שיחה:עזרא מורד

שונות

ליוצר הערך:

בערך יש כמה סתירות הדורשות הבהרה:

1. בנקודה מסוימת כתוב, שתוך כדי עבודתו החינוכית השתלם עזרא מורד באוניברסיטת בר אילן וקיבל תואר ראשון. בנקודה אחרת נאמר, שאחרי שחרורו מצה"ל וסיום לימודיו האקדמיים החל לעבוד כמחנך וסגן מנהל בבית ספר "האחים". יש סתירה בין שתי הקביעות האלה.

1. כתוב, שבשנת 1979, אחרי 36 שנות הוראה, יצא לגמלאות. הסרתי את מספר שנות העבודה, פרט שאיננו חיוני לערך, אבל הן מספר שנות העבודה והן תאריך היציאה לגמלאות אינם סבירים - לפיהם מורד החל את עבודתו בגיל 10 ויצא לגמלאות בגיל 46.

כל הפסקה האחרונה, לפני רשימת הספרים, היא כפילות של פרטים שנמסרו קודם. בכל הערך יש פירוט יתר, למעלה מן המקובל בערך אנציקלופדי.

כיון שאני מתכוונת להמשיך בעריכה, עדיף שיוצר הערך יימנע מתיקון בערך עצמו אלא יביא את ההבהרות המבוקשות כאן, בשיחת הערך. תודה,שלומית קדם - שיחה 00:08, 27 בדצמבר 2009 (IST)

לשם הבהרה, בתקציר העריכה כתוב: "מועמד לפרס ישראל לשנת 2002", אין לכך כל חשיבות, במידה שאכן הדבר נכון (רשימת המועמדים אמורה להיות סודית, אם כי זה בהחלט יכול לדלוף או שהממליץ מספר על כך בפומבי). למיטב ידיעתי כל אדם יכול להגיש כל אדם לפרס ישראל. צחי לרנר - שיחה 07:15, 27 בדצמבר 2009 (IST)

למה שכתוב בתקציר העריכה אין משמעות בכל מקרה, כל עוד איננו כתוב בערך עצמו.שלומית קדם - שיחה 07:54, 27 בדצמבר 2009 (IST)

מובן מאליו ותקציר העריכה יכול להיכתב בהחלטה של רגע בלי לחשוב, אבל חשוב להבהיר זאת כדי למנוע אי-הבנות למעיינים בגרסאות הקודמות צחי לרנר - שיחה 17:22, 27 בדצמבר 2009 (IST)

תודה רבה.
אני אבהיר/אבדוק במהלך היום את הנקודות שהעלית ואתייחס לכל אחת מהן בכובד ראש.
שוב תודה.
בשנת 1976 סיים את לימודיו באוניברסיטת בר אילן בחינוך, ספרות ותנ"ך .
החל משנת 1953 (טרם הסמכתו הפורמאלית כמחנך) סייע בהקמת ביה"ס הראשון בקסטינה (ב-1964 הוסב ביוזמתו שמו לביה"ס :"האחים") ושימש כמורה, מחנך ומ"מ מנהל ביה"ס ברציפות עד לשנת 1970.
בשנת 1970 ניהל את בית הספר לנוער עובד ולומד.
בשנת 1977 מונה למנהל מחלקת החינוך.
בשנת 1981, לאחר 4 שנות כהונה כמנהל מחלקת החינוך חזר ללמד בביה"ס והמשיך בעבודתו זו ברציפות גם לאחר פרישתו לגמלאות בשנת 1984 ממשרד החינוך (היה בן 51, פרישה מוקדמת).
לאחר פרישתו המשיך לעסוק בחינוך הבלתי פורמאלי של תושבים מבוגרים... במסגרת ההכשרה המקצועית של "אורט"... הפעלת תוכנית "רעות"...
חשבתי בהתחלה לתת סקירה כללית ובפיסקה נפרדת פירוט יתר בהתאם לנושא הפיסקה (זה מסביר את הכפילות).
אין לי התנגדות שתשמיטו פרטים כפולים במידה וזה טרחני/לא עומד בסטנדרטים. בסה"כ מקובל עלי המבנה המחודש.
יש לי מספר שאלות לגבי ההמשך:
1. איזה מסמכים אפשר/רצוי להעלות? תעודת ראשונים למיסדי קרית מלאכי? מכתב לראש הממשלה דוד בן גוריון לגבי דרישות העולים?
2. האם אפשר להעלות תמונה שלו ומתי?
3. יש לי רשימה של קישורים של יצירותיו המופיעים באתרים שונים כמו: מורשת יהדות בבל ואתר קריית מלאכי, הייתי רוצה להוסיף אותם.
4. האם נהוג/רצוי להעלות ביקורות של סופרים ידועי שם לגבי ספרו "נופי ילדות מבית אבא" אשר משמש נדבך חשוב בתיעוד מורשת יהדות בבל ("צינזרתם" אותי...) הביקורות הם של הסופר: אלי עמיר, סמי מיכאל, פרופסור שמעון שטרית ועוד .
5. תודה רבה.
Artyard - שיחה 10:19, 27 בדצמבר 2009 (IST)
עוד שאלה,
למה הפיסקה הר"מ הושמטה? האם יש בה הפרה כלשהיא?
" תרומתם ופעילותם של בני הזוג ליישוב ולקהילה תועדה בשנת 1993 בתוכנית "בית פתוח - תמונות מחיי המשפחה" בשידור מקול ישראל, רשת א' בהנחיית נפתלי מנשה" . Artyard - שיחה 10:31, 27 בדצמבר 2009 (IST)

הסרתי -פסקה זו לא בגלל הפרת כללים, אלא משום שאיננה אנציקלופדית ומתאימה יותר לכתבת דיוקן עיתונאית. עוד שאלה - במשפט הבא: "בשנת 1981 פעל להידוק קשרי הרוטרי עם מוסדות בת ים " לא ברור המונח המודגש. האם הכוונה לעיר בת-ים, או שיש כאן תקלדה? שלומית קדם - שיחה 21:36, 27 בדצמבר 2009 (IST)

לשאלותיך אשיב כמיטב יכולתי, אבל ודאי תהיינה עוד דעות בין ויקיפדים שונים, שמתמצאים יותר ממני בתחומים אלה.

1. אם יש לך מסמכים שיתקבלו היטב בסריקה (מסוג אלה שציינת), אפשר וכדאי להעלות אותם.
2. תמונות כדאי מאד להביא, אפשר מתקופות שונות ולשבץ אותן ליד הפסקאות המתאימות (זאת בתנאי שמדובר בתמונות שאין עליהן זכויות יוצרים, כלומר, כאלה שצולמו על ידי בני משפחה, או שצולמו לפני השנה הקובעת, שאינני בטוחה מהי - תוכל לשאול את משתמש:דרור אבי).
3. קישורים חיצוניים רלוונטיים לערך תורמים לאיכותו.
4. ביקורות של סופרים אפשר להביא, כל עוד אינן ארוכות (פסקה או שתיים), תוך שימוש בתבנית "הוספת ציטוט" (ראה בצד שמאל של סרגל העריכה - "בחרו קוד להוספה").

