שמונה מתחת לאפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שְמוֹנָה, מתחת לאפס
Shmona metahat leafes.jpg
שם במקור: Eight Below
בימוי: פרנק מארשל
הפקה: פטריק קרולי
דוג דויסון
דויד הוברמן
תסריט: דויד דיגיליו
עריכה: כריסטופר רוס
מרק אישהם
קירק פרנסיס
שחקנים ראשיים: פול ווקר
ג'ייסון ביגס
מון בלאגדור
ברוס גרינווד
ג'רארד פלנקט
צילום: דון בורגס
חברת הפצה: חברת וולט דיסני
הקרנת בכורה: 17 בפברואר 2006
משך הקרנה: 120 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 40,000,000‏$
הכנסות: 120,455,994‏$
דף הסרט ב-IMDb

שְמוֹנָה, מתחת לאפסאנגלית: Eight Below) הוא סרט הרפתקאות, הישרדות ודרמה המבוסס על סיפור אמיתי. שם הסרט רומז לשמונה כלבים שמנסים לשרוד באנטארקטיקה במשך חורף שלם, כאשר הטמפרטורה "מתחת לאפס" מעלות. שם הסרט המקורי מכוון לטמפרטורות שמתחת לאפס מעלות פרנהייט, סולם הטמפרטורות הנהוג בארצות הברית, כלומר פחות מ-18- מעלות צלזיוס. רוב הסרט הוא סרט טבע, ובחלקים ארוכים שלו אין נוכחות אנושית והעלילה מתמקדת במאבק ההישרדות של הכלבים, ובנופים המרשימים של השלג והקרח באנטארקטיקה. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2006 על ידי חברת וולט דיסני.

אתר הצילומים של הסרט היה סמיתרס, עיירת סקי קנדית, 1,200 קילומטר צפונית לוונקובר, מקום שנבחר בגלל מראהו הדומה מאוד לאנטארקטיקה.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רי שפרד (פול ווקר), מדריך הישרדות, מוביל את ד"ר דייוויס מק'קלארן (ברוס גרינווד), מדען שהגיע לאנטארקטיקה כדי למצוא חלקיק של מטאור יקר מציאות. המסע הארוך והמסוכן ביבשת הקפואה מתנהל במזחלת שנגררת על ידי שמונה כלבים. שפרד מקבל הודעה במכשיר הקשר כי לאזור מגיעה סופה גדולה ועליהם לחזור לבסיס, אך המדען משכנע אותו להמשיך בדרכם, למרות הסופה המתקרבת.

במהלך המסע מציל שפרד בעזרת הכלבים את מק'קלארן, שנופל לתוך חור בקרח, והם ממשיכים במסע עד למציאת המטאור. מק'קלארן המאושר ושפרד מתחילים לחזור לבסיס, אך עוצרים בדרך כדי לבדוק את הכלבים. מק'קלארן נופל מגובה של כמה מטרים לתוך הקרח שלבסוף נשבר. הכלבים מצליחים שוב להצילו, אך רגלו נשברת. הסופה החזויה מגיעה ומשימתם של הכלבים מסתבכת - עליהם להוביל לבסיס לא רק את מק'קלארן הפצוע אלא גם את שפרד, שנפגע מהקור העז וסובל מכוויות קור.

הכלבים מצליחים להגיע חזרה לבסיס, וצוות הבסיס מתחיל את הטיפול במק'קלארן הפצוע ובשפרד. לאחר זמן קצר עוזב הצוות כולו את הבסיס, ועולה על מטוס בדרך לבית חולים מרוחק. לפני ההמראה מבטיח הצוות לשפרד שיחזרו לאסוף את הכלבים. שפרד קושר את הכלבים ליד הבסיס ומבטיח להם שיחזרו לקחת אותם במהרה.

הצוות מגיע לבית החולים ומק'קלארן ושפרד מאושפזים. במקביל מגיעה לאזור הבסיס סערה ממושכת, והצוות אינו יכול לטוס בחזרה מבית החולים כדי לאסוף את הכלבים. שפרד מגלה שאי אפשר לקחת את הכלבים בגלל מזג האוויר הסוער וכל מאמציו להגיע לאזור נכשלים.

במשך זמן מה קשורים הכלבים ליד הבסיס ללא אוכל ומי שתייה, בזמן שסופה קשה מכה בהם. לאחר מאבק בשלשלאות שלהם, מצליחים כמעט כולם להשתחרר, ועליהם לנסות לשרוד בתנאי האקלים הקיצוניים.

לאחר שהצוות עוזב את הבסיס, נמנעת האפשרות לחזור לאנטארקטיקה במשך חצי שנה, בגלל החורף. אין לאיש אפשרות להגיע לאזור, וכל מאמציו של שפרד להגיע לאזור ולקחת את הכלבים כושלים. ככל שעובר הזמן הוא מבין שהסיכוי שמי מהכלבים ישרוד תקופה ארוכה הוא נמוך מאוד.

כעבור מספר חודשים, עם שיפור במזג האוויר, מצליח שפרד לשכנע מק'קלארן לממן מסע חזרה לבסיס, והוא חוזר לשם עם חלק מהצוות ומגלה ששישה כלבים הצליחו לשרוד את החורף הקשה.

הצלחת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הגיע לראש רשימת שוברי הקופות בצפון אמריקה בסוף השבוע הארוך (מיד לאחר שחרור הסרט ב-17 בפברואר 2006) שבמהלכו ציינה האומה האמריקנית את ה"פרזידנטס דיי".

רוב הביקורות שקיבל הסרט היו אוהדות, והוא הכניס 25 מיליון דולר בארבעה ימים, והעניק לחברת וולט דיסני את הפתיחה הגבוהה ביותר שלה אי פעם לחודש פברואר.‏[1]

הצלחת הסרט סייעה גם לכוכב הסרט, פול ווקר. היה זה סרטו המוצלח ביותר מאז "מהיר ועצבני".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, קופות: "שמונה מתחת לאפס" במקום הראשון, באתר ynet‏, 21 בפברואר 2006