חג הגאולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חגי ישראל ומועדיו: חג הגאולה
Schneur Zalman of Liadi.jpg


רבי שניאור זלמן מלאדי

שם: חג הגאולה (ראש השנה לחסידות)
נחגג ב: י"ט בכסלו
סיבה: שחרור מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי מבית הכלא הרוסי, וביטול הגזירה הרוחנית על איסור הפצת החסידות.
סמלים: התוועדות, בגדי חג
מתקשר ל: כ' בכסלו

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798).

מקור החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת העימותים עם החסידים בליטא, הלשינו מתנגדים לחסידות על רבי שניאור זלמן בפני השלטון הצארי, כי הוא מורד במלכות ומסייע לאימפריה העות'מאנית שנלחמה ברוסיה. ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שרש"ז יזם איסוף כספי צדקה ושליחתם ליהודים בארץ ישראל ולחסידים שעלו אליה. כשנאסר, הובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) למבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג. בהשתדלות החסידים, לאחר 53 ימים במאסר‏[1], שוחרר בי"ט בכסלו ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798). מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד כ"חג הגאולה", ונתפס בעיניהם כמציין את ניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה.

רבי שניאור זלמן נאסר שוב לאחר שנתיים (בשנת ה'תקס"א), לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה בחג החנוכה[2]. בחג הגאולה שנחוג בסמיכות לחנוכה (החל בכ"ה בכסלו), מציינים גם שחרור זה.

תיק החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי נמצא בארכיון הגנרל-פרוקורור של רוסיה הצארית תיק החקירה של המאסר, שבו שמורים מכתבי ההלשנה המקוריים, חוות הדעת של פקידי השלטון, הוראות הצאר, דוחות החקירה ותשובות על שאלות החוקרים שכתב הרבי בכתב ידו[3].

מתיק החקירה עולה כי המאסר בא בעקבות הלשנה החתומה בידי הירש בן דוד. הכותב מאשים את רבי שניאור זלמן בגיבוש חבורות של "צעירים יהודים פורקי עול", ובסיוע למהפכה הצרפתית. את הצאר הרוסי הטריד החשד לתמיכה בצרפתים והוא כתב על התיק: "אם יתברר ששיתפו איזו פעולה בהתקוממות כלשהי, אזיי מאלה לשלוח אלי מיד".

בתשובות הרש"ז לחוקרים, המונות 23 סעיפים בלשון הקודש (=עברית), הוא מסביר מהי לדעתו החסידות, מהו תפקידו של רבי, את מהות משלוחי הכספים לאחזקת היישוב בארץ ישראל ועוד. הוא כותב: "נפלה עלי קינאה ושנאת חינם בלב מקצת אנשים קנאים... ולא ידעתי מה פשעי ומה חטאתי... גם אין לי שום נחת מהנוסעים אליי, כי אין נותנים לי אפילו פרוטה אחת... אך מה יש לי לעשות, שכך חובה עליי על פי דתנו, שכל היודע מחויב ללמד למי שאינו יודע".

בארכיון זה מצוי גם תיק החקירה ממאסרו השני, ובו כתב-ההלשנה שנכתב על ידי הרב אביגדור בן-חיים שכיהן כרב העיר פינסק וכראש ישיבה.

ייסוד היום כחג ומנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף יצחק שניאורסון כותב כי לאחר שחרורו של הרבי נהגו החסידים לחגוג את היום ולאחל זה לזה "חג שמח"‏[4]. באיגרת ששיגר האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, הרש"ב, לקראת י"ט בכסלו בשנת תרס"ב[5], הגדיר את היום במילים: "היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח". מאז מברכים חסידי חב"ד זה את זה ביום זה "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו". ביום זה מתחיל מחזור הלימוד השנתי (המתקיים במסגרת שיעורי חת"ת היומיים) בפרקי התניא, ספרו של רש"ז.

האירוע המרכזי הנהוג בי"ט בכסלו הוא עריכת סעודות התוועדות חגיגיות. בישראל מתקיימת התוועדות מרכזית בכפר חב"ד, ובה השתתפו במשך השנים אישי ציבור נכבדים כמו נשיאי המדינה (זלמן שזר וחיים הרצוג) ואישי רוח כנתן אלתרמן.

