ולא היחידים שהשתמשו בזה. עיין בערך האנגלי שהפניתי אליו, ואם יש לך מידע אחר - אשמח אם תחלוק אותו כאן. כאמור, אילו היה הלוח המקדוני שמשי לחלוטין או ירחי לחלוטין, הרי שההמרה פשוטה וניתנת לחשוב קל. היות וזה לא כך, כי הלוח מכיל מרכיב בלתי קבוע ותלוי בהחלטות אנושיות כל שנה כשלעצמה, ההמרה צריכה מקור.

כשאומרים על לוח שנה שהוא "מדויק" מתכוונים לכך שחודש מסוים יפול תמיד על תקופה קבועה. אני לא חושב שהלוח היווני, שגם המקדונים השתמשו בו, עונה על ההגדרה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 16:42, 21 באוקטובר 2009 (IST)

מקורות

כתוב בערך ש"קורטיוס מתבסס בעיקר על קלייטרכוס וטימגנס" על סמך מה מבססים קביעה זו?

כתוב גם "ייתכן שחלק מהמידע שאוב מחיבורו של תלמי", האם זו מסקנת הכותב או שיש מקורות שאומרים זאת. הנסיך - שיחה 12:51, 31 בדצמבר 2009 (IST)

דבר כזה לא דורש דרישת מקור. קרא את קורטיוס ותדע. המסקנות לא נכתבו על ידי הכותב אלא נובעות מהחומר הקיים. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 15:17, 31 בדצמבר 2009 (IST)

האם אכן 70 אלכסנדריה?

בערך האנגלי כתוב שכ-20, ולי זכור המספר 17....

אם האנגלים כותבים 20, צריך לבדוק את העניין. גילגמש • שיחה 19:25, 30 בדצמבר 2010 (IST)

האם נבדק? תיתן לטעות להשתרבב לערך של המנהיג הנערץ על כולנו? 13:40, 28 בפברואר 2011 (IST)

וניקנור?

מילה זו ("וניקנור") מופיע בערך עם קישור לערך שעוסק בנושא לא רלוונטי. אני לא יודע מה הייתה כוונת המשורר ולמה לשנות את הקישור ומה לכתוב בשורה זו במקום. אשמח אם מישהו מבין טוב יותר מה צריך להופיע ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ניקנור הוא שמו של קצין מוקדוני. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 09:47, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

זה לא הקישור הנכון ולא ברור. האלמונית צודק. במצב הנוכחי עדיף היה לוותר על השורה. אלכסנדר פיקד על כל הצבא. דרור - שיחה 10:11, 28 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא חושב שזה כזה לא מובן, אבל בדיעבד אני מסכים עם המחיקה שלך. בלאו הכי זה פירוט יתר לערך הזה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:54, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

ארוך

ארוך מידי כדי לצמצם הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.68.238.170 11:42, 17 בנובמבר 2012 (IST)

הפרק המוות המסתורי

הפסקה הראשונה של הפרק אינה מגובה כלל במקורות והיא כוללת השערות. המשפט: "תאוריות שונות לגבי סיבת מותו. על פי חלקן, לא מוצקות במיוחד". יש תאוריות לא מוצקות שאינן מגובות במקורות, אם אינן מוצקות אז לשם מה לציין זאת? בנוסף לא כתוב של מי התאוריות האלה. כנ"ל המשפט: " על פי גרסה אחרת נהרג אלכסנדר במריבת שיכורים." גרסה של מי? אין מקור. הוספתי תבנית דרישת מקור. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 12:01, 20 במאי 2013 (IDT)

משתמש:Hanay - איך זה עכשיו? גילגמש • שיחה 21:11, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

השינוי היחיד שראיתי הוא שהורדת את מריבת השכורים, אבל החלק הראשון נשאר ללא שינוי. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 21:26, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

או קי, נטפל בזה. גילגמש • שיחה 21:47, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

משתמש:Hanay, עדכנתי על פי אריאנוס. חשוב לציין את תאוריות הקשר כי יש הרבה ואולי אף אחריב את הפרק הזה לערך נפרד בעתיד. גילגמש • שיחה 20:04, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

עכשיו הפרק טוב יותר. אני מקווה שבעתיד תרחיב ולא תחריב איש . תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:10, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

מה הוא Page?