לסיכום, תוספות המעשירות את הערך ומוסיפות לו צבע ועניין רצויות תמיד, אך יש להיזהר מהעמסת יתר. תודה לך על ערך מעניין ומרחיב דעת, ואני מקווה שתמשיך בעריכה אצלנושלומית קדם - שיחה 22:09, 27 בדצמבר 2009 (IST)

המון המון תודה על העריכה,ההקפדה על הפרטים והסיוע! אני אמשיך להעשיר במידה הנכונה.109.65.22.47 23:31, 27 בדצמבר 2009 (IST) לגבי הערתך, נראה לי שמדוב בעיר בת ים אבל אני אבדוק שנית109.65.22.47 23:33, 27 בדצמבר 2009 (IST)

תגובות על ספרו

זה נראה לי כמו עודף מידע. האם בערכים אחרים של סופרים אנחנו מביאים ציטטות (ועוד של פוליטיקאים!) של קוראים המביעים התלהבותם? זה מתאים לדעתי לדף קידום מכירות של הספר ולא לערך אנציקלופדי אודות המחבר. קומולוס - שיחה 11:48, 28 בדצמבר 2009 (IST)

אני אוריד את הציטטות של הפוליטיקאים אם יש בכך טעם לפגם, ואשאיר רק את המידע הרלבנטי הערכי למורשת יהדות בבל ולתיעודה בספרArtyard - שיחה 12:04, 28 בדצמבר 2009 (IST)

סתם נטפלתי למשהו שהציק לי בעין (פואד). אני מבין שהנושא קרוב ללבך, ומפנה אותך ל: ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. אם בכל זאת החלטת לעסוק בערך: עיין בערכי סופרים אחרים והתרשם אם יש מקום לציטוטים האלה. ממתין לחוות דעתך האובייקטיבית. הערה נוספת - אתה שומר את עריכותיך לעתים קרובות מדי. אין צורך ליצור עשרות עריכות נפרדות, זה מקשה על המעקב. בברכה, קומולוס - שיחה 12:16, 28 בדצמבר 2009 (IST)

תודה, השמטתי פרטים שנראים לי פחות רלבנטים ועם אוריינטציה מעט פרסומית, מתנצלת שוב ושוב (ושוב)על התיקונים התכופים, טרם גיבשתי מתודולוגיה...79.176.71.27 12:41, 28 בדצמבר 2009 (IST)

שאלה: האם יש מקום להוסיף "הוספת ציטוט" לפיסקה הנוגעת ל"תגובות לספרו"?79.176.71.27 12:44, 28 בדצמבר 2009 (IST)

חשיבות

האם נשוא הערך אכן עובר מבחן חשיבות? איש אשכולות ציוני אחד מתוך רבים. הספרים שלו הם ספרים מהוצאה עצמית ומהוצאות שאני לפחות לא מכיר. הידרו - שיחה 12:46, 28 בדצמבר 2009 (IST)

הוצאות הספרים והמידה בה הן מוכרות היא לא פקטור לדעתי במבחן החשיבות. הפרסומים והספרים הם פועל יוצא בדרכו של איש ציוני זה לתיעוד עשייתו ומעורבותו הקהילתית, חברתית, עדתית ובעיקר חינוכית הרחבה לאורך שנים. 79.176.71.27 13:00, 28 בדצמבר 2009 (IST)

אני מצטרף ואומר שגם עלי הוא לא עושה רושם של אישיות ראויה לציון. קומולוס - שיחה 14:06, 28 בדצמבר 2009 (IST)

(העברה מדף השיחה של שלומית קדם)

שלום שלומית. אני מתקשה להבין מדוע יש לערך חשיבות, אך מכיוון שטרחת וערכת אותו אני פונה אליך לפני הוספת תבנית חשיבות: האם אדם שלפי הערך פסגת הישגיו הייתה עמידתו בראש מחלקת החינוך בקרית מלאכי - ראוי לערך אנציקלופדי? בברכה, חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 23:06, 27 בדצמבר 2009 (IST)

האיש סופר ומשורר. הוציא יותר משני ספרים. ניתן לבדוק זאת בקלות. מראשי תנועת החלוץ בעירק וממקימי קריית מלאכי. Ranbar - שיחה 23:34, 27 בדצמבר 2009 (IST)

במקום שבו אני נמצא שמעתי פרופסור מכובד אומר שהיום כל יהודי מוציא ספר. למחצית אזרחי ישראל יש פרסום כזה או אחר. השאלה היא איפה פרסמו ומה הייתה השפעת הפרסום. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 23:37, 27 בדצמבר 2009 (IST)

חיפאי נכבד, נסה אולי להעריך את האיש לפי כלל מפעלו ולא רק לפי חשיבות המשרה בה החזיק. אזופוס מעולם לא החזיק במשרה חשובה, אך מעמדו האנציקלופדי אינו ניתן לערעור - מבלי לטעון שמורד הוא אזופוס שני, מקריאת הערך אני רואה דמות בעלת חשיבות אנציקלופדית. כאוהד ירוק אחד למשנהו, הייתי מציע לך לא לפעול בצורה סיטונאית בהנחת תבניות חשיבות, כי אינפלציה מורידה את הערך. בברכה. ליש - שיחה 00:22, 28 בדצמבר 2009 (IST)

שלום לך, חיפה-חיפה. אני סבורה, שפועלו של עזרא מורד, בתחום החינוך, התרבות והחברה, מצדיק ביותר ערך בוויקיפדיה. מקומו יכירנו כאן לא משום שהיה חבר מועצה וראש מחלקת חינוך בקרית מלאכי, אלא משום שהיה בין מקימי היישוב ומראשי העושים בתחומים שציינתי. הזכרת פרופסור מכובד המלגלג על כך שכל יהודי מפרסם היום ספר, אבל פרופסור מכובד אחר, דב נוי, כתב דברי הערכה חמים לשיריו של עזרא מורד, וכמוהו גם סופרים בעלי שם כמו סמי מיכאל ואלי עמיר. מדובר באדם, שמאחוריו מפעל חיים מכובד ומגובה בתעודות הוקרה ובדברי שבח, לא סתם פרסום כזה או אחר (גם שמות עבריינים קטנים מתפרסמים, והם ודאי אינם ראויים לערך). אכן השקעתי עבודה רבה בערך להביאו לצורה ויקיפדית נאותה וזאת משום שסברתי מקריאה ראשונה, שהוא ראוי להימצא כאן והתוספות שכותבו ממשיך להכניס רק מאשרות את הנחתי הראשונה.שלומית קדם - שיחה 09:59, 28 בדצמבר 2009 (IST)

שלום לכולם, פרופסור שמואל מורה יכול להעיד על פועלו הרב ותרומתו של האיש לאורך שנים, יש מסמכים רבים ותגובות ממוסדות המדינה לאורך כל השנים (אני יכולה לסרוק ולהעלות אם ידרש) בנוסף יש מסמכים ותגובות משמעון פרס, הגברת רבקה גובר ז"ל, משה קצב ועוד אנשי שם (אם זה המבחן לחשיבות) שטרחו להכיר אישית ולהודות לאיש על תרומתו.תודה בכל אופן על כובד הראש והפעלת שיקול הדעת.79.177.72.222 14:38, 28 בדצמבר 2009 (IST)

למי שלא ברורה עדיין חשיבותו האנציקלופדית של איש זה, אני מציע להשוות עם אנשי חינוך אחרים, למשל חגי גרוס ואשר ויזר ואז לשקול שוב איפה בעצם צריכה להיות תבנית החשיבות. בברכה. ליש - שיחה 17:21, 28 בדצמבר 2009 (IST)

לדעתי - על כולם. אבל כולנו יודעים מה יקרה אם אני אוסיף תבניות כאלה. הבה נודה על האמת: האיש היה עובד ציבור שקדן. לא יותר מכך. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 18:49, 28 בדצמבר 2009 (IST)

קצת כבוד לאשר ויזר שחיבר פירוש על כל התנ"ך, דבר שבודדים עשו כמוהו בעת החדשה (גורדון, מ.צ. סגל והרטום היחידים לצידו כמדומני).שפ2000 - שיחה 13:42, 31 בדצמבר 2009 (IST)

בהמשך לשיחותי עם ליש ושלומית קדם אני אוסיף במהלך הימים הקרובים פרטים ומקורות בדף השיחה. תודהArtyard - שיחה 18:53, 28 בדצמבר 2009 (IST)

כל אותם פרופסורים ומשוררים אינם עורכים באנציקלופדיה. יש עובדים מצטיינים בעבודות שונות שמלאים בתעודות הערכה מהמנכ"ל ואגודת העובדים ואם אדם הוא פקיד מדרגה בינונית בעירייה עם קצת קשרים הוא יזכה לתעודות הערכה מאנשים רמי דרג. אין בכך עדות לחשיבותו. צריך לבדוק את פועלו של כל אדם ולבדוק האם הרקורד שלו מזכה אותו בערך. ולגבי ממליצים ומעניקי חשיבות - יש אנשים שהם פוליטיקאים לאו דווקא בעיסוקם אלא במהותם, שימליצו על כל אדם שמשתייך למגזר שלהם או שהם חפצים ביקרו. לתת מכתב המלצה או להתראיין לעתון למשל ולהגיד אני מכיר אותו והוא גדול זה לא קשה, להעניק פרס חשוב זה כבר אחרת. צחי לרנר - שיחה 01:40, 30 בדצמבר 2009 (IST)

שלומית/ אריה ענבר, שלום
אנא התייחסו לר"מ, יש באפשרותי להעלות את המסמכים, אשמח לקבל את המלצתכם/הערותיכם, בעיני יש למספר מסמכים כאן ערך הסטורי נפלא המשקף את ההתנהלות והצורה בה עבדו המוסדות באותם ימים.

