שלמה סבירסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ד"ר שלמה סבירסקי, סוציולוג ישראלי, פעיל חברתי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה וממייסדיו.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה סבירסקי היה בין מובילי הגישה המעמדית הנאו-מרקסיסטית, שהתפתחה באוניברסיטת חיפה, ובאה לידי ביטוי בכתב העת הסוציולוגי הביקורתי הראשון שראה אור בישראל, "מחברות למחקר וביקורת". כתב העת יצא לאור בשנים 1984-1978 ועורכיו היו סבירסקי, דבורה ברנשטיין, הנרי רוזנפלד ודבורה קלקין. הם עסקו בהתהוותו של מעמד בינוני חדש אשכנזי ולצידו מעמד פועלים מזרחי. בעבודות מאוחרות שלהם הם דנו בקבוצות מקופחות אחרות כמו נשים וערבים.

סבירסקי ועמיתיו טענו שנוצרו שני מעמדות שונים ושהתגבשה חלוקת עבודה עדתית שלפיה השליטה על ההון ותגמוליו מרוכזת בידי האוכלוסייה האשכנזית ואילו מהאוכלוסייה המזרחית נשללה שליטה זו. טיעון זה היה בניגוד לגישה הפונקציונלית-סטרוקטורלית, ששלטה באותם זמנים בסוציולוגיה הישראלית (הקרויה גם הגישה המערכתית), מבית מדרשו של שמואל נח אייזנשטדט שטענה שאי-שילוב העולים היה בגלל אי-התאמה תרבותית ותכונות תרבותיות שהביאו מארצות מוצאם. גישתו של סבירסקי התבססה על התובנה המרקסיסטית שעל פיה המודרניזציה אינה תהליך שבו המערב המתועש והמפותח מנחיל את השיטה הקפיטליסטית לארצות הנחשלות, אלא המערב מתפתח תוך כדי ניחשול ארצות אחרות. בישום הגישה לישראל סבירסקי הראה, לטענתו, כי הכינון של המזרחי כחלש ופריפריאלי הוא זה שבונה את האשכנזי כחזק.

גישה זו פיתח סבירסקי בספרו החשוב ביותר לא נחשלים אלא מנוחשלים: מזרחים ואשכנזים בישראל - ניתוח סוציולוגי ושיחות עם פעילים ופעילות שראה אור בהוצאת מחברות למחקר וביקורת בשנת 1981.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבירסקי משמש כמנהל אקדמי של מרכז אדוה. הוא תומך במדיניות סוציאליסטית רחבה, במעורבות ממשלתית עמוקה, ומתנגד באופן עקבי לרפורמות משרד האוצר. פרסומיו על אודות אי השוויון החברתי בישראל מתפרסמים אחת לכמה חודשים באמצעי התקשורת ומעוררים פולמוס ציבורי נרחב. סבירסקי היה שותף בהקמת מפעלים חברתיים רבים, כמו למשל, בית הספר קדמה. הוא מרצה במכללה החברתית כלכלית.

כאות הוקרה על עבודתו במרכז אדוה זכה בפרס נפתלי למדעי הכלכלה והחברה לשנת 2005.

סבירסקי הוא בעלה של ברברה סבירסקי סוציולוגית ופמיניסטית ישראלית, ואביו של עו"ד איתי סבירסקי, פעיל חברתי בולט וממנהיגי תנועת הסרבנים לשירות בשטחים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מי עבד במה, עבור מי, ותמורת מה? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית (עם דבורה ברנשטיין), מחברות למחקר ולביקורת, מאי 1980.
  • לא נחשלים אלא מנוחשלים: מזרחים ואשכנזים בישראל, ניתוח סוציולוגי ושיחות עם פעילים ופעילות. מחברות למחקר ולבקורת, 1981.
  • החינוך בישראל מחוז המסלולים הנפרדים. תל אביב, 1990.
  • זרעים של אי שוויון. ברירות, 1995.
  • שווים ושווים פחות. הד החינוך. דצמבר 1999.
  • תקציב המדינה: מה עושים עם הכסף שלנו?. תל אביב: הוצאת מפה, 2004.
  • מחיר היוהרה: הכיבוש - המחיר שישראל משלמת (1967-2005). הוצאת מפה, 2005
  • סבירסקי, שלמה ואתי קונור-אטיאס. תמונת מצב חברתית - 2004. מרכז אדוה, 2004.
  • סבירסקי שלמה ואחרים. נשים בשוק העבודה של מדינת הרווחה בישראל. מרכז אדוה, 2001.
  • סבירסקי שלמה, קונור אתי, יחזקאל ירון. תמונת מצב חברתית - 1999. מרכז אדוה, 1999.
  • הערות על תוכנית הממשלה להגברת הצמיחה 1998. תל אביב, מרכז אדוה, 1997.
  • סבירסקי שלמה, סן-זנגי מירב, סבירסקי ברברה. הקיצוצים בתקציב 1998: הערות להחלטות הממשלה מיום 8.9.97. מרכז אדוה, 1997.
  • סבירסקי שלמה, סן-זנגי מירב, סבירסקי ברברה, מבט על תקציב משרד הבריאות 1990-1997. מרכז אדוה, 1996.
  • סבירסקי שלמה, סן-זנגי מירב, דגן עדי. מבט על תקציב משרד החינוך 1990-1996. מרכז אדוה, 1996.
  • סבירסקי שלמה ופאפה אילן ליקטו. האינתיפאדה - מבט מבפנים. ספרי מפרש, 1992.
  • סבירסקי שלמה, שושן מנחם. עירות הפתוח לקראת מחר שונה. יתד, 1985.
  • קמפוס, חברה ומדינה: על תודעה פוליטית חברתית של סטודנטים בישראל. מפרש, 1992. (מפרש, 7).
  • סבירסקי שלמה, עידן אשר, רפאל בן-שושן. על שוויון ועל מלחמה. יתד, 1982.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]