שיחת משתמש:התמים הנעלה/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ר' משה וובר

שלום הרב התמים, וברוכים הבאים לויקיפדיה. באותו דף שתיקנת ישיבת תורת אמת, מוזכר רבי משה וובר זצ"ל עם קישור שאני הכנסתי לפני זמן מה. האם תוכל לעשות עליו ערך? תודה, הק' אליהו • שיחה • כ"ו באב ה'תשס"ט • 12:08, 16 באוגוסט 2009 (IDT)

אני מתפלא לשמוע שעדיין לא קיים עליו ערך. הכרתי אותו היטב בילדותי, הוא היה דמות של איש מעלה. נעבוד על הנושא בהקדם. התמים הנעלה - שיחה 12:47, 16 באוגוסט 2009 (IDT)

תודה! מחכים. הק' אליהו • שיחה • כ"ו באב ה'תשס"ט • 12:54, 16 באוגוסט 2009 (IDT)

אני מבקש להבהיר שלמרות שהערך נמחק לפחות אני עוד לא התייאשתי ממנו. אולי בכל זאת תוכל לענות על שאלותיי בדף השיחה? נרו יאיר • שיחה • ט"ו באלול ה'תשס"ט • 01:01, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

משפיע

למה הורדת את אחד המשפיעים שהוספתי לרשימה של משפיעים בימינו??? אתה מכיר את כל המשפיעים בכל העולם ולכן הורדת אותו?

איך אתה עובד?

לא כל משפיעון שצץ לו אי שם בעולם כבר אמור להיכנס לערך משפיע שמופיעים בו במכוון רק המשפיעים הגדולים והמפורסמים יותר ברחבי תבל (אם נתחיל לרשום את כל המשפיעים - אין לדבר סוף, ישנם כמאה חמישים כאלה, לכל הפחות - - -) התמים הנעלה - שיחה 13:47, 15 בינואר 2010 (IST)

איפוה אתה גר, האם אתה מכיר את כל המשפיעים להחליט מי מפורסם או לא? לפני מספר שנים נפתח בסיניסינטי ישיבה חב"ד חדש ובו כמה משפיעים גדולים וטובים, וביניהם הרב גרשון אבצן וכמו"כ הרב אברהם מאיר הלוי שער. נראה לי כי שתיהם מוכרים, ואין צורך להוריד אותם.

ראה: [1]

מחיקת שיחות

לא נהוג למחוק מדפי שיחה. הצבתי לך {{בה}} כמחווה וכעזרה, ואינני רואה כלל צורך שזה יישאר כאן, כך שלאף אחד לא מפריע שמחקת זאת. אבל אם כוונתך לפעול כך גם הלאה, ולמחוק דברים מדף שיחתך, הרי שעליך לדעת שהנוהג כאן גורס אחרת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 17:41, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

אני יודע את הנוהג. העובדה שהמשתמש בו אני משתמש הוא חדש אינה אומרת שאני חדש כאן, כפי שבודאי מובן לך. מחקתי בדיוק מאותה סיבה שכתבת לעיל, ש"התיבה באה כמחווה וכעזרה ואין צורך שתישאר כאן". תודה בכל אופן על הסיוע!התמים הנעלה - שיחה 00:31, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

אם תוכל בבקשה

להוסיף ולערוך בערכים כולל חב"ד ובית דין רבני חב"ד החדשים, תודה רבה , בברכה ‏אבגד‏ • שיחה 11:49, 10 בספטמבר 2009 (IDT)

הצבעת חשיבות

אנא חווה דעתך בשיחה:שמריהו גוראריה. התורם - שיחה

הרב אלתר הילביץ

תודה על הערך הנאה על בעל מגדל עוז, ועל הרב הילביץ. באשר לתאריך פטירתו החסר, כדאי שתתקשר לנכדו, הרב מאיר הילביץ, רב הישוב ברוכין בשומרון ור"מ בישיבה הגבוהה "מעלה אליהו" בת"א.

אגב, אודה לך אם תעיין בערך בית המקדש, העומד בימים אלה להצבעה על היותו ערך מומלץ, ותחווה דעתך.עזר - שיחה 10:56, 11 בדצמבר 2009 (IST)

ומה אתה אומר?

על שיחה:ספרי הרבי מליובאוויטש מודובר שם על שם הערך שכוייח מראש

און הייכט אויף: שיחת קטגוריה:מנחם מנדל שניאורסון?! שם מפלפלים בהרחבה

שם טוב אבן גאון

שלום! למה הסרת את הריטב"א? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 11:42, 20 בדצמבר 2009 (IST)

פשוט כתבתי אותו בתור "חבריו", וכנראה שאין בתבנית קטגוריה כזו, ולא ראיתי את זה מופיע. התמים הנעלה - שיחה 00:25, 24 בדצמבר 2009 (IST)

חב"דפדיה

הסרת את הכותרת המשנית לחב"דפדיה "אנציקלופדיה חב"דית ברשת" תחת הטענה שזו פרסומת. להוי ידוע לך שזו טעות מכוונת. עיין ברחבי הויקי ותראה שכל אתר שלא כ"כ מוכר, מקבל כותרת משנה. הקשר בין זה לפרסומת הוא מגוחך בעליל. בתקווה להבנה. חיים נהר • שיחה • י"ד בטבת ה'תש"ע 21:29, 30 בדצמבר 2009 (IST)

חב"דפדיה הוא אתר לא מוכר? הצחקת אותי, אתם עושים רעש כמו מאה אתרים! אבל אני לא הולך להיגרר לוויכוח השטותי איתך (בפרט שאתה בעל אינטרס בפירסום, כיוצר ומפעיל חבדפדיה) התמים הנעלה - שיחה 23:25, 30 בדצמבר 2009 (IST)

רעש לא הופך אתר למוכר. כאן בויקי עדיין אין לנו ערך ומבחינתי זה המדד לאתר מוכר. האינטרס שלי בחב"דפדיה הוא בדיוק כמו האינטרס שלך בויקיפדיה (פרט לזה שאין לך הרשאות מפעיל מערכת) - שנינו תורמים. אין לי שום רווח עסקי מחב"דפדיה ואני גם לא היוצר שלו. חיים נהר • שיחה • י"ד בטבת ה'תש"ע 23:43, 30 בדצמבר 2009 (IST)

