מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ריטב"א |
| תאריך לידה |
1250 |
| תאריך פטירה |
1330 |
| רבותיו |
רבי שלמה בן אדרת (רשב"א) והרא"ה |
| חיבוריו |
חידושי הריטב"א על הש"ס, שו"ת הריטב"א |
רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; 1250 - 1330) היה מגדולי רבני ספרד הראשונים, ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד. בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתו של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (ולאו דווקא התוספות המודספים כיום) כאשר הוא כותב בסתם תוספות כוונתו בדרך כלל לתוס' רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א, כאשר את הרמב"ן הוא מכנה לעתים רבינו הגדול. הרבה פעמים ניתן לקרוא את אותם החידושים גם ברמב"ן, רשב"א, נימוקי יוסף, ר"ן ובריטב"א. תלמידם של הרשב"א והרא"ה. חידושיו על התלמוד נחשבים לספר יסוד בישיבות והוא נחשב בעל סמכות הלכתית בדברי הבית יוסף. כמו כן מפורסם השו"ת שלו שיצא לאור על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב יוסף קאפח.
[עריכה] היחס ליהודים בתקופתו
בשנת 1248 - שנתיים לפני שנולד הריטב"א - כבש פרדיננד השלישי מקסטיליה את סביליה מידי המוסלמים - והחלה תקופה טובה ליהודים . הוא נתן ליהודים רשות לשבת בעיר וגם מסר להם כמה מסגדים להפכם לבתי כנסת. התקופה הטובה הזו ליהודים נמשכה עד שנת 1341 שאז היה טבח גדול ביהודים. כלומר, במשך כל חיי ריטב"א בסביליה היה שקט יחסי וטוב ליהודים.
| תקופת חייו של ריטב"א על ציר הזמן |
|
|
