יוסי דהאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסי דהאן, 2014

יוסי דהאן (נולד ב-1954) הוא פרופסור למשפטים וראש החטיבה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים (רמת גן) . ממייסדי ויושב ראש מרכז אדוה, ממייסדי ועורכי אתר "העוקץ" ומלמד פילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה. תחום התמחותו הוא דיני עבודה, זכויות עובדים וצדק גלובלי, תיאוריות של צדק חברתי, הזכות לחינוך וצדק חינוכי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי דהאן נולד במרוקו והגיע לישראל בשנת 1960, משפחתו התגוררה תחילה במעברת בית שמש ולאחר מכן במעברת בת-ים משם עברה לחולון שם סיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר "קוגל".
דהאן למד לתואר ראשון בפילוסופיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1979-1976, נסע לארצות הברית ללימודים מתקדמים וסיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, נושא עבודת הדוקטור שלו היה: "שוויון פוליטי בתאוריות דמוקרטיות" בהנחיית תומאס פוגי וסידני מורגנבסר. את התואר במשפטים סיים דהאן בשנת 1999 במכללה למנהל. דהאן הוא פרופסור חבר בחוג למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן שם הוא משמש גם כראש חטיבת זכויות האדם. הוא גם משמש כמרכז הוראה בפילוסופיה ומדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה.
בשנת 2006 שימש כעמית מחקר במרכז לחקר צדק חברתי באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ובשנים 2012-2011 כחוקר אורח במרכז טאוב באוניברסיטת ניו יורק.

דהאן הוא אחד ממייסדי "מרכז אדוה לחקר החברה בישראל" והוא מכהן כיושב ראש המרכז מאז היווסדו. דהאן, יחד עם ד"ר יצחק ספורטא, הוא מייסד, עורך וכותב משנת 2003 של אתר הדעות "העוקץ", אתר העוסק בסוגיות פוליטיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות מזווית ביקורתית.
דהאן שימש כנציג ציבור מטעם העובדים בבית הדין לעבודה. החל משנת 2003 הוא חבר במועצת המערכת של כתב העת "תיאוריה וביקורת".
משנת 2005 עד לשנת 2009 שימש כיושב ראש קבוצות מחקר במכון ון ליר בירושלים בנושאי "זהות ומעמד" ו"צדק חברתי". חבר ועד מנהל באגודה לצדק סביבתי בישראל, וחבר האסיפה הכללית והוועד המנהל של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
דהאן שירת כחבר הצוות האקדמי המייעץ של שרת הרווחה אורה נמיר. היה חבר במשלחת, מפגש טולדו, מזרחים ופלסטינים למען דיאלוג ישראלי-פלסטיני, יולי 1989. חבר במשלחת השיחות עם אש"ף בשטוקהולם ב 1990.
בשנים 1992 - 1993 עמד יחד עם פרופ' יוסי יונה, יצחק שפירא ויעל פישביין בראש צוות החינוך של "הוועדה המיוחדת לפיתוח חברתי", שפעלה במשרד ראש הממשלה יצחק רבין. דהאן נמנה עם מייסדי הפורום לצדק חברתי ולשלום, שפעל בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים, בחסות המרכז הבינלאומי לשלום. הפורום קיים תוכניות הכשרה למנהיגות קהילתית לאוכלוסיות מעורבות: יהודים וערבים, תושבי הערים ועיירות הפיתוח, ותיקים ועולים חדשים. במסגרת פעילותו בפורום שימש דהאן, יחד עם פרופ' יוסי יונה, ראש ועדת ההיגוי האקדמית לתוכניות ההכשרה של הפורום. דהאן היה ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית. דהאן היה בעל טור דעות בעיתונים "חדשות", ו"ידיעות אחרונות".

יוסי דהאן נשוי למירי, מעצבת גרפית, ואב לאיילת, נילי ונעם.