אם אפשר להתערב, ההגדרה "האנציקלופדיה החב"דית ברשת" קצת בעייתית, בהתחשב בכך שהיא בעלת אוריינטציה משיחיסטית ברורה ואפילו קיצונית, לדוגמא: בערך העוסק ביום הסתלקות הרבי "ג' תמוז תשנ"ד" מופיעה הפסקא הבאה: "ביום ג' בתמוז בשנת תשנ"ד, התכסה כ"ק אדמו"ר שליט"א מעינינו. בעיניים גשמיות ייתכן שיתפרש הדבר כהסתלקות - מ"מ על פי תורה אין זה כך." הערך על ציונו של הרבי נקרא "אוהל אדמו"ר הריי"צ" וכמובן לא ניתן למצוא בו רמז לכך שעוד מישהו טמון באותו אוהל, ניתן לומר - שלפחות בעניין זה - מייצגת ה"חב"דפדיה" אחוז נמוך עד שולי מחסידי חב"ד, כך שהגדרתה אנציקלופדיה חב"דית אינה נכונה ומטעה. גששון - שיחה 09:18, 31 בדצמבר 2009 (IST)

חישוב קצר מגלה ששני הערכים שהזכרת שווים ל-0.05% לעומת 3,597 ערכים (נכון להיום). בהחלט ייצוג שולי של המיזם ושל הערכים החב"דיים בכלל. גם ערכים אלו שהינם רגישים לכל חסידי חב"ד ניתנים לעריכה ונערכים ע"י כל הדעות החב"דיות. בסך הכל מדובר במיזם הערכים החב"די היחיד מסוגו ברשת שמהוה מקור גם לעבודות אוניברסיטה במגוון הנושאים החב"דים. חיים נהר • שיחה • י"ד בטבת ה'תש"ע 13:32, 31 בדצמבר 2009 (IST)

העריכות שלך הן קטנוניות וחסרות כל הגיון ומשמעות ויקיפדית. בסך הכל הינך חוסך מאנשים את ההסבר התמציתי על המשמעות "חב"דפדיה". הרי לא מדובר על הגדרת המיזם בערך חב"דפדיה. חיים נהר • שיחה • י"ד בטבת ה'תש"ע 13:35, 31 בדצמבר 2009 (IST)

ההגדרה אנציקלופדיה חב"דית ובוודאי האנציקלופדיה החב"דית מטעה, לא מדובר רק בשתי ערכים בסקירה שעשיתי לפני מספר דקות הבחנתי שהרבי מליובאוויטש מכונה שם בתואר "שליט"א", ככלל בכל נושא שבו ישנו ויכוח בין הזרמים בחב"ד נוקט המיזם בעמדה משיחית ברורה, הן בנוגע לנושאי תפקידים (לעיתים בניגוד להחלטת בתי משפט, כגון בשמות חברי הנהלת המרכז לענייני חינוך), והן בנוגע להשקפות ודעות. אין שום סיבה להתעקשות להכניס את הביטוי "האנציקלופדיה החב"דית", מלבד ניסיון לקדם את המיזםגששון - שיחה 13:41, 31 בדצמבר 2009 (IST)

תעיין גם כאן גששון - שיחה 13:57, 31 בדצמבר 2009 (IST)

תוארים זה עניין שנתון לפרשנויות. זו בורות ממדרגה ראשונה לחשוב שהכנסת הביטוי "האנציקלופדיה החב"דית" מקדמת את חב"דפדיה. סך הכל זה עניין של נוחות לגולש ובפרט שזה לא מופיע בקישור. אני חוזר שוב: עריכותיך קטנוניות ושוליות! וחבל לי על זמן שאני מבזבז עליך. אנא חדל! תודה! חיים נהר • שיחה • י"ד בטבת ה'תש"ע 14:18, 31 בדצמבר 2009 (IST)

אתה מתעלם במכוון מהטענות שמעלים כאן נגד ההגדרה שאתה כותב - האנציקלופדיה שלכם היא משיחית במוצהר, וכל זמן שהיא כזו - גם אם אתה חושב שצריך לכתוב עליה הגדרה, ההגדרה היא "אנציקלופדיה של הפלג המשיחי בחב"ד", כנהוג בכל מיזמי ויקיפדיה בענין הזה. עד עתה הסתפקתי בביטול הגרסה הראשונית והסבר (בשנית) מדוע ביטלתי, אינני יודע את מי אתה מתקיף כאן על עריכות קטנוניות, אבל עליך לשנות את ההגדרה המעוותת שנתת! התמים הנעלה - שיחה 20:18, 31 בדצמבר 2009 (IST)

חברה, אולי יותר יועיל לכתוב ערכים על גבריאל הולצברג רעייתו וגר הצדק?

היום יום ו"ספרי"

אשמח אם תתייחס בבקשה אם צריך אחד את הערך היום יום, מה אתה אומר? אני חושב שלא צריך. אבגד - שיחה 07:04, 8 בינואר 2010 (IST)

עידכון: סיימתי והורדתי את התבנית "בעבודה" בערך "ספרי". שים לב בבקשה, לקרא שוב את הפסקה "דרכי עריכת הערך" בדף השיחה, מכיוון שערכתיו מחדש. בברכה. אבגד - שיחה 03:48, 21 בינואר 2010 (IST)

מה דעתך?

אנא חווה דעתך בשיחה:תורה אור. תודה מראש! גששון - שיחה 21:23, 7 בפברואר 2010 (IST)

הקפדה

הדברים שכתבת בשיחה:משפיע (חב"ד) אינם תואמים את כללי ההתנהגות המקובלים. יהיה יפה מאוד אם תתנצל. גוונא + שיחה + בעל רקע הלכתי? יש לי משימות בשבילך! 21:24, 12 בפברואר 2010 (IST)

אשמח אם תצטרף בבקשה בהקדם

לשתי דפי השיחה "שיחה:בית חב"ד מומבאי#חשיבות". וב-שיחה:בית חב"ד#להסיר את. תודה רבה מראש. אבגד - שיחה 04:17, 16 בפברואר 2010 (IST)

ר' שלום שכנא - דעתך.

אנא חווה דעתך כאן, תודה. גששון - שיחה 00:30, 11 במרץ 2010 (IST)

צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים

עיין כאן גששון - שיחה 22:41, 24 במרץ 2010 (IST)

צדיקים?

