המגיד מלוצק
| שלמה פלאם | |
|---|---|
| רב חסידי | |
| חיבורו העיקרי | דברת שלמה |
| תאריך פטירה | י' בשבט ה'תקע"ג (11 בינואר 1813) סוקאל |
| מקום קבורה | סוקאל |
| מקום מגורים | לוצק |
| מקום פעילות | לוצק, קוריץ וסקאהל |
| מספר בשושלת | 1 |
| הבא | דב בער (סגי נהור) מאלעסק |
| רבותיו | הרב דוב בער ממזריטש |
| נושאים בהם עסק | הכרה בכוח ההשפעה, ארץ ישראל ולשון הקודש הפצת כתבי האר"י והחסידות |
| חיבוריו | דברת שלמה, מגיד דבריו ליעקב |
| אב | אברהם |
| ילדים | דב בעריש סגי נהור |
רבי שלמה מלוצק (מכונה גם רבי שלמה לוצקר, רבי שלמה סקוהלר או המגיד מלוצק ובשמו שלמה פלאם), נפטר י' בשבט ה'תקע"ג (11 בינואר 1813)), היה תלמידו ויד ימינו של הרב דב בער - המגיד ממזריטש, יורשו של הבעל שם טוב. הוציא לאור ובעל בית דפוס מחתרתי, להפצת כתבי האר"י וספרי החסידות הראשונים. ליקט והוציא לאור את ספרו של המגיד ממזריטש מגיד דבריו ליעקב.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
שימש ברבנות בלוצק ובקוריץ, ובסוף ימיו היה בעיר סקאהל. נפטר בי' בשבט תקע"ג (1813). רבי שלמה מלוצק היה מתלמידיו הקרובים של המגיד ממזריטש, וגם קרוב משפחתו[1], והוא ליקט את דברי תורתו והוציאם לאור בספר מגיד דבריו ליעקב. בהקדמת הספר מספר רבי שלמה ש"המגיד" עצמו עודד אותו לכתוב את דברי התורה ששמע ממנו ולהעלותם על הכתב:
-
- "ופעם א' שאל אותי אדומ"ו זלה"ה למה אין אני כותב מה שאני שומע, והשבתי לו...
- כי ראיתי כותבי כתבים המקצרים מאוד מכוונת אדומ"ו, ולפעמים אינם מבינים - וכותבים לפי הבנתם.
- ואמר לי: 'אף על פי כן, איך שיהיה נכתב, הכל טוב - למען היות למזכרת, לעבודת הבורא ב"ה.'"[2]
בשנת ה'תקל"ז הקים יחד עם אב בית הדין של העיירה קוריץ ובהשראתו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב בית דפוס, והחל בהדפסה חשאית של ספרי קבלה וחסידות. בית דפוס זה, בניהולו של רבי שלמה מלוצק, נדד עם השנים על תבניות היציקה שלו ופועליו, בערים שונות באזור.
רבי שלמה מלוצק היה מורו וידידו של רבי משה לייב מסאסוב, וכן היה מורו של הרבי 'שר שלום' רוקח, הרבי הראשון של חסידות בלז[3]. את ההסכמה לספרו קיבל מהחוזה מלובלין רבי יעקב יצחק הורוויץ.
יש הקושרים את המגיד מלוצק עם עורך ספרי המגיד מדובנא והסופר בזכות עצמו - הרב אברהם דב בערוש פלאם בן הרב דוד, אשר ישב במזריטש, באותה תקופה.[4]
[עריכה] ספריו ודרכו
[עריכה] הדפסת ספרי ראשוני החסידות
במחקר שערכה ד"ר מור אלטשולר נתגלה ללא ספק כי המגיד מלוצק יחד עם חותנו ר' יצחק אייזיק הכהן, הם המדפיסים הראשונים של ספרי החסידות וכתבי האר"י, וכן של ספרי קבלה עתיקים וחדשים, ובהם: ספר הקנה, 'כתבי האר"י' של רבי חיים ויטאל - עץ חיים, שערי קדושה ועוד, וכן המדפיסים של ספר 'שבחי הריב"ש' (כיום נודע כשבחי הבעש"ט). בשערי הספרים השתדלו לטשטש ולהסתיר את שמותיהם, עקב ההתנגדות העזה לחסידות מצד גורמים רבניים שונים ובראשם מתנגדי שיטת המגיד ממזריטש[5].
בחלק מן הספרים השתמש המגיד בשם העט "איש רב פעלים מקבצאל". פסוק זה מרמז כנראה על היותו תלמיד האר"י. על שם משפחתו 'פלאם', שמשמעותו לפי הבנתו: לית אתר פנוי מניה - אין מקום פנוי ממנו, וכן רמזים נוספים על שמו ושם אביו.
