הדף היומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הוגה הדף היומי הרב מאיר שפירא מלובלין

הדף היומי הוא שמה של יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג, 21 באוגוסט 1923, בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של 7 שנים ועוד כחצי שנה. במחזור הראשון, היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים של מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי שבה ישנם 12 דפים במסכת זו. החל מהמחזור השני עברו לחלוקה של 21 דפים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הדף היומי הוכרז על ידי הוגו הרב מאיר שפירא לובלין, מרבני פולין הצעירים, לאחר שנועץ בגדולי הדור של אותה תקופה כחפץ חיים, והאדמו"ר מגוראמרי אמת).

ההכרזה הייתה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה, כינוס רבנים מרכזי של תנועת אגודת ישראל. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי ה'תרפ"ד (11 בספטמבר 1923). לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" עד שהתקבלה דחיפה משמעותית ליוזמה מכיוון האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז "אני הולך ללמוד דף יומי".

מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 12 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השנים-עשר היה ביום י"ד באב ה'תשע"ב. לימוד המחזור ה-13 החל למחרת, ביום ט"ו באב תשע"ב.

התפוצה הגדולה של הדף היומי באה לידי ביטוי גם בספרים שונים שיוצאים כחומר עזר ללימוד הדף היומי, ביניהם: קונטרסי "בקיצור", "ש"ס שוטנשטיין", ש"ס מתיבתא (מכון "עוז והדר"), ש"ס מהדורת "ש"ס לובלין" ("מכון המאור"), ש"ס "חברותא", כרטיסי חזרה "תלמודו בידו" ("מכון מעשה חושב") ואחרים.

היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפי יהודים, וישנם אלפי שיעורים יומיים על הדף היומי. עם השנים הוקמו ארגונים במטרה להפיץ את לימוד הדף היומי, בהם מאורות הדף היומי המפעיל מגידי שיעור לדף היומי וקול הדף המפיץ שיעורים מוקלטים. בעקבות ההצלחה, נוסדו יוזמות נוספות של לימוד שיטתי של ספרי יהדות, בדומה לדף היומי, כמו משנה יומית והלכה יומית, אך הפופולריות שלהן פחותה.

מחזורי הלימוד של הדף היומי במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור תאריך התחלה תאריך סיום
המחזור ה-1 א' בתשרי תרפ"ד ט"ו בשבט תרצ"א
המחזור ה-2 ט"ז בשבט תרצ"א כ"ח בסיון תרצ"ח
המחזור ה-3 כ"ט בסיון תרצ"ח י"ד בכסלו תש"ו
המחזור ה-4 ט"ו בכסלו תש"ו כ"ח בניסן תשי"ג
המחזור ה-5 כ"ט בניסן תשי"ג י"ג באלול תש"כ
המחזור ה-6 י"ד באלול תש"כ כ"ח בטבת תשכ"ח[1]
המחזור ה-7 כ"ט בטבת תשכ"ח י"ד בתמוז תשל"ה
המחזור ה-8 ט"ו בתמוז תשל"ה ח' בכסלו תשמ"ג
המחזור ה-9 ט' בכסלו תשמ"ג ב' באייר תש"ן
המחזור ה-10 ג' באייר תש"ן כ"ו באלול תשנ"ז
המחזור ה-11 כ"ז באלול תשנ"ז כ' באדר א' תשס"ה
המחזור ה-12 כ"א באדר א' תשס"ה י"ד באב תשע"ב
המחזור ה-13 (נוכחי) ט"ו באב תשע"ב ז' בטבת תש"פ

ביקורת על היוזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם זאת, ישנם כאלו שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה, היא כי לימוד מעין זה גורם לכך שישנם שמסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה המעשית. טענה נוספת, היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד אינו מעמיק דיו ואינו מאפשר זכירה משמעותית של החומר הנלמד.

קהילות שונות נמנעו מלימוד הדף היומי גם מחמת זיקתו לאגודת ישראל, בהן ניתן לציין את חסידות סאטמר, מונקאטש ואחרות. בחסידות תולדות אברהם יצחק הוחל בשנת ה'תש"ס, על פי קריאתו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן, במתכונת לימודית הנקראת "דף הקהילה", בה נלמד דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע כשימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע החולף. כשנה וחצי לאחר מכן החל סדר לימוד דומה בחסידות תולדות אהרן - של עמוד יומי (ולא דף). בחסידות סאטמר הנהיג לא מכבר האדמו"ר רבי אהרן טייטלבוים מתכונת לימוד הזהה ל"דף הקהילה".