אולי זה לא המקום, אבל גם כאן טוב. חשיבות היא עניין יחסי: חשוב מספיק, חשוב לנו, חשוב לאניצקלופדיה עברית. לכן, נראה לי סביר לשאול האם אין כאן הטפלות לערכים הלא נכונים. בוויקיפדיה יש מקום ל-564 שחקני טלוויזיה וקולנוע, ומן הסתם אלפים רבים של אישים לא חשובים בכלל בכל מיני קטגוריות אחרות. האם ראוי לקיים דיוני חשיבות ארוכים ומעמיקים רק לגבי נשואי ערכים ששייכים לתרבות "גבוהה"? האם אין כאן הטיה לא הוגנת? למה זוכה פרסים, סופר ואדם שתרם לתרבות הישראלית ולתוכנית הלימודים בבתי ספר ראוי לדיון חשיבות מפורט, אבל תוכנית בוקר בערוץ 2 מזכה בחיי נצח? רבותי, יש המון כבישים בין עירוניים, קבוצות כדורגל ליגה א ומגישות בערוץ הופ קטנטנים שעדיין לא זכו לערך! למה לבזבז את זמננו כאן כשאפשר להנציח את זוכת השרדות נעמה קסרי, מנחת תוכנית בוקר בטלוויזיה? צחי (פלבאי צהוב) - שיחה 10:05, 30 בדצמבר 2009 (IST)

מחקתי את דברי. צחי לרנר - שיחה 13:51, 30 בדצמבר 2009 (IST)

גם אני. Artyard - שיחה 14:02, 30 בדצמבר 2009 (IST)

עלייה והתיישבות

עם עלייתו ארצה בשנת 1950, היה חבר הכשרה בקיבוצים כפר גלעדי ומעוז חיים והיה אמור להצטרף אל מקימי קבוץ פלמחים אולם בחר לעסוק בפעילות התנדבותית למען תושבי המעברה ולווי עולים משער העלייה אל מעברת קסטינה. הוא התיישב באוהל מספר 2 במעברה.
במעברה, שימש כמתרגם ודובר העולים , בין היתר היה ממארגני ההפגנת המחאה להמשך עליית יהודי בבל לארץ ישראל.
במהלך חופשותיו מהצבא, המשיך ללמד את ילדי העולים עברית ונאבק למען הקמת בית הספר הראשון לעולים במעברה.
בשנת 1953 לאחר הצלחת מאבקו להקמת בית הספר, הפנה את מרצו לספק את צורכי הנוער במעברה. לשם כך ארגן קייטנות, ריכז קבוצות עולים ללימוד הנחלת הלשון העברית בפחונים ובצריפים ואירגן את חגיגות חגי ומועדי ישראל.
הוא שימש כחבר בוועדת התרבות של מועצת הפועלים ובכוחות עצמיים ארגן תיאטרון עירוני, הוציא לאור ביטאון מקומי וניהל את בית הנוער שמנה כ-150 נערים וזכה להצטיינות במחוז הדרום על מגוון פעילותו (מסמך מ-12/64 ממשרד החינוך והתרבות, מנהל מחלקת הנוער מר י. מיוחס המברך על פעילותו בייזום העלון וארגון הנוער)
עד 1965 ניהל בהתנדבות את המחלקה לחינוך ותרבות שהייתה עדיין גוף בלתי ממוסד. במסגרת זו אירח בבית הספר את תלמידי המדרש למורים, על מנת שיתנסו בעבודה עם ילדי העולים.
היה בין המסייעים לשילובם של ארגונים התנדבותיים בקהילה כמו: סניף האגודה למלחמה בסרטן (מסמך) הוועד למען החייל, בני ברית, ורוטרי. ואף נבחר לשמש כנשיא רוטרי בשנת 1972 ושוב בשנת 1980 (2 מסמכים)

התמונה מהמעברה תתקבל בברכה ואם איכותה טובה, תשמש בערכים נוספים. גם המכתב המופנה לבן גוריון יכול להוסיף. הרחבה בנושא ההפגנה ואם יש מסמכים בנושא, יתקבלו בשמחה רבה ואולי ישמשו גם בהעלייה מרומניה, ערך שאני כתבתי ויש בו גם התיחסות לתקופה בה התקשו להחליט איזה עלייה להעדיף, מעירק או מרומניה ולבסוף הוחלט על העלייה מעירק. זה נושא היסטורי חשוב וכל סיוע בתיעודו, יהווה תרומה של ממש לתחום ההיסטוריה של העליות. בברכה. ליש - שיחה 21:25, 28 בדצמבר 2009 (IST)

שלום, העליתי לכאן מכתב שמסכם את תביעות העולים במעברת קסטינה ואשר הופנה לדוד בן גוריון בעת ביקורו במעברה על ידי עזרא מורד כדובר העולים.

לדעתי התמימות המשתקפת (בעיניים של היום) בדרך בה התביעות מנוסחות, יחד עם התביעה לפתרון של בעיות בסיסיות קיומיות, מספרות כשלעצמן את קשיי המעברה ואת המידה בה חוסר הקשר עם הממסד עורר תסכול ותחושת אין אונים בקרב העולים.

קובץ:BG letter.jpg

תביעות תושבי מעברת קסטינה מראש הממשלה, 1952

Artyard - שיחה 11:39, 1 בינואר 2010 (IST)

התיחסויות (מסמכים) ממוסדות המדינה לתרומתו בנושאים חינוך, חברה ותרבות

• מסמך ממשרד החינוך והתרבות 9/2/75 - תודה על העבודה המורחבת בנושא "הקריאה החופשית" ובקשת רשותו לפרסומה בכתב העת "ספרות ילדים ונוער"
  
• מסמך ממכון "הנרייטה סאלד" 28/5/75 -תודה על העבודה המורחבת בנושא "הקריאה החופשית" ועזרתו בביביליוגרפיה המקיפה
  
• מסמך מסנ"צ ש.גל ממשטרת ישראל-ראש המדור לעבריינות נוער 20/7/78 - על מאמרו בנושא "עבריינות נוער"
  
• מכתב מיגאל ידין סגן ראש הממשלה דאז מ-3/8/78 לגבי המאמר בנושא "עבריינות נוער"
  
• מכתב משרה למסקמסקי, וועד הגננות- משרד החינוך והתרבות על תרומתו לארוע 80 שנה לגן העברי הראשון
  
• מכתב מ-30/12/91 מהסופר אלי עמיר לעזרא מורד יו"ר קס"מ על ארגון מפגשי מיזוגי תרבות של עולים חדשים יוצרים.
  
• כתב מינוי מ18/9/94 כחבר בוועדת היגוי עליונה בנושא חינוך על ידי משה שמעון ראש המועצה
  

תודה Artyard - שיחה 21:05, 28 בדצמבר 2009 (IST)

אין טעם לטרוח. אף אחד מהמסמכים האלה לא רלוונטי. קומולוס - שיחה 00:18, 29 בדצמבר 2009 (IST)

אתה כנראה כבר קראת אותם, אך אני לא קראתי, לכן איני יודע אם הם יכולים להביא תועלת או לא. הייתי רוצה לדעת יותר על "הקריאה החופשית", במה בדיוק מדובר וגם בעניין המאמר על עבריינות הנוער, איפה פורסם ועל מה התבסס. בברכה. ליש - שיחה 00:37, 29 בדצמבר 2009 (IST)

גם אני התכתבתי עם כל מני גורמים חשובים ולפעמים אפילו נענתי בחיוב. זה לא הופך אותי לאדם חשוב. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 16:00, 29 בדצמבר 2009 (IST)

תקציר תוצאות המחקר השוואתי בנושא הקריאה החופשית פורסם ע"י בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים ומשרד החינוך ב"תקצירי פרסומים בחינוך" חוברת 18, 1976 אני העליתי סריקה של תקציר תוצאות המחקר כפי שפורסם, לוויקי שיתוף בשם freereading.jpg, אני פשוט לא מוצאת טעם להתחיל להעלות לדף השיחה הזה תמונות ואסמכתאות, אלא אם הם מסייעים לערך זה או לאחרים. ניתן לעיין גם במכתב לבן גוריון BG_letter.gpg ומהתמונות של הפגנת העולים שהעליתי כאן למעלה. לילה טוב, Artyard - שיחה 01:00, 30 בדצמבר 2009 (IST)

שלום סיגלית,

לדעתי המכתב הזה הוא מסמך היסטורי ואני אשלב אותו כאן ובערכים נוספים. התמונות של ההפגנה חשובות, אך צריך להסדיר את עניין זכויות היוצרים - אם לא יודעים מי הצלם, כותבים זאת. תצלומים ישנים, נדמה לי שהשנה הקובעת היא 1955, אין עליהם זכויות יוצרים, אך אני לא בקיא בנושא, רצוי לברר עם המומחה שלנו, משתמש:דרור אבי.