של גים

בערך תורת חיים (מגזין וידאו), התווסף תיבת חשיבות. אבגד - שיחה 06:38, 27 באפריל 2010 (IDT)

שלחתי לך מייל

--אבגד - שיחה 11:58, 13 במאי 2010 (IDT)

אינני עונה במייל, שכן לא פתחתי מייל מיוחד לויקיפדיה. אם אעשה זאת אודיע לך. התמים הנעלה - שיחה 12:00, 13 במאי 2010 (IDT)

אני מחכה, תודה. אגב, לפוחת קראת את שכתבתי עד היום? --אבגד - שיחה 12:04, 13 במאי 2010 (IDT)

אכן. התמים הנעלה - שיחה 12:05, 13 במאי 2010 (IDT)

אם תוכל בבקשה לקפוץ לביקור בדיון על חבדפדיה בשיחת הערך חסידות חב"ד שמזמן כבר עבר למחוזות אחרים. --אבגד - שיחה 12:09, 13 במאי 2010 (IDT)

אמי רואנ הרוקוליק החזיר שם לחבדפדיה, וכתב דבר מעניין. --אבגד - שיחה 12:48, 13 במאי 2010 (IDT)

קיבלתי המייל. בטיפול. התמים הנעלה - שיחה 04:22, 18 במאי 2010 (IDT)

ראה בבקשה

מה שכתבתי בשיחת משתמש:Vitag#להשלים, אם תוכל. בברכה. --אבגד - שיחה 22:10, 18 במאי 2010 (IDT)

הדוור מחכה לך

פתח מיילך בבקשה Vitag - שיחה 15:54, 10 ביוני 2010 (IDT)

ניסוח

בקשר לשינוי במנחם מנדל שניאורסון, ל'ככל הידוע'. ניסוח כזה מתאים במקום שבו אין מספיק ידע. ניסוח כזה משמעותו שיתכן שהדבר לא נכון אבל זה מה שידוע לנו. במקרה שלנו מדובר במאה האחרונה וההיסטוריה מתועדת ומוכרת ולכן גם ודאית. --שיע - שיחה 23:52, 13 ביוני 2010 (IDT)

תיבת משתמש

אהבתי את התיבת משתמש שלך על חסידות חב"ד, והעתקתי אותו להדף משתמש שלי. Larryyr - שיחה 12:15, 21 ביוני 2010 (IDT)

בארי גור-ארי

בהקשר לקט', ראוי לעיין בדף השיחה שיחה:בארי גור-ארי#חסיד חב"ד?! בטרם תשנה. ‏DGtal‏ 09:48, 27 ביוני 2010 (IDT)

לא ראיתי שום הסבר בדף השיחה לשייכותו לקטגוריה חב"ד, כי אם לאי-שייכותו לקטגוריית חסידי חב"ד. התמים הנעלה - שיחה 17:59, 27 ביוני 2010 (IDT)

אגרות קודש

שלום לך. תחת המסווה 'עיצוב' בתקציר העריכה, ביצעת את השינוי הזה 1 שכלל מחיקת טיעוני הצד הנגדי והחזרת הציטוט לגוף הערך. 1. כתיבת תקציר מוטעה, מעוררת חשד להשחתה. 2. כבר היה דיון דומה מאוד, בנוגע לציטוטים בגוף הערך בשיחה:מנחם מנדל שניאורסון, שהסתיים בהסכמה שאין לשים ציטוט של צד אחד, כי כך יוצא שהערך מציג את עמדות הצד האחד בצורה מודגשת ובולטת. בברכה. --שיע • (שיחה) 14:41, 27 ביוני 2010 (IDT)

בנוגע לשינויים, הם נעשו מחוסר שימת לב בעריכה אחת עם העיצוב. אך בעיצוב פשוט תיקנתי את השחתת הערך שעשית אתה, שכן לפי עריכתך הופיעו סימוני עריכה באנגלית בתוך הערך, דבר חסר משמעות. התמים הנעלה - שיחה 18:01, 27 ביוני 2010 (IDT)

סלח לי מאד, אבל אין קשר בין מה שהוסכם בשיחה ההיא לבין המדובר בערך זה. כאן אלו דברים שאמר הרבי מליובאוויטש, ולא טיעון של צד מסויים. להיפך, המצדדים בפתיחת אגרות אינם אומרים שהרבי הורה לנהוג כן, אלא עושים זאת מדעתם! ולכן אין שום סיבה לבטל את הציטוט התמים הנעלה - שיחה 18:05, 27 ביוני 2010 (IDT)

מעביר לדף השיחה. --שיע • (שיחה) 21:03, 27 ביוני 2010 (IDT)

בקשר לפולמוס המשיחיות בחב"ד

יש כזה דבר מחיקה סלקטיבית חלק מהעריכה שלי ברור שמוסכמת ומה שלא, אפשר למחוק ולדון. זה מה שכתבתי בתקציר הקודם וחבל שהתעלמת. כפי שכתבתי לגששון: "העובדה למשל שמטה משיח נוסד על ידי אגו"ח אינה דורשת דיון בדף השיחה והיא מוסכמת. כך גם הקמת בית משיח בעקבות הפסקת היחי. כך גם ההקצנה ההולכת וגוברת בין הצדדים. אם יש לך מחלוקת על פרט מסויים אתה מוזמן למחוק אותו ולפתוח דיון בדף השיחה." --שיע • (שיחה) 17:33, 30 ביוני 2010 (IDT)

כללות השינוי שלך נודף ריח מגמתיות, בוא נדון עליו בדף השיחה. התמים הנעלה - שיחה 17:40, 30 ביוני 2010 (IDT)

אגרות קודש

יש דיון בדף השיחה אם לא שמת לב... וגששון מחק צד אחד כי יש דיון. אז אם מוחקים עד סוף הדיון יש למחוק את שני הצדדים. --שיע • (שיחה) 21:59, 30 ביוני 2010 (IDT)

מחקתי כי התברר בדף השיחה שאין מקור לטענות כי הפתיחה אינה 'גורל', כפי שהיטבת בעצמך להגדיר זאת " והטענות שלי אינם ניתנות להוכחה". לעומת זאת באותו דיון התבררה מידת הרלוונטיות של הציטוט המדובר, מאחר והפותחים באגרות מנסים למצוא מקורות למנהג מה'גורלות'.--גששון - שיחה 00:08, 1 ביולי 2010 (IDT)

לא התברר עדיין שום דבר הדיון בעיצומו. --שיע • (שיחה) 18:36, 1 ביולי 2010 (IDT)

תלוי איפה שמשתלם לך שיע, כשזה לטובתך מותר לך להכניס לערך עצמו, מותר לך לעצור את ההכנסה של האחרים. כשזה לא משתלם לך, אחרים צריכים להמתין לדף השיחה, ואסור לעצור את ההכנסה שלך. --משתמשא - שיחה 13:24, 2 ביולי 2010 (IDT)

