שרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארכיטקטורה של שרת

למונח שרתאנגלית: Server) שתי משמעויות הקשורות קשר הדוק ביניהן:

  • שרת הוא תוכנת מחשב המספקת שירותים לתוכנות אחרות, המכונות תוכנות לקוח (Client).
  • שרת הוא גם מחשב המריץ תוכנת שרת (אחת או יותר), ומספק שירותים למחשבים אחרים. לרוב, דרישות החומרה ממחשב זה גבוהות יותר מדרישות החומרה עבור מחשב שולחני רגיל שאיננו מתפקד כשרת. בנוסף, עשויות להיות דרישות מיוחדות בתחומי הזמינות, השרידות, הגיבוי ועוד.

תוכנת הלקוח יכולה להימצא באותו מחשב כמו תוכנת השרת או במחשב אחר. ספריות דינמיות וטכנולוגיות רכיבים למיניהן הן דוגמאות לתוכנות שרת שפועלות בדרך-כלל באותו מחשב שבו פועלת תוכנת הלקוח, בעוד ששרתי אינטרנט לסוגיהם מיועדים למצבים שבהם תוכנת הלקוח ותוכנת השרת פועלות במחשבים שונים. מערכות שרתי מסדי-נתונים מתוכננות גם הן עבור שרתים מרוחקים (Remote computer, כינוי למצב שבו תוכנת השרת נמצאת על מחשב אחר מאשר המחשב המקומי, Local computer).

תוכנת שרת מתאפיינת בכך שהיא פועלת על בסיס של האזנה לבקשה (request), והחזרת תגובה (response) לבקשה, שניהם בפרוטוקול שנקבע מראש. כיוון שבקשה עשויה להגיע בכל עת, על תוכנת שרת לפעול תמיד, בהמתנה לבקשה, להבדיל מתוכנת לקוח, שהמשתמש מביא לסיום פעולתה עם גמר השימוש בה.

השרתים הם ביסודם תוכנה המבצעת את השירות הנדרש. ככל תוכנה, גם תוכנת השרת זקוקה למחשב פיזי שעליו היא מתבצעת. ייתכן לפיכך מצב שבו שרתים אחדים מתארחים על מחשב אחד, או לחלופין שרת אחד שמשתרע על מחשבים אחדים עקב העומס הרב המוטל עליו. חוות שרתים עשויה להכיל שרתים ומחשבים רבים מאוד, וניתן גם לכווץ אותה למחשב חזק המסוגל להכיל שרתים רבים. לעומת זאת ישנם מקרים בהם תוכנת השרת אינה מותקנת על מחשב סטנדרטי אלא על התקן (appliance) המהווה כעין "קופסה שחורה" שזה ייעודה היחידי.

מערכות הפעלה מקובלות לשרתים הן Windows NT Server לדורותיה, יוניקס ולינוקס.

ארכיטקטורת שרת-לקוח עוסקת בחלוקת העבודה בין השרתים ובין תוכנות הלקוח (client) הפונות אליה.

סוגי שרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוות שרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוות שרתים

לחוות שרתים (נקראת גם "אולם שרתים") יש מספר מאפיינים עקרוניים על מנת להבטיח את תפקודם הרציף של השרתים. השרתים מונחים על "רצפה צפה". דהיינו, הם מונחים על משטח מוגבה, תחתיו עוברים כבלים ואוויר ממוזג. הטמפרטורה בחווה קבועה, וניהולה מרוכז. הכבלים מסודרים בעזרת מסדים, מסילות וזרועות. נעשה שימוש בסיבים אופטיים כדי לתמוך בתקשורת בין השרתים. מותקן אל פסק כדי לשמור על זמינות השרתים. בין החוות השונות יש גיבוי. מאפיין חשוב נוסף הוא ניטור החווה.

זמינות שרתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרת מחשבים מתאפיין בהפעלת מספר רב של תוכניות ותהליכי מחשב במקביל, כל תוכנית או תהליך משרתים בדרך כלל מספר משתמשי קצה במחשבים המחוברים לשרת וניגשים אליו באמצעות רשת מחשבים על מנת לבקש מידע המאוכסן על גבי השרת. לעתים קורה ששירות מסוים או תהליך שרץ על גבי השרת חדל לפעול ומשתמשים המחוברים לשרת לא יכולים לקבל את המידע הדרוש להם ובכך נפגמת זמינות השרת ויכולתו לספק שירותים כנדרש למשתמשי הקצה.

זמינות שרת חשובה במערכות הנותנות שירותים למספר רב של משתמשים ובמערכות הנותנות שירותים קריטיים. דוגמאות למערכות שהזמינות חשובה בהן:

  • שרתי מחשוב ענן
  • שרתים לניהול תנועות עסקיות, למשל: במערכת בנקאית
  • שרתים בבתי חולים המחוברים למכשירים המודדים מצב חולים ותפקידם להתריע על שינויים במצב החולה
  • שרתי World Wide Web: כל נפילה או תקלה בתהליך או יישום על גבי השרת פירושה השבתת השרת, וזו עלולה לגרום לניתוק ואי הצגה של אתרי האינטרנט המאוחסנים על השרת.

שרת מול מחשב אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדד מחשב אישי (PC) שרת
מיקום לרוב, מתחת או על השולחן בתוך אולם ייעודי
רעש שקט - למשל, לא אמור להפריע לשינה רועש
גודל כשל מגירה כשל מקרר מיני
שימושים אישיים, הרצת אפליקציות קטנות יחסית
דואר אלקטרוני, גלישה באיטרנט, עבודה עם מסמכים
תוכנות Client, אפליקציות ריכוזיות, כבדות יותר
אחסון קבצים, Terminal, DB
ארכיטקטורה ריבוי מעבדים

4 חריצי זיכרון
משתמש ב-SATA, עד 1-10 כוננים, תלוי בלוח האם.

ריבוי מעבדים, חריצי זיכרון רבים
מאווררים רבים, כוננים קשיחים רבים
שרידות ספק כוח אחד
אין\יש בקר RAID
אין ECC

2 ספקי כוח ומעלה
2 כרטיסי רשת ומעלה
תמיכה ב-RAID
יש ECC

אפשרויות הרחבה עד 5 חריצי הרחבה (בדרך כלל PCI-E)

מוגבלות במקום פנימי
נדיר למצוא PC עם תמיכה ב-PCI-X

אפשרות להרבה כרטיסי הרחבה גם ב-PCI X

RSA

נתון נוסף את רוב הרכיבים ניתן להחליף בצורה חמה ושקופה למערכת ההפעלה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]