שיחה:שלמה לוצקר

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקובל ששם הערך הוא שמו של האיש ולא התפקיד אותו מילא או כינויו. כמו למשל בהמגיד מדובנא ואחרים. לא צריך לבצע העברה? מנסה - שיחה 17:41, 15 ביולי 2009 (IDT)[תגובה]

לא נהוג להשתמש בזה בויקי Nachum - שיחה 09:42, 21 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

הועבר מהערך[עריכת קוד מקור]

אנקדוטות. דרוש מקור, וגם אז צריך לשקול מידת התאמתם לערך אנצ'. הרב אבינר לא רלוונטי כאו
מסופר על רבי 'שר שלום', שגר בבית חותנו שהיה גם דודו, אשר התנגד נמרצות לחסידות. על מנת ללמוד בבית המדרש של המגיד, היה על רבי 'שר שלום' לחמוק בעד החלון בשעת ליל, בסיוע אשתו.

המגיד מלוצק השאיר לרב שר שלום את הקיטל - החלוק הלבן - שמורו המגיד ממזריטש היה לובש בליל הסדר. הרב שר שלום העביר את הקיטל לבניו אחריו. הקיטל נשמר אצל אדמור"י בעלז, נמסר מאב לבן ושימש אותם בליל הסדר, עד שאבד במלחמת העולם השנייה.

עקב טעות הרב שלמה אבינר כתב בספרו טל חרמון, שהרב אברהם מחבר הספר "חסד לאברהם", הוא אביו של המגיד מלוצק. הספר "חסד לאברהם" הינו פירוש מורחב על ההגדה של פסח על פי המגיד מדובנא, שנכתב על ידי הרב אברהם דוב בערוש בן דוד פלאם, והוא משלים את הספר "אמת ליעקב" שהינה עריכה וליקוט מדברי המגיד מדובנא עצמו. אך ראשית, גם המגיד מדובנא וגם ר' אברהם זה מהללים את הגאון מווילנא, מתנגדו המושבע של המגיד ממזריטש, ושנית, המגיד מלוצק, לכאורה בנו, נפטר כ-23 שנים לפני ההוצאה הראשונה של הספר חסד לאברהם ו-55 שנה לפני הוצאת המהדורה הרביעית של ספר זה, בעת שהמחבר עדיין היה חי, כפי שעולה בבירור ממכתב מתוארך וחתום המצורף להוצאה. כמו כן, בשום מקום בספרי המגיד מלוצק לא מוזכר אביו באופן מיוחד, למעט שמו, אברהם. בחנוכה ה'תש"ע הרב הכיר בכך כטעות. למרות זאת ישנם מקורות שונים לכך שאכן החסד לאברהם היה קרוב משפחתו של המגיד מלוצק -- הערתו של משתמש:דרך (ששכח לחתום)

העברתי להערות בתמצות כבעלי ערך למידע, כולל מקורות, כפי שסוכם עם משתמש:דרך אם ארצה בכך. (אם כבר אנקדוטה: הרבי מבלז בשיחתו השנתית ביום פטירת המגיד מלוצק, מספר את הסיפור, ומוסיף: "מאז, החסידות שלנו למדה: אם אי אפשר לצאת דרך הדלת, צריך לצאת דרך החלון!").
המסורת בדבר החלון - מידע לגבי רבי שלמה המודפס בספרו, ומשמש כמקור כתוב למסורת חסידות בלז בדבר מורו של רבם הראשון.
המסורת בדבר הקיטל - מהווה אישוש במידה מסויימת לכך שאכן מדובר על תלמיד המגיד ממזריטש ולא המגיד מזלוטשוב (כפי שטוענת דר אלטשולר). הוספתי מקור כתוב לגבי מסורת זו.
הספר טל חרמון של הרב שלמה אבינר (ומאוחר יותר בספרים נוספים) - הוא המקור להיות אברהם דובערוש (מלקט ספרי המגיד מדובנא) אביו של רבי שלמה. בירור העניין וחזרתו בו מכך - חשוב להפרכת העניין.