מעתיק לדף השיחה של שיע. התמים הנעלה - שיחה 15:49, 2 ביולי 2010 (IDT)

ראה

פה, אשמח אם תגיב. חסיד מחב"דפדיה

יש לך מייל בויקי? הוא לא מוצג. חסיד מחב"דפדיה

שים לב, יש לך סקריפט בצד ימין "שליחת דוא"ל למשתמש זה", אתה לוחץ ושולח משם אוטומטית (אני כבר אחזיר לך תשובה, ויהי' לך את המייל שלי). כל טוב. התמים הנעלה - שיחה 21:37, 14 ביולי 2010 (IDT)

העדפות לא נותן לי לאשר את כתובת המייל. עכ"פ המייל שלי הנחתי בדף השיחה שלי (בויקיפדיה הוא יהי' חשוף לעין כל). חסיד מחב"דפדיה

חסיד, כנראה שלא הגדרת כתובת מייל בעצמך. תשים כתובת מייל ותראה את שלו. --אבגד - שיחה 02:00, 16 ביולי 2010 (IDT)

הרב"ש

אני מזמין אותך לעזור לי בערך משתמש:להב אש/ברוך שלום שניאורסון. להב אש - שיחה 08:26, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

כמה שאלות

1) עשית עכשיו עריכה שדומה במהותה לדיון שכבר התקיים. שחזרתי חלק ממנה משום שחיים נהר ואני הבננו את דברי הרבי אחרת (שהוא מדבר בפירוש על שתי תקופות, הראשונה ללא נסים), וגם משום שלדעתי הניסוח החדש שלך אינו ברור. אתה יכול להאמין לי שאני פתוח לשינויים ראויים, אשמח לשמוע מה בדיוק הבעיה כרגע ועל מה אתה מסתמך.

2) כיצד למד הרבי מאו"ח שכט שמדובר גם כאשר המצב הקיים מסכן חיים?

3) האם אכן לשונו של הרבי ביחס לרמב"ם היא "הקביעה התורנית הסופית"?

4) כמו כן, מן הסתם הרבי מסכים שקיבוץ גלויות כלשהו יהיה לפני הגאולה (וגם הרמב"ם הרי מדבר רק קיבוץ "נדחי ישראל" לאחר בניין בית המקדש). הלא כן? נרו יאיר • שיחה • כ"ב בחשוון ה'תשע"א • 21:28, 30 באוקטובר 2010 (IST)

א. בנוגע לשלימות הארץ: בשו"ע מבואר, שהסיבה שכאשר צרו גויים על עיירות ישראל, יוצאים להלחם נגדם גם כאשר זה כרוך בסכנת חיים (כך היא לשונו של הרבי למשל במקור שהבאתי בגוף הערך), היא כדי שלא תהיה נוחה הארץ להיכבש לפניהם - וההגיון הפשוט בכך הוא, שכן כיבוש טוטלי מסוכן מכל ועלול להיות השמדה כללית של כל היהודים החיים במקום הנתון במצור. הרבי למד מכך על המצב הנוכחי, שכאשר ישראל נתונה במצור האויב, הצעד היחידי שיש לעשות הוא ללחום כנגדו, ובודאי שמסירת שטחים היא צעד הפכי. הדין בשו"ע הוא במפורש מעבר לדין פיקוח נפש שקורה בעקבות מסירת השטחים, לדעת הרבי (כלומר, אפי' אם המצב היה הפוך, שאי-מסירת השטחים היתה מסכנת נפשות, עדיין היה צורך לשקול אם חלים על המסירה דיני השו"ע סימן שכ"ט שלא למסור (כאשר ההגיון הוא - כיבוש גמור וסכנה גמורה)).

תיכף אשלים את המענה לגבי משנת הגאולה. התמים הנעלה - שיחה 22:26, 30 באוקטובר 2010 (IST)

ב. בדברי הרבי ביחס ל"אתחלתא דגאולה", קובע שאין ללמוד מאומה מהמבואר במדרשים ואף בתלמוד אודות הגאולה שכן הרמב"ם הוא הפוסק ההלכתי היחיד שמכריע בנושאים אלו. ומכאן נובעת גם ההגדרה "סופית", כי ע"פ המקובל בכללי קביעת ההלכה היהודית, אין אפשרות לפסוק הלכה בניגוד לפוסקים הקודמים בעשרות דורות. לדעתי, כדאי להוסיף "המוחלטת" ("המוחלטת והסופית"). התמים הנעלה - שיחה 22:31, 30 באוקטובר 2010 (IST)

ג. לגבי קיבוץ גלויות - לא כתבתי מאומה בנושא, אבל אם אתה שואל, ביכולתי להשיב: הדבר מפורש בזהר ח"א קלט, א: תנן בית המקדש קודם לקיבוץ גליות, קיבוץ גליות קודם לתחה"מ". הרבי מדייק (ראה למשל אגרות קודש חלק טז עמוד רטז) בסדר הדברים כפי שהובא ברמב"ם בפי"א מהלכות מלכים (וכפי שהזכרת), שקיבוץ נדחי ישראל נזכר לאחר בניית המקדש ע"י משיח (וזו התייחסותו היחידה של הרמב"ם שאפשר ללמוד ממנה לסדר קיבוץ גליות, ועל כן - לשיטת הרבי - מכאן יש ללמוד כיצד יהיה להלכה). ולפי זה שולל את השיטה הציונית שהחלה שיבת ציון וקיבוץ הגליות.

אעפ"כ, בשיחתו האחרונה של הרבי (לעת-עתה, לדאבוננו), טען שכבר התחיל קיומו של קיבוץ גליות, אך התקוה חזקה שתיכף תהיה שלימות קיבוץ הגליות בגאולה האמיתית והשלימה. אך לא מסתבר לומר שהוא חזר בו והסכים לרעיון הציונות... ההסבר המקובל הוא שלגאולה ישנה השפעה ברוח דומה על התקופה הקודמת לה - ולכן לפני הגאולה יש "מעין והתחלת" ייעודי הגאולה, אף שהייעודים עצמם (זו הכוונה: בתכלית ובשלימות) עדיין לא אירעו, כי היסוד הוא - כמו שכתב הרמב"ם שהכל מתחיל מביאת המשיח עצמו. סמך לדבר ניתן למצוא בדבריו של הרבי (שבת משפטים תשנ"ב) על "מעין והתחלת הייעוד דוכתתו חרבותם לאיתים". התמים הנעלה - שיחה 22:57, 30 באוקטובר 2010 (IST)

ד. ועיקר העיקרים - באשר ל"ב' תקופות":

1) השיחה ע"ד שתי תקופות בימות המשיח שהוזכרה בדיון הקודם, היא קונטרס מיוחד שיצא בשם זה, ונדפס בלקוטי שיחות חלק כז שמצויין בערך. שיחה זו היא המקור העיקרי למשנתו של הרבי בהתאמת שיטת הרמב"ם לייעודי הגאולה הניסיים.

