תומאס ריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תומאס ריד

תומאס רידאנגלית: Thomas Reid‏; 26 באפריל 17107 באוקטובר 1796), פילוסוף סקוטי בן דורו של דייוויד יום, היה המייסד של האסכולה הסקוטית של השכל הישר, ובעל תפקיד חשוב בהשכלה הסקוטית. בחלק הראשון של חייו חי באברדין, שם ייסד את "מועדון החכמים" (אגודה ספרותית-פילוסופית), וסיים את לימודיו באוניברסיטה של אברדין. ניתנה לו משרת פרופסור בקינגס קולג' באברדין ב-1752, שם כתב את "מחקר במוח האנושי על עקרונות השכל הישר" (פורסם ב-1764). זמן קצר אחר כך, ניתנה לו משרת פרופסור מכובדת הרבה יותר, באוניברסיטת גלזגו, בה היה אמור להחליף את אדם סמית'. הוא פרש ממשרה זו ב-1781.

ריד האמין כי שכל ישר (במובן פילוסופי מיוחד) צריך להיות בבסיסה של כל חקירה פילוסופית.

בימיו, ולתקופה מסוימת במאה ה-19, זוהה כחשוב יותר מדייוויד יום. הוא תמך בריאליזם ישיר, או ריאליזם של השכל הישר, וטען כנגד התאוריה של הרעיונות, בה תמכו ג'ון לוק, רנה דקארט, ובאופנים שונים כל שאר הפילוסופים המודרניים המוקדמים. ריד העריץ את יום, וביקש ממנו לבדוק את כתב היד של ספרו.

לתאוריית הידע שלו הייתה השפעה חזקה על תאוריית המוסר. הוא עצמו ראה את האפיסטמולוגיה כהקדמה לאתיקה מעשית: כאשר אנו בטוחים באמונותינו על ידי הפילוסופיה, כל שאנו צריכים לעשות הוא לנהוג על פיהן, מכיוון שאנו בטוחים שהן נכונות.

הפילוסופיה המוסרית שלו מזכירה את זו של הסטואה הלטיני, כפי שלומדה על ידי תומאס אקווינס. הוא מצטט רבות את קיקרו, ממנו הוא לקח את המושג sensus communis ("שכל ישר").

המוניטין שלו ירד לאחר מתקפות על האסכולה הסקוטית לשכל ישר בידי עמנואל קאנט וג'ון סטוארט מיל, אך הפילוסופיה שלו עדיין לומדה באוניברסיטאות בצפון אמריקה במאה ה-19, וכן תמך בה ויקטור קוזין, פילוסוף צרפתי. תמיכת ג'. א. מור בשכל הישר כמתודה פילוסופית בתחילת המאה ה-20 עזרה להחיות את הגותו, כמו גם תשומת הלב שהוסבה אליו על ידי פילוסופים כגון ויליאם אלסטון ואלווין פלנטינגה.

ריד כתב כמה חיבורים פילוסופיים חשובים נוספים בהם: "מאמרים על הכוחות האינטקלטואליים של האדם" (1785), ו"מאמרים כל הכוחות הפעילים של האדם" (1788).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]