[עריכה] מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים
הרב ליקט את דברי רבו המגיד ממזריטש בספר "מגיד דבריו ליעקב - לקוטי אמרים", אחד מספרי החסידות הראשונים, וחיבר את ההקדמה לספר זה. עותק מקוון של הספר מאחת ההוצאות המוקדמות שלו ניתן לראות בספריה הלאומית[6].
מכיוון שיום פטירת המגיד ממזריטש הוא י"ט כסלו, יום הנחשב "חג הגאולה" אצל חסידי חב"ד, הורה הרבי מחב"ד, (הרב מנחם מנדל שניאורסון) להוציא לאור מהדורה מחודשת של הספר ביום זה[7].
[עריכה] דברת שלמה
[עריכה] על הספר
הרב גם כתב ספר על פרשיות השבוע בשני חלקים, בשם "דברת שלמה". הספר נקרא על שם הדבורה מן האגדה על שלמה המלך, וכן מיוסד על פסוקים שונים הקשורים לשלמה בספר קהלת ובמלכים[8], אך מצוין בכריכת הספר כי אותיות "דברת" הנם ראשי תיבות "תלמיד רבינו דב בער". מטרת המחבר הייתה להוציא את הספר ביחד עם ליקוטי אמרים, עם הקדמה אחת[9]. בסופו של דבר, הספר יצא לאור על ידי בנו הרב דב בעריש, רק בשנת תר"ח, 35 שנים אחרי פטירת המחבר, ושנתיים לפני פטירת הבן. הספר נלמד ומודפס מדי פעם במהדורות מצומצמות, עד היום, ונחשב לאחד מספרי המקור בחסידות.
חלקים משובשים מפירושו ובייחוד אמרותיו בשם המגיד, נמצאים בספר "טעמי המנהגים ומקורי הדינים". בחלק מההוצאות נכתב שב"מורו" מדובר בחוזה מלובלין ולא במגיד ממזריטש[10].
[עריכה] תוכן הספר
[עריכה] תיקון המחשבה
הספר דברת שלמה בעיקר מפנה את הקורא לכוחות החיוביים שבקרבו, והיכולת לבנות ולהשפיע על העולם כולו, למרות, לכאורה, שפלות ערכו של כל אדם, על ידי שינוי המבט[11]. האדם יכול ואף צריך להתבונן במציאות ולקרוא אותה באופן שיוביל אותו לעשייה בונה וחיובית. דבר זה נכון לאנושות כולה, ובפרט ליהודי הרוצה לקיים את רצון הבורא[12].
המגיד מלוצק קורא לאדם לראות את העולם של ימינו כמעשה בריאה יום יומי, כלומר שהאנושות חוזה בבריאת העולם, גם בימינו[13]. דוגמה לשינוי תגובות בעקבות שינוי תובנות: אם היהודי יביט על העולם בעיניים נכונות, במקום להתלונן על השופטים והשוטרים, הוא ידע להודות להם ("ואז לא ירע בעיניך כשהדיינים יחייבו אותך על פי דין תורה").
אופן תיקון המחשבה בא דרך התבוננות במציאות, ובקורות האדם, תוך מציאת השורש של כל בעיה עמה מתמודדים[14] והריכוז המעמיק בפתרונה[15].
[עריכה] ארץ ישראל ולשון הקדש
הרב מרבה לדבר על ארץ ישראל הרוחנית, אך גם על ארץ ישראל הממשית, שכיבושה תלוי במסירות הנפש, ובאחדות של עם ישראל, גם אם קודם חטאוּ. כמו כן מרבה לשבח את כוחה הרוחני של ארץ ישראל, גם ובמיוחד כשהיא עלובה למראה, ומדגיש את הכח שלנו לשנות את הארץ לטובה, בעצם היותנו בה. בספרו הוא מדגים פעמים רבות את הכוח והקדושה הטמונים באותיות האלף בית העברי ובדיבור בלשון הקודש, וקושר עניין זה עם הקדושה של ארץ ישראל. בפרשת שלח הוא כותב:
-
- ולפי דברינו ע"נ ('עולה נאה' או 'על נכון'):
- כיון שעיקר הדיבורים והאותיות - שורשם הם בארץ ישראל הקדושה,
- אם כן: מוכרח שהעם היושב עליה יהיו מדברים בלשון הקודש,
- שהיא הדיבור הקדוש, שבו נבראו כל העולמות.
- ולפי דברינו ע"נ ('עולה נאה' או 'על נכון'):
-
-
- ואם אינם מדברים בלשון הקודש, אם כן, הארץ אינה שייכת להם,
- ובנקל לגרשם מן הארץ, ושלנו היא כי אנו מדברים בלשון הקודש.