גם מי שמסיים את מסלול הדף היומי לא מסיים את כל ש"ס המשניות, מכיוון שעל כ-43% מהמשניות אין תלמוד בבלי (כך למשל מכל סדר זרעים ישנו תלמוד בבלי רק על מסכת ברכות). מסיבה זו, החלה יוזמה במחזור הנוכחי מטעם מאורות הדף היומי להוסיף ללמוד כל יום משנה אחת, מהמסכתות שאין עליהם גמרא, ובכך בסוף המחזור לסיים את הש"ס כולו, כולל המשניות.

סיומי הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיומי הש"ס נחגגים בטקסים גדולים, המלווים בתעמולה לחזק את לימוד הדף היומי ולהוסיף עוד שיעורים.

מהסיום השני והלאה נהוג לערוך בסיום הטקס תפילת אל מלא רחמים לרבי מאיר שפירא, שנפטר ללא ילדים. מהסיום השלישי נהוג לערוך גם תפילת אל מלא רחמים על נרצחי השואה.

הסיום הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיום הראשון נערך בליל ט"ו בשבט תרצ"א בישיבת חכמי לובלין. רבי מאיר שפירא ערך את הסיום ואמר הדרן על הש"ס בדרך פלפול ואגדה. תלמידי הישיבה חיברו שיר על המילים 'הדרן עלך כל הש"ס' והחוגגים רקדו עד אור הבוקר.

בירושלים נערך סיום הש"ס בישיבת מאה שערים בהשתתפות של כ-6,000 איש. הרב יוסף חיים זוננפלד סיים את הש"ס, והרב פנחס אפשטיין אמר הדרן.

הסיום השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך סיום היה ביום ב', כ"ח בסיוון תרצ"ח. קודם לכן היו ספיקות אם לערוך את הסיום עקב הפרעות ביהודי גרמניה, האנשלוס באוסטריה ורדיפת היהודים בפולין. לבסוף הוחלט לקיים שוב את החגיגות, על אף המצב הקשה, בישיבת חכמי לובלין. כבר בשבת הגיעו יהודים רבים אל לובלין, בהם האדמו"רים רבי משה פרידמן מבויאן-קראקא, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב והרב מנחם זמבה. הרבי מבויאן-קראקא סיים את הש"ס ואמר הדרן ורבי אריה צבי פרומר, ראש הישיבה, התחיל את המחזור החדש. נאומים ודברי ברכה הושמעו על ידי רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן למברג, רבי דב בריש וידנפלד מטשיבין ועוד. לאחר האירוע נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת רבי מאיר שפירא. האדמו"ר ממודז'ץ כובד באמיאת פסוקי "לדוד מזמור" ובסיום האמירה הלחין במקום מרש על פרק זה. להערכות העיתונים השתתפו בחגיגות כ-20,000 איש.

הסיום הרשמי בירושלים נערך בבית הכנסת המרכזי בשערי חסד. בפתיחתו נאמרה תפילה להצלת שלמה בן יוסף. את ההדרן אמר הרב יוסף צבי דושינסקי. משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל בירושלים, נשא נאום ובו העלה זכרונות מרבי מאיר שפירא. למחרת נערך באותו מקום טקס תחילת לימוד המחזור השלישי על ידי הרב זליג ראובן בנגיס. חגיגות הימים הבאים נערכו בצמצום עקב העוצר שהוכרז על ידי הבריטים מחשש למהומות עקב הוצאתו להורג של בן יוסף.

'דף יומי' בספרים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מארון הספרים היהודי. מסגרות אלו לא קיבלו תהודה ציבורית כמו הדף היומי, אם כי הם מקובלים בחוגים מסוימים:

בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם, הכריז האדמו"ר מגור, רבי שמחה בונים אלתר, על הדף היומי בתלמוד הירושלמי על פי אותו עיקרון של הדף היומי בתלמוד הבבלי. תפוצתו של לימוד זה נפלה בהרבה מזו של הדף היומי הבבלי. המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום ט"ו בשבט תש"ם, וכל מחזור בדף היומי של הירושלמי אורך כארבע שנים ורבע (בשונה ממסלול דף היומי הבבלי המסתיים תוך שבע וחצי). בערב ראש השנה תשס"ו (כ"ט באלול תשס"ה) החל המחזור השביעי של הדף היומי בתלמוד הירושלמי, אשר הסתיים בכ"ו בטבת תש"ע, אז החל המחזור השמיני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב מעלות הדף היומי בבני ברק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קול התורה, חוברת כח, עמ' קנד