את עושה עבודה טובה ואני לומד ממנה שאת רוכשת במהירות את הטכניקות ולומדת את הנוהגים הוויקיפדיים. בברכה. ליש - שיחה 13:09, 1 בינואר 2010 (IST)

תודה רבה אריה, יש לי עוד כל כך כל כך הרבה ללמוד.הערך המוסף שלי עצמי הוא הרבה מעבר להעלאת הערך עצמו. אני אסדיר את עניין זכויות היוצרים לגבי תמונת ההפגנה. Artyard - שיחה 13:35, 1 בינואר 2010 (IST)

קשה לראות את החשיבות. בואו נתקן

אני חושב שאחרי מחשבה מסוימת, אני יכול לנסח יותר טוב את מה שמפריע לי בערך - הוא ארוך מדי בשביל אדם שכאמור, גם אם יש לו חשיבות אנציקלופדית, לא היה "איזופוס שני". בין היתר, בגלל ניסוחים כמו "וחינך דורות של תלמידים". במיוחד מפליא הדבר, שכן כתוב ששנה בלבד לאחר שהחל בתפקידו זה, עבר כבר לפוליטיקה ועניין בית הספר לא מוזכר יותר. היוכל מישהו להבהיר נקודה זו? כמה זמן שימש כסגן מנהל בית ספר? בינתיים מתקבל הרושם של יהודי יקר, שטרח רבות ואין מה לומר בגנותו, אבל לא ברור למה צריך לספר עליו באנצקלופדיה. קומולוס - שיחה 18:43, 28 בדצמבר 2009 (IST)

קומולוס יקר, אנא קרא בעיון את דפי השיחה הראשונים לגבי ערך זה ואז תפוג הפליאה והדברים יתבהרו. הניסוח שאומר: "וחינך דורות של תלמידים" אינו ביטוי ספרותי אלא עובדה. עזרא מורד נחשב עד היום למורה המיתולוגי בקריית מלאכי. הוא החל ללמד מיד עם עלייתו ארצה ותוך כדי עיסוקיו החברתיים והפוליטים הרבים, המשיך כל העת ללמד. גם לאחר יציאתו לפנסיה מוקדמת (בגיל 51) המשיך ללמד במסגרת אורט אוכלוסיית עולים חדשים ומבוגרים ולמעשה עסק בחינוך והוראה במשך 36 שנים. ההפסקה היחידה התרחשה בשנת 1977 עת נקרא ע"י מר משה קצב, ששימש כראש עיריית ק.מלאכי לעזוב את תפקידו כסגן מנהל ולשמש כמנהל מחלקת החינוך. אם הפרטים לגבי מספר השנים בהם שימש סגן מנהל ביה"ס, כל כך רלבנטים, אני אפרוס אותם בהמשך (בנוסף שימש גם שימש כמנהל ביה"ס הנוער העובד והלומד).Artyard - שיחה 19:11, 28 בדצמבר 2009 (IST)

שלום ארטיארד. אני חושב שהפרטים לגבי מספר השנים שבהן לימד, ובאילו מוסדות, הרבה יותר רלוונטיים מרשימת מכולת של פרסומים, מאמרים שתרגם, וכו'. ניכר שהאיש לא כתב כאפיזודה חד פעמית אלא כדבר שבשגרה, לכן ראוי לתאר זאת כך, ואולי להביא שם של ספר בולט או שניים. עיין בערכי סופרים שכתבו רבות ובדוק אם מפרטים כל ספר וספר שכתבו. לא תמיד. קומולוס - שיחה 23:53, 28 בדצמבר 2009 (IST)

בנוסף, אני מבקשת שלהבא כאשר אתה שוטח את תהיותיך, השתדל להיות ענייני, "הוא ארוך מידי בשביל אדם שכאמור" לא נשמע לי עניני ובוודאי לא מקדם את הדיון או את העניין שלשמו התכנסנו. תודה, Artyard - שיחה 19:16, 28 בדצמבר 2009 (IST)

ארט, התגובה של קומולוס אינה מפתיעה, משום שהערך כתוב באריכות רבה מדי ובסגנון פרסומי מדי עבור ערך אנציקלופדי. אין כאן מקום לכתוב בפרפרזות מעין "דורות של תלמידים" שנכונות ביחס לכל מורה ותיק. מספיק לציין באלו שנים לימד. בעיה קשה בערך היא השימוש במושגים "אירגן" "פעל ל" וכדומה. מן הראוי להבהיר יותר מה הוא עשה, ולא לאלו תחומים תרם באופן כללי או מופשט. נרו יאיר • שיחה • י"א בטבת ה'תש"ע • 21:14, 28 בדצמבר 2009 (IST)

נרו, אם תרים את מבטך לפסקה שמעל זו, תראה פירוט מלא של פעולותיו, שרובו מופיע כבר בערך ומגובה כאן במסמכים. לא ברור לי למה הכוונה ב"מופשט" כשמדובר בהוראה, הקמת מתנ"ס תנועת נוער, הנחלת השפה, חינוך מבוגרים ועוד ועוד. האיש, לפי כל התיאורים והמסמכים, פעל כל חייו הן כמחנך בעל אידיאלים מצד אחד והן כעובד ציבור נמרץ, מעשי ויצרני, שהביא תוצאות ולא הסתפק בנאומי סרק, מצד שני. אם להשוות ערך זה לרבים אחרים, שחלקם צלחו בשלום תבניות חשיבות ואחרים כלל לא נשאו אותן ומצויים עמנו עד עצם היום הזה, הרי שערך זה מטה את כף המאזניים ללא צל של ספק. ואגב הטענה החוזרת ונשנית בדיונים כאלה, כי יש עוד ישראלים רבים הראויים לא פחות לערך, אין לי ספק שכך הדבר, אלא שלא לכל אחד מהם יש מי שיטרח ויקבץ חומר ויעלה אותו על הכתב. האם מסיבה זו צריך לפסול מי שזכה ויש לו? שלומית קדם - שיחה 21:43, 28 בדצמבר 2009 (IST)

שלומית, אני מניח שלא תחלקי על כך שהמידע צריך להיות בערך, לא בדף השיחה, וזה מה שכתבתי. ההבדל בין השניים ממחיש את דבריי. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ע • 11:30, 29 בדצמבר 2009 (IST)

שלומית, אני לא מצליח להדבק בשכנוע העמוק שלך. האיש היה מורה, עורך ומתרגם. מאידך, הערך כורך את הדברים החשובים(?) יחד עם המון דברים טפלים (פואד כתב שהספר שלו אחלה, הוא כתב מאמרים שנכנסו למדריכים למורה ולמקראות לתלמידי יסודי כאלה ואחרים (למה צריך פירוט? לא מספיק לכתוב במשפט אחד?)). כיוון שאת טוענת ש"אין לך ספק שיש לכתוב עליו" אשמח אם תסייעי לי לברור את המוץ מהבר. מה כאן באמת חשוב? זה נראה כאילו הכותב מתאמץ נורא להצדיק את קיום הערך על ידי הגדלת הנפח. אם זה נורא קשה, אולי לא צריך ערך. בכל מקרה אין לדעתי מקום לפירוט ברמה כזו של יצירותיו. הערך טעון קיצור נמרץ והדגשת האלמנטים המהותיים והחשובים (מהם?) אני מפנה שוב לויקיפדיה:אוטוביוגרפיה את כל מי שעלול להפגע מדיון ישיר במעלותיו של מושא הערך. קיום ערך בויקיפדיה אינו מעיד על זכויותיו של האדם, אלא על היותו יוצא דופן, בולט במיוחד או מוכר. אל לכם להעלב. בידידות, קומולוס - שיחה 23:48, 28 בדצמבר 2009 (IST)

