תיכון (הנדסה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הגדרה מצומצמת ומטעה. פסקאות קצרות בנות שורה אחת, פסקה ראשונה לא ברורה - דרושה הפשטה והסבר. הערך אינו ברור. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
תיכוּן (תכן) הוא תהליך של הפיכת רעיון למוצר על ידי התמודדות עם בעיה טכנולוגית ומציאת דרכים לפתרונה או בדרך של מציאת מענה לצורך אנושי.
תהליך התיכון והפיתוח של מוצר כולל סדרת צעדים:
- זיהוי הזדמנות או צורך בשוק (מציאת מענה לצורך) או פתרון בעיה קיימת וזיהוי מרכיביה הבסיסיים.
- קביעת המטרה והדרישות מהמוצר
- העלאת רעיונות למוצר ובחירה באחד מהם
- תכנון המוצר ופיתוחו (רעיונות ליישום, בחירת החומרים שישמשו בייצורו, קביעת צורתו של המוצר, וקביעת תהליכי העיבוד והייצור)
- ייצור המוצר ומכירתו
- שיווק והפצת המוצר
- הערכת המוצר הקיים ביחס לדרישות שהיו ממנו בשלב התכנון. לפעמים נדרש שיפור המוצר, כלומר מתחיל סבב חדש של מחזור חיים של המוצר.
הצלחת תיכון נמדדת במידת שביעות רצונו של הלקוח, או ביכולת למכור את המוצר ברווח.
תוכן עניינים |
[עריכה] זיהוי הצורך/הבעיה
תהליך תיכון מתעורר אחרי שנוצר צורך שאינו בר-פתרון באמצעים הקיימים, כלומר, אדם (או קבוצת אנשים) מחליט שאחד מהצרכים ההכרחיים או צורך אחר (אישי, חברתי) לא בא על סיפוקו, לרוב כתוצאה מכך שהאדם חש שקיים מצב לא רצוי שיש לשנותו.
בחלק גדול מהמקרים סיפוק הצורך לא מעורר בעיה טכנולוגית ואין צורך בתהליך תיכון, בחלק מהמקרים האדם מגיע למסקנה שאין דרך ישימה לסיפוק הצורך ומוותר על הגשמתו. באותם מקרים בהם סיפוק הצורך נתקל בבעיה טכנולוגית יש להגדיר את הבעיה הטכנולוגית שנוצרה כשאלה המתחילה במילות השאלה "איך" או "כיצד". דוגמה: כיצד לתכנן ולבנות...?
דוגמאות לצורך:
- צורך לחצות נהר שמימיו קרים מאד
- צורך לשוחח עם אדם שאינו בטווח העין או הקול
- צורך לשמור על מזון כך שלא יתקלקל
שלב זיהוי הצורך כולל את הבנת הבעיה, זיהוי הנתונים המגבלות והאילוצים, ניסוח דרישות מפורטות ומדויקות מהפתרון, זיהוי אילוצים המכתיבים את דרך הפתרון לבעיה וזיהוי פלח השוק הרלוונטי למוצר, בין הדרישות ישנן דרישות הכרחיות עליהן חייב הפתרון לענות ואי אפשר להתפשר עליהן. לעומת זאת ישנן דרישות רצויות שאותן מדרגים לפי דרגת חשיבות, עליהן אפשר להתפשר במהלך בחירת הפתרון המתאים.
דוגמאות למגבלות שיש להתחשב בהן:
- מגבלות תקציב: עלות פיתוח אב טיפוס, עלות ייצור המוני, הוצאות האחזקה של המוצר, אורך החיים של המוצר.
- מגבלות זמן: זמן הנדרש להשלמת תהליך הפתרון לעומת הזמן המצוי.
- מגבלות של גודל, משקל או צורה.
- ארגונומיה : קשר בין צורתו של מוצר, גודלו ומשקלו, לבין נוחיות השימוש בו, בטיחותו והשפעתו על בריאות המשתמש לטווח הארוך.
- מגבלות אסתטיקה.
- מגבלות הנוגעות לזמינות חומרים נדרשים.
- מגבלות הנובעות מטכניקות של הרכבה ועיבוד חומרים.
- מגבלות של תפעול או של מימוש הפתרון: נצילות, אמינות, בטיחות – בתהליך הייצור של המוצר ובשימוש בו, מגבלות אקולוגיות – זיהום סביבה.
- אילוצים סוציאליים ופוליטיים : התחשבות בקבוצות מיעוט, דרישה לרכישת מוצר כחול-לבן וכדומה.