2) בשיחה זו מתקיים דיון נרחב, ואסכם את העולה מכך בנוגע לענינינו. אתה מוזמן לעיין בשיחה לפי הציונים שאביא, אני סמוך ובטוח שתקבל את דבריי, הדיון הקודם התחיל ונגמר בחוסר הבנה (וגם במצברוח-מצוברח שלי ‏): בסעיף ט - מביא את דברי הרמב"ם שבימות המשיח לא יהיה שינוי במנהגו של עולם, ומקשה את הקושיה הבולטת ביותר - כיצד יעלה הדבר בקנה אחד עם תחיית המתים שהיא יסוד באמונה. ומתרץ שלדעת הרמב"ם "אלו שני ענינים - ובזמנים נפרדים". כלומר, הביאור השטחי הוא שתהיינה שתי תקופות בימות המשיח, ובכל אחת מהן ענין נפרד. הרמב"ם עוסק בתקופה הראשונה ובעניניה בלבד. רעיון החלוקה לשתי תקופות מופיע כבר בשל"ה, אך בהתייחסות לזמנים שונים מביאורו של הרבי (ראה שם הערה 65).

נקודת הביאור היא שהרמב"ם עוסק רק בענינים הקשורים עם משיח עצמו וביאתו, שאינה מזוהה עם מופתים שעליו לעשות (סעיף י). וכיון שכך, מקשה (בסעיף טז) מהו אכן ההכרח (לשיטת הרמב"ם) שאכן תהיה תקופה נוספת ובה חידוש נוסף - שאינו קשור להגדרתו ההלכתית של משיח - מופתי וייעודי הגאולה?

ומבאר על כך (באותו סעיף) שאכן מצינו שהרמב"ם מודה באגרת תחיית המתים שיתכן שיתרחשו ניסים. ומסביר זאת בסעיפים יח-יט , שהמצב הרוחני הנוח בו יימצאו בני ישראל בימות המשיח, גם לפי הגדרתו ההלכתית (תקופה הראשונה), מביא ממילא למצב של "זכו", ומבואר בגמרא שבמצב כזה יתרחשו ניסים, ולכן על ידי זה יתקיימו בהמשך ימות המשיח גם ייעודי הגאולה הניסיים.

כל זה הוא ביאור שטחי המחלק את הגאולה לשתי תקופות פיזיות. אמנם, הרי כל יסוד ביאורו של הרבי ברמב"ם הוא גם לפי החלוקה העניינית בין ייעודו של המשיח עצמו לבין תוספות ניסיות שאינן נגזרות מימות המשיח כי אם ממצבם הרוחני הטוב של ישראל. ולכן, מגיע הרבי בפיסקה האחרונה ממש של סעיף יט למסקנה, שנראית תמוהה לעיניים שטחיות שמזהות במשך הקריאה רק את התיבה "שתי תקופות" ומתעלמות מכל תוכן הביאור: שיתכן שהמצב של "זכו" יהיה מיד בכניסה לגאולה מזמן הגלות, ואז תהיה מיד הנהגה ניסית. כי מה שמכונה "התקופה השניה" אינו נגזר כתוצאה מהתקופה הראשונה סתם כך, כי אם מפני המצב הרוחני הטוב אליו מביאה התקופה הראשונה, ועל כן בהחלט ייתכן שאם בני ישראל יהיו בזמן הגלות במצב רוחני טוב, יקבלו מיד בתחילת הגאולה את הייעודים הניסיים ולא תהיינה שתי תקופות פיזיות.

אני מקוה שהבהרתי את הדברים בצורה הכי ברורה ומצטער על האריכות. שבוע טוב. התמים הנעלה - שיחה 23:27, 30 באוקטובר 2010 (IST)

א) בעניין או"ח שכט: עיינתי עכשיו במקור שציינת אליו, לקו"ש טו 490. הוא אומר שם שהדין עוסק במקרה של סכנת פקו"נ, שהרי זהו מקום סמוך לספר. יש לנסח את הערך בדומה לדברי הרבי.

ב) את דבריו של הרבי אני מכיר, אין צורך לחזור ולפרט. שאלתי היא מהי לשונו המדויקת של הרבי בעניין סמכותו של הרמב"ם, ואודה לך אם תוכל להביא מקור. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"א • 01:09, 3 בנובמבר 2010 (IST)

ג) הנושא של שאלתי הוא קיבוץ גלויות ולא הציונות. לכאורה עינינו רואות שקיבוץ גלויות התחיל ללא ספק, ואף לא רחוק היום שבו יהיו רוב יושביה עליה. אם מתייחסים רק לרמב"ם ולא לזוהר (מן הנימוק שהבאת), יוצא שברמב"ם אין הכרעה מתי יהיה קיבוץ גלויות, אלא רק מתי יתקבצו נדחי ישראל. לפי זה, לכאורה, אין סתירה בין השיחות של הרבי, והוא אינו שולל שהגלויות יתחילו להתקבץ גם לפני ביאת המשיח.

ד) אני מקווה להגיע לזה בקרוב. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"א • 01:16, 3 בנובמבר 2010 (IST)

המשך: האם תוכל לצטט את המשפט שממנו אתה לומד מסעיף יט שייתכן שהמצב של זכו ושל ההנהגה הניסית יהיה מיד בכניסה לגאולה? כמו כן, גם לדבריך זו רק אפשרות, לא הכרח. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"א • 14:43, 3 בנובמבר 2010 (IST)

א) הוא עושה שם במפורש חלוקה לשני ענינים נפרדים בין הסכנה ופיקוח נפש לבין הדין בשו"ע שצריך לקיימו (כאשר הוא חל) אפילו באם יש עי"ז פיקוח נפש (אלו דבריו המפורשים. אני רק הסברתי כאן את הכוונה. את שני הענינים הללו כתבתי כלשונם בערך).