בן, אינני מצליח להבין מדוע אתה חושב שהערך טעון קיצור נמרץ. תוכל לנמק? אני חושב שהערך טעון הרחבה, הוספת תמונות וכו', כי מדובר באדם רב פעלים, דמות שנחרטה בדברי ימי עדת יהודי בבל ובדברי ימי העיר קריית מלאכי והראייה לכך שהוא מופיע באתרים שלהם. מכל מקום אני מתנגד לכל מחיקה של מידע ובימים הקרובים אשתדל לעזור לכותבת הערך לתת לו צורה אנציקלופדית ככל האפשר ולעשיר את הערך, כדי שהקוראים יוכל להפיק ממנו מידע רב ככל האפשר. אם חפץ אתה לעסוק בערכים הזקוקים לקיצור נמרץ, אני יכול להפנות אותך לקטגוריה של ערכים הממתינים לעריכה ולשכתוב, יש שם שורה ארוכה המחכה לגואל. בברכה. ליש - שיחה 00:29, 29 בדצמבר 2009 (IST)

שלום ליש, רציתי לדעת למה הכוונה בהערות השוליים "הוספת מקור" יש לי את המקור עם הציטוט המלא מכל אחד ואחד שהוזכר, האם הכוונה להעלות את המסמך או שמא לרשום את הציטוט המלא? לא הצלחתי להבין מההסברים... Artyard - שיחה 22:38, 29 בדצמבר 2009 (IST)

לילה טוב. במקרה הזה, כדי לספק את בקשת המקור, היה צריך להזכיר את המקום המדויק בו נכתבו הדברים - אם מדובר במכתבים אישיים, צריך לציין מי כתב למי ובאיזה תאריך. אם ימצא ספקן, שיטיל ספק בקיום המכתב, אפשר לספק לו סריקה בדוא"ל. בכל מקרה, אני לא בטוח שצריך לפרט את השבחים ומספיק, לדעתי, לציין שא', ב' וג' שיבחו את הספר במכתביהם. אם דברים אלה פורסמו בכתב עת, צריך לציין את שמו ואת התאריך. בברכה. ליש - שיחה 00:33, 30 בדצמבר 2009 (IST)

תודה אריה, ליש, כל הציטוטים מופיעים במכתב אישי למר עזרא מורד, הם צוטטו לאחר מכן בכתבי עת שונים, אבל הפעם הראשונה היא במכתב אישי.
העליתי מספר תמונות שיכולות לשמש ערכים אחרים, לשיקולך/כם, תודה Artyard - שיחה 00:48, 30 בדצמבר 2009 (IST)

תודה, סיגלית. התמונה כבר מופיעות בערכי העליות והמעברה, חוץ מתמונת המכתב, שלא עלתה. בברכה. ליש - שיחה 01:02, 30 בדצמבר 2009 (IST)

לילה טוב אריה. הרחבה? בהחלט! מתנגד לכל מחיקה של מידע - מדוע?! האם לטעמך הרשימות האלה של מאמרים שחלקם התפרסמו באיזה כתב עת שכוח בשנות השבעים וחלקם לא נתפרסם כלל, או לחילופין רשימת ספרים שערך או ספרים שהוציא בהוצאה עצמית הם מידע חשוב? אני מבקש שתעבור על הפרטים שהורדתי ותאמר אם לטעמך זה מידע חשוב. היו בערך הרבה מאוד דברים שנראו כמו קורות חיים ולא כמו ערך באנציקלופדיה. אשמח אם תרחיב את הערך במידע מהותי. אני חושד שאין כזה, אבל אשמח להתבדות. קומולוס - שיחה 01:57, 29 בדצמבר 2009 (IST)

נקודות הטעונות הבהרה

• מה היה אותו "בית הנוער הראשון" שזכה לשבחים רבים? מי שיבח? לא ברור במה מדובר. האם זה בית ספר?
• משלחת לירדן של "אגודת שוחרי הספרות" - עוד פרטים על האגודה למי שלא מכיר. באיזה שנה התקיימה המשלחת? האם היה לדבר המשך? יתכן שזה פרט משמעותי, אבל הוא מוצג כרגע באופן שטחי.

בברכה, קומולוס - שיחה 00:59, 29 בדצמבר 2009 (IST)

הוספתי בערך נתונים נוספים על המשלחת ובנוסף יצרתי ערך חדש אגודת שוחרי הספרות שם יש תיאור מפורט יותר של הביקור בירדן ופועלה של האגודה. Artyard - שיחה 21:59, 30 בדצמבר 2009 (IST)

• "בית הנוער הראשון" שעזרא מורד ייסד בשנת 1954 במעברת קסטינה, שימש את נוער המעברה להתכנסות חברתית-תרבותית שכללה לימוד טקסטים של שירה בציבור (בשפה העברית), ערבי תיאטרון בהשתתפות בני הנוער, ציון חגי מורשת ישראל, תערוכות יצירה של בני הנוער והדפסת עלון בשם "דפי החודש". השבחים הם במסמך שנתקבל בשנת 1954 ממר י.מיוחס מנהל המחלקה לנוער במשרד החינוך והתרבות אל עזרא מורד בו הוא מתאר את התרשמותו מיחסם של בני הנוער מהפעילות במעברה ולרכז החברתי. בנוסף משבח את הוצאת העלון ואת ההצעות הקונסטרוקטיביות שמועלות ע"י עזרא מורד בסיוע להמשך הפעילות ובנוסף מראש המועצה המקומית דוד עבודי המברך על היוזמה והארגון בהתנדבות של עזרא מורד מתוך רצון אמיתי להנחיל שפה ותרבות עברית לעולים החדשים.
  
• לגבי המשלחת לירדן, היה לזה המשך בוודאי, גם ביוזמה לתרגם שירים של עמיתים ערבים לעברית ולהיפך. זו אכן פעילות מיוחדת של קשרי תרבות לצורך הידוק קשרים בין ערבים ליהודים. אני אוסיף פרטים ממשיים רלבנטים ביומיים הקרובים הן לגבי המשלחת והן בנוגע ל"אגודת שוחרי ספרות" . תודה, Artyard - שיחה 09:45, 29 בדצמבר 2009 (IST)

• כתוב "בחופשותיו מהצבא המשיך בארגון חיי התרבות במעברה וסייע בהקמת בית הספר הראשון בקסטינה". איזה חשיבות יש לסיוע בהקמה של בית ספר שיכול לתת חייל בחופשה? האיש שירת בחייל הקשר. זאת אומרת שהחופשות שלו היו אחר הצהריים ובסופי שבוע (אם לא פחות מזה). כדאי להסביר איזה סיוע הוא בדיוק נתן (טלפונאי בהתנדבות? מערבב מלט? מגייס הון בארוחות ערב?). עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 03:48, 29 בדצמבר 2009 (IST)
• כתוב "ב-1974, ...התמנה לתפקיד מנהל מחלקת החינוך בקריית מלאכי. במסגרת תפקידו הפעיל את ... פרוייקט שיקום שכונות, למידה אינדיבידואלית על פי שיטת תוא"ם (תרגול ואבחון במחשב)...". האם פרוייקט שיקום השכונות, שהגיע לשאר הארץ בשנת 1981 ומהפכת המחשב האישי, שהגיעה לשאר העולם באמצע שנות השמונים, הגיעו לקיריית מלאכי בשנת 1974?. עִדּוֹ (Eddau)..... ''הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית''... - שיחה 15:48, 29 בדצמבר 2009 (IST)

*(מתוך הערך) פרויקט שיקום שכונות הוא פרויקט עליו הכריזה ממשלת ישראל השמונה עשרה בראשות מנחם בגין ב-1977, ובמסגרתו שוקמו 160 אזורי מצוקה בישראל.ברכות אריאל פ. שיחה 00:06, 30 בדצמבר 2009 (IST)

* (מתוך הערך (מחשב אישי) בשנת 1982 נבחר המחשב האישי ל"איש השנה" של השבועון Time. ברכות אריאל פ. שיחה 00:09, 30 בדצמבר 2009 (IST)