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני

תרגמתי את en:Page-boy כ"פרח קצונה". נראה לכם סביר? גילגמש • שיחה 08:51, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

תלוי מאוד בהקשר. יכול גם להיות שוליה או משרת. 77.125.78.27 09:05, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

אסביר מעט: מדובר בנערים מקרב האריסטוקרטיה הגבוהה ששירתו בחצרו של מלך מוקדון. תפקידם כלל הן שירות המלך (עזרה בלבוש, הגשת מזון וכו') והן לחינוך במסגרת צבאית. אבל אין מדובר במשרתים בשכר או בעבדים או משהו כזה. מדובר, כאמור, בבניהם של אריסטוקרטים עשירים שלא זקוקים לתשלום ועצם הצבתם בקרבת המלך היא כבוד רב שנופל בחלקם. כך שאי אפשר לכתוב "משרתים". גילגמש • שיחה 09:57, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

מה לגבי "נער שירות"? (מתנצל מראש על המחקר המקורי; עדיף כמובן לחפש את התרגומים בספרות). Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • א' בחשוון ה'תשע"ד • 10:29, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

נער שירות נראה לך ברור לקורא המזדמן? הוא לא יחשוב שמדובר באיזה משרת זוטר? גילגמש • שיחה 10:30, 5 באוקטובר 2013 (IDT)

דוד גולן מתרגם את המונח כ"צוערים מלכותיים". המונח היווני בתעתיק לאנגלית הוא pedes basilikoi. מה דעתך קולי? אולי גם אסף או אורי אמיתי ירצו לתרום משהו לדיון. גילגמש • שיחה 15:25, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

צוער זה רעיון לא רע בכלל, אבל מהתואר מלכותי אני קצת מסתייג. אולי "צוער אצולה" יתאים יותר. ושוב, אם אפשר לחפש במקורות, עדיף. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ח' בחשוון ה'תשע"ד • 16:23, 12 באוקטובר 2013 (IDT)

קולי, "basilikoi" זה מלכותי. זה מדגיש את הסטטוס של הנערים האלה. דווקא עם המלכותי אין לי בעיה. הבעיה שלי עם הצוער. גילגמש • שיחה 08:14, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

זה מה שיש לארנסט בדיאן לאמר בנדון: (βασιλικοὶ παῖδες; basilikoì paîdes). Lat. pueri regii, pages of the Macedonian king: boys recruited from aristocracy as hostages and as a ‘nursery for army leaders and officers’ (Curt. 8,6,6). Alexander [4] kept more than 50 of them. They accompanied and guarded the king, rendered personal services, and were kept under strict discipline (Curt. 8,6,2-6), hence the Greeks often referred to them as slaves. It is not certain whether the older ones fought at the king's side. (העתקתי מה-Brill's New Pauly).

גילגמש צודק לגמרי ש"מלכותיים" או משהו כזה הוא תרגום הולם, שכן הוא מעביר בדיוק את המקור היווני. אפשר "נערי המלך", "משרתי המלך", או אפילו "צוערי המלך". במקום "המלך" אפשר "המלכות". "מלכותיים" מצטלצל לי פחות, אבל זה עניין של טעם, לא של דיוק היסטורי. בכל מקרה, כל עוד אין להם ערך שאפשר לקשר אליו, יהיה צורך בהסבר קצר שיתלווה לאזכור. האם יש צורך בהם באיזשהו מקום פרט לתיאור הקשר לרצח אלכסנדר? ד"ר אוֹרי אמיתי, היסטוריא כללית חיפה - שיחה 08:27, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

כן, בערך צבא מוקדון שם כתבתי שפיליפוס ייסד את הגוף הזה. גילגמש • שיחה 08:29, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