ד) זו הפיסקה האחרונה בשיחה, היא אינה כרגע אצלי, אם תצטרך - אצטט בהמשך. בודאי שזו רק אפשרות, כי יתכן שלא יהיה מצב של "זכו", אבל למה אתה מתעקש להתעלם מהמשמעות, שזה לא ביאור יבש ושטחי של חלוקה לשתי תקופות טכניות? (ליתר דיוק: זו אפשרות בדיוק כמו האפשרות הראשונה) התמים הנעלה - שיחה 16:39, 3 בנובמבר 2010 (IST)

א) אני לא מבין מה כתבת. לדבריו השו"ע עצמו מדבר מלכתחילה במקום סכנה, ולכן זה לא "אפילו".

ד) אני לא "מתעקש להתעלם מהמשמעות". אני פשוט מבין בינתיים אחרת, וכפי שאני מכבד את ההבנה שלך גם אתה יכול לעסוק בנושא קצת יותר בנחת. אני גם מציע שתתמקד בלשון הרבי ולא תגדיר בעצמך איזו הבנה היא יבשה ושטחית. המקור נמצא כמובן ברשת. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"א • 00:30, 4 בנובמבר 2010 (IST)

א) כנראה שהייתה כאן איזו אי-הבנה. אני כתבתי בערך: "את התנגדותו ביסס על שני נימוקים: א) עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש.‏ ב) עמדת ההלכה, בשולחן ערוך אורח חיים (סימן שכט), הפוסקת כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב".

כלומר: 1. המציאות היא שישנו סיכון במסירת שטחים. 2. גם אם היה בדיוק הפוך, ומסירת שטחים הייתה מונעת סיכון, עדיין ישנו צורך לברר אם חלה כאן ההלכה בשו"ע, שכן היא עוסקת גם כאשר ע"י קיום ההלכה מתעוררת סכנה! (וכאן הבן שואל: מה ההגיון שבהלכה זו? והתשובה, פירוש שלי - שעדיף לסכן חיים על ידי הלחימה נגד האויב הצר, או לפי שניאורסון, על ידי אי-מסירת שטחים. מאשר לגרום לכיבוש טוטלי). מה אם כן צריך לתקן בערך?

ד) אני יכול להמתין בסבלנות עד שתלמד בעיון את הדברים, ואז לא יהיה צורך להתווכח, כי זהו לא נושא ששנוי בויכוח וחבל שאינך מבין. אני רק מקוה שאכן תלמד את הנושא, כי כרגע - מקריאת כל דבריך בענין - אין לי אלא להיצר על כל הדיון, שכן אתה מוכיח שאינך מכיר את הנדון. כשאני אומר "יבשה ושטחית", אינני מתכוון להבנה שאינה שלי, אלא לרפרוף על כותרות. אדרבה, תקרא מתחילה ועד סוף את כל מה שכתוב בשיחה ואז נדבר. (כפי שכתבתי בעבר, לדעתי זה באמת מביש לנהל ויכוח על דבר שלא מכירים, ועוד בכזו דעתנות). התמים הנעלה - שיחה 16:07, 4 בנובמבר 2010 (IST)

עושה רושם ששוב נכנסת למצברוח מצוברח, אבל לעצם העניין, בסעיף ד' אתה צודק, זה כתוב בפירוש בפסקה האחרונה בשיחה. כמדומני שעוד לא ענית לי על ב-ג. נרו יאיר • שיחה • ג' בכסלו ה'תשע"א • 10:44, 10 בנובמבר 2010 (IST)

ב) אני צריך למצוא את הלשונות המדויקות. בעז"ה בהמשך. ג) אתה מחלק בין קיבוץ גלויות לבין קיבוץ נדחי ישראל? ובכל זאת - בודאי שאין סתירה בדבריו, וגם אני לא טענתי זאת, אלא הסברתי - שאמנם עינינו רואות קיבוץ גלויות, אך אין זו הבטחת קיבוץ גלויות השלימה עליה הבטיחה התורה, שמשמעותה פשוטה, קיבוץ כל עם ישראל כולו לארץ ישראל. התמים הנעלה - שיחה 16:06, 10 בנובמבר 2010 (IST)

ג) כמדומני שלא יוכל להיות קיבוץ גלויות שלם ללא קיבוץ נדחי ישראל. הרמב"ם על כל פנים מדבר שם רק על קיבוץ הנידחים. נרו יאיר • שיחה • ג' בכסלו ה'תשע"א • 17:50, 10 בנובמבר 2010 (IST)

חבד קרית גת

לא הבנתי את דבריך [2] מה לא בסדר? Jys - שיחה 21:18, 2 בנובמבר 2010 (IST)

אענה לך בדף השיחה של הערך. התמים הנעלה - שיחה 16:43, 3 בנובמבר 2010 (IST)

אגודת חסידי חב"ד בישראל

היי,

ראה העריכות האחרונות של האנונימי בערך ואם יש משהו שניתן להציל מהן. זה יותר תחום ההתמחות שלך מאשר שלי (חוץ מהקישור לחב"דפדיה שברור היה שצריך להסיר). קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:24, 15 בנובמבר 2010 (IST)

הרב יעקב עמדן

שלום רב. הוא נפטר תקל"ו. נרו יאיר • שיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"א • 16:24, 21 בנובמבר 2010 (IST)

התכוונתי לפני התפשטות החסידות, ובודאי שמעה לא הגיעה אז לגרמניה והולנד. ובכל אופן, התנגדותו הייתה לשבתאות. כמדומני שאולי היו שרצו לתלות בו איזו שהיא התנגדות לחסידות על יסוד רמז בלשונו באחד מריבוי כתביו, אך א"כ: א. מופרך שהיעב"ץ, אבי המאריכים בדבריהם, ירמוז בתיבה או שתיים על התנגדותו לדבר מסויים (צא ולמד מחריפות ואריכות דבריו על ענינים שונים ולאו דוקא אקטואליים). ב. בכל אופן אין זו סיבה למנותו בחדא מחתא עם הגר"א והנודע ביהודה בענין זה כמובן. התמים הנעלה - שיחה 16:36, 21 בנובמבר 2010 (IST)

