שיחה:מצוות תלמוד תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקווה שימצא מי שיערוך "נחיצות ההתרים" עובדים בשמחה 23:21, 29 בינואר 2008 (IST)

השלמתי את "נחיצות ההיתרים" בתוך ההיתר עצמו! (לדעתי אין צורך בסעיף נפרד ההיתר נובע מהצורך)

בהרצל - שיחה 19:11, 2 באפריל 2008 (IDT)

תוכן עניינים 1 קישורים חיצוניים 2 קישורים ומושגים 3 מושגים בלי קישורים 4 אמת המקובלת 5 כך מתמודדים עם דעות 6 שינוי במינוח 7 אינו אמת - לא נאמר כך בגמרא. 8 בטוח מה לא כוונת הגמרא 9 דרשת "מקור" 10 מה הטענה כלל? 11 היתר הנאה ת"ת (מעותק משיחת משתמש:בהרצל ) 12 עולם הפוך אנוכי רואה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

ראיתי שערך זה מומלץ לסידור - כולל סידור הענינים לכן הוספתי קישור לשני מאמרים הלכתיים שעוסקים בהלכות השונות בעיניני מצוות לימוד תורה כולל התיחסות לסוגיה שהומלצה בשיחה הקודמת לבירור ועוד סוגיות שונות - המעוניין ללמוד ימצא שם דברים מסודרים הכתובים בלשון קלה ובהירה המתאימה לכל אחד.

אני מוסיף כאן את תוכן מפורט של כל אחד מהמאמרים:

• מאמר א' ערך לימוד התורה, גדרי המצווה, מצוות ידיעת התורה, חלוקת הלימוד למקרא משנה ותלמוד, לימוד תורה ומצוות אחרות, מצוות ידיעת התורה מול מצוות אחרות, תלמוד תורה ונישואין, כמה שעות ביום צריך להקדיש ללימוד, המצווה לזכור את הלימוד, מצווה תמידית, כתר תורה, הכנות לקליטת התורה

• מאמר ב' היחס ללימודי חול, הבעייתיות שבלימודי חול בתקופת הגלות, לימוד תורה לנשים, פרנסת תלמידי חכמים, מלגות לאברכים לומדי תורה, מעלת המסייעים לתלמידי חכמים בפרנסתם, תנאי זבולון ויששכר.

בהרצל - שיחה 11:06, 22 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] קישורים ומושגים

פניתי לבהרצל - בשיחתו עם בקשה להסביר לי תועלת בקישורים אשר הוסיף. מתוך שלש פניות קיבלתי תשובה אחד אשר נעדרה מטען ענייני לצערי, והתרכזה במקום זאת באישיותי. באותו מקום- קרי בשיחתו גיליתי דיון נוסף ביןבהרצל ומשתמשים אחרים בעניין שימוש מופרז בקישורי חוץ אשר גם הם היו קישורים לאותו אתר ושיעורים של אותו רב. על כן, אחר עיון באותם קישורים מסכנתי היא: א. גם שיעורים האלה וגם הערך הזה סבלים מפגם משותף והוא העדר הגדרת המושג בו דנים. הנו מושג "לימוד" בלתי מוגדר לא שם ולא כאן. ב. קישורים להסיר. ג. חברה! מה זה "לימוד"? לא משנה מה, "לימוד" ללכת, לקראו, וכו'. מכאן הלה -לימוד תורה. לא מדברים על מושג בלתי מוגדר!

עדין לק"י אני מכיר אותך!! אם לא תשנה את הסיגנון ואת הנושא בו אתה עוסק בכל שם בו תכתוב תזוהה

לך יש בעיה בזה שאתה חולק על הדעה הרווחת ואתה חושב שדרך כתיבה כאן תפיץ את דעתך. כדי לראות שנענתי לאתגר שהצבת ראה את עריכתי לערך זה בארגז החול שלי פה וראה שם הדברים מבוארים כבר. עד מתי?- יצחק • שיחה •משנכנס אדר מרבין בשמחה• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח •

התשובה הענינית הכתובה שם היא:

לענ"ד ישנם עוד גדרים שיש לברר במצווה זו וזה לא הסעיף היחיד, (דוגמאות לסעיפים נוספים שחסרים: לימוד תורה לנשים, כמה זמן אדם חייבם ללמוד, לימוד תורה מול מצוות אחרות, ועוד ועוד) ולכן אמנם אצל מי שחושב שכל מצוות ת"ת עומדת על האיסור הנ"ל יש במאמרים שהפנתי אליהם הטעיה והטיה והם באמת רבי מלל מיותר, אבל לדעתי שהערך לימוד תורה חסר לא רק את הנימוק לנחיצות ההיתר אין בזה הטעיה אלא קריאה ללימוד והשלמת הערך...

