שיחה:החייל האמיץ שווייק

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כמה תרגומים[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע כמה תרגומים לעברית קיימים? האחד שניסיתי לקרוא היה כ"כ גרוע שזה היה ממש עצוב.

להלן סימון של השגיאות במלל הערך הקיים:[עריכת קוד מקור]

החייל האמיץ שווייק הוא ספר מאת הסופר הצ'כי ירוסלב האשק. הספר הוא רומן סאטירי על תקופת מלחמת העולם הראשונה. הוא מתאר את הרפתקאותיו של האזרח הפשוט יוזף שווייק, ועוקב אחרי חייו מיציאתו מביתו לפני המלחמה עד להגעתו לשדה הקרב ובמלחמה [1]. הספר מותח ביקורת עקיפה [2] על השלטון, המונרכיה, המלחמה, הצבא, הכנסייה ועוד.

הסופר, האשק, נפל בשבי הרוסים במלחמה, והמשיך את ספרו בשבי, אך לא סיים אותו לפני מותו. [3]

הספר אוייר על ידי המאייר יוזף לאדה, וציוריו מוסיפים לסיפור. [4]

לספר ארבעה חלקים. מבחינה עלילתית, ניתן לחלקו באופן הבא:

  • שווייק בעורף, שם הוא נעצר בחשד של בגידה בקיסר לאחר אמירה של מה-בכך שאמר בבית-המרזח המקומי, "הגביע"; הוא נחשד כמתחזה ("ארטיסט"), מאושפז במוסד לחולי נפש ואף מושלך לכלא.

[5]

  • שווייק כעוזרו של אוטו כץ, יהודי מומר שהפך כומר צבאי. דמותו של כץ (וגם דמותם של כמרים אחרים בספר) מגלמת את הבוז והשנאה שרחש האשק לדתות בכלל ולכנסייה הקתולית בפרט.
  • שווייק בדרך לחזית, לאחר שאוטו כץ הפסיד אותו במשחק קלפים והוא כעת עוזרו של סרן לוקאש.

[6] סרן לוקאש היה דמות אמיתית שפגש האשק במהלך שירותו הצבאי -- וכך גם כל שאר הדמויות הצבאיות בספר, אלא שלוקאש הוא הדמות היחידה שאינה מוצגת באופן נלעג או עלוב. [7] בדרך, שווייק מצליח לאבד את הרכבת של גדודו, ויוצא ברגל כדי לפגוש אותם; הוא צועד בכיוון ההפוך, נעצר כמשתמט וניצל מתלייה ברגע האחרון.

  • שווייק בשבי, לאחר שלבש למשובתו מדי חייל רוסי ונעצר לאחר שנחשד בעריקה. גם כאן הוא ניצל מתלייה ברגע האחרון.

[8]

תוכננו שני חלקים נוספים לספר, אולם האשק מת על מיטת חוליו בטרם הועלו על הכתב. ממרות כנף רבות מתוך הספר הפכו לשגורות מאוד על קוראים אירופאים [9] לאחר פרסום הספר. בין השאר, הביטוי "נפגש בשש אחרי המלחמה" (כך קבע שווייק פגישה עם חבר לאחר שנלקח למאסר) [10] ששימש, באופן מקברי, את היהודים שנסעו למחנות ההשמדה וידעו שלא ישובו עוד. [11]

הספר תורגם לעברית פעמיים. [12] התרגום הראשון של מ. אבי שאול יצא לאור ב"ספריית הפועלים" בשנת 1952. התרגום השני בידי רות בונדי וחיים איזק, ויצא לאור בשנת 1980 בהוצאת "זמורה, ביתן, מודן".

בישראל זכה הספר לפרסום גם בעקבות הצגת התאטרון שהופקה על פי הספר בשנת 1936 בתיאטרון האהל. ההצגה הייתה על פי עיבודו של הספר למחזה על ידי מקס ברוד בתרגומו של אביגדור המאירי וזכתה להצלחה גדולה, במיוחד בשל משחקו של מאיר מרגלית אשר גילם את שווייק בצורה כה משכנעת, עד כי דמותו נשארה מזוהה עם שווייק לאורך כל קריירת המשחק שלו. [13] ההצגה הייתה ההצלחה הגדולה ביותר של האהל במשך כל שנות קיומו והוצגה במשך עשרות שנים כאלף וחמש מאות פעמים. [14]

בשנת 1995 הועלתה ההצגה מחדש בתיאטרון הבימה, בתרגומו ובעיבודו של עמוס קינן, כשאת תפקידו של שוויק מילא השחקן שלמה בראבא.