אתה כותב סברה. כתבי יעב"ץ כוללים ידיעות רבות מהנעשה במז' אירופה, ואם כן מסתבר ששמעה של החסידות הגיע. אין לי ידיעה שהיעב"ץ התנגד ובאיזה היקף, אבל במקרה כזה אין למחוק לגמרי את שמו אלא להוסיף תבנית מקור. ודאי לא בנימוק שכתבת. נרו יאיר • שיחה • י"ד בכסלו ה'תשע"א • 16:41, 21 בנובמבר 2010 (IST)

קרא שוב את הנימוק האחרון שכתבתי. צריך לשים תבנית מקור על כך שהיעב"ץ היה אחד משלשת המתנגדים הגדולים לחסידות? זה הזוי לחלוטין. אין צורך להתחיל לכתוב פלפולי סרק על נימוק שנכתב ונימוק שנחשב. התמים הנעלה - שיחה 20:09, 21 בנובמבר 2010 (IST)

אם אתה דוקא מתעקש שיהיו כמה שמות בערך, אתה יכול להכניס את אברהם דנציג או את רבי חיים מוולוז'ין. התמים הנעלה - שיחה 20:11, 21 בנובמבר 2010 (IST)

מה יהיה עם המצברוח שלך? הר"ח מוולוז'ין כמובן היה רחוק מלהיות חסיד אבל ודאי לא היה מתנגד גדול של החסידות. מישהו כתב שהיעב"ץ התנגד ואתה אומר שיש לזה מקור בלתי מוצדק. אם יש לך מחקר מסודר בנושא - אנא תביא. אם לא - מן הראוי לשים תבנית מקור. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"א • 00:52, 22 בנובמבר 2010 (IST)

עובדי השם סובלים ממצבי-רוח משתנים.... אין לי מחקר, אבל ידוע לי בבירור שהוא לא נמנה על המתנגדים המוצהרים לחסידות (רק הוספתי שגם אם נמצא איזכור בכתביו, עדיין אין זו סיבה לשבץ אותו בפתיחת הערך העוסק בהתנגדות לחסידות. אתה לא מסכים איתי?). עכשיו, אם נחוץ שיהיו שמות נוספים בולטים, המלצתי על שניים לדוגמא. ישנם גם אחרים, כגון ר' אברהם קצנלנבויגן, רבה של בריסק שמכתביו לר' לוי יצחק מברדיצ'ב נדפסו ב"חסידים ומתנגדים" (וילנסקי); או אביגדור מפינסק שהיה רב וראש ישיבה. פשוט הבאתי דוגמא מאישים שקיבלו כבר ערך בויקי. (כמובן הדוגמאות כאן הם רק מהמתנגדים בדורות הראשונים לחסידות, שכן כמדומני שזהו עיסוקו המוצהר של הערך כרגע).

בנוגע לר' חיים מוולוז'ין, מעניין שהוא נתפס באמת בעיני אנשים כיום כמי שלא התנגד כ"כ לחסידות. הדבר נובע כנראה משינוי תפיסת ההתנגדות בימיו מהתנגדות מעשית להתנגדות רעיונית, בעוד בימי רבו הגר"א עוד לא הוגדרה בבירור ההתחלקות הרעיונית במדה כה רחבה (ויש להאריך על כך בערך עצמו, אם יהיה לי כח, אכתוב זאת בגיבוי מקורות). בכל אופן, המעיין בספריו של ר' חיים רואה תפיסה המתנגדת בחריפות לחסידות, בהתייחסות ישירה אליה ושלילת רעיונותיה. כגון בנושאי אחדות ה' והצמצום, תורה לשמה, מעמד הצדיקים ועוד. לדברי הרבי מליובאוויטש, ברור שראה ר' חיים את ספר התניא. אך לדעתי, שקראתי חלקים מספרו (ולמדתי את התניא כמובן), ברור שמשמעות הדבר היא שר' חיים לא חשש לבחון את כתבי החסידות, אך לאחר בחינה זו החזיק בדרכו בתקיפות בכל אופן. התמים הנעלה - שיחה 15:36, 22 בנובמבר 2010 (IST)

א. מיקום האזכור זו סוגיה שונה, אתה מחקת לגמרי. ב. אני חושב שהרעיון הוא להזכיר את הבולטים בין המתנגדים, אלה המוכרים יותר. ג. אתה צריך להבחין בין מי שדעותיו שונות, כמו ר"ח מוולוז'ין, לבין מי שמתנגד באופן אקטיבי. ד. רק בדרך אגב, למיטב ידיעתי אין שום אזכור מפורש של החסידות בספריו. יש מקומות שלדעת חלק מהחוקרים מכוונים לחסידות. הרב נחום גרינוולד כתב על כך שאדרבה, יש בנפה"ח השפעה לא מעטה של התניא. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בכסלו ה'תשע"א • 19:29, 22 בנובמבר 2010 (IST)

אוקיי, נניח לכל ההתנצחות הזו (ממאי נפשך, אם ר' חיים וולוז'ינר לא ראוי לתואר 'מתנגד' מפני שהתנגדותו לא הייתה אקטיבית, על אחת כמה היעב"ץ שבודאי לא היה כזה. אגב, עוד אחד מהמתנגדים בעת ההיא הוא ר' שלמה חעלמא בעל מרכבת המשנה). ובכל אופן: אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת פשוטה, האם מי ששירבב את שמו של היעב"ץ לערך הזה נאמן יותר ממי שהוציאו? זה עובד לפי דין קדימה? אני אומר לך בוודאות מלאה, היעב"ץ לא נמנה על המתנגדים לחסידות לא מבחינה מעשית ולא מבחינה רעיונית, הוא לא התייחס לחסידות, חד וחלק. אני לא חושב שצריך להביא מקור לדבר מופרך וחסר הוכחה, אי לכך אני מסיר את שמו עד שיוכח אחרת. התמים הנעלה - שיחה 20:03, 22 בנובמבר 2010 (IST)

אגב, הרבנים שציינתי לעיל רובם מפורסמים בעולם התורני (ומפורסמים גם כמתנגדים לחסידות), אם זה לא היה ברור. התמים הנעלה - שיחה 20:08, 22 בנובמבר 2010 (IST)

א. יש להבחין בין 'מתנגד' שהוא מושג אחר, לא כ"כ מוצלח, לליטאי, לבין מתנגד במובן הרגיל, של מי שעושה מעשי התנגדות אקטיביים. לגבי היעב"ץ אין לי מושג אם התנגד, לכן שמתי תבנית מקור. ב. זה לא עניין של נאמנות. אין למחוק דברים שנמצאים כבר זמן בערך אלא אם אתה בטוח שהם שגויים, ואם יש ויכוח עליך להביא מקור. אם לא יובא מקור (המקובל - שלושה חודשים עד חצי שנה) - יימחק. עד אז - אנא אל תפתח במלחמת עריכה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"א • 17:45, 23 בנובמבר 2010 (IST)

