ירוסלב האשק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האשק בשנות העשרים

ירוסלב האשקצ'כית: Jaroslav Hašek;‏ 30 באפריל 1883 - 3 בינואר 1923) היה סטיריקן, סופר ועיתונאי צ'כי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "החייל האמיץ שווֵייק", שתורגם לכשישים שפות. הוא גם כתב כ-1,500 סיפורים אחרים והיה עיתונאי ואיש הבוהמה. תקופת חייו הקצרה חפפה את זו של הסופר הצ'כי היהודי הנודע פרנץ קפקא (1883–1924).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האשק נולד בפראג, שהייתה אז בירת בוהמיה, באימפריה האוסטרו הונגרית, לאמו קתרינה ולאביו יוזף שהיה מורה למתמטיקה. המשפחה הייתה מטופלת בשלושה ילדים: בוהוסלב הבכור, ירוסלב הצעיר ממנו בשלוש שנים והאחיינית היתומה מריה. עוניים הרב אילץ אותם לעבור תכופות ממקום למקום בחיפוש אחר פרנסה, דבר שהטביע את חותמו על ירוסלב הצעיר. בגיל 13 מת אביו של האשק, ואמו לא הייתה מסוגלת לפרנס את המשפחה לבדה. הוא נשר מבית הספר בגיל 15 אך בסופו של דבר הצליח לסיים את חוק לימודיו ומצא עבודה לתקופה קצרה בבנק. לאחר מכן הוא העדיף עיסוק חופשי יותר בכתיבה.

האשק מצא את המצחיק והנלעג בכל דבר - גם בעצמו. הוא בז לסגנונות מקובלים ונורמות של כתיבה, וראה את כתיבתו כעבודה ולא כאמנות. הוא אהב בדיחות ומתיחות גם בחיים ולא רק בכתיבה, מה שהכעיס אנשים רבים סביבו שראו בו עצלן, חסר אחריות, נווד ושתיין.

בשנת 1910 הוא נישא לירמילה מאיירובה, שהייתה גם היא סופרת, אך בעת שנשבה על ידי הרוסים במלחמת העולם הראשונה הוא נישא ברוסיה לאשה אחרת. לאחר המהפכה הבולשביקית הוא הצטרף לצבא האדום והיה לקומיסר, אך חזר לבסוף לפראג עירו.

עוד לפני המלחמה, בשנת 1911, הוא כתב את סיפורו הראשון על שוייק, אך רק לאחר המלחמה זכה גיבורו העליז והתמים (על גבול הטיפשות) לתהילה. באותה תקופה היה כבר האשק חולה וסבל מעודף משקל מסוכן. הוא לא כתב את סיפורי "שווייק" הנוספים, אלא הכתיב אותם ממיטת חוליו בליפניצה, שם מת ב-1923, בטרם מלאו לו 40.

פסל של האשק בפראג, סמוך לפאבים שבהם נהג לכתוב

סיפורי שווייק זכו להצלחה רבה לאחר שמקס ברוד (שפרסם בין השאר גם את כתביו של קפקא) הכריז עליהם כעל יצירת מופת, וקבע כי האשק אינו נופל בכתיבתו האירונית מענקים כמו סרוואנטס.

לאחר מותו קובצו סיפורי שווייק הרבים לספר.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]