"תיאוריות של צדק חברתי", ספרו זה של דהאן ראה אור לראשונה בהוצאת האוניברסיטה המשודרת בשנת 2007.
הספר סוקר באופן נרחב וביקורתי תיאוריות מרכזיות של צדק חברתי בנות זמננו (תאוריית הצדק של ג'ון רולס, ליברטריאניזם, גישת היכולות של אמרטיה סן ומרתה נוסבאום, תורות גמול של צדק, תאוריית הצדק של מייקל וולצר, צדק גלובלי, צדק ופמיניזם, צדק ורב-תרבותיות).
גרסה מורחבת ומעודכנת של הספר הכוללת פרק חדש על צדק ודמוקרטיה, יצאה לאור בשנת 2013 בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הספר משמש טקסט מרכזי בקורס "תיאוריות עכשוויות של צדק כלכלי וחברתי" של האוניברסיטה הפתוחה. דהאן כתב את אחרית הדבר לספרו של רולס "צדק כהוגנות" שהופיע בתרגום לעברית בהוצאת עליית הגג ומשכל, בשנת 2011.

מאז שנת 2008 דהאן שותף לסדרת מחקרים, יחד עם דר' חנה לרנר מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב, ודר' פאינה מילמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, העוסקים בזכויות עובדים במשפט הבינלאומי וצדק גלובלי. פרויקט המחקר שהוא בעל אופי נורמטיבי ואמפירי מפתח תיאוריה של חלוקת אחריות ועקרונות של הטלת אחריות שמטרתם להצדיק הגנה על זכויות עובדים בשרשרות ייצור גלובליות הנשלטות על ידי תאגידים כלכליים בינלאומיים. פרויקט המחקר זכה במימון קרן המחקר הישראלית למדע - ISF. במסגרת פרויקט מחקר זה פורסמו מספר מאמרים בכתבי עת משפטיים ופילוסופיים, ובתחילת שנת 2015 עומד לצאת ספר מאמרים בעריכת החוקרים 'International Labor Rights and Global Justice בהוצאת קיימברידג'. יחד עם פאינה מילמן הוא גם ערך גיליון מיוחד של כתב העת Law&Ethics of Human Rights על הנושא Labor Rights in an Era of Gobalization

במסגרת מחקריו בחינוך פרסם דהאן סדרת מאמרים בכתבי עת ישראליים ובינלאומיים בנושא שוויון הזדמנוית והפרטה. בין היתר, פרסם מספר מאמרים יחד עם פרופ' יוסי יונה מאוניברסיטת בן גוריון העוסקים בתיאור וביקורת של אספקטים אידיאולוגיים ונורמטיביים של רפורמות ניאו ליברליות הפוקדות את מערכת החינוך הישראלית ומערכות חינוך במדינות רבות בעולם מאז שנות השמונים של המאה הקודמת.
בשנים האחרונות עובד דהאן על ספר העוסק בבחינה נורמטיבית ואמפירית של שלש סוגיות, שוויון הזדמנויות הפרטה ולימודי ליבה. הספר מתוכנן לצאת לאור בשנת 2015.

דהאן ערך יחד עם פרופ' הנרי וסרמן את הקובץ "להמציא אומה" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה הספר כולל מאמרים העוסקים בתיאוריות מודרניסטיות של לאומיות. הספר יצא בשנת 2006 במסגרת סדרה בקורס "סוגיות בחקר הלאומיות" שבה יצאו לאור תרגומים לעברית של הספרים: "קהילות מדומיינות" מאת בנדיקט אנדרסון, "לאומים ולאומיות" מאת ארנסט גלנר ו"חשיבה לאומית והעולם הקולוניאלי: שיח משני?" מאת פרתה צ'טרג'י.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאוריות של צדק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של דהאן ראה אור בהוצאת האוניברסיטה המשודרת בשנת 2007. גרסה מורחבת ומעודכנת של הספר הכוללת פרק חדש על צדק ודמוקרטיה, יצאה לאור בשנת 2013 בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הספר משמש טקסט מרכזי בקורס "תיאוריות עכשוויות של צדק כלכלי וחברתי" של האוניברסיטה הפתוחה.

