תומאס ריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומאס ריד

תומאס רידאנגלית: Thomas Reid‏; 26 באפריל 17107 באוקטובר 1796) היה פילוסוף סקוטי, מייסד האסכולה הסקוטית של "השכל הישר", ובעל תפקיד חשוב בהשכלה הסקוטית.

ריד חי תחילה באברדין, שם ייסד את "מועדון החכמים" (אגודה ספרותית-פילוסופית), וסיים את לימודיו באוניברסיטת אברדין. ניתנה לו משרת מרצה בקינגס קולג' באברדין ב-1752, שם כתב את המאמר "מחקר במוח האנושי על עקרונות השכל הישר" (1764). זמן קצר אחר כך, ניתנה לו משרת פרופסור באוניברסיטת גלזגו, בה היה אמור להחליף את אדם סמית. הוא פרש ממשרה זו ב-1781.

עמדתו הפילוסופית של ריד הייתה כי שכל ישר צריך להיות בבסיסה של כל חקירה פילוסופית. הוא מצטט רבות את קיקרו, ממנו לקח את המושג "sensus communis" ("שכל ישר"). הוא תמך בריאליזם ישיר, או ריאליזם של השכל הישר, וטען כנגד הרעיונות בהם תמכו ג'ון לוק, רנה דקארט, ובאופנים שונים כל שאר הפילוסופים המודרניים המוקדמים. ריד העריץ את בן דורו דייוויד יום, ובין השאר ביקש ממנו לבדוק את כתב היד של ספרו. בימיו, ולתקופה מסוימת במאה ה-19, זוהה כחשוב יותר מדייוויד יום.

לתאוריית הידע שלו הייתה השפעה על תאוריית המוסר. הוא ראה את האפיסטמולוגיה כהקדמה לאתיקה מעשית: כאשר אדם בטוח באמונותיו על ידי הפילוסופיה, כל שהוא צריך לעשות הוא לנהוג על פיהן, מכיוון שהוא בטוח שהן נכונות.

המוניטין שלו ירד לאחר שעמנואל קאנט וג'ון סטוארט מיל תקפו את האסכולה הסקוטית לשכל ישר. יחד עם זאת, עדיין לימדו את הפילוסופיה שלו באוניברסיטאות בצפון אמריקה במאה ה-19, וכן תמך בה ויקטור קוזין, פילוסוף צרפתי. תמיכת ג'. א. מור בשכל הישר כמתודה פילוסופית בתחילת המאה ה-20 עזרה להחיות את הגותו, כמו גם תשומת הלב שהוסבה אליו על ידי פילוסופים כגון ויליאם אלסטון ואלווין פלנטינגה.

ריד כתב מספר חיבורים פילוסופיים חשובים נוספים בהם: "מאמרים על הכוחות האינטקלטואליים של האדם" (1785), ו"מאמרים כל הכוחות הפעילים של האדם" (1788).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]