הערות

  1. ^ למעשה, שווייק מעולם לא מגיע לא לשדה הקרב ולא למלחמה
  2. ^ ישירה, וחריפה מאוד
  3. ^ האשק לא החל בכתיבה לפני השבי ולא המשיך אותה בשבי. הכתיבה החלה בשנת 1921.
  4. ^ ולא גורעים ממנו?
  5. ^ סדר הדברים שגוי
  6. ^ לא עוזרו, שמשו.
  7. ^ מועתק מאחרית הדבר של רות בונדי למהדורת 1980 של שווייק. יש לתת קרדיט.
  8. ^ כל החלוקה הזו אינה תואמת את העלילה. כל החלק שעד המטת הפורענות על סרן לוקאש מתרחשת בעורף והיא חלק אחד.
  9. ^ קוראים אירופאים?
  10. ^ הפוך: שוייק ווודיצ'קה קובעים להפגש שוב אחרי שהם נשלחים איש-איש בחזרה ליחידתו.
  11. ^ מצוטט שוב, בלי קרדיט, מאחרית הדבר של רות בונדי. אם מצטטים על סמך מה שכתוב שם, יש לציין זאת. אם לא, יש להביא אסמכתאות נוספות.
  12. ^ שלוש פעמים. הושמט התרגום של חיים אמיר, שהוא למעשה הטוב בשלושה.
  13. ^ מרגלית היה מזוהה גם עם דברים אחרים. לדוגמה, הופעתו ב"הכתובה."
  14. ^ רות בונדי נוקבת ב"למעלה מאלף." בערך האהל טוענים "מאות פעמים."

למה באנגלית?[עריכת קוד מקור]

הערך מצטט את האמרה הידועה "נפגש בשש אחרי המלחמה", ומיד אחרי כן מציג את הציטוט באנגלית. מה מקום תרגום הביטוי בשפה האנגלית (בה, עד כמה שידוע לי, הביטוי למעשה אינו שגור. נסו בגוגל ותיווכחו), בערך הנכתב בשפה העברית על ספר שנכתב בשפה הצ'כית? אם כבר רושמים תרגומי הציטוט, למה לא לרשום לפני כן בגרמנית, ברוסית וביידיש, בהן הביטוי דווקא מקובל הרבה יותר? לא כל מה שנכתב באנגלית הוא בהכרח נכון יותר, או סמכותי יותר או שגור יותר על לשון הבריות.

"שש אחרי המלחמה" - החזרת הפיסקה שנמחקה[עריכת קוד מקור]

התנהגותך אינה מקובלת. מחיקת הפיסקה שנעשתה עכשיו - ללא דיון, ותוך אמירות מעליבות בתקציר העריכה, היא אלימות שאינה מקובלת.
בתקציר העריכה של המחיקה כתבת את הדברים הבאים : "...מיותר...", "הציטוט כבר מופיע" (הציטוט דווקא לא מופיע קודם), ..."התאור עקום" וכו'.
בהמשך לתרבות הדיון המקובלת בויקיפדיה, הנך מתבקש להסביר בצורה בוגרת ועניינית כאן - בדף השיחה - מדוע לדעתך יש למחוק את כל הפיסקה ולא להשאירה, ולשמוע גם את דעתם של הויקיפדים האחרים. ‏Danny-w00:27, 18 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

בתאור העלילה כבר מופיע

  • כאשר הם משוחררים מן הכלא ונשלחים ליחידותיהם, נפרדים שווייק וודיצ'קה בהסכמה להפגש בבית המרזח ה"גביע" בנה בויישטי "אחרי המלחמה בשעה שש בערב!"