המשפט הבא בערך שכתב בדיאן הוא שיש כנראה סימנים לכך שמוסד נערי המלך קודם אפילו לפיליפוס, אבל בדיוק שם נקטע מה שאפשר לראות ללא תשלום. ד"ר אוֹרי אמיתי, היסטוריא כללית חיפה - שיחה 08:49, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

איפה זה פורסם בדיוק? אפשר מראה מקום מדויק בבקשה? אשלב את הטקסט בערכים הרלוונטיים. גילגמש • שיחה 09:08, 13 באוקטובר 2013 (IDT)

אני מוסיף את קולי בתמיכה ב"נערי המלך". גם מדויק, וגם עברי למהדרין. Ijon - שיחה 09:51, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

אני חושב שנערי המלך זה תרגום שלוקה קצת בחסר. הוא מעביר יותר את התחושה של משרתי המלך. יש להדגיש בתרגום של המושג את מוצאם האציל של הנערים. מה לעשות שאין לנו מילה מדוייקת לפטרונז'. אבל אלו הם אכן נערי חסות. אשר נשלחים למלך בשביל סיבה כפולה - להיות מוכשרים בלחימה וברזי חצר המלוכה והאינטריגות הפוליטיות שבה, והסיבה השניה היא הבטחת נאמנות הוריהם למלך. כמו כן, בל נשכח שהמושג Page עצמו הוא די מודרני (התחיל להיות בשימוש בשפה האנגלית במאה ה-14 כמעט 2000 שנה פער בין המצאת המילה לתפקיד הספציפי). אני חושב שצריך לתרגם לשוליה (נערים אלו היו בני אצולה אשר נשלחו על ידי הוריהם לפקודת המלך כדי להבטיח את נאמנות הוריהם לחצר המלכותית, וכמו כן על מנת לצבור ניסיון בלחימה ופוליטיקה של הממלכה.) ולהוסיף הסבר בהערת שוליים על מוצאם של הנערים. בעיני המושג שוליה נותן הסבר טוב להיותם בחצר המלוכה על מנת ללמוד ולהיות מוכשרים, ולא רק להיות משרתים של המלך. גארפילד - שיחה 14:15, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

ומה לגבי "נושא כלים" או "נער נושא כלים", מוסד שהיה דומה מאוד לבני אצולה שהוכשרו כאבירים. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 14:16, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

שוליה מזכיר לי את שוליית הקוסם. ממש לא מתאים. אני גם אוהבת את המונח "נערי המלך", נושא כלים הוא גם לא רע. ואולי כדאי כתוב את הערך כך שהנושא יהיה הרבה יותר ברור. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:23, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

זה בדיוק העניין, שאנחנו לא מדברים על בני אצולה במובן המוכר לנו מימי הביניים, אלה על מבנה חברתי שונה. נושאי כלים.. לא משוכנע שבכלל היה תפקיד כזה באותה התקופה. לדעתי זה לא מספיק טוב כדי להעביר את הנקודה שגילגמש מבקש להעביר. אני שמח שהמושג שולייה עושה לך אסוציאציה כל כך חמודה כמו שוליית הקוסם, אבל בעיני האסוציאציה שלך היא מדויקת יותר כדי לבטא את תפקידם של הנערים מאשר נושאי כלים. גארפילד - שיחה 14:27, 14 באוקטובר 2013 (IDT)

בעיני שוליה זה מונח לא מתאים כלל. זה עובד שנמצא באימון וזה כלל לא דומה לבן האצולה הגבוהה שנשלח לחצר המלך. אני גם בעד נערי המלך למען האמת. הסבר למונח יהיה בערך "קשר הנערים" או "קשר נערי המלך" כי אין להם פרסום מלבד הקשר הזה שהם השתתפו בו. גילגמש • שיחה 08:19, 17 באוקטובר 2013 (IDT)

― סוף העברה

שיניתי לנערי המלך בהתאם לתוצאות הדיון בייעוץ לשוני. גילגמש • שיחה 09:02, 23 באוקטובר 2013 (IDT)