לגבי שאר ההתעלמות מדבריך פשוט אין לי זמן וכח להשחית מילים סתם הרי אני לא אשכנע אותך ואתה לא תשכנע אותי, לדעתי יש במאמרים הנ"ל גם תשובה לשאלותיך אבל אתה לא תקבל אותם אז אין טעם לנסות להסביר.

(אסביר רק למה לא תקבל את דעתי - אתה כבר חרצת את גזר דינם של כל תלמידי החכמים שמתמשים בהתר והם מכונים "שכירים" (כפי שכתוב בחוברת מלחמת תורה) "צבועים" (כך שמעתי מחבר) ועוד שלל כינויים שברור שחרצת את גזר דינם שהם מוגדרים כרשעים שאין להם (כמעט) סיכוי לחזור בתשובה ולכן מאחר ואני רואה את עצמי אחד מהם אין סיכוי שדברי ישמעו).

לילה טוב

בהרצל - שיחה 19:10, 9 במרץ 2008 (IST)

טוב מאוד שאני כבר חרצתי את דינם של... וטוב מאוד שאתה חרצתה את דיני.

ובאמת חבל לך לכלה את מילותך וזמנך הירקות מפז לשכנע אותי, זה ללא ספק בזבוז זמן. אז מה נעשה? פרסם הסבר שקול ומסודר למה דעות כמו שלי לא נכונות או לא ראויות או לא הגיוניות או לא מבוססות. ולא מפני המחבר שלהם, שהיום הוא כאן ומחר אינינו אלא מפני תוכנם! תוכנם!! תוכנם!!! עדין לק"י - שיחה 15:32, 10 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] מושגים בלי קישורים

"יצחק" אני לעומת זה לא מכיר אותך. ולכן מה? מלים "אני מכיר אותך" מה הם אמורים להיות? זה טעיון? או שמא זה כבר ראיה? שים לב. התבלבלת. כאן אמיתות הדעות לא נקבעת לפי רב. אלא לפי הצגה ניטראלית של הנתונים! אצלך כל הנראה אמת נקבעת אפילו לא לפי רוב, אלא לפי כוח. הרי מחקת כל המקורות והצמדת תבנית:מקור ! חכם מאוד! אחר שמקור לא ימצא(כי מחקת אותו) אפשר למחוק הכל. יותר פשוט מלהתמודד. עדין לק"י - שיחה 15:44, 9 במרץ 2008 (IST)

אני לא מחקתי אותך. דעתך דעה שולית ובלתי מקובלת. אתה אמור להכיר אותי אך אינך יודע זאת.

אני מבין שאתה מנסה לקדם דעתך פה בניגוד לאמת המקובלת אצל תלמידי החכמים. יצחק • שיחה • חג פורים• בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 15:59, 9 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] אמת המקובלת

ידידי! איני ידע איך אמת יכולה להיות מקובלת. מקווה שהתכוונת לדעה. איני יודע למי אתה קורא "חכמים". האם זה אנשים שהביאו אותנו עד הלום? על כל פנים מקום זה נועד להצגה דעה ניטראלי. אני עשיתי זאת בצורה הוגנת ביותר: פרסתי דעה קיימת, בלתי זניחה, לא אני אמצתי אותו, אלא אנשים ידועים לשפטהם.הנחתי גם מקום לפריסת דעה אחרת, לומר- תתכבדו, אנא מכם. אלא שבעלי דעה זו כנראה לא מסוגלים להתמדדות עיונית. להזכירך בכל מקום שכעת מופיע {{מקור}} היה מקור אשר נימחק ראה בגרסיות קודמות. ייתכן שעל ידי אלה השיטות הדעה שאתה מקדם היא יותר נפוצה. איומים ומחיקות. על כל פנים זה הרושם כעת. עדין לק"י - שיחה 16:47, 9 במרץ 2008 (IST)