-
[עריכה] משפחתו וצאצאיו
- אחותו הייתה נשואה לרבי מרדכי רינמן. מצאצאיו היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול).
- בנו רבי דב בעריש סגי נהור - מפורסם במופתיו. הוציא את ספרי אביו. נתעוור בגיל מאוחר. היה ממשיכו של הרב מרדכי מנסחיז, ותלמיד הרב אורי (השרף) מסטרליסק. נפטר כ"א באלול תר"י.
- רבי דוד בן רבי שלמה בן רבי בעריש חתן רבי אלעזר מבעלז.
- הרב יצחק פלאם היה ממלא מקום חותנו הרב שמואל אהרון רובין בקורטשין[16]. המינוי נעשה כאשר בנו של הרב רובין, הרב מנחם מנדל יצא לארץ ישראל לעמוד בראש כולל גליציה[17]. ילדיו היו רבי דוד האדמו"ר מאלעסק (חתן רבי משה לנגר מסטרטין), רבי שמואל אהרון פלאם האדמו"ר מדובצק - נספה בשואה וחתנו רבי חיים יעקב ספרין האדמו"ר מקומרנא בירושלים.
- רבי דוד בן רבי שלמה בן רבי בעריש חתן רבי אלעזר מבעלז.
| תקופת חייו של המגיד מלוצק על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] לקריאה נוספת
- יצחק רפאל, ספר החסידות, תל אביב: הוצאת אברהם ציוני, תשט"ו-1955, עמ' ק"ו-ק"י.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מגיד דבריו ליעקב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מחברת קדש מאת נתן שפירא על כתבי האר"י בדפוס שלמה מלויצק משנת ה'תק"ל כולל הסכמות הוועד במעזריטש.
- ברית כהונת עולם ספרו של הרב יצחק אייזיק הכהן. כאן העורך מסתיר עצמו בשם העט "רב פעלים מקבצאל". זוהי מהדורה מאוחרת משנת תקמ"ו, אך שימרה את השער המקורי.
- הסבר הכינוי "רב פעלים מקבצאל" שנתן הרב יצחק אייזיק הכהן אב בית הדיון של קוריץ (וחותן ביתו) לשלמה לוצקיר בדפוסים המוקדמים של ספרי החסידות בהם הוסתרה זהותם. גם ספר זה הודפס בדפוס המגיד מלוצק.
- ספר מים יחזקאל משנת ה'תקמ"א ובו כבר חושפים עצמם בעלי בית הדפוס והעורכים בעיירה פאריצק לשם העבירו את בית הדפוס[18].
- הספר מרגליות הב"ח ובו נחשפת קרבת משפחתו לר' יצחק אייזיק הכהן.
- ציטוט מספרו ב-'טעמי המנהגים ומקורי הדינים'
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הרב הלל וינד, מו"ל הספר בהוצאתו המחודשת אחרי מלחמת העולם השנייה, ובהוראת הרבי מבלז הרב אהרן רוקח (הרב וינד היה משמשו של הרבי מבלז) מציין בנספח 'מתולדות המחבר הקדוש זי"ע' שני מקורות בהם המגיד מלוצק התייחס אל מורו המגיד ממזריטש כאל 'ש"ב אדומ"ו' (שאר בשרי - כלומר קרוב משפחתי, אדוני מורי ורבי).
- ^ ד"ר מור אלטשולר סבורה על פי סימנים שונים שמדובר ברבו המגיד מזלוטשוב, וייתכן שאף מדובר בהטעייה מכוונת. ור' בנוגע לכך כתבה בעיתון הארץ ('מיהו הצדיק הראשון בחסידות?' מנדל פיקאז'). בעניין קרבתו של רבי שלמה למגיד ממזריטש דווקא, ישנה מסורת בחסידות בלז בדבר ה'קיטל' של המגיד ממזריטש - החלוק הלבן אשר לובשים בסדר פסח, אשר הובא בידי רבי שלמה מלוצק לרב שר שלום, הרבי הראשון מבלז, עבר מדור לדור עד שאבד בשואה. (הרבי מנאראל, על הרב מקארטשין עמ' 11, הוצ' כתר בעלזא)
- ^ ב"תולדות חיי רבנו" שהודפס עם ספרו "דברת שלמה" נרשם "על מנת להגיע לבית מדרשו של רבי שלמה, ערב ערב, הייתה אשת [...שלום רוקח] הצעיר מורידה אותו בחשאי מבעד לחלון, מפני התנגדות אביה [...] (שהיה גם דוד בעלה) לחסידות"
- ^ בספרו טל חרמון, הרב שלמה אבינר רשם את שושלתו מרבי שלמה מלוצק, הכוללת את ה"חסד לאברהם" כנכדו. בחנוכה התש"ע בעקבות בירור הדבר חזר בו. תקופת חייו, אי איזכור פעלו של אבי ר' שלמה בספריו, והצגת מכתבי הגאון מווילנא בהקדמת ספריו, מורים על כך שלא היה זה אביו. אך סימנים שונים בספריהם, לדוגמה: שם ספרו של אברהם ללקט דברי המגיד מדובנא: "תיתן אמת ליעקב", דומה לבחירת ספרו של רבי שלמה ללקט דברי המגיד ממזריטש "מגיד דבריו ליעקב", ותפילתם באותו בית הכנסת במעזריטש, כפי שעולה מהקדמת ה"חסד לאברהם", מורים שאכן היו קרובי משפחה.