פולמוס המשיחיות

שלום התמים, אני מברך על הכיוון של הבאת מקורות. עם זאת, אנא השתדל לא להאריך מדי, העריכה האחרונה מופרזת. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"א • 20:51, 24 בנובמבר 2010 (IST)

איזה עריכה? בדוק שוב. פשוט שכחתי למחוק סקיצות, אך מחקתי מיד. התמים הנעלה - שיחה 20:59, 24 בנובמבר 2010 (IST)

כן, לזה התכוונתי. נרו יאיר • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"א • 21:04, 24 בנובמבר 2010 (IST)

חג הגאולה

שלום לך, האם ידוע לך מידע נוסף המתייחס למאסרו של האדמור בהקשר לגיוס הכספים לארץ ישראל ? תודה. מי-נהר - שיחה 23:07, 25 בנובמבר 2010 (IST)

אחפש ואשיב לך. אני מקוה להוסיף בכל אופן מקורות ומידע לערך, ובכללם מקור לזה. התמים הנעלה • הערות התמימים • י"ט בכסלו ה'תשע"א • 00:58, 26 בנובמבר 2010 (IST)

ישר כח ששיברת. הערך מקבל יותר ויותר צורה חגיגית ומכובדת - תודה מי-נהר - שיחה 00:05, 29 בנובמבר 2010 (IST)

סגנונך

הועבר משיחה:פולמוס המשיחיות בחב"ד:

ביטויים כמו "ניסיון דמגוגי זול להטות את הנושא" ו"חבל שאתה מרשה לסובייקטיביות שלך להוביל אותך בעריכה" הם בעיניך דיון ענייני ראוי?! אם זה לא מספיק אפשר לאסוף עוד כמה פנינים מדפי שיחה אחרים. נרו יאיר • שיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"א • 09:17, 26 בנובמבר 2010 (IST)

אם אתה מחפש להיפגע, לא אעצור בידך. אני רק מבהיר שלא התכוונתי לפגוע, וגם אם נמלטו ממקלדתי משפטים חריפים יחסית, כוונתם לתוכן דבריך בלבד, שהרי איני מכיר אותך ואינני מנסה לנחש את הלך המחשבה שלך. וכמו שנאמר "מעשיך יקרבוך וכו'". ובכל אופן הריני לבקש את סליחתך, עיצומו של יום מכפר...

הנושא אינו אם נפגעתי או מה התכוונת. אני סבור שהסגנון שלך פשוט לא ראוי. נרו יאיר • שיחה • י"ט בכסלו ה'תשע"א • 13:58, 26 בנובמבר 2010 (IST)

והנה פנינה חדשה משיחה:חג הגאולה: "כל רגע צץ לו מזיק חדש". נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 11:37, 29 בנובמבר 2010 (IST)

מה הבעיה? התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:25, 29 בנובמבר 2010 (IST)

צריך להסביר לך מהי הבעיה בלקרוא למשתמשים אחרים "מזיקים"? תמים או לא תמים, גם אתה אמור לפעול לפי כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:29, 29 בנובמבר 2010 (IST)

משתמש שמשחית ערך הוא מזיק. אינני מבין מה הבעיה לקרוא למשתמש שמשחית ערך בשם מזיק, זה סותר לכללי ההתנהגות בויקי?! התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:30, 29 בנובמבר 2010 (IST)

בהחלט. גם במילה משחית אתה משתמש באופן בלתי מקובל. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:31, 29 בנובמבר 2010 (IST)

למה? הוא השחית, גם מי נהר קרא לו כך שם ובצדק. התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:32, 29 בנובמבר 2010 (IST)

והוא גם לא משתמש רשום כי אם אנונימי. התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:32, 29 בנובמבר 2010 (IST)

הוא ערך פעם אחת בלבד, אבל אם התכוונת רק אליו - מילא. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:37, 29 בנובמבר 2010 (IST)

אה, חשבת שהתכוונתי אליך? חבל מאד, כי אני בכל אופן לא רואה אותך כמשחית. אם כי אני כבר לא בטוח שאין לך שום כוונה לרדת לחיי, דבר שיתכן והוא סותר את כללי ההתנהגות בויקיפדיה. לי בכל אופן אין שום כוונת זדון, וכבר הצהרתי על כך. התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:40, 29 בנובמבר 2010 (IST)

אתה מנסה להדגים שוב את הסגנון שלך? נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:50, 29 בנובמבר 2010 (IST)

מה אתה רוצה ממני עכשיו???!!! התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 15:57, 29 בנובמבר 2010 (IST)

כמו קודם, שתקפיד בסגנונך על כבוד אחרים. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 16:00, 29 בנובמבר 2010 (IST)

אל תיתמם. מה זה ("אתה מנסה להדגים שוב את הסגנון שלך?") אמור להביע? התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 16:05, 29 בנובמבר 2010 (IST)

מבקשים ממך לא לרדת לחיים, זו בקשה לגיטימית לחלוטין. התמים הנעלה • הערות התמימים • כ"ב בכסלו ה'תשע"א • 16:05, 29 בנובמבר 2010 (IST)

רבותי, אני מבקש להפסיק כאן ועכשיו. ברור לי שיש ויכוח שעלה לטונים צורמים, אבל הכוונות של כולם כאן טובות. אני מבקש להנמיך את גובה הלהבות. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:06, 29 בנובמבר 2010 (IST)

אזהרה

הפסק את מלחמת העריכה בהתנגדות לחסידות. אני-ואתה • שיחה 12:41, 8 בדצמבר 2010 (IST)

מדוע? התמים הנעלה • הערות התמימים • א' בטבת ה'תשע"א • 16:02, 8 בדצמבר 2010 (IST)

משום שמלחמות עריכה הן בניגוד לנהלים, ואם לא תישמע לנהלים אתה עלול להיחסם. אני-ואתה • שיחה 16:53, 8 בדצמבר 2010 (IST)

כדאי שתעיין קצת לפני שאתה מתקיף. אינני מבין מדוע אתה קורא לעריכה אחת "מלחמת עריכה", חכמים היזהרו בדבריכם! התמים הנעלה • הערות התמימים • ה' בטבת ה'תשע"א • 17:22, 12 בדצמבר 2010 (IST)