בית דין רבני חב"ד

עמדת בית הדין אודות גלישה באינטרנט

בית דין רבני חב"ד בארץ-הקודש הינו בית דין רבני המהווה, על פי הוראת הרבי מליובאוויטש, הגוף הסמכותי העליון בקרב חסידי חב"ד בישראל‏. חסידי חב"ד מעדיפים אותו על פני בתי דין אחרים ומתפקידיו גם לישב חילוקי דעות בתוך החסידות. משרדי בית הדין שוכנים ברחובות.

היסטוריה והרכב

הגוף הוקם ביוזמת הרבי מליובאוויטש בשנת תשל"ו (1976), בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי מליובאוויטש להקמת בית הדין נתקבלה בחודש אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

בשנת תשל"ח (1978) נפטר הרב זווין והרבי מליובאוויטש הורה שממלא-מקומו ימונה על ידי גורל בין הרבנים שמעל גיל שישים. מהם היו הרב יהודה בוטראשווילי (קולאשער), הרב נחום טרבניק, והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - אב"ד בני ברק, הרב שניאור זלמן גרליק - אב"ד כפר חב"ד, הרב אלכסנדר יודאסין, והרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים. הרב יהודה בוטראשווילי (קולאשער) כיהן כיו"ר בית הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין (תפקיד המקביל לאב בית הדין בבתי דין אחרים), והרב מנחם מענדל גלוכובסקי מונה לסגנו.

ראש בית הדין. הרב ירוסלבסקי

בתחילה היו חברים בבית הדין כל רבני חב"ד בארץ. בהמשך צורפו רבנים נוספים. במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. החבר האחרון שצורף לבית הדין היה הרב לוי ביסטריצקי, רבה לשעבר של העיר צפת. מתחילת שנות התשעים לא צורפו רבנים חדשים לבית הדין, וכיום חברים בו שבעה רבנים בלבד:

• הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, רב קהילת חב"ד בקריית מלאכי - מזכיר
• הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות - סגן מזכיר
• הרב זאב דב סלונים, רב מרכז העיר ירושלים
• הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד
• הרב אליהו יוחנן גוראריה, רבה של חולון
• הרב אברהם מיכאל הלפרין, רב הגבעה הצרפתית בירושלים
• הרב יוסף הכט, רבה של אילת

על ניהול המזכירות ממונה הרב זלמן נוב.

עמדות בית הדין

לאחר פטירת הרבי מליובאוויטש

כשבועיים לאחר פטירת הרבי, פרסם בית הדין בי"ח בתמוז תשנ"ד כרוז. בכרוז נאמר שפסיקות ועד רבני חב"ד מחייבות את חסידי חב"ד בישראל. לאור זאת הורה בית הדין על פעולות שיש לעשות לאור פטירת הרבי (כגון לימוד ענייני משיח וגאולה ולימוד משניות לזכרו). עוד פסק בית הדין שיש להכריז "יחי המלך" בהתאם ללשון שהזכיר הרבי, ולא הכרזות אחרות. על כל הפרסומים בענייני משיח וגאולה לקבל אישור של ועד מרבני חב"ד שקבע בית הדין.

הצבעה בבחירות בישראל

לקראת בחירות 1996 הכריע בית הדין כי על חסידי חב"ד לתמוך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החלטה זו גרמה להתגייסותם של רבים מחסידי חב"ד לטובת נתניהו, בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים".

לקראת בחירות 2006 הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות חדשות, שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה קטנים, כרשימתו של ברוך מרזל.

עמדות בית הדין בתחומים נוספים

בית הדין מפרסם מחאות נגד החלטות מדיניות של ממשלת ישראל הכרוכות בנסיגות מחלקי ארץ ישראל‏‏, פינוי יישובים יהודיים ומשא ומתן עם ארגוני טרור.

כמו כן פרסם בית הדין איסור על גלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת חסימה של אינטרנט רימון וכדומה.

בשאלה אם מותר לקבל כספים מהקרן לידידות בית הדין קבע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו" (כ"ה אייר תשס"ט).

תחומי פעילות נוספים

בית הדין מקיים מפעם לפעם ימי עיון לרבנים, המוקדשים בכל פעם לנושא מסוים, כמו נישואין ומקוואות. ימי העיון מיועדים לכלל רבני ישראל וכן הנואמים בהם באים מכל מגזרי הציבור התורני. בית הדין עורך ימי עיון גם לאברכים, בנושאים כמו הבית היהודי ושבת. על אגף ימי העיון מופקד הרב מנחם מענדל עמאר.

בית הדין כמעט אינו עוסק במתן הכשרים. היינות ומיץ הענבים של "יקבי שמשון" הם בהכשר בית הדין.

לקריאה נוספת

• הרב מרדכי מנשה לאופר, מדור "ניצוצי רבי", בתוך: "התקשרות", בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, גיליון פב, כ"ד שבט תשנ"ו.