- ^ אסופה: תלמידים וכתבים באתר ד"ר אלטשולר. פרק בעניין 'יצחק אייזיק הכהן מקוריץ, בנו אברהם ומחותנו ר' שלמה לוצקיר'. ור' בקישורים חיצוניים ספרים בדפוס שלו והסכמות
- ^ עותק זה הוא מספרייתו של מרטין בובר, הספר המרכזי עליו ביסס בובר את מחקריו. בעותק רשומים הערות והדגשות בכתב יד ממחקרו. ר' קישורים נוספים.
- ^ מאמר בגלובס על פגיעה בזכויות יוצרים של חב"ד בידי כריכיית וייס, לגבי הספר מגיד דבריו ליעקב.
- ^ תפילת שלמה בחנוכת בית המקדש (מלכים) ...שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר, לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי... ובהמשך: יֵאָמֶן נָא דבריך (דְּבָרְךָ), אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי.
ובקהלת: אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם: לְבָרָם הָאֱלֹהִים... וכן: אֲנִי: פִּי-מֶלֶךְ שְׁמֹר! וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים!
ואולי גם על הפסוקים בדניאל: "וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי אִיתַי בִּי מִן כָּל חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי , לָהֵן עַל דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע" שפירושו ואני - לא מהחכמה שיש לי על החיים נתגלה לי הסוד הזה, אלא בכדי שיודיעו את הפתרון למלך, ותדע את מחשבות לבך". פסוק זה אולי רומז על חכמת שלמה שהכיר "שיח כל חי". וכמו כן הפסוק "...עַד דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי שַׁלִּיט (עליא) עִלָּאָה בְּמַלְכוּת (אנושא) אֲנָשָׁא" - שפירושו: למען ידעו החיים שעליון שולט במלכות אנוש - ואכן זוהי המימרה שעליה מושתת למעשה כל ספרו. - ^ למעשה רשם הקדמה נוספת להוצאה השנייה של מגיד דבריו ליעקב, ומאז שני ספריו מודפסים עם שתי ההקדמות. ההקדמה הראשונה מספרת על השתלשלות התורה, הקבלה והחסידות, על מורו המגיד ממזריטש ועל נסיבות וה"רשות" לכתוב את דברי מורו. ההקדמה השנייה עוסקת באופן ההתייחסות החסידית אל העולם ש'לית אתר פנוי מיניה' (אין מקום ריק ממנו) נוטריקון לשם משפחתו, ונושא שמעסיקו רבות בספר.
- ^ טעמי המנהגים ומקורי הדינים, ענייני שבת (דף נה 111) בהערות. וכן בהערות לענייני חג השבועות (דף פג 165). אך במהדורות מוקדמות של ספר זה כמו מהדורת למברג ה'תרפ"ח (1928) אינו פותח הסוגריים או מסביר מיהו "מורו". הנוסחאות המשובשות הללו הגיעו לסידורי תפילה שונים כמו בפירוש אור הבהיר לסידור הגאונים והמקובלים והחסידים (של ר' משה יאיר ויינשטוק)
- ^ על משמעות המצוות - פרשת פנחס
- ^ 'גנוב גונבתי מבית אבי' - פרשת מקץ, ועוד
- ^ פתיחה וסיום לספר
- ^ משמעות קריעת ים סוף - בפרשת שלח, ועוד
- ^ על כוונות ותפילה - בפרשת תולדות, ועוד
- ^ אין להתבלבל עם משפחת רובין רבני קראטשין מגזע רופשיץ.
- ^ (את קורותיו רשם בספרו מסע מירון - בהוצאת ח. וגשל מצאצאיו).
- ^ ספרו של הרב משינאווה. ר' מחקרה של מור אלטשולר בעניין. בספר הסכמות רבות של רבנים מהאזור.
