צורך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צורך הוא כל דבר שאדם או בעל חיים חש כי הוא זקוק לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית.

בשפת הדיבור לעתים נעשה שימוש במילה "צורך" לצורך הבאת רצון עז או אופן הפעולה המתבקש ממצב חברתי מסוים על פי הנורמות והערכים המקובלים בה. בתחום הלוגיקה, צורך משמש לתיאור סיבתיות. בהקשר זה הצורך הוא תנאי הכרחי, כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל - בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים.

סוגי צרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות של תאוריית הצרכים של מאסלו, מיוצגת כפירמידה עם הצרכים הבסיסיים בתחתית

קיימים מספר סוגים של צרכים. על פי תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו ישנו מדרג של חשיבות עבור הצרכים השונים. כתוצאה מכך צרכים מסוימים משמעותיים יותר מצרכים אחרים. תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה של קלייטון אלדרפר עוסקת בצורכי קיום פיזיים, צורכי השתייכות, וצורכי צמיחה.

צרכים פיזיולוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרכים פיזיולוגים של האורגניזם יכולים להשפיע על ההתנהגות שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף‏[1]. למשל, מצבי רעב וצמא יובילו לחיפוש אחר מזון ומים.

באופן זה גירויים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך חיזוק. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים נייטרליים בתהליך של למידה על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים‏[1]. לדוגמה: כסף או ציון.

צרכים רגשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורך פסיכולוגי הוא תנאי לרווחה פסיכולוגית. למשל, צורך בהתקשרות בטוחה, צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של הנעה. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.

לפי המודל הסטרוקטורלי של זיגמונד פרויד, האיד הוא המקור לצרכים הפסיכולוגיים והוא פועל לפי עקרון העונג.

לפי תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, הצורך הפסיכולוגי הבסיסי הוא התקשרות, ואם נוצרת התקשרות לא בטוחה, הצורך הבסיסי הוא להשיג התקשרות בטוחה.

צרכים קוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאדם יש צורך לדעת ולהבין. צורך זה מושרש בטבע הביולוגי שלו‏[2]. ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות בהם האדם חיפש אחר עובדות והסברים גם לנוכח סכנה גדולה‏[2].

השלכות רגשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הצרכים אינם נענים הפרט לעתים חווה תסכול.

היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעתים קרובות צרכים מלווים בפחד - מודע או לא מודע - מאי מילוי התנאי - פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.

היבטים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם גם צרכים של קולקטיב, כדוגמת צורכי הקהילה.

בסוציולוגיה תהליך החיברות הוא בין השאר אמצעי של החברה להתאים את היחידים לצורכי החברה הספציפית.

בכלכלה צרכים ורצונות של יצרנים וצרכנים משפיעים על היצע וביקוש של מוצרים בשוק הכלכלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  2. ^ 2.0 2.1 Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.‏
Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.