-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ט בחשוון ה'תשע"א • 13:26, 27 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

תקלת המודיע[עריכת קוד מקור]

תיקון המחשבה אודות ספרי המגיד מלוצק, ותיקון המחשבה של עיתונאי אחד לגביי:

מבירור שערך אתי (ש"ב) האדמו"ר מקומרנא מסתבר שביום שלישי י"ג חשון ה'תשע"א (18 בינואר 2011) יצא העיתון המודיע לכבוד יום פטירתו של המגיד מלוצק, אשר חל בשבת שירה, השבת הקודמת, במאמר על המגיד מלוצק. במאמר מסופר שגילו את מקום קברו שבסוקאל (מקום האוהל בו היה קבור. בית הקברות נמחק על ידי הנאצים), וכן שיש שני ספרים נוספים שכתב.

מידע על הספרים הללו הופיע בויקיפדיה... תחילה ניסיתי לגלות מי הכניס את שני הספרים הללו ("תיקון המחשבה", וכן "ארץ ישראל ולשון הקודש") והאם יש קישור מקוון לספרים או דרך להשיג אותם.

לאחר מעבר על הגרסאות, גלגלי השיניים התחילו לעבוד, וחזרתי להביט בערך. :-( אלו היו כותרות ביניים לגבי תוכן הספר דברת שלמה, שאני כתבתי!!! כמו שהערך היה כתוב, ניתן היה להבין שאלה ספרים נוספים שהמגיד מלוצק כתב, ושתחת כל כותרת רשומה תמצית אותו הספר. תיקנתי.

יש רק שני ספרים פרי עטו: האחד ליקוט וניסוח דברי המגיד ממעזריטש בשם "ליקוטי אמרים - מגיד דבריו ליעקב", וספר שני: דברת שלמה. כאמור, תיקנתי, ואני מבקש סליחה מהעיתונאי שהוטעה
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ו בשבט ה'תשע"א • 13:15, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

בשיחה איתו, מחל לי.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ו בשבט ה'תשע"א • 13:27, 31 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

שושלת משפחת אבינר (לנגאור - פלאם) ועניין ה"חסד לאברהם"[עריכת קוד מקור]

רשמתי בחנוכה לפני שנתיים הערה כך

בספרו טל חרמון, הרב שלמה אבינר רשם את שושלתו מרבי שלמה מלוצק, הכוללת את ה"חסד לאברהם" כנכדו. :בחנוכה התש"ע בעקבות בירור הדבר חזר בו. תקופת חייו, אי איזכור פעלו של אבי ר' שלמה בספריו, והצגת :מכתבי הגאון מווילנא בהקדמת ספריו, מורים על כך שלא היה זה אביו. אך סימנים שונים בספריהם, לדוגמה: :שם ספרו של אברהם ללקט דברי המגיד מדובנא: "תיתן אמת ליעקב", דומה לבחירת ספרו של רבי שלמה ללקט דברי :המגיד ממזריטש "מגיד דבריו ליעקב", ותפילתם באותו בית הכנסת במעזריטש, כפי שעולה מהקדמת ה"חסד לאברהם", מורים שאכן היו קרובי משפחה.

בהיברובוקס מופיע הספר של אברהם דב בערוש פלאהם "חסד לאברהם" - פירושו על דברי המגיד מדובנא, המקורב לגאון מווילנא, מתנגד החסידות. (לעומת "מגיד דבריו ליעקב" של רבי שלמה לוצקר המלקט את דברי המגיד ממזריטש - ממשיכו של הבעל שם טוב, מייסד החסידות.

בעקבות השיחה, הסכים אתי הרב אבינר שיש לעדכן את עץ המשפחה - ואכן עדכנתי את עץ המשפחה באחד מאתרי המשפחות (ג'ני) בנכד חדש למגיד מלוצק: בנו של רבי דב בערוש סגי-נהור, בשם לוי.

בעקבות התכתבות לאחרונה שהיתה לי עם אדם שהתעניין ברבי העיוור, הופניתי להספד שהופיע בעיתון קול מחזיקי הדת, המקוון באתר הספריה הלאומית הספד על הרב מרדכי ליפא פלאם מאלעסק, בנו של אברהם מיכאל!!

אם כן, לרבי העיוור היה בן, הידוע בשם אברהם. האם אברהם זה כתב ספר "חסד לאברהם"? בהיברובוקס אין כיום ספר של אברהם מיכאל בן דב.

אולי הרב אבינר הוא מבני רבי אברהם מיכאל, זה?
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"ד באלול ה'תשע"ב • 10:57, 11 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

נרו, שים נא לב בעריכה שאני עושה, הוספתי מידע רב ומקורות. שיניתי את הכותרת של "משפחתו" ובגוף הדברים הסברתי את חשיבותם של השושלות (כולל הוכחות מהמקורות) וכן את מקומם של צאצאיו בהפצת דרכו ומורשתו.