בלשון קצת ציורית זה "נושא גביע" כמו גנימדס שהיה נושא הגביע של זאוס. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 22:49, 24 באוקטובר 2013 (IDT)

לא, נושא גביע זה תפקיד רם מעלה בחצר והוא לא "נער מלכותי". מדובר בדרך כלל באדם נאמן מאוד שהמלך סומך עליו שלא יערבב לו רעל בתוך היין. גילגמש • שיחה 05:26, 25 באוקטובר 2013 (IDT)

ואוו, לזאוס היה חת'כחת ביטחון עצמי (או חיסון טבעי נגד רעלים) אם הוא הציב בתפקיד כה רגיש נער שחטף (וסביר שאף אנס) (-: Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:48, 25 באוקטובר 2013 (IDT)

יש לכם טעות

טעיתם! שמו המלא של אלכסנדר הוא אלכסנדר מוקדון וכינויו אלכסנדר הגדול. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.67.4.84 15:42, 8 בדצמבר 2013 (IST)

זה לא מדויק. שמו אלכסנדר והוא מארץ ששמה מוקדון. לכן קוראים לו לעתים "אלכסנדר מוקדון" כדי להבדילו מאנשים אחרים ששמם "אלכסנדר". הכינוי "הגדול" הוסף לו עם השנים כדי להדגיש את מעמדו ההיסטורי. גילגמש • שיחה 15:54, 8 בדצמבר 2013 (IST)

שובר גלים

בפרק 'פיניקיה וארץ ישראל' מציע לכתוב מזח במקום שובר גלים. גם במפה באנגלית File:Siege tryre.gif זה נקרא MOLE.
Mr.Shoval - שיחה 08:25, 16 בפברואר 2014 (IST)

זה לא מזח ולא שובר גלים. אני לא יודע באיזו מילה להשתמש. זה למעשה גשר יבשתי - כדי לכבוש את האי, אלכסנדר פקד לשפוך עפר, אבנים, עצים וכו לתוך המים וכך לבנות גשר שיגיע אל חומות העיר. אכן המילה "שובר גלים" לא ממש מתאימה, אבל גם מזח לא כל כך. בעיני מזח משמש לעגינת אוניות או משהו כזה. "גשר יבשתי" לא מובן דיו די הצורך. אשמח להצעה נוספת. לגבי בחירה בין שובר גלים לעומת מזח, יתכן שמזח זה קצת יותר טוב, אבל כאמור אשמח להצעות נוספות. גילגמש • שיחה 09:20, 16 בפברואר 2014 (IST)

כלי שיט קושרים לרציף, לא למזח.
מילון אבן שושן: מזח - כינוי לרציף מוארך כעין גשר הנכנס מן החוף אל הנהר או אל הים, והמשמש להקלת המעבר או ההעברה של סחורות אל החוף, ולהפך.
Mr.Shoval - שיחה 09:31, 16 בפברואר 2014 (IST)

אם כך, כדאי שיהיה מזח. אשנה בערכים הרלוונטיים. גילגמש • שיחה 09:33, 16 בפברואר 2014 (IST)

משוב מ-17 במרץ 2014

יופי של ערך. כל הכבוד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.19.85.135 15:40, 17 במרץ 2014 (IST)

השלישי?

היה נחמד לקבל הסבר מדוע הוא השלישי. הכצעקתה - שיחה 18:50, 29 במרץ 2014 (IDT)

כי היו שניים לפניו? גילגמש • שיחה 18:51, 29 במרץ 2014 (IDT)

איך עושים סמיילי? קורא נבער כמוני היה שמח לדעת מי היו השניים הראשונים... הכצעקתה - שיחה 19:01, 29 במרץ 2014 (IDT)

אלכסנדר הראשון וחברו אלכסנדר השני? הינה החברים האנגלים עשו משהו: en:Alexander I of Macedon וen:Alexander II of Macedon. גילגמש • שיחה 19:02, 29 במרץ 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

רשום שאלכסנדר מוקדון נרצח אבל פקדה אותו מחלה קשה שממנה הוא לא קם

מקור:מדור לדור דווח על ידי: אני 212.76.111.25 19:57, 27 במאי 2014 (IDT)

לא כתוב שנרצח, אלא כתוב שיש אפשרות כזאת. הטענה הזאת נכונה. גילגמש • שיחה 20:01, 27 במאי 2014 (IDT)

אלכסנדר

אני צריך ציטוטים של אלכסנדר אפו אני יכולה להסיג את הציטוטים האלה?