ומכך שהביטוי מצא את דרכו לתקציר, הקורא מבין שמדובר בביטוי מפורסם, בלי שיהיה צורך לציין זאת בפירוש. מה גם שהפסקה אינה מוסיפה על הציטוט דבר, פרט לקביעה שזהו אכן "ביטוי מפורסם". את הציטוט מאנגלית אי אפשר להבין כלל (הרי הספר לא נכתב באנגלית), והוא בוודאי מיותר. זאת ועוד, על-סמך היכרותי עם שווייק אני משוכנע שהוא לא יאמר משפט כזה "בבדיחות הדעת", אלא (בתמימות אופיינית ו) ברצינות מלאה, מתוך כוונה לעמוד בדיבורו ולהתייצב במסבאה בשעה שש (או שמונה, שעתיים מהן בין חברים טובים) מיד אחרי המלחמה. לבסוף, אין זה נכון שהביטוי משמש לסיכום (?) וחשבון נפש (??) מיד לאחר סיום אירועים (???). עוזי ו. 16:38, 18 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

אכן יש בדבריך משהו, בעיקר בעניין הטקסט באנגלית. לגבי העובדה שביטוי זה כיום "משמש לציון סיכום וחשבון נפש מיד לאחר סיום אירועים (או המלחמה)", נראה לי שהביטוי אמנם קיים ושגור בעברית, במנותק מהספר, והגדרתו כאן מדוייקת. איך היית מסביר בצורה אחרת את הביטוי בעברית "להיפגש בשש אחרי המלחמה"?
לדעתי, יש מקום לאיזכורו של ביטוי זה במפורש ובנפרד, ולא רק כבדרך אגב. מצד שני, אם לדעתך ציונו של הביטוי (שאכן מקורו ב"שוייק") נראה לך כ"כ מפריע עד שיש להסיר את הפיסקה לחלוטין מהערך, ניתן לפנות לבורר מוסכם.
המשך חנוכה שמח, דני ‏Danny-w23:55, 18 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]

ביצוע עדכון חלקי בלבד[עריכת קוד מקור]

הועבר מדף ויקיפדיה:ביקורת עמיתים התחלתי לעדכן את הערך. סיימתי חלק ראשון והוספתי שני פרקים. מי שסבור שהעדכון מיותר, אנא יפרט זאת בדף השיחה ויימנע ממני את הצורך לעדכן את שאר שלושת החלקים של הספר. שבוע טוב. ‏Daniel Ventura20:54, 27 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

היות ולא קבלתי פניות אני לא ממשיך בעדכון הערך. ‏Daniel Ventura21:42, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אם דברי לא היו ברורים. מי שיש לו דעה בנידון, אנא יוסיף אותה כאן. ‏Daniel Ventura21:45, 9 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

תבנית:ספר[עריכת קוד מקור]

החלפתי את התמונה ושמתי תבנית נוחה. מה שהיה לפני כן היה פשוט בושה.--Galoren.com - שיחה 15:02, 12 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

הערך יפה מאד, אבל נרלי שהמשפט "עלילותיו של שווייק שימשו בסיס רעיוני גם למספר רומנים סאטיריים אנטי-מלחמתיים, ובהם אולי "הרפתקות החייל איבן צ'ונקין" של ולדימיר ווינוביץ' ו"מלכוד 22" של ג'וזף הלר." צריך ללכת. אם יש אסמכתא שהלר או ווינוביץ קראו את האשק והושפעו ממנו נא להביא, אחרת אין ל"אולי" כזה מקום. בכבוד - קיפודנחש - שיחה 02:24, 30 במאי 2010 (IDT)[תגובה]


החזרת שגיאה לשונית[עריכת קוד מקור]

'לתכנן מראש על מה יכתוב' - זו לשון עילגת שאינה מבחינה במשפט התפל. לאחר התיקון הוחזרה השגיאה לתפארת ויקיפדיה. עודד Freiherr - שיחה 11:17, 14 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]

כל המשפט פסול מיסודו, ולכן שכתבתי ומחקתי את רובו. תודה לך על ההערה. גארפילד - שיחה 14:51, 14 בדצמבר 2014 (IST)[תגובה]