שמואל מאיוורא
| לידה | אֶוְורֶה, צרפת |
|---|---|
| מדינה |
צרפת  |
| מקום פעילות | קשטילטירי (אנ'), צרפת |
| תחומי עיסוק | הלכה, תלמוד |
| רבותיו | ריצב"א; רבי נתנאל מקינון; אחיו רבי משה מאיוורא |
| תלמידיו | רבי יונה גירונדי; רבי יצחק מקורביל, בעל ספר מצוות קטן; מהר"ם מרוטנבורג; רבי פרץ מקורביל; רבי שמשון בן צדוק; ועוד |
| בני דורו | רבי יחיאל מפריז |
  | |
רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"[1]; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באֶוְורֶה שבחבל נורמנדי עילית, צפון צרפת, לרבי שניאור מאיוורא.
למד אצל הריצב"א[2], וככל הנראה גם אצל אחיו רבי משה מאיוורא ואצל רבי נתנאל מקינון (שאצלם הוא היה במעמד של תלמיד חבר)[3].
מדברי כמה ראשונים נראה כי נהג בהנהגות חסידות, וכך הוא מופיע בתואר "החסיד" אצל אחד מתלמידיו[4].
כתב חיבורים על כמה ממסכתות הש"ס, מהם שכונו בשם "פרישה" ומהם בשם "שיטה"[5].
תקופת חייו המדויקת אינה ידועה. הזמן המוקדם ביותר לפטירתו הוא 1294, על פי מקור המזכיר אותו בחייו לצד אזכור של מהר"ם מרוטנבורג כשכבר נפטר, בשנת 1293.
הוא מופיע כרב העיר קשטילטירי (אנ') שבחבל פיקרדיה בצפון צרפת, אחרי פטירת רבי יהודה בן יצחק מסר לאון בשנת ד'תתקפ"ד (1224)[6].
קיימת השערה על שני בנים שהיו לו: רבי יעקב ורבי מנחם.
רבי יונה גירונדי למד אצלו (כמו גם אצל אחיו רבי משה)[7], וכן רבי יצחק מקורביל, בעל ספר מצוות קטן, מהר"ם מרוטנבורג, רבי פרץ מקורביל, רבי ידידיה מנירנברג[8], רבי שמשון בן צדוק (בעל "תשבץ קטן")[9].
תוספות איוורא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תוספות איוורא
ערך את תוספות איוורא יחד עם אחיו רבי משה ורבי יצחק, שיחד עמדו הם בראש קבוצה שכונתה "גדולי איוורא", "רבני איוורא" או "חכמי איוורא". האחים למדו במשותף, נשאו ונתנו זה עם זה, ואף מביאים זה מדברי זה. הם כתבו תוספות על מסכתות רבות, וייתכן אף שעל כל הש"ס; חומר רב השתייר מתורתם על סדר קדשים (חלקו מובא בשיטה מקובצת על סדר זה). תוספותיהם מכונים גם "שיטת איוורא".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי משה מאיוורא
- רבי יצחק מאיוורא
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק א', פתח האוצר, ערך רבני איוורא-איברא, חיפה תשכ"ז, עמ' קל"ה ואילך
- יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 29 ואילך
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "שמואל מאיברא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שמואל מאיברא", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1319, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו רבי יצחק מקורביל, ספר מצוות קטן, סי' קנ"ג; רבי בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת, מסכת מנחות, דף ט"ז, עמוד ב', אות כ"ח.
- ^ ספר האגור, סי' א'קנ"ו. וראו אורבך וליפשיץ להלן.
- ^ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 396; יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 29.
- ^ אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות, מהדורה ראשונה, עמ' 396; יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 31.
- ^ יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 31–32.
- ^ רש"ל, שו"ת מהרש"ל, סי' כ"ט, וראו אצל יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 29.
- ^ רבי יונה גירונדי, ספר היראה, מצוות ציצית; רמב"ן, דרשות הרמב"ן, דרשה לראש השנה, ד"ה ודבר זה.
- ^ יעקב הלוי ליפשיץ, "מבוא לתוספות איוורא", בתוך: תוספות איוורא על מסכת סוטה, מכון הרי פישל, ירושלים תשכ"ט, עמ' 30.
- ^ רבי שמשון בן צדוק, ספר תשב"ץ קטן, סימן קנ"א.