ביום זה נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בגדי שבת, וגם הילדים הולכים לבתי הספר ותלמודי התורה כשהם לובשים חולצות לבנות. עוד נוהגים לאכול ביום זה דייסת כוסמתיידיש: "שווארצע קאשע"), שעל פי המסופר הייתה מזונו העיקרי של רבי שניאור זלמן בהיותו במאסר. בכל בתי הכנסת ובתי המדרש של חסידי חב"ד ברחבי העולם מתקיימת ביום זה "חלוקת הש"ס": כל מתפלל מקבל על עצמו ללמוד במשך השנה אחת מהמסכתות שבש"ס. זאת, לפי בקשתו של רש"ז בסוף ספרו התניא: "חזקו ואמצו לבבכם כל המייחלים לה', גם לגמור כל הש"ס בכל שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות על-פי הגורל או ברצון... חוק ולא יעבור"[6].

בתפילות הנאמרות ביום זה (וכן ביום שלאחריו - כ' בכסלו) לא אומרים החסידים תחנון, מפני שמחת היום.

היו חסידים שביקשו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', שבה יסופרו אירועי המאסר והגאולה, וביקשו את הסכמתו של רש"ז. הוא לא הסכים ואמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבה ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב, כי המעשה חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא"[7].

כ' בכסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידי חב"ד נוהגים להמשיך ולחגוג גם את יום המחרת, כ' בכסלו. לפי מסורת חב"ד, אמור היה רבי שניאור זלמן לבוא לאחר שחרורו אל ביתו של אחד החסידים בפטרבורג, שסייע בשחרורו, אך בטעות נכנס לביתו של מתנגד תקיף לחסידות, שהתגורר בשכנות (ולפי אחד המקורות היה מהמלשינים שהלשינו על הרבי). האיש כלא אותו בבית ודיבר בגנותה של החסידות במשך שלוש שעות, עד שהחסידים מצאוהו שם בליל כ' בכסלו‏[8]. אדמו"ר הזקן כיבד את ה"מתנגד"‏[9], אך התבטא לאחר מכן כי שלוש השעות הללו גרמו לו צער יותר מזמן הישיבה בבית הסוהר עצמו‏[10].

ביום זה גם יצא לאור ספר התניא לראשונה, בשנת תקנ"ז. ספר זה (שנדפס שנתיים קודם המאסר) מסמל בעיני החסידים את המהפכה התורנית שהתחוללה בתורת חסידות חב"ד, המיוחסת לתקופת חג הגאולה. מהפך זה כלל בתוכו את הרחבת משנתה של תורת החסידות והפצתה לקהל יעד רחב יותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מיכאל אהרן זליגסון, קונטרס חג החגים, קה"ת תשנ"ט
  • יהושע מונדשיין, המאסר הראשון, מאסרו הראשון של האדמו"ר רבי שניאור זלמן בעל התניא, מאבקי המתנגדים והחסידים בווילנא, המלשינויות ומאסריו של הגר"א מווילנא, לאור תעודות ומסמכים, חדשים גם ישנים, ירושלים תשע"ב 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחסידות חב"ד מקשרים בין מספר ימי ישיבתו בכלא למספר פרקי ספר התניא, המסמל את פריצת תורת החסידות שלאחר השחרור, המונים אף הם 53.
  2. ^ היום יום, כ"ז כסלו, ג' חנוכה.
  3. ^ חלק מאותם מסמכים הופיע בשני כרכים של כתב העת כרם חב"ד (קובץ רביעי), בעריכת יהושע מונדשיין, (הוצאת מכון אהלי-שם, כפר חב"ד) ובספרו המאסר הראשון.
  4. ^ ספר השיחות תש"ב עמ' 19
  5. ^ "מועד תמידי בישראל" אתר צעירי חב"ד. האיגרת נדפסה בתחילת ספר היום יום. תצלום האיגרת המקורית מופיע בבחדרי חרדים.
  6. ^ ספר התניא, קונטרס אחרון סימן ט' ("הוכח תוכיח").
  7. ^ רבי יוסף יצחק שניאורסון, ליקוטי דיבורים חלק ראשון עמ' 38.
  8. ^ מאסר באישון ליל אתר צעירי חב"ד. ספר 'בית רבי' (לתולדות שלושת אדמור"י חב"ד הראשונים) פרק ל"ב ועוד
  9. ^ מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות, גיליון 490 - ת"צ. ועוד
  10. ^ בית רבי פרק לב.