אתה לא הבאת דעה נטרלית כי לדעתך אולי נטרליות היא שכל אחד כותב את שחושב, לא היא צריך להביא את שתי השיטות בצורה מאוזנת על פי מיקומם בעולם וחשיבותן. יתרה מזאת חכה וראה שאנסה להביא אף את שיטתך אך לא באופן מובלט שכזה. יבנה המקדש
•יצחק • שיחה • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 18:53, 9 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] כך מתמודדים עם דעות

אין ספק שהכי קל למחוק. ולכתוב מה בראש. למה לנמק? למה להתמודד עם דעה? א. זה קשה. ב. בשביל התמדדות צריך רמה עיונית כלשהי. ג. אפשר גם לא להצליח. פשוט יותר למחוק. עדין לק"י - שיחה 12:59, 10 במרץ 2008 (IST)

למה לענות למי שמנסה לעשות פרובוקציות? יבנה המקדש
•יצחק • שיחה • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 18:49, 9 במרץ 2008 (IST)

זהו- אנו נחליט "פרובוקציה" מהי. אנו נמחוק אתה. כך אנו תמיד רוב ותמיד צודקים והעיקר לא צריכים לנמק לאף אחד כלום.עדין לק"י - שיחה 19:32, 9 במרץ 2008 (IST)

שניכם חורגים מכללי ההתנהגות שלנו. חדלו להתקוטט מילולית בדף השיחה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:33, 9 במרץ 2008 (IST)

דבריך "שניכם חורגים מכללי ההתנהגות" מועילים כהצהרות או"ם "אנו מתנגדים לאלימות משני הצדדים". תומר לי במה אני חורג. תודה.עדין לק"י - שיחה 12:01, 10 במרץ 2008 (IST)

גם אני רוצה לדעת במה אני חורג יבנה המקדש
•יצחק • שיחה • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח • 13:00, 10 במרץ 2008 (IST)

יפי! אחדות דעים! אחווה!יש!(לך אני אתנדב להסביר, אם תרצה לשמוע)עדין לק"י - שיחה 13:34, 10 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] שינוי במינוח

רבים לא יודעים דברי מי בא לדחות המאמר המצוטטת של מיסד חסידות סוכטשוב. ככל הנראה הטענה, שכביכול, יש מניע מלהפיק סיפוק מלימוד כה לא פופולארית שספק שצריכה דחייה. אבל ניסוח חדש שמאמר זה מצריך- "איסור קבלת שכר על לימוד תורה"- מאוד לא מדויק. כי האיסור הרבה יותר רחב. א. לא רק למוד אלא גם הוראה. ב. לא רק שכר אלא גם כבוד- "אל תעשם עטרה להתגדל" אבות (ד : ה) . ג. לא רק שכר וכבוד אלא גם וויתור על טענה או תביע לפי פירושו של רשב"ץ (תשב"ץ, ענין קמ"ז). עדין לק"י - שיחה 09:31, 11 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] אינו אמת - לא נאמר כך בגמרא.

המפרש גמרא זו "רבי אבהו השתדל שימנו את רבי אבא דמן עכו לראש, כדי שיתעשר" יכול להכשיר גם את כל השחיתות הפוליטית אשר עננו ראות. הטענה כי "במסכת סוטה מ ע"א מסופר שרבי אבהו השתדל שימנו את רבי אבא דמן עכו לראש, כדי שיתעשר"- אינו אמת, "כדי שיתעשר" – זו פרשנות, ולא כתוב כך בגמרא.

הגמרא מספרת שם כך:

א. ר' אבהו מעיד על עצמו ששינה מנהגו מפני שראה ר' אבא דמן עכו עושה אחרת- כלומר החשיב אותו גדול מעצמו. :

ב. ר' אבהו מעיד על עצמו שהבין שאינו ענו מספיק ביחס לר' אבא דמן עכו בעקבות מעשה שראה .  :

ג. גמרא מביאה מעשה המעיד על הענוה שלו, של ר' אבהו.

אם כן, ר' אבא דמן עכו היה אכן ראוי לתפקיד זה יותר מר' אבהו אשר ראה את ר' אבא דמן עכו מופת לחיקוי בחוכמה וענוה. לשיקולי עזרה כלכלית אין שום מקום. להערה שרבי אבא דמן עכו סבל מבעלי חובות אין קשר למעשה של ר' אבהו שאם לא כן נצטרך לקבוע :

א. אין כישרון של מועמד למינוי שיקול אלא מצבו כלכלי.