אלכסנדר בסיפורים ובמיתוסים

גילגמש, הוספתי תכנים בנוגע לאופיו של אלכסנדר וסיפורים על חיו הכוללים את מוצאו ומוצא אביו. אין זה אומר שסיפורים אלו נכונים או עובדתיים, אלא שאלו היו התפיסות לגביו בתרבויות המדוברות ובסיפורים, שכן על כך בדיוק מעידה הכותרת תחתיה הוספתי את התכנים: "בסיפורים ובמיתוסים".... המקורות עליהם הסתמכתי היו מאוד אמינים (ממוחים בעלי שם עולמי בנושא אלכסנדר), ואין הם (וגם הסופרים שכתבו אותם) באים לקבוע האם זה היה אמת או שקר אלא רק להציג את התפיסות לגביו בסיפורים השונים. מבקשת להחזיר את התכנים.

נ.ב- האין זה בדיוק מה שוויקיפדיה רוצה בדיוק לקדם כרגע? תפיסה ונקודת מבט נשית בערכי וויקיפדיה..

זה בדיוק זה... רכילות היסטורית תחת הכותרת רכילות היסטורית... --Setareh1990 - שיחה 11:43, 16 במרץ 2015 (IST)

מה שהוספת לא היה מבוסס על מקורות אמינים כלשהם. הוספת מידע שהיה מיותר בחלקו: למשל תעתיק פרסי לשמו של אלכסנדר - מיותר, נהוג לציין אצלנו לציין רק את התעתיק בשפת המקור, במקרה שלו: יוונית. כתבת למשל: "כבר בילדות הפגין עקשות, חכמה, כוח רצון, העדפת אנדרדוגים וזלזול בחוכמת מוריו ופילוסופים." - ללא מקור כלשהו. הטענה מגוחכת ושגויה וכמובן לא מופיעה באף מקור רציני שמתייחס לילדותו. בכלל, לא שמתי לב שאף ביוגרף רציני של אלכסנדר דיבר על העדפת אנדרדוגים במקרה שלו. הוא בוודאי לא חשב את עצמו לאנדרדוג, לא בילדותו ולא בבגרותו. היה לו שגעון גדלות. איזה אנדרדוג? בכל מקרה, הטענה שהיה דבר כזה בילדותו פשוט שגויה. שאלת המוצא אינה "מסורת יוונית", אלא טענה המקובלת כאמת היסטורית. לא מדובר במיתוס, לא נכון לכלול אותה בפרק זה. מסורות אגדיות אחרות לא קשורות לפה ואין להוסיפן לערך זה כי זה מוציא את הדבר מהפרופורציה הראויה. ערך ראשי לא יכול לכלול כל מידע אפשרי. יש ערכי משנה מורחבים שבהם ניתן לציין מסורות נוספות, תוך שימוש במקורות אקדמיים בלבד, תוך ציון עמוד רלוונטי, שם המחבר, שם ההוצאה ופרטים נוספים כדי לאפשר בדיקה של כל טענה וטענה. אני מתנגד בתוקף לכל השינויים שביצעת ובוודאי לא לכתוב טענות, המקובלות כאמת היסטורית תחת מה שאת מכנה "רכילות היסטורית". אין שום קשר לנקודת מבט נשית או גברית. כלל לא חשוב לי אם את גבר או אשה. כל הכותבים בוויקיפדיה זוכים ליחס שוויוני וזהה ממני. גילגמש • שיחה 18:03, 16 במרץ 2015 (IST)

מצטערת אבל לפי התגובות שלך זה ברור לי לגמרי שלא באמת קראת אפילו מקור מקצועי אחד על אלכסנדר..

