חברה קדישא
ביהדות, חברה קדישא (מארמית: חבר קדוש / חבורה העוסקת בקדושה), הוא ארגון הדואג לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה. איזכור לארגון זה מופיע כבר בתלמוד.[1] במסורת היהודית הדבר מכונה "חסד של אמת" שכן מת לא יכול לגמול טובה למטפליו.
תוכן עניינים |
תפקיד [עריכה]
החברה קדישא דואגים לכל צורכי המת והקבורה. הם מבצעים טהרת המת (רחיצת גוף הנפטר מכף רגל ועד ראש), עוטים את המת בתכריכים ועוד. לאחר מכן הם אחראים לסדר הלוויה, להכנת הבור לקבר ולקבורת המת בו. הם דואגים גם לצרכים שלעתים אינם אפשריים, לדוגמה: אמירת קדיש, דאגה ל"מת מצווה" (מת שאין לו קרובים שידאגו לו ואפילו כהן מחויב להיטמא לו - לעסוק בקבורתו).
בקהילות יהודיות בגולה [עריכה]
בקהילה היהודית בעבר, החברה קדישא דאגו לצורכי המת, קבורתו כאמור לעיל. הם היוו חלק ממנהיגי הקהילה היהודית והיו בקשר עם הפרנס, הגבאי ורב הקהילה.
למרות שתפקיד החברה הוא רק בסידורי הלוויה וקבורה היו נחשבים אנשי החברה קדישא גם כוועד הרוחני של העיר (אולי בגלל הסמכות שהייתה בידם לקבוע את גדלותו של כל אחד מהתושבים ועל פי זה היכן ייקבר), וכך מוצאים אנו "פנקסי חברא קדישא" (מפורסמים גם בשמן המודרני "פנקסי הקהילות") מערים ועיירות שונות באירופה שתיעדו בנוסף לתאריכי הפטירות ומקומות הקבורה, גם ציוני דרך נוספים בקהילה וכן את המנהגים המיוחדים לקהילה.
תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש נקראו בשם "חבריה קדישא" - יש האומרים שגם בגלל שכולם היו חברים (גם אם לא באופן פעיל) בחברה קדישא.
חברה קדישא בבלארוס היו נוהגים להתענות ביום ט"ו בכסלו - מכיוון שהוא קרוב ליום הקצר ביותר בשנה.
לחברה קדישא היו מתמנים רק פעם בשנה, בזמן המסיבה שהיו עושים החבריא. במסיבה היו משתתפים כל נכבדי העיר וכל היהודים בעיירה הרגישו צורך להשתתף מי בכספם ומי בגופם. שם היו מגישים בקשות מנומקות וחברי החבריא היו שוקלים אותם. הדרישות היו על מעמד, גיל, חכמה וכדומה כל מי שהיה מתמנה לחבר בחברא קדישא בעיירה אחת היה זכאי להתמנות לכל תפקיד ציבורי גם בכל מקום אחר כי היו סומכים עליו שכבר דקדקו ובדקו אחריו במקומו. היהודי הצעיר ביותר שהתמנה לחבריא הוא שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד המכונה 'האדמו"ר הזקן' ו'בעל התניא' שהתמנה לכך בגיל 10 שנים בלבד.
במדינת ישראל [עריכה]
כיום, בנוסף לתפקידיהם דלעיל, החברה קדישא דואגים לחללי מלחמה ועוד. אנשי החברה קדישא נוהגים לצום בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, כסמל להתאבלות על כל אותם מתים שמקום קבורתם לא נודע וככפרה על פגיעה בכבוד הנפטרים שאולי לא נהגו בהם כשורה.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רשימה ארצית של חברות קדישא מהאתר של הרשות הארצית לשירותי דת
- חברה קדישא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- פה קבור הכסף, באתר nrg מעריב, 16/12/2005
- עמירם ברקת, מה צריך אברך לעשות כדי לקבל כסף מחברה קדישא? להתפלל לעילוי נשמות, באתר הארץ, 11/4/06
- נועה קושרק, שופטי העליון קברו את המונופול של חברה קדישא, באתר הארץ, 17.12.2009
הערות שוליים [עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ו, ב'.
| מצוות ומנהגים יהודיים | |||
|---|---|---|---|
|
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים |
מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • טובי העיר • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • רב ראשי • חכם באשי • אדמו"ר |
 |
| מוסדות |
תלמוד תורה • ישיבה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא |
|
| תפילה בציבור |
מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות |
|
| ניהול חיי הקהילה | ||