אגב, מסתבר שכך הוא בנושאי הסטוריה רבים - ור' הויכוח על מקומה של משפחת ריבלין בתחילת הציונות, על קסטנר (ומירב מיכאלי) ועוד ועוד. כבר אינני זוכר איפה בדיוק זה היה, אבל לא מזמן ראיתי דיון ארוך בעניין אחד מצאצאיו לכאורה של הגאון מוילנא שהיה או לא היה בעליית חסידי הגר"א, והחשדות של חוקר התקופה בקשר המשפחתי וניגוד העניינים של כותבים שונים המתדיינים איתו.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • כ"א באייר ה'תשע"ג • 18:23, 30 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

משה, אני לא רוצה לפגוע, אבל כבר אמרו לך שאתה נוטה להאריך מדי. יש דרך מקובלת לכתיבת ערך אנציקלופדי, אצלנו ובכל העולם. ערך על אדם לא אמור לעסוק בדורות על גבי דורות של צאצאיו. נרו יאירשיחה • כ' באייר ה'תשע"ג • 22:04, 30 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]
התערבות- אבל בשושלת ישירה כן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
חד משמעית לא. צאצאיו זה כמובן שושלת ישירה, לא עקיפה. עבור שושלות תוכלו לכתוב ערכים נפרדים. נרו יאירשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ג • 08:53, 1 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
חד משמעית כן. אם יש החלטה כזו, אני מקבל אותה. אבל אם זו החלטה אישית שלך, אין לי שום חובה לקבל. חבל לפתוח ערך על שושלת כשאפשר לכתוב אותה בערך על המייסד, במיוחד כשמדובר על שלושה דורות בלבד. אני מדבר על גירסא זו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
זה לא אני, זה הנוהג המקובל באנציקלופדיות. אבל לעצם העניין יש הבדל גדול בין הגירסה הזו ובין מה שערך פשוט. את הגירסה שלך אני יכול לסבול, חוץ מהאחיין שאינו רלוונטי (הוא אינו "שושלת ישירה"). נרו יאירשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ג • 09:34, 1 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אני מסכים איתך על גירסתו. למה רק "יכול לסבול"? ציון אחות הוא מקובל, וצאצאיה היו רבנים בגליציה, ונהוג לציין זאת. (משום מה נבחר הנין, אך הוריו וסבו היו רבנים מפורסמים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
לא מקובל לציין אחות, מקובל לציין אחות מפורסמת. אתה עצמך מבין שאין חשיבות לציין כאן את הנין של האחות. אם היה לו אחיין מפורסם במיוחד (נניח ברמת ר"ח מצאנז או בני יששכר) - אפשר לציין. אדמו"רים "רגילים" יש באופן טבעי במשפחות של כל האדמו"רים, אין בזה חשיבות. נרו יאירשיחה • כ"א באייר ה'תשע"ג • 09:46, 1 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
היא אמה של משפחת רבנים מפורסמת בגליציה. חפש בויקיפדיה האידית ריינמאן ותראה כמה תוצאות יש. הנין הוא היחיד בעל הערך פה, אך אביו, סבו ושאר משפחתו היו כולם רבנים ברחבי גליציה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
כמדומני שרוב האחיות של האדמו"רים אז היו אמהות של שושלות רבנים ואדמו"רים, אבל היא כשלעצמה לא מפורסמת. נרו יאירשיחה • כ"ג באייר ה'תשע"ג • 00:11, 3 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אני מתנצל על מחיקת הנין הישיר בחוסר תשומת לב. קיצרתי מעט ביחס לשושלת, אני מקווה שזה בסדר. נרו יאירשיחה • כ"ז באייר ה'תשע"ג • 14:35, 7 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
אינני המשתמש האנונימי שהתווכח כאן אתך. עד היום מחקת מידע רב וחשוב אט אט, תוך הוצאת הרוח מהמאמר. הוא מייסד שושלת וקשריו עם חסידויות כיום אכן רלוונטיות. וכפי שהראיתי מופיעות בספרות בהרחבה. לא צריך לחכות לספרה החדש של רחל אליאור עליו כדי להרחיב את משמעות השפעתו. מקומו בחסידות בלז כוללת אגדה מפורסמת שטרחת למחוק. זה כמו לכתוב על ויליאם טל בלי לספר על התפוח. (למקרה שנבוכד או גלגמש קוראים את זה) או בשבילך: על רבי עקיבא בלי ירושלים של זהב והפרשנות הספרותית על רחל כדמות או הנרית.
נושאים שהושמטו: חבד והרבי מלובביץ. שושלתו שושלת סטרטין אולסק. קשריו עם משפחת הרב אבינר (אני חושד שזו הבעיה של חלק ניכר מהעורכים אגב הביטוי ׳לא מתאים׳ פס נישט... ) הקשר עם אברהם דב פלאם מחבר ספרי המגיד מדובנא. ועוד ועוד. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בשבט ה'תשע"ד • 02:07, 10 בינואר 2014 (IST)[תגובה]
ובינתיים החל לצאת לאור מזה שנתיים עיתון מקוון עם תפוצה די גדולה בשם דגל מחנה יהודה ובו שבת אחר שבת מאמרים מוסברים מתוך דבריו, על ידי הרב שלום הרבי הקודם מסטרטין בברוקלין נוחו עדן. וכן יצא ביאור חדש לספרו. אם אלו אינם חשובים, ואם מאמר מרכזי בעיתון הנקרא על ידי רבבות (אמנם חרדים אבל בכל זאת יודעי קרוא וכתוב) אינו חשוב, מה כן? החותם בצער. לקראת יום פטירתו של המגיד מלוצק -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ט' בשבט ה'תשע"ד • 02:17, 10 בינואר 2014 (IST)[תגובה]
אני חושש שיש בינינו מחלוקת בשאלה מהו תוכן הראוי להיכנס באנציקלופדיה בערך של דמות, ואני בהחלט חושב שלא כל מאמר מרכזי, לא משנה באיזה עיתון, צריך בהכרח להיכנס. נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ד • 13:03, 10 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