1. לא נכון - מה אני אכתוב סתם דברים?... כל מה שהוספתי מבוסס על מקורות מחומרי קריאה שעשיתי בקורס באונ' העברית על אלכסנדר מוקדון, כשהמרצה שהעבירה את התכנים הייתה מומחית בנושא ואפילו כתבה על זה ספר. הרוב מפסאודו-קליסתנס.

2. הוספתי את השם בפרסית כי זה שם שונה, ואלכסנדר בילה את רוב חייב במרחב האיראני-פרסי אז זה היה נראה לי רלוונטי ומעניין להוסיף לערך - במיוחד לאור העובדה שאולי אנשים יחפשו מי היה אסכנדר ויוכלו להבין שמדובר באלכסנדר.

3. העדפת אנדרדוגים : מופיע בעמודים הראשונים של הפסאודו-קליסתנס (העדיף לצרף לקבוצתו את האנדרדוגים במשחקים עם בני גילו, בילדותו). לא מתפקידי לעשות לאלכסנדר ניתוח פסיכולוגי, אבל רוב האנשים שאני מכירה מעריכים שהיה לו שיגעון גדלות. בנוסף לכך שגם אלכסנדר היה אנדרדוג ... הוא הגיע משום מקום (באותה התק' - פרס ומצרים היו הבולטות)... גם מוקדון עדין הייתה שום מקום - בדיוק רק עלתה לכח והשפעה ביוון בזכות אביו שגילה במוקדון מצבורי כסף והתעשר ובכך תפס מקום בין השבטים היוונים המשמעותיים, לפני זה מוקדון לא הייתה כלום...

4. את שאלת מוצאו לפי הגרסה היוונית אוריד - לגיטימי.

5. לא קשור להיותי אישה, סה"כ הוספתי נק' מבט נשית על אלכסנדר ונראה שזה פוגע בגבריותך (שכנראה מיוצגת על ידי אלכסנדר), שכן זה נראה כאילו נפגעת עד עמקי נשמתך על הוספת קצת ביקורות או דברים שליליים בערך על אלכסנדר... בלי לפגוע: לגמרי לא רציונלי לפי דעתי...

6. קיצר דיכאת לי את הנשמה. אפשר להחזיר את הגרסה שלי או שפשוט אוסיף את כל התוספות שניסיתי תחת אלכסנדר בדתות השונות ואוסיף תחת הדת הזוראסטרית? (-Setareh1990 - שיחה 17:28, 18 במרץ 2015 (IST))

אי אפשר להוסיף את זה לא בערך הזה ולא בערכים אחרים בצורה שבה כתבת את זה. יש צורך בעריכת המידע בהתאם למקובל באקדמיה. גילגמש • שיחה 18:33, 18 במרץ 2015 (IST)

תקון העברית

כתוב כדלהלן:: "...כבר בילדות הפגין עקשות וכוח רצון..."

צריך להיות:

"...כבר בילדות הפגין עקשנות וכוח רצון..."

המלה "עיקש" מובנה "לא אמין" - אדם נוכל הוא "עיקש" -- "אדם שהולך בדרך לא ישרה"

כתוב בספר דברים פרק לב פסוק ה:

שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם:   דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל

המלה "עקשן" מובנה: "אדם שהוא נחוש בדעתו או במעשיו" -- "עקשן כפרד"

שלום וברכה

תודה. גילגמש • שיחה 13:18, 6 במאי 2015 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הוא בן 33. ולא בן 32 אתם רשמתם שהא מת בגיל 32 דווח על ידי: 149.88.26.207 20:26, 30 בנובמבר 2015 (IST)

משתמש:Gilgamesh. ‏Archway‏ • שיחה 00:58, 1 בדצמבר 2015 (IST)