אני זוכר את "מהפכת המחשוב" שעברה על צה"ל ב-1967 (לא טעיתי לגבי השנה), לפני המחשב האישי. לאחר הכנסת השימוש במחשב בצה"ל, התחילו לעשות זאת במוסדות שלטון נוספים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וכו'. בברכה. ליש - שיחה 00:26, 30 בדצמבר 2009 (IST)

• הוא כיהן בתפקיד זה 4 שנים, הפעלת הפרוייקט כלולה במשך כהונתו 1974-1978.Artyard - שיחה 00:37, 30 בדצמבר 2009 (IST)

בשנת 1972-73 עבדתי במזכירות תלמידים כללית של אוניברסיטת תל-אביב, ובמשרד השתמשנו במחשב. אין מדובר במחשב אישי אלא במחשבים גדולים ומסורבלים לשימוש משרדי.שלומית קדם - שיחה 12:36, 30 בדצמבר 2009 (IST)

אם זה היה מחשב ארגוני, מה בדיוק הסיפור עם ה"תוא"ם" הזה? אני לא מבין את הרלוונטיות של העבודה שלך בתור סטודנטית, שלומית. התוכלי להסביר? יש עוד עניין סתום: לפי הערך משה קצב, הוא נבחר לראשות המועצה פעמיים - ב-69' וב-74'. אם מורד כיהן כמנהל מחלקת החינוך מ-77', למה "עם בחירתו של משה קצב..." וכו', ובעצם, למה בכלל זה קשור למשה קצב?

לשאלתך... "למה "עם בחירתו של משה קצב..." וכו'?
מאחר ומישהו השמיט את המידע הבא: עם בחירתו של משה קצב בשנת 1977, נתבקש על ידו (ע"י משה קצב) לעזוב את תפקידו כמחנך ולשמש בתפקיד מנהל מחלקת החינוך. לא שהפרט הזה מאוד חשוב כי הוא קיבל את התפקיד בזכות פועלו ולא בזכות קשרים פוליטיים (עזרא היה פעיל מפא"י ומפלגת העבודה וקצב כזכור איש ליכוד) אבל זה ההקשר כפי שהופיע בהתחלה. Artyard - שיחה 21:00, 30 בדצמבר 2009 (IST)

האם קצב נבחר לראשות העיר ב-77'? קומולוס - שיחה 21:44, 30 בדצמבר 2009 (IST)

לפני כן קריית מלאכי הייתה מועצה מקומית. ברכות אריאל פ. שיחה 21:57, 30 בדצמבר 2009 (IST)

ראשית, בתקופת עבודתי באוניברסיטה לא הייתי סטודנטית אלא עובדת, והרלוונטיות שהיא לעניין המחשב - תשובה לטענתך, שמהפכת המחשב האישי הגיעה לעולם בשנות ה-80'. משום כך ציינתי את עבודתי במשרד שהיה בו מחשב בראשית שנות ה-70', שנים רבות לפני שהתחלתי להשתמש במחשב אישי בעבודתי. אני מניחה, שכשם שהיה מחשב באוניברסיטה, כך היה גם במועצת קריית מלאכי, ואם כי אינני בקיאה בשיטות התרגול והאבחון הממוחשבות, אינני מבינה את נימוקיך לפקפוק בקיומן באותן שנים. לגבי השנה - בערך היה כתוב 1974, בשיחה כאן למעלה נכתב 1977, לכן שיניתי, אבל ייתכן מאד שהכיתוב בערך היה נכון והתקלדה הייתה כאן. אם כן, הטעות היא שלי ומיד אשנה חזרה.שלומית קדם - שיחה 20:32, 30 בדצמבר 2009 (IST)

אני חושב שזה פרט שולי, שכותבים בקורות חיים אבל אינו רלוונטי לערך אנציקלופדי. אכן, בערך למידה משולבת מחשב מוזכר כי מט"ח הכניסה ב-1977 מערכת בשם תוא"ם. השאלה למה זה חשוב לערך עזרא מורד. אין לי סיבה לפקפק שמורד מונה לתפקיד ראש מחלקת החינוך (שוין) ב-77'. השאלה שלי היתה לגבי התרחשות העניין במקביל להיבחרו של קצב - מה שעל פי הערך עליו קרה שלוש שנים קודם. בקיצור - לדעתי יש להשמיט את השם משה קצב מהערך. קומולוס - שיחה 21:44, 30 בדצמבר 2009 (IST)

זה ממש בסדר גם מבחינתי, להשמיט את משה קצב מהערך, זה נבע מציטוט של כתבים וזה בהחלט לא רלבנטי. הייתי רוצה לדעת מי ולמה ומדוע (ואני מתקשה למצוא את הגירסה/הוויקיפד...) הושמטו כל הציטוטים בנוגע לספר "נופי ילדות מבית אבא"? תודהArtyard - שיחה 21:57, 30 בדצמבר 2009 (IST)

העריכה הזו. קומולוס - שיחה 22:09, 30 בדצמבר 2009 (IST)

הרושם הוא שכל הציטוטים מקורם במכתבים אישיים שנכתבו אל מורד על ידי אנשים חביבים. מכתבים אישיים מקומם במגירה ולא בערך אנציקלופדי (אפשר גם להראות אותם לנכדים). דוד שי - שיחה 13:57, 1 בינואר 2010 (IST)

אני מסכימה לנטען לגבי "חביבות האנשים" וגם לגבי ה"נכדים".

יש לפחות איזכור אחד של פרופ' שמואל מורה כיו"ר אגודת האקדמאים יוצאי עירק שמופיע בהקדמה לספר (ואולי בשל כך אין מקומו במגירה) שמדבר על ערכו של הספר כמסמך תיעודי ואני מצטטת חלק קטן מדבריו שאני מבקשת לשוב ולהוסיף אם במלואם ואם בחלקם: "רבים בארץ וגם מבין יוצאי בבל-נכדים ונינים-אינם יודעים דיים ואינם מודעים דיים-ואם יודעים, אזי רק במקוטע- את העושר הרב והמטען המגוון של נוף חיי הוריהם בבבל ועומק שורשיו. לכן טוב עשה המשורר שהנציח את הווי חיים זה לפרטי פרטיו על כל האלמנטים הפולקלוריסטים שבו ולא על מנת לשוב אל הווי זה שהיה כורח המציאות בתנאי גלות והעדר עצמאות לאומית. חשיפת יופי זה תחזק את זהותינו היהודית הלאומית בארץ לשם יניקה וצמיחה מחודשת". תודה Artyard - שיחה 14:26, 1 בינואר 2010 (IST)

אני לא מתלהב משבחים שמופיעים בהקדמה לספר - הרי ברור שזו דעתו של מי שנבחר דווקא משום שהוא משבח את הספר. אם זה מאוד חשוב לך, הוסיפי. דוד שי - שיחה 08:37, 2 בינואר 2010 (IST)

מבחן החשיבות

נראה לי שהערך עבר את סף החשיבות, גם הסיפור כולו מענין, וזאת מלבד התרומה הספרותית שלו והעובדה שמשרד החינוך החליט להכניס למקראות חלק מיצירתו. Yoavd - שיחה 12:04, 30 בדצמבר 2009 (IST)

אני מסכים עם יואב.

יש אישים שתרומתם בתחום מסוים לא מעבירה אותם את הסף האנציקלופדי, אך הם תרמו במספר תחומים וסיכום תרומתם מעביר אותם את הסף האנציקלופדי. במקרים כאלה טבעי הדבר שצריך לבדוק, לברר ולשקול את חשיבות הערך, כפי שנעשה בעבר בערכים שונים, כמו דוד גולדמן ואחרים, וגם במקרה זה.

הערך הזה, בנוסף לתיעוד מפעל חייו של מושאו, מהווה חלק מתמונת הפסיפס של מפעל העלייה ובניית ערי הפיתוח של ישראל וגם חיסול גולת בבל והשתלבותה בחיי הארץ - אין לי ספק שהוא יתרום את תרומתו הצנוע למחפשי חומר היסטורי ללמוד על התקופה ויעשיר את מאגר הידע החיוני.