ב אדם עשיר, ורב אבהו עשיר היה, יכול "לנדב" קופה ציבורית לעזורת לחברו ולא את קופתו .. . :

ג. ת"ח יכול בהחלט "לקפוץ על משרה" אף על פי שהוא יודע שיש מועמד טוב יותר מימנו אם אין שם אילוצים כלכליים.

קיצורו של דבר, הנותן טעם למעשהו של רבי אבהו "כדי שיתעשר" מכשיר על סמך גמרא זו את כל השחיתות הפוליטית אשר עננו ראות.

(לעדין לק"י?)

אם תרצה לדייק תוסיף "יש שהסבירו את הגמרא שכוונתה..."

בהרצל - שיחה 19:52, 26 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] בטוח מה לא כוונת הגמרא

סיבה "כדי שיתעשר" אינה במקור, זו השערה של המפרש. אך במקור יש מספיק סבות אחרות כדי להעדיף מעומד זה ולא אחר. הבוחר לראות בגמרא הדרכה מוסרית יסביר כך. ואיך ראה את הגמרא המשייך לה דווקא "כדי שיתעשר" כסיבה למינו על תפקיד ציבורי?

אם באמת תרצה לדייק תתייחס למהות הטענה ולא לשם הטוען

לעדין לק"י

מאחר ואתה כבר כמה שנים עוסק בסוגיית מצוות תלמוד תורה בטח אתה בקי גדול בנושא, אבקש אם אפשר שתכתוב סעיף על מצוות תלמוד תורה לנשים. (דרך אגב תשובה נוספת מחכה לך בדף השיחה שלי)

בהרצל - שיחה 21:21, 26 במרץ 2008 (IST)

אחר שאסיים ניסוח הגדרה למטרות המצווה, אתפנה, בלי נדר, אנסה. 213.151.52.60 21:46, 26 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] דרשת "מקור"

אי אלה משתמשים הציגו תבנית:מקור למספר טענות. ולכן כדי לספק דרישה זו התכוונתי להוסיף מקורות, אלא שהתערבות כלשהי מחקה הצגתם. (אגב. מבדיקה בגרסות קודמות עולה שטענות אלה היו עם מקורות לצידם אשר נמחקו ללא נימוק). ובכן המקורות הם:

• חילול ה'-תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו : א היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא. אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר .- איך זה חילול ה'? אמר רב: אחד כמוני קונה בשר ולא משלם מיד.- כלומר- קונה באשרי- משתמש בהטובה הניתנת על ידי סוחרים ללקוחות- אדם כמו רב יהי זה חילול ה'. וכן פסק רמב"ם הלכות תלמוד תורה פ' ג ה' י כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם .
• עצמאות מצפונית- תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קה : ב מאי דכתיב: (משלי כ"ט) מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה? אם דומה דיין למלך שאינו צריך לכלום - יעמיד ארץ, ואם דומה לכהן שמחזר על הגרנות - יהרסנה.
• אהבת ה'-קשה להצביע על מקור מפורש לטענה זו, אך הראה הבדל בין ברת נישואין ויחסי זנות (זה מאהבה וזה תמורת תשלום) ספק אם צריך מקור מפורש.

על ראשון ועל אחרון אחרון. חילול ה' - אין קשר בין קנייה באשראי לבין קבלת שכר על לימוד תורה. אלו שני תחומין שונים למרות ששניהם עוסקים בכסף. הרמב"ם הוא בהחלט מקור, אבל יש לסייגו, שהוא דעת יחיד, ורבים חלקו עליו.

עצמאות מצפונית - שוב, אין קשר בין כהן שמחזר על הגרנות לבין קבלת שכר על לימוד תורה, זה לא אותו דבר, למרות שהם דומים.