מת בגיל 32 ו-11 חודשים. זה עדיין 32. בורה בורה - שיחה 01:08, 1 בדצמבר 2015 (IST)

אני חושבת שיש לתקן ל-33, זה נתון שנמצא בטקסט, אפשר לכתוב כמעט בן 33. אבל ה-32 מטעה הרבה יותר. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:08, 1 בדצמבר 2015 (IST)

אני לא מבין למה לתקן. שנה זו תקופה מוגדרת היטב. גילגמש • שיחה 20:50, 1 בדצמבר 2015 (IST)

כי הוא מת כשהוא קרוב מאד ל-33, לכתוב שמת בגיל 32 זה מטעה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:06, 1 בדצמבר 2015 (IST)

גם בערך האנגלי כתוב 32. צודק גילגמש שאומר "שנה זו תקופה מוגדרת היטב". גם יום לפני 33 אנו עדיין בני 32. כך גם נעשה חישוב גיל אוטומטי בכל ערכי האישים. בורה בורה - שיחה 21:14, 1 בדצמבר 2015 (IST)

תאריכי הלידה והמוות מוצגים בערך. אין פה שום דבר מבלבל. הקורא יכול להסתכל בעצמו. גילגמש • שיחה 21:18, 1 בדצמבר 2015 (IST)

מי שחושב שהוא בן 32 יום לפני יום הולדתו ה-33 חי באשליות. זאת לא תבנית, ולכן אפשר לנסח אחרת. את התבניות תשאירו לתבניות. אני רוצה לשנות לניסוח "כמעט בן 33" זה נתון הרבה יותר נכון. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 21:56, 1 בדצמבר 2015 (IST)

איפה בדיוק את רוצה לכתוב את זה? לא הבנתי. בגוף הערך או בתבנית? גילגמש • שיחה 23:33, 1 בדצמבר 2015 (IST)

בגוף הערך. את התבניות אני משאירה לחובבי התבניות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:14, 2 בדצמבר 2015 (IST)

שיניתי. גילגמש • שיחה 20:16, 2 בדצמבר 2015 (IST)

תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 20:18, 2 בדצמבר 2015 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הוא מת בגיל 37 אלכסנדר מוקדון

מקור: דווח על ידי: 5.102.254.187 15:49, 16 בדצמבר 2015 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

מישהו הוסיף פתיח מטופש. מציע לחסום את הדביל מעריכת שינויים בויקיפדיה, ואולי כדאי גם לבדוק אם שינה דפים נוספים. דווח על ידי: 77.138.32.226 13:20, 5 בספטמבר 2019 (IDT)

תודה רבה. טופל. אלדד • שיחה 14:15, 5 בספטמבר 2019 (IDT)

בפתיח

אלכסנדר מוקדון בראש שמו היווני מיד אחריו. השמות האחרים מובאים בהמשך. הם נכונים למדע ובלעז, אך בספרות העברית עדיין מוכר כאלכסנדר מוקדון. וכפי הדיונים האחרים פה בדף השיחה.-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ט"ז בחשוון ה'תשפ"א • 02:46, 3 בנובמבר 2020 (IST)

אני מתנגד לעריכה הזאת. גילגמש • שיחה 05:43, 3 בנובמבר 2020 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בתת הפרק "פניקיה וארץ ישראל" יש לכתוב את שלטונו ולא "של שלטונו" דווח על ידי: צפי אלרן 85.250.47.248 13:18, 25 בפברואר 2021 (IST)

טופל תודה רבה שדיווחת על זה בברכה:banba - שיחה - הצטרפו למיזם הפוליטי 13:24, 25 בפברואר 2021 (IST)

דיווח שאורכב ב-06 ביולי 2022

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

נכון הוא כלא את גוג ומגוג אבל זה לא רשום באיסלם ואין לכך ראייה באף פסוק בקוראן

הנושא הזה מופיע בסורת המערה, 83–99. Liadmalone - שיחה 17:01, 5 ביולי 2022 (IDT)