חברה קדישא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביהדות, חברא קדישא (בארמית: חבר קדוש / חבורה העוסקת בקדושה) הוא ארגון הדואג לצורכי המת. במסורת היהודית הדבר מכונה "חסד של אמת" (חסד אמיתי שכן המת לא יוכל לגמול טובה תחתיו).
תוכן עניינים |
[עריכה] תפקיד
החברה קדישא דואגים לכל צורכי המת והקבורה. הם מבצעים "טהרה" (רחיצת גוף הנפטר מכף רגל ועד ראש), עוטים את המת בתכריכים ועוד. לאחר מכן הם אחראים לסדר הלוויה, להכנת הבור לקבר ולקבורת המת בו. הם דואגים גם לצרכים שלעתים אינם אפשריים, לדוגמה: אמירת קדיש, דאגה ל"מת מצווה" (מת שאין לו קרובים שידאגו לו ואפילו כהן מחויב להטמא לו - לעסוק בקבורתו).
[עריכה] בקהילות יהודיות בגולה
בקהילה היהודית בעבר, החברה קדישא דאגו לצורכי המת, קבורתו כאמור לעיל. הם היוו חלק ממנהיגי הקהילה היהודית והיו בקשר עם הפרנס, הגבאי ורב הקהילה.
למרות שתפקיד החברה הוא רק בסידורי הלוויה וקבורה היו נחשבים אנשי החברה קדישא גם כוועד הרוחני של העיר (אולי בגלל הסמכות שהייתה בידם לקבוע את גדלותו של כל אחד מהתושבים ועל פי זה היכן ייקבר), וכך מוצאים אנו "פנקסי חברא קדישא" (מפורסמים גם בשמן המודרני "פנקסי הקהילות") מערים ועיירות שונות באירופה שתיעדו בנוסף לתאריכי הפטירות ומקומות הקבורה, גם ציוני דרך נוספים בקהילה וכן את המנהגים המיוחדים לקהילה.
תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש נקראו בשם "חבריה קדישא" - יש האומרים שגם בגלל שכולם היו חברים (גם אם לא באופן פעיל) בחברה קדישא.
חברה קדישא בבלארוס היו נוהגים להתענות ביום ט"ו בכסלו - מכיוון שהוא קרוב ליום הקצר ביותר בשנה.
לחברה קדישא היו מתמנים רק פעם בשנה, בזמן המסיבה שהיו עושים החבריא. במסיבה היו משתתפים כל נכבדי העיר וכל היהודים בעיירה הרגישו צורך להשתתף מי בכספם ומי בגופם. שם היו מגישים בקשות מנומקות וחברי החבריא היו שוקלים אותם. הדרישות היו על מעמד, גיל, חכמה וכדומה כל מי שהיה מתמנה לחבר בחברא קדישה בעיירה אחת היה זכאי להתמנות לכל תפקיד ציבורי גם בכל מקום אחר כי היו סומכים עליו שכבר דקדקו ובדקו אחריו במקומו. היהודי הצעיר ביותר שהתמנה לחבריא הוא שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד המכונה 'האדמו"ר הזקן' ו'בעל התניא' שהתמנה לכך בגיל 10 שנים בלבד.
[עריכה] במדינת ישראל
כיום, בנוסף לתפקידיהם דלעיל, החברה קדישא דואגים לחללי מלחמה ועוד. אנשי החברה קדישא נוהגים לצום בז' באדר, יום לידת ופטירת משה, כסמל להתאבלות על כל אותם מתים שמקום קבורתם לא נודע וככפרה על פגיעה בכבוד הנפטרים שאולי לא נהגו בהם כשורה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רשימה ארצית של חברות קדישא מהאתר של הרשות הארצית לשירותי דת
- חברה קדישא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- האתר של חברה קדישא גחש"א ת"א-יפו והמחוז
- "פה קבור הכסף" כתבה ב-nrg
- "מה צריך אברך לעשות כדי לקבל כסף מחברה קדישא? להתפלל לעילוי נשמות" כתבה בהארץ
| מצוות ומנהגים יהודיים | |||
|---|---|---|---|
|
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • חזן • גבאי • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • רב ראשי • חכם באשי • אדמו"ר • קברן |  |
| מוסדות | בית כנסת • בית מדרש • מקווה • תלמוד תורה • ישיבה • כולל • קונסיסטוריה | |
| תפילה בציבור | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