שונה שמו של המאמר והוכנס "מקור" בלי דיון[עריכת קוד מקור]

משתמש:ביקורת החליט להעביר את הדף לשם שלמה לוצקר בלי דיון כאן. (וכתב בדף המשתמש שלי) האם זה מקובל?
שם משפחתו היה פלאם. יש במרשתת תמונת מודעות אבל של נכדו עם שם סבו, וכמו כן כך רשום ב"ספר החסידות" של אלפסי, בשתי המהדורות, זו עם הנשים וזו המורחבת, בלעדיהן.
מה לעשות? נקרא לו על פי הכינוי או על פי שם המשפחה?
כבר נערך על זה דיון לעיל והוחלט מה שהוחלט.
אם כבר: "לוצקיר" אבל משמעותו אינו שם משפחתו אלא בשפה היידית: מהעיר לוצק - זאת על פי דבריו בספרים שהדפיס: "החונה לע"ע פה ק"ק לויצק (ובחלק ק"ק קאריץ), והכתוב בשני מקורות: בספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים, ובספר בית רבי (נדמה לי) שם מתוארת שליחותו מטעם המגיד ממזריטש ללמד את בעל התניא את סודות השמות כדי לקבוע כתב סת"ם הממזג בין המסורתי לכתב האר"י. כלומר עליך לקרוא לו: שלמה מלוצק.
בחצר חסידות בלז, נקרא הסקאהל'ר מגיד - המגיד מסקאהל, שם בסוקאל שמע אותו מייסד חסידות זו הרבי "שר שלום" מבעלז, ונשבה בקסם החסידות. שם בהמשך נכדתו נישאה לנכדו של שר שלום, וקשרי המשפחה מסועפים. ובשם "שושלת סקאהל משפחת פלאם" רשום גם ב'ספר החסידות' של ד"ר אלפסי.
חסידי סטרטין קראו לו המגיד מלוצק וכך כותבים בעיתוניהם. הוא נקרא המגיד מלוצק במאמר עליו בעיתון המודיע.
הרב אבינר כתב שהוא צאצאו של המגיד מלוצק. שלמה קרליבך קרא לו המגיד מלוצק.
הנה מקור מקוון: רופא הנפשות לרמב"ם על ספרו של הרב שלמה אבינר צאצאו של "המגיד מלוצק".
נא החזר את הערך לשמו ונדון בהעברתו, ואם כן, לאיזה שם. פעם הבאה לפני שאתה עושה פעולה דרסטית כזו דון בכך בדף השיחה! -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד באייר ה'תשע"ז • 18:33, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]


