שלמה סקולסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה סקולסקי
שלמה סקולסקי תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
שלמה סקולסקי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 11 בספטמבר 1912
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביולי 1982 (בגיל 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט הדוד הטוב, ש"ס, בן ישראל הדני, ש. אלירן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר שלמה סקולסקי בבית הקברות נחלת יצחק עם השורות המפורסמות משירו "ראש פינה"

שלמה סְקוּלְסקי (22 בספטמבר 19113 ביולי[1] 1982) היה מחנך, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ועורך ישראלי, שהיה מזוהה עם תנועת בית"ר ועם המחתרות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקולסקי נולד בפולין. ב-1941 הגיע מהעיר וילנה בירת ליטא הסובייטית לארץ ישראל באופן בלתי-ליגאלי. ב-1944 נעצר בידי הבריטים, לאחר שהיה חבר בפלוגות ההגנה של בית"ר בראש פינה. היה עצור במחנה המעצר בלטרון[2] במשך שנתיים.

בשירו "ראש פינה", כתב על שלמה בן-יוסף, עולה הגרדום הראשון:

”אלונים נדים צמרת
דום שרים לבן-יוסף
בין הבקע לכנרת
קבר עז חוצב
אין כובשים את ראש הסלע
אם אין קבר במורד”

לאחר קום המדינה עבד כעורך בידיעות אחרונות לילדים, ובמדורי הספרות של העיתונים "חרות", "המשקיף" ו"היום".

לימד ספרות בתיכון עירוני א' בתל אביב[3] ובתיכון עירוני י"א.

תרגם לעברית ספרים רבים, ובהם "היידי בת ההרים" מאת יוהנה ספירי, שנתיים באי בודד לז'ול ורן, ו"הלב" לדה אמיצ'יס.

את השיר "מן המחתרת", עיבד גיל אלדמע.

חתם על חלק מיצירותיו בפסבדונימים, כגון: "הדוד הטוב", "בן ישראל הדני", ש"ס, שלמה, ש., שמעוני, רינה טל, בן ישראל הדני, ש. אלירן ועוד[4].

היה גיסו של חבר הכנסת יוחנן בדר.

על שמו קרוי רחוב בבאר שבע.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשירה לך, תל אביב: אלומה של סונטות, הוצאת חוג ידידים, תל אביב, תש"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה סקולסקי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ שוחררו מלטרון ורפיח, המשקיף, 29 בספטמבר 1946.
  3. ^ מקור
  4. ^ לקסיקון הסופרים האלמונים, באתר "חנות הספרים של איתמר"
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.