יש עוד נקודה שאני רוצה לציין, להבדיל מארצות אירופה, אין לנו בעלי תואר אצולה, אך איש זה, כמו דוד גולדמן וכמו אחרים כדוגמתם, הם האצולה שלנו, הם מנהיגי ציבור בדרגה בינונית, כאלה ששמותיהם לא מתנוססים בכותרות העיתונים, אך הם שיוצרים וגם משמרים את ההיסטוריה שלנו, שם, בחצי צל, הם פעלו רבות כדי לייצור את המציאות שבה אנו חיים כיום, ודאי יותר משרלטנים שהתפרסמו בקניית קולות (מה אתה עשית בשביל מדינה?) או שרי אוצר ששלחו ידם לקופה הציבורית - הם ראויים להופיע באנציקלופדיה ואנחנו ראויים לקרוא עליהם. בברכה. ליש - שיחה 08:43, 1 בינואר 2010 (IST)

מסכימה עם יואב ואריה. ראוי לערך.שלומית קדם - שיחה 09:35, 1 בינואר 2010 (IST)

גישה ביקורתית

הערך הזה נכתב בהרבה אהבה, שהאיש בוודאי ראוי לה, אך בעת כתיבת אנציקלופדיה יש להפעיל גישה ביקורתית. המכתב לדוד בן גוריון, למשל, הוא מכתב חסר חשיבות - בוודאי נכתבו אלפי מכתבים כאלה אל בן גוריון, כל שולח וכאבו, כל שולח ובקשותיו. על המכתב אין חתימה של מורד, ואין ידיעה מה היה חלקו בניסוח. אז מה היה לנו כאן: מכתב שאין לו חשיבות (אפילו במסגרת הערך שלפנינו), שמקורו במחקר ראשוני (במשמעות הקיצונית של מושג זה) - אין לכך מקום באנציקלופדיה.

זו דוגמה אחת. חסד רב ייעשה עם הערך אם אוהביו יקראו אותו בגישה ביקורתית ויתקנו בהתאם. דוד שי - שיחה 14:24, 1 בינואר 2010 (IST)

אני מאוד משתדלת (ולא בקושי רב) לקרוא את הערך בדרך אובייקטיבית ובגישה ביקורתית. קיבלתי ואקבל כל הערה/הארה שיש בה טעם ושמתייחסת לעניין עצמו. רק שנדמה לי שחלק מהטענות והביקורת שהועלתה כאן לגבי החשיבות וההתעסקות בשוליים, הסיחה את "מבחן החשיבות" מדיון אמיתי וענייני והובילה לקלות ראש ופקפוק בערכים ובנושאים שהם חשובים באמת, כאלה הרלבנטים לערך זה ולאחרים(דוגמת המכתב של העולים לבן גוריון). ועל כך צר לי. Artyard - שיחה 15:07, 1 בינואר 2010 (IST)

דוד, למכתב יש חשיבות כעדות היסטורית, מתוכנו אפשר ללמוד על מצוקות העולים והתנאים ששררו באותה תקופה. המכתב לא מפאר את מושא הערך והוא אפילו לא התיימר לטעון להיותו מחברו, אלא, מנסחו - כנראה הבקי יותר בעברית מבין העולים. בנסיבות אלה איני רואה מקום לפקפק באוטנטיות שלו. בברכה. ליש - שיחה 14:31, 1 בינואר 2010 (IST)

לא פורסם - מחקר ראשוני - למחוק. קומולוס - שיחה 14:38, 1 בינואר 2010 (IST)

בן, מחקר ראשוני זה כשחוקרים נושא ומביאים את המסקנות - המסקנות, אם לא פורסמו במקום אחר, הן בגדר מסקנות של מחקר ראשוני. עובדה (המכתב הוא עובדה) אינה בגדר מחקר, אלא בגדר ראיה. כך המצב, אם אציג כאן תמונה שצילמתי בעצמי - מה תטען? שצריך קודם לפרסם את התמונה במקום אחר? על העובדה/תמונה אפשר לערער בטענה שהיא שקרית, מזויפת - האם זה מה שאתה טוען? בדרך כלל מטילים ספק בעובדות, אם יש סיבה לכך - תוכל להציג סיבה כזאת? בברכה ליש - שיחה 15:49, 1 בינואר 2010 (IST)

מצטרפת לאריה, גם אני רוצה להבין על מה הספק? עוד לפני שאלת הרלבנטיות Artyard - שיחה 15:54, 1 בינואר 2010 (IST)

אני רוצה לשאול שאלה אחרת - אם המכתב הזה מופיע בערך אחר, לא עדיף שנדון בו בשיחת הערך בו הוא מופיע ולא בערך של מנסחו? במחשבה שניה, ואני מתנצל בהזדמנות זו על הטון הפסקני מקודם, אין לי התנגדות שיופיע אם נשתכנע שהוא מסמך בעל חשיבות לתולדות ימי קרית מלאכי. קומולוס - שיחה 15:56, 1 בינואר 2010 (IST)

אני חושבת שזה ראוי שיופיע בערך קריית מלאכי, מעברה, וגם לדעתי (האובייקטיבית!) בערך של מנסחו, מאחר שבכך מודגשת המשמעות של ידיעת השפה העברית לצורך דוברות ויצירת הקשר עם המימסד. לגבי הופעתו בערך עולה זה נראה תלוש מההקשר (לפחות כרגע)Artyard - שיחה 16:28, 1 בינואר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני שמח ששינית את דעתך. את הערך הצבתי גם בקריית מלאכי, כי הוא מעיד על התנאים בהם צמח היישוב ובערך עולה חדש, כעדות להווי החיים של העולים החדשים בתחילת שנות החמישים. גם בערך הזה יש תרומה למכתב, הוא מעיד על התנאים ששררו בקריית מלאכי בעת שמושא הערך היה בין תושביה, ובין עסקני הציבור ומנהיגיו (להיותו עסקן ציבור ונבחר יש רפרנס בערך). בנוסף לכך, צויין בערך שעזרא מורד אוצר בביתו ממצאים הקשורים לתולדות היישוב והמכתב הוא ראיה לכך.

המכתב כשלעצמו לא יעלה ולא יוריד לעניין חשיבות הערך, אך הוא מוסיף מידע אנציקלופדי מובהק וכל עוד לא הוטל ספק באמיתות המכתב, איני רואה סיבה למחיקתו. בברכה. ליש - שיחה 16:32, 1 בינואר 2010 (IST)

אני מרגיש מאוד לא בנוח כאשר אני נתקל בתורם שכל פעילותו בוויקיפדיה מתמקדת בקידום ערך שחשיבותו מוטלת בספק. אי הנוחות שלי גוברת כאשר תורם זה, לעתים עם ויקיפדים המסייעים לו, יוצא למלחמה אדירה להגנת הערך. למכתב הזה אין שמץ של חשיבות בערך עזרא מורד - מה הוא מספר לנו, שעזרא מורד ידע לנסח מכתב טריוויאלי? גם בערך עולה חדש, שאליו נדחף המכתב, יש לו משמעות אנקדוטלית - האם הוא מייצג את כלל העולים החדשים? האם נשלחו עוד 100 או 1,000 מכתבים כאלה לבן גוריון? אין לנו מושג, כי לא מדובר במסמך היסטורי, שיש לנו מידע היסטורי אודותיו, אלא במסמך שנשלף מארכיון פרטי, על ידי בעלי עניין.

כיוון שאין לי זמן לדון בכל משפט בערך זה, הנחתי עליו תבנית שכתוב, והיא תישאר עד שכותב אובייקטיבי יבקר את הערך. דוד שי - שיחה 17:27, 1 בינואר 2010 (IST)

ומי יחשב לכותב אובייקטיבי? האם אתה מטיל ספק באובייקטיביות שלי? בברכה. ליש - שיחה 17:39, 1 בינואר 2010 (IST)

כותב אובייקטיבי הוא מי שיקרא את הערך בגישה ביקורתית, ינכש את הטעון ניכוש, ויחפש מקור למידע הדורש מקור. אם לדעתך הערך במצבו הנוכחי נפלא, וכל מה שחסר בו זה עוד מכתב שיישלף ממגירתו הפרטית של מר מורד, אינך מתאים לשכתוב הערך.