אז כך, בוא נעשה סדר.
א. מקובל להעביר בלי דיון שמות לא תקינים. דוד מסטפין מוכר יותר בכינוי המגיד מסטפין, יעקב קרנץ ידוע יותר בכינוי המגיד מדובנא ויחיאל מיכל מזלוטשוב ידוע יותר בכינוי המגיד מזלוטשוב. לכן מתאים יותר השם שלמה מלוצק או שלמה לוצקר (לוצקיר היא צורת סגול עתיקה), אני לקחתי את השם ממקור לכסיקלי, אין לי שום בעיה עם שלמה מלוצק.
ב. גם אם הייתה איזושהי הצדקה לשם 'המגיד ממשהו', אתה בעצמך נותן פה רשימה של אנשים שקראו לו 'המגיד מסקאהל' (בלז והקישור שנתתי בקישורים חיצוניים) ומולם 'המגיד מלוצק', כך שבכל מקרה השם המקורי בעייתי.
ג. אם השם פלאהם היה בשימוש בחייו, זה מוצא בהחלט טוב.
ד. לא הצלחתי למצוא לעיל דיון בשאלת השם, מלבד הערת מישהו בתחילת הדף שלא נענתה.
ה. פניתי אליך בנימוס בדף השיחה שלך אחרי שראיתי שאתה יוצר הערך ומשמש ותיק, בעד זה זכיתי לקיתונות ול"פעולה דרסטית" עם סימני קריאה!!! בנאדם, באנו לכתוב אנציקלופדיה, אל תכעס כל כך.
ו. לא אכפת לי להחזיר את הערך לשמו הקודם, רק תגיד לי למה זה נחוץ בשביל ניהול הדיון? כאמור השם הנוכחי די מטעה. ביקורת - שיחה 19:02, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]
השם הוא פלאם ולא פלאהם (המופיע באינציקלופדיה העתיקה ההיא שפרח לי שמה, בה כתוב שאושווינצים היא עיירה עם קהילה יהודית נכבדה. פלאהם כתוב שם על עורך ספריו של המגיד מדובנא ממזריטש, אברהם דב בערוש, ושם יש דיון על איות השם הנכון). כנראה השתמשו בשם זה בחייו, שכן כך מוכח ממקומות נוספים ומתוך רמזים בכתביו הוא, אך הדבר לא הוברר.
מ"מ פירושו מגיד מישרים. כלומר הוא כונה "מגיד" במקומות שבהם היה.
בהסכמה של רבי יעקב יצחק מלובלין כתוב (הדגשה שלי): ...מתלמידו הנ"ל הרב המגיד מהו' שלמה, המ"מ ד"ק סקאהל הנקרא ר' שלמה לוצקיר וקארצער...
וכך כותב הרב, הלל ווינד:
...ז' אדר תשט"ו, לשאול ולבקש הסכמתו על הדפסת הספר הקדוש דברת שלמה מהרב הגה"ק מו"ה שלמה מלויצק זצללה"ה מ"מ דק' סקאהל.
ההערה למיטב זכרוני לא היתה שלי, אבל היא אכן נענתה. הדף נוצר עם שם אחר. אולי שלמה מלוצק או שלמה לוצקר, בעקבות ההערה הנ"ל המאמר הועבר לשם המגיד מלוצק ומאז ההערה ההיא נותרה בשם זה במשך כמה שנים!
ראו בערך חסידות סטרעטין, ושם מוזכר "המגיד מלוצק". ובבלוגים חרדיים דיונים עליו נערכים עם שם זה.
אם כן לסיכום:
א. שמו היה שלמה פלאם, אך שם משפחתו לא נרשם בהתכתבות רשמית (כמו בכל החסידויות, ועיין דברי ה"בני יששכר" המסביר זאת על הפסוק: "נתן להם בתים") לכן אין לקרא לערך בשם זה.
ב. הוא נודע כמגיד בשלש עיירות בהם היה. קוריץ, לוצק (בירת המחוז בהרי הקרפטים) וסוקל (עיירה קטנה סמוכה לבלז, ליד לבוב בירת גליציה).
ג. הוא כונה ביידיש על שם מקומו רבּ שלמה לוצקר יותר מאשר המקומות האחרים בהם היה.
ד. הכוונה לתוספת על תפקידו ולציון מקומו: מלוצק.
ה. תוספת הר' אינה מקובלת בויקיפדיה, ושימשה ביידיש כתוספת כבוד לכל גבר שדובר בו. (מ' - מלשון מרת לאישה) ואין הכוונה לרב מוסמך, או ל"צדיק" כפי שכונה אז ראש חצר חסידית, וכיום רעבע בידיש ורבי בעברית.