אהבת ה' - יפה אמרת שלא הבאת מקור. נת- ה- - שיחה 12:43, 31 במרץ 2008 (IDT)

• • • עצמאות מצפונית- ספר האמונות והדעות מאמר י ד"ה האחד עשר
• "ואם ישליך את עצמו בצרכיו אלה על אנשים אחרים, היה נבזה ואין סומכין עליו ולא מקבלים דבריו, וכמ"ש (קהלת ט' ט"ז) וחכמת המסכן בזויה, ודבריו אינם נשמעים"
• ברור לכל בר דעת שהעושה חינם אוהב יותר ממבקש תשלום, וזה בכל תחום.
  • ראה ידיד אילו הייתה מגדיר מה הם התכונות אשר אתה מצפה ממקור הייתי יכול לנסות להתאים לדרישתך. לא מפני שאתה הוא קנה מידה אלא להימנע מוויכוח.
• למעשה נראה לי שאתה סוחב לכיוון אשר לא שייך.
• ראה ידיד. אנו לא סנהדרין. אנו אמורים להציג סיפור עובדתי היסטורי ולא לפסוק מה יותר ראוי ויותר נכון.
• אין חולק שגישה קדומה היא לאיסור שכר.
• אין ספק שלגישה זו היו אי אלה מקורות.
• אין ספק שגם היום יש שחושבים שזה הדבר הנכון.
• אין ספק שגם להם יש סיבות טובות.
• אין חולק שהיום לוקחים שכר ביד רמה.
• אין חולק מבין המתירים שזה לא להתחילה
  • אחרי עיבוד שלך הרושם הוא אחר. אחרי עיבוד שלך מתקבל הרושם שאי קבלת שכר זה חומרה תימהונית שאין לה מקור אשר אינה הנהגת ח"זל.

[עריכה] מה הטענה כלל?

• האם הטענה היא כי לעולם לא היה איסור על הנאה מלימוד או \ו הוראת תורה?
  • אם כן, אנא לכתוב בערך "הטענה על איסור קדום של הנאה מד"ת אינה אלא שכתוב היסטוריה כי... או חידושם של רמב"ם\רס"ג כי..."
• שמא הטענה היא שהאיסור אכן נהג אבל לא מהסיבות האלה?
  • עד רבה, אנא להציג את הסיבות על מקורותיהם, ומלבד שיצדיקו "אין לו חלק לעולם הבא"
• אולי הטענה היא שהאיסור נהג ללא סיבות כלל או ללא סיבות ידועות?
  • אם כן, להציג ראיות לכך ולהסביר הכיצד התאפשר הפסקת הנהגת איסור בלא להתייחס לסיבותיו?
• התחת אלוקים מפסיקי האיסור?

אבקש לציין שהנושא היה תחת "מתקפה" של בובות קש ומשתמש נוסף אשר התנהלותו בנושא הייתה מבישה. יש לשמור על דיאטה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:46, 1 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] היתר הנאה ת"ת (מעותק משיחת משתמש:בהרצל )

הוספתי:

• עוד יש שכתבו שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו עוון הוא בידו שלא מקבל את פרנסתו מהציבור שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו").‏‏[11]

11. ^ ‏אמנם טענה זו מתנגשת בבירור בנאמר במשנה מסכת אבות פ' ב מ' ח "... אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת..." , כלומר הלומד תורה לא אמור להיות מלא תודעה שעושה בכך טובה וכמובן שמישהו צריך לפרנסו בעבור זה.‏

לענ"ד לא מתנגש! אולי כדאי שבמקום לכתוב "בבירור" "יש הטוענים שהוראה זו מתנגשת"

לילה טוב בהרצל - שיחה 21:47, 2 באפריל 2008 (IDT)

• ייתכן ואתה צודק, כלומר אין התנגשות. נסה לנמק. ואם כן- גם "יש טוענים..." לא מוצדק. אך אם תירצה לעמוד על דעתך עושה זאת בבקשה בשיחת הערך. סתם כך, על סמך "ענ'ד" בלבד אני לא אתנגד לשינוי, אך לא בתור הערת שוליים אלא כהמשך של המשפט, כלומר: " עוד יש שכתבו ... שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו") ‏אך יש הטוענים שהוראה זו מתנגשת בנאמר במשנה מסכת אבות פ' ב מ' ח...".- ניסוח מזה הסוג. לילה טוב.
• אני משנה את דעתי

אם לא תביא מקור שטוען כך (או לחלופין תגיד שפעם ראית מקור שטוען כך) אני חושב שצריך להוריד את זה אפילו מהערת שולים שהרי אין מי שטוען כך חוץ ממך (וכידוע דעות אשיות יש להביע בדף השיחה אז את ההערה נעביר לדף השיחה)

יום נעים בהרצל - שיחה 12:24, 3 באפריל 2008 (IDT)

• מוזר לי. בקשתי להמשיך דיון בשיחת הערך עצמו. וגם לפי עצתך עתה אילו המשך הדיון היה שם כבר היה מתקיימת עצתך על כל פנים. אני ,ברשותך מעתיק זה עתה את הדיון האחרון הזה לשיחת הערך ושם נותן תשובה מלאה.