להמציא אומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דהאן ערך יחד עם פרופ' הנרי וסרמן את הקובץ "להמציא אומה" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה הספר עוסק בתאוריות מודרניסטיות של לאומיות, 2006.

פרסומים נוספים על צדק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר על קרקע וצדק חלוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר ומבחר מאמרים בנושא זכויות עובדים וצדק גלובלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Co-editor of Global Justice and International Labor Rights (with Hanna Lerner and Faina Milman Sivan, Cambridge University Press, forthcoming, 2015).
  • Yossi Dahan, Hanna Lerner and Faina Milman Sivan, "Duties of Labor as Duties of Justice", Journal of Social Philosophy, forthcoming, 2015.
  • Yossi Dahan, Hanna Lerner and Faina Milman Sivan, “Shared Responsibility and the International Labor Organization,” Michigan Journal of International Law, Vol. 34 (2013), pp. 675-743.
  • Dahan, Y. Lerner, H. Milman, F. "Global Justice, Responsibility and International Labor Standards", Theoretical Inquires in Law, Vol. 11 No. 3, 2011.
  • Dahan, Y., Lerner, H. Milman, F. "International Labor Standards", Encyclopedia of Global Justice, Springer, 2011.

מבחר מאמרים בנושאי חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dahan, Y. (2010) Privatization, Marketization and Equality of Educational Opportunity, Journal of Law & Ethics of Human Rights, Vol. 4
  • Dahan, Y. Hammer Y. 2010., "Democracy, the Educational Autonomy of Cultural Minorities and the Law: The Case of the Ultra-Orthodox Minority in Israel" in Alexander, H., Pinson, H., and Yonah, Y. (2009) Citizenship, Education and Social Conflict, London: Routledge.
  • Dahan, Y. Levy, G. (2000) "The Multicultural Education in the Zionist State – The Mizrahi Challenge" Studies in Philosophy and Education 19: (5-6): 423-444
  • Yonah, Y., Dahan, Y. and D. Markovich. 2008. "Neo-liberal Reforms in Israel's Education System: the Dialectics of the State," International Studies in Sociology of Education 18(4): 199-216. Dahan, Y. Yonah, Y. (2007) "Israel's Education System: Equality of Opportunity: from Nation Building to Neo Liberalism" in Brock, C. and Levers, L. (eds) Aspects of Education in the Middle East and North Africa. Oxford University Press
  • Yonah, Y, Dahan, Y. (2008) "Neo Liberal Reforms in Israel's Education System", in Resnik, J. (ed.) The Production of Educational Knowledge in the Global Era, Sense Publishers. (121-145)

מאמרים ופרסומים בנושאים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי דהאן ונעמי לבנקרון סחר בנשים בישראל בחסות שלטון החוק, תיאוריה וביקורת, גיליון מס' 24, קיץ 2004
  • עמירם גיל ויוסי דהאן, בין נאו-ליברליזם לאתנו-לאומיות: תאוריה, מדיניות ומשפט ביחס לגירוש מהגרי-עבודה בישראל, משפט וממשל י (תשס"ז)
  • יוסי דהאן, שלומית בנימין, מוטי גיגי, שלומית ליר, מתי שמואלוף, נפתלי שם טוב, מהקמפוס לנמל: סיקור שביתות ושובתים בתקשורת הישראלית. סוציולוגיה ישראלית, גיליון יד מס' 1 אוגוסט 2012. תשע"ב.
  • תרגום והערות בעברית לספרו של תומאס נייגל, מה המשמעות של כל זה? : מבוא קצר מאוד לפילוסופיה. תל אביב, פפירוס, אוניברסיטת תל אביב, 1994.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]