ו. שלמה מלוצק אינו שמו, וגם לא כינויו המוכר כיום.
ז. למיטב ידיעתי כיום בשני ספרים אקדמיים שבתהליך דפוס, קוראים לו המגיד מלוצק (רחל אליאור ומור אלטשולר, לדברי שתיהן).
ח. בספרים תורניים רשום "המגיד מלוצק" - ספרי הרב אבינר, ודגל מחנה יהודה החדש - של שלמה וינברגר (אח הרבי מטולנא).
ט. בעיתונות החרדית בעברית כיום הוא נקרא "המגיד מלוצק"
י. בחסידות סטרטין, שחלק מאדמוריה הם מצאצאיו הוא מכונה "המגיד מלוצק" בכתביהם המודפסים והמקוונים כיום בעברית.
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד באייר ה'תשע"ז • 19:58, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]
שוב אתה מאריך מדי. אין ויכוח על כך שכונה המגיד מלוצק, אבל אנחנו מעדיפים ברוב המכריע של המקרים את השם הפשוט, שם ושם משפחה. נרו יאירשיחה • י"ג באייר ה'תשע"ז • 20:26, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]
ראה להלן. קצר מספיק? -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד באייר ה'תשע"ז • 21:18, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]
כל מה שכתבת הוא סיבה לכך שצריך הפניה לכאן מהמונח המגיד מלוצק (עד שיודיעו לנו שהיה עוד מגיד מלוצק), אבל יש דרך לקביעת שמות אנציקלופדיים, בדרך כלל אצל מי שאין שם משפחה שמיש נהוג באנציקלופדיות לזהותו בשמו ושם אביו ולעתים גם בשם עירו לאמר: שלמה בן פלוני מלוצק. כאן זה לא נהוג בינתיים, אבל אני לא חושב שמישהו ברחוב יודע מי זה יעקב קרנץ, והמגיד מדובנה מפורסם הרבה הרבה יותר מהמגיד מלוצק. לא רואה סיבה לא להיצמד לצורת השמות הרגילה. ביקורת - שיחה 20:36, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]
אז רגע, אתה רוצה שלמה פלאם? - לא הוברר לחלוטין ששם המשפחה שימשו בחייו רק ברמזים רבים בכתיבתו ומנכדו והלאה.
שלמה לוצקר? - אין זה שמו בעברית.
שלמה מלוצק? - אינו ידוע דווקא בשם זה.
המגיד מלוצק - מוכר בעברית בדיוק בשם זה! -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד באייר ה'תשע"ז • 21:18, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]

לגבי המרמור שלי - אני מתמרמר כשעורכים עריכות גורפות בלי דיון, במיוחד לערכים שקיימים לאורך זמן. -- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד באייר ה'תשע"ז • 21:18, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]

תאריך פטירתו[עריכת קוד מקור]

לא ידוע לי על מקור אחר חוץ מהבא: תולדות המחבר מאת הרב הלל וינד, הודפס עם הספר דברת שלמה:
רבינו המחבר הק' הי' מ"מ בק' לויצק ואח"כ בק' קארעץ, ולבסוף נתמנה למ"מ בק' סקאהל, ושם נסתלק לחיי עד ביום י' שבט תקע"ג, ועל ציונו נחקקו הטורים האלו.
כ"ת נפטר בעשרה ימים לחודש שבט תקע"ג לפ"ק
הרב המגיד הגאון החסיד הצדיק המפורסם
תלמיד רבינו דוב בער ז"ל בוצינא דנהורא
וקדוש עליון החריף ובקי בנגלה ובנסתר
כבוד שמו מו"ה שלמה ברבי אברהם זצ"ל
בעה"מ ספר דברת שלמה
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • י"ד באייר ה'תשע"ז • 18:53, 9 במאי 2017 (IDT)[תגובה]