קיטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיטל

קיטל ("גלימה" ביידיש) היא גלימה לבנה שלובשים יהודים אשכנזים דתיים במועדים מיוחדים, בליל הסדר ובימים נוראים.

טעם לבישת הקיטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דעה אחת הקיטל מסמל ניקיון מן החטא כמו המלאכים. לפי סברה שנייה הקיטל נועד לעורר את האדם אל התשובה, משום שהקיטל מזכיר לו את יום המיתה בהיותו דומה לתכריכי המת‏[1]. טעם נוסף הוא שהקיטל נועד למשוך חסד ורחמים על האדם‏[2].

זמן לבישת הקיטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבישת הקיטל מוזכר בפירוש המפה של הרמ"א על השולחן ערוך לגבי יום הכיפורים[1]. בקהילות רבות מתקשר מנהג לבישת הקיטל לכלל הימים הנוראים ועל כן לובשים אותו גם בראש השנה; כך הוא המנהג בעיקר בקהילות "אשכנז המערבי" (מערב אירופה), ובמיעוט מקהילות מזרח אירופה (בהן חסידויות מסוימות). אולם רוב החסידים נוהגים שמלבד בעלי התפילה, בעל התוקע והמקריא (ולעתים גם הכוהנים), הלובשים קיטל גם בראש השנה‏[3], כלל הציבור אינו לובש קיטל בראש השנה אלא ביום כיפור בלבד. על פי מנהג זה במנחה ובערבית של ראש השנה לא נהוג שהחזן לובש קיטל‏[4]. יש קהילות מסוימות, בעיקר מחסידי פולין (כגון גור), שאף ביום כיפור אינם לובשים קיטל. יש הנוהגים גם כי שליח הציבור לובש קיטל במהלך תפילות הושענא רבה, משום שיום זה נחשב ליום החיתום האחרון של ימי הדין. בחסידויות ירושלמיות וכן בחסידות סלונים נוהגים כולם ללבוש קיטל בהושענא רבה. יש מנהגים נוספים, נפוצים פחות, בהם שליח הציבור לובש קיטל גם במהלך תפילת מוסף של שמיני עצרת, בו נאמרים פיוטי הגשם, ובמהלך תפילת מוסף של יום-טוב ראשון של פסח, כאשר נאמרת תפילת טל.

בנוסף, רבים נוהגים ללבוש קיטל במהלך ליל הסדר. יש סברה שאומרת כי הדבר נעשה כדי להבטיח שלא יהיה שום פירור של חמץ על הבגד, מה שמתאים רק לקיטל אותו נוהגים ללבוש ביום הכיפורים שהוא יום צום.

לבישת הקיטל בחתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתן לבוש קיטל תחת החופה

על-פי מנהגים רבים, האדם לובש את הקיטל לראשונה בהיותו חתן, מתחת לחופה. צבעו הלבן מסמל טהרה ואיחוד עם הכלה שגם צבע בגדיה לבן. הסבר נפוץ אחר גורס שהדבר בא לרמז על כך שביום הנישואין נמחלים כל עוונותיו של האדם, בדומה לימים הנוראים. כן מובא הטעם להזכיר לחתן את יום המיתה‏[5].

המנהג ללבוש בגדים לבנים בחתונה מוזכר כבר אצל הרב אהרון הכהן מלוניל בספר אורחות חיים‏[6].

מנהגים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיטל של הליטאים עשוי מבד רגיל, בדומה לחלוק רופאים. החסידים הירושלמים לובשים כתונת פסים לבנה וחלק מחסידי סלונים לובשים קפוטה חלקה בצבע לבן.

נהוג שעד גיל 20 לא לובשים קיטל בימים הנוראים מכיוון שעד גיל 20 אין בית דין של מעלה מענישים‏[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"י, סעיף ד'
  2. ^ אברהם לעוויזאהן, ספר מקורי מנהגים: הנהוגים בבני ישראל, הן מנהג טעות או איזה הנהגה טובה, עמוד 118
  3. ^ ראש השנה, ממנהגי החסידים, אתר דעת
  4. ^ אפרים זלמן מרגליות, ‏מטה אפרים, ניו יארק, תשי"ט, סי׳ תקפא, באתר HebrewBooks
  5. ^ אֲשֶׁר בַּנַחַל חֵלֶק עד, היכל הקודש ברסלב
  6. ^ אהרן הכהן מלוניל, ‏אורחות חיים-חלק שני, ברלין תרס"ב, הלכות קידושין, סי׳ כא, באתר HebrewBooks
  7. ^ ישראל דוד הארפענעס, מקדש ישראל - ימים נוראים, סימן רע"ג, אלול תשס"ד