[עריכה] חקירה והגדרת דרישות
התוצר הסופי של התיכון, כלומר המוצר, צריך לענות על כל הדרישות שהוצבו אולם יש להבחין בין צורך ודרישות. צורך הוא משהו הדרוש לאדם ואילו דרישות הן פרוט צרכים. הדרישות מתחלקות לדרישות הכרחיות עליהן חייב הפתרון לענות, ולדרישות רצויות שאותן מדרגים לפי דרגת חשיבות, עליהן אפשר להתפשר במהלך בחירת הפתרון המתאים.
תוצר שלב זה הוא מפרט, הכולל תאור מפורט של הדרישות מהפתרון והתוצאות הרצויות כולל המגבלות והאילוצים הכרוכים בפתרון הבעיה.
איסוף מידע מהיבטים שונים המסייעים לפתרון הבעיה וביניהם:
- היבטים חברתיים (ערכים, חוקים, תקנים ותקנות),
- היבטים מדעיים (החוקים והתאוריות המדעיות והחומרים הקיימים),
- היבטים היסטוריים
- היבטים טכנולוגיים (מוצרים דומים קיימים).
מידע נאסף ממקורות שונים: ספרים, אנציקלופדיות, אנשים באמצעות סקרים, ראיונות, מומחים, חנויות, סרטים, עיתונות, מאגרי מידע, רשת האינטרנט ועוד...
המידע יאורגן כך, שיהיה נגיש במהלך פתרון הבעיה.
אחרי איסוף המידע וארגונו יש לחזור לרשימת הדרישות ויש לבדוק האם יש לשנותן בהתאם. בשלב זה יתבצע איסוף מידע וארגונו על-פי הדרישות והצרכים של הבעיה.
[עריכה] ארגון המידע
מאחר והמידע עשוי להיות רב מאד, יש לארגנו כך שיעזור לפתור את הבעיה. מידע נאסף על מוצרים דומים קיימים, על חוקים מדעיים אליהם קשור הנושא, על חומרים ועוד. איסוף המידע מתמקד בהיבטים חברתיים, סביבתיים, בחוקים מדעיים, ובהיבטים טכנולוגיים. ניתן למיין את המידע באופנים שונים בהתייחס לקריטריונים שונים: על פי הדרישות. על פי תחומים - מדעי, חברתי, טכנולוגי. על פי קהל היעד. את המידע ניתן לארגן באמצעים שונים: כרטסות, טבלאות (ידניות או ממוחשבות), לוח גנט, מסד מידע או גיליון חישוב אלקטרוני.
[עריכה] הצעת פתרונות אפשריים
העלאת רעיונות רבים ככל האפשר לפתרון הבעיה תוך מתן תשובות לדרישות שהועלו. בתחילה מעלים רעיונות רבים ושונים ובוחנים אותם על סמך הדרישות שהוגדרו והמידע שנאסף בשלבים הקודמים. בשלב זה מעלים את הרעיונות לפתרון, ובשיטה של סיעור מוחות משתפים אחד את השני ברעיונות ומרכזים אותם על דף אחד. בסופו של השלב, בוחרים את הרעיון המתאים ביותר.
[עריכה] בחירת אחת החלופות
לבעיה אחת יכולים פתרונות רבים ושונים ולכן יש לבחור מתוך הרעיונות השונים את הרעיון העונה על הדרישות ההכרחיות ועל מירב הדרישות הרצויות ביותר. בשלב זה בודקים אם הפתרונות השונים עונים על הדרישות שהוגדרו בשלב הראשון וכיצד.
מתוך מגוון הפתרונות בוחרים את הרעיון העונה על מירב הדרישות או מאחדים רעיונות שונים לפתרון אחד שהוא המתאים ביותר. ייתכן שבזמן בחירת הפתרון או לאחריה מגלים שזקוקים למידע נוסף, במקרה זה יש לחזור לשלב החקירה.
[עריכה] בדיקת והערכת הפתרון
האם הוא נוח, יעיל, עונה על דרישות המפרט, עומד במגבלות ובאילוצים הכרוכים בפתרון הבעיה, עומד בתקציב הייצור ובתקציב התפעול, מהי השפעתו על הסביבה, מהו אורך חייו ומהי התדירות בה יש להחליף חלקים.
[עריכה] מימוש הפתרון - תכנון מפורט
- הכנת דגם: דגם הוא תיאורו של המוצר, יש להכין שרטוט מפורט של הדגם על כל חלקיו, בחירת החומרים שמהם יהיה עשוי הדגם, הכלים שבעזרתם יבוצע הדגם והמנגנונים בהם יעשה שימוש.
- ייצור המוצר: במידה וכל השלבים עד כה עברו בהצלחה, יש לסיים את תהליך התיכון ולגשת לייצור המוצר, לרוב, יפותח אב טיפוס של המוצר קודם לייצורו.
- הערכה: האם הפתרון עונה על הצורך והדרישות הראשוניות?
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קורס בבית הספר הווירטואלי אביב
- תהליך התיכון קורס וירטואלי באורט