לבחינת האובייקטיביות, אשמח לקבל גילוי נאות: מה הזיקה האישית (אם ישנה) של כל אחד מכותבי הערך למר מורד. אצהיר על עצמי: מעולם לא שמעתי על מר מורד, עד לרגע שבו הועלה הערך לוויקיפדיה. דוד שי - שיחה 17:50, 1 בינואר 2010 (IST)

אלך בדרכך, עד שנכתב ערך זה מעולם לא היה לי שום קשר (שידוע לי עליו) עם מר מורד או עם מי מבני משפחתו או ידידיו וכל שאני יודע עליו התגלה לי תוך כדי העיסוק בערך הוויקיפדי. שלומית תוכל להעיד על עצמה, אך ידוע לי שמצבה אינו שונה משלי ולגבי הכותבת החדשה, סיגלית, היא העידה ביושר על הקשר המשפחתי שלה ולא ניסתה להעמיד פני זר, כפי שעשו ועושים לא מעט כותבים של ערכים ביוגרפיים.

דוד, אני פונה להגינותך, שקול אם במקרה זה מפעילים אותם קני מידה, כמו במקרים אחרים, למשל כשמדובר בשדרנים זוטרים. עושה הרושם שנוצרה דינמיקה הדוחפת למלחמה בערך הזה וזאת הסיבה לאורכו של דף השיחה. האם הערך הזה זקוק לתבנית "לשכתוב"? לא נראה לי, לא לפי קני המידה המקובלים בוויקיפדיה. האם מקובל לבדוק בציציות של כל פרט ביוגרפי ולנסות לזקק אותם, כפי שנעשה כאן, תוך כדי מחיקת פרטים שחלק מהכותבים חושבים שיש להם תרומה? לא, לא כך מקובל ואני יכול להציג לראווה עשרות רבות של ערכים גדושים בפרטים טפלים, יותר מערך זה. שוב, אולי שלא במתכוון, אך נוצר הרושם, שרוצים לקצץ, כדי לדחוף לכיוון מסוים בהצבעת מחיקה עתידית. אולי אני טועה, אך לא לעתים קרובות אני רואה אותך נאבק בכל כוחך בדף שיחה של ערך תמים כזה. דוד שי שאני מכיר, היה תומך בכתיבת ערכים על אנשים חיוביים והיה מעודד כותבת, כמו סיגלית, שלפי דעתי יש סיכוי שתתרום עוד רבות לכתיבת ערכי הוויקיפדיה. בברכה. ליש - שיחה 18:12, 1 בינואר 2010 (IST)

אם תבחן את עריכותי בערך זה, תגלה שכבר הסרתי ממנו פרטים מיותרים רבים. לפיכך יש בסיס לתחושתי שיש בערך עוד פרטים הזקוקים לעין ביקורתית.

צריך שניים לטנגו, וגם לדיונים אינסופיים בדף השיחה. אתרום את תרומתי לקיצור הדיון, ואפרוש מדף שיחה זה. דוד שי - שיחה 18:19, 1 בינואר 2010 (IST)

כדי להשיב להאשמה מרומזת שדוד שי הביע קודם בשיחה זאת, אני מצהירה שאין ולא היה לי מעולם שום קשר עם עזרא מורד או עם מי מבני משפחתו. תומר הפנה את תשומת לבי לערך כפי שעשה בכמה ערכים חדשים קודמים, ועשיתי כמיטב יכולתי לערוך אותו בסגנון ויקיפדי מקובל. חילופי הדברים שלי עם כותב הערך (כשעוד לא ידעתי את שמה של סיגלית, את דרגת קרבתה למר מורד ואפילו את מינה) שכנעו אותי, שיש לנו כאן כותב חדש וראוי, שיוכל לתרום רבות אם ימשיך עמנו, ועל כן השתדלתי לקרב, לעזור ולהועיל, לא לבקר, לדחות ולהרחיק. כל מעשינו, שלי ושל אריה, באו למען הוויקיפדיה ולשמה והרמזים, הלא דקים במיוחד, שהובאו כאן אינם לכבודו של מביאם.שלומית קדם - שיחה 20:04, 1 בינואר 2010 (IST)

אני מתנצל על שחשדתי בכשרים.

לעזור ולקרב זה חשוב, אך יש לזכור את הכלל "נאמנים פצעי אוהב" - לפעמים יש גם להצביע על פגמים (ובערך הזה היו פגמים רבים, שראוי היה להצביע עליהם ולנכש אותם). דוד שי - שיחה 08:34, 2 בינואר 2010 (IST)

על חשיבות ואריכות

נניח שהערך הזה חשוב מספיק כדי להופיע בויקיפדיה. האם צריך ערך כה ארוך ומפורט? לא מספיק ערך בסיס על האיש? ובעיקר, האם יש סיבה שיש כאן דיון של 60k על האיש ודרכו? אין דברים חשובים יותר? איתן - שיחה 16:29, 1 בינואר 2010 (IST)

צודק. דוד שי - שיחה 17:29, 1 בינואר 2010 (IST)

שאלות

• "ניהל את בית הספר לנוער העובד והלומד" - כידוע הנוער העובד והלומד היא תנועת נוער. לא ידוע לי שהוקמו בתי ספר למענה.
• "בשנת 1990 יצא לפנסיה מוקדמת" - למה? דוד שי - שיחה 09:45, 2 בינואר 2010 (IST)

נדמה לי שיש לי תשובה לשאלה הראשונה - הייתה תקופה שבה בני נוער עבדו ולמדו אחרי הצהריים או יום אחד בשבוע ולזה קראו הנוער העובד והלומד. אני חושב שיש קשר בין תנועת הנוער ובין המערכת החינוכית המיוחדת שהוקמה למען הנערים העובדים. כמובן שרצוי לשאול, את מר מורד לפרטים על כך. התעוררותה של שאלה זו מצביעה עד כמה חסרים אנו מידע על התקופה, הלא כל כך רחוקה וכמה חשוב לייצור ערכים עליה. בברכה. ליש - שיחה 11:22, 2 בינואר 2010 (IST)

תודה, ביררתי את הפרטים, לא דייקתי ואני מתקנת: ניהל את בית הספר ל"נערים עובדים" בפיקוח משרד החינוך. בית ספר זה שימש נערים שעבדו מספר שעות ביום והשתלמו בלימודים עד שעות אחר הצהריים כדי לרכוש השכלה אלמטרית כלשהיא. הוא ניהל את בית ספר זה משנת 1970. עם פרוץ מלחמת יום כיפור, גוייס כאיש מילואים ונעדר מספר חודשים יחד עם מורים נוספים מבית הספר. בתקופה זו ניהול בית הספר הופקר ומשרד החינוך ביקש לסגור את בית הספר ולפזר את תלמידיו.עם שובו מהמילואים, ניהל מאבק ותכתובת רבות עם משרד החינוך בדרישה להחזיר את בית הספר לפעול, אך ללא הצלחה.

לגבי שאלת הפנסיה המוקדמת, אשיב, אם כי אני לא ברור לי במה הפרטים השוליים האלה מועילים, למעט בזבוז זמן: לאחר שפרש מניהול את המחלקה לחינוך (נקרא לסייע בניהול ע"י קצב ל-3 שנים וזה הוארך ל-4 שנים), לא הייתה משרת ניהול פנוייה באיזור, לכן עבר לשמש כמרכז שכבה ז-ח בביה"ס רוגוזין באשדוד בניהולו של אריה אזולאי (לימים ראש עיריית אשדוד). לאחר 3 שנים הוראה וחינוך בחר לצאת לפרישה מוקדמת עקב בעיות בריאות שהתעוררו.Artyard - שיחה 16:12, 2 בינואר 2010 (IST)

הערך אכן גדוש בפרטים שוליים, אבל כיוון שנקבע שיש לו מקום בוויקיפדיה, אין לנו ברירה אלא לברר את מהותם. ככל שאנו מבררים, הערך נעשה מדויק יותר, כפי שבוודאי גם את שמה לב.

פנסיה מוקדמת של עובד ציבור פירושה הוצאה ענקית של כספי ציבור. התיקון שעשית בעניין תאריך הפרישה, מלבד היותו חשוב להצגת העובדות, פירושו עוד מיליון שקל שיצאו מכיסם הדל של תושבי קריית מלאכי. אבל כאשר בעיות בריאות מחייבות פרישה מוקדמת, אין מה לעשות. דוד שי - שיחה 17:08, 2 בינואר 2010 (IST)