[עריכה] עולם הפוך אנוכי רואה.

ראה ידידי. מה שקרה כאן צריך להיקרא "גלגול אחראיות". אני אומר לך "נמק לי כיצד לא יהי התנגשות בין "להחזיק טובה לעצמך" ותודעה עצמית של חשיבות מעשך תוך ציפייה מזולת לעזור לך בגין חשיבות זו."

ואתה עונה- "לא, נמק לי אתה שזה משמעות הדברים." טוב, אז מי מנמק למי?

• הכלל הוא "הבא להוציא מחברו עליו הראיה"- כלומר- אתה מצפה שאחרים יפרנסו אותך? מנמק את זה.
• למלים בשפת אנוש יש משמעות בסיסית. כלומר ישנה רמה בסיסית של משמעות אשר לא דורשת לא פרש"י ולא תוספות, שאם לא כן- נוכל להכחיש משמעות של כל ביטוי, כולל ביטוי ברש"י ותוספות. ומי יפרש לך אז את אשר הם פירשו?
• משמעות בסיסית של ביטוי "על תחזיק טובה לעצמך" הוא- אתה לא עושה טובה לאף אחד בעושך זה, ואף אחד לא חייב לך דבר עליו. "כי לכך נוצרת"- פירושו- זה פרויקט שלך ורק שלך ושבור את הראש אתה.
• גם רבנו יונה הבין את הדבר כך: "אין לך להחזיק טובה לעצמך אם עשית תורה הרבה כי לכך נבראת. משל לבעל חוב שפרע את חובו וכי מחזיקין לו טובה על כך?"
• ושמא תומר- בעל החוב שאין לו פונה לאחיו ישראל שיתרמו ויעזרו לו לשלם? כסף כן. אך למי יפנה כאן? כולם בעלי אותו חוב שחב הוא וכמוהו חייבים!
• גם כל מבנה של היתר אשר בנית- עולם הפוך הוא.
• הגורמים אשר מקשים ללמוד הם: כתיבת תורה שבעל פה? הלא חז"ל רשמו כדי להקל על המצב? ואתה אומר שזה הקשה!
• פירושים שנכתבו הם שעושים מלאכת לימוד לקשה יותר? הלא פירוש נועד להקל על הבנה?
• ידיד! אם פירושים מקשים על למודך אך יחד אם זה אתה מתכחש למשמעות בסיסית של ביטוי בלי פירוש- יש לך בלבול עם מושג "לימוד". תגדיר את המושג- "לימוד מהו" והרבה דברים יסתדרו.

• זה עתה ראיתי שאלותיך על גדרי יחס ל"רב" בדף של עדיין לק"י.
• השאלות בנויות על טענה סמויה שהמכונה "רב" בגמרא הוא איכשהו בר השוואה למכונה "רב" היום.
• באותו מידה גיבורי דויד הם ברי השוואה עם משרתי הספקה בצבה ארצות הברית.
• המשותף רק השם והכבוד אשר הם תובעים.
• כ20 רבנים (גם ראשי ישיבות, גם אליעזר מלמד) נשאלו שתי שאלות פשוטות בסיס אמונתנו.
• 1."יש מקום אחד בתנ"ך אשר משמעותו הברור והחד הוא- אם עשית פעולה זו- ראיה חד משמעית זה שהנך אוהב ה'"- 6 ענו נכון.
• 2."למה זה המעשה דווקא אשר מוכיח אהבת ה'?" אף אחד לא ענה.
• אולי אתה תוכל לענות? עבור כסף שעם ישראל שילם על לימודך הוא יכול לקבל תשובה על שאלת יסוד, לא?
• שבעיים מהיום. אם לא תוכל, אני אענה, חינם. עדיין לק"י.
• לעצם הבקשה לכתוב כאן? אני עם משחק הזה ב"כאילו" תחת עינו הפקוחה של האח הגדול סיימתי.