תפילה (בהאים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקדש הבהאא אוללה באל-באהג'ה שבעכו - הקיבלה בדת הבהאית

בדת הבהאית התפילה נחשבת לאחת המצוות המרכזיות בהן מצווים המאמינים. מטרות התפילה הן לקרב את המאמין אל האל ואל הבהאא אוללה, מייסד הדת, לשפר את התנהלותו של היחיד ולבקש הנחייה וסיוע שמימיים. הבהאא אוללה ומנהיגי התנועה הבהאית שירשו אותו, כתבו אלפי תפילות לצד הנחיות בעניין, וחלק מהן נוסחו במסגרת מכתבים שכתבו מנהיגי התנועה אל המאמינים. רוב התפילות נכתבו בערבית ובפרסית ומיעוטן בטורקית, והן תורגמו למאות שפות. התפילות הבהאיות שונות זו מזו בסדרן ובצורתן, אך רובן נפתחות בתחינה שלאחריה שבחים לאל ולאחריהן בקשה להנחייה או לסיוע. בסופה של התפילה בדרך כלל מונה המתפלל את מעלותיו של האל.

תפילות לא מחייבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהאא אוללה עודד את מאמיניו להתפלל לעתים מזומנות, הן בגפם, ובעיקר כאשר זמנם בידם והם חופשיים ממטלות, והן בחברותא במהלך מפגשים. לפי הדת הבהאית התפילה נחוצה להתפתחות הרוחנית של המאמין ויצר התפילה הוא טבעי, אך היא איננה המטרה אלא רק האמצעי להגיע למצב רוחני רם יותר. ברוח זו התבטא הבהאא אוללה, כי תפילה קצרה המביאה להתעלות עדיפה מתפילה ארוכה שאינה משיגה מטרה זו. ניתן להתפלל למען סיוע בהשגת יעדים חומריים, אך לפי הדת הבהאית, עדיפה תפילה לאהבת האל בלבד, שאינה מלווה בבקשות נוספות או במורא. שוגי אפנדי קבע כי ניתן להפנות את התפילה אל האל, אל הבהאא אוללה, עבדול בהאא או אל שליחיו האחרים של האל, אך המליץ להפנותה בדרך כלל את הבהאא אוללה. וכך כתב שוגי אפנדי אודות התפילה:

"ליבה של האמונה הדתית היא התחושה המיסטית המאחדת את האדם עם האל. ניתן להשיג מצב זה של איחוד רוחני ולשמרו באמצעות תפילה ומדיטציה... אין די בכך שהמאמין יקבל ויקפיד על עקרונות האמונה. עליו לטפח את רוחניותו, שאותה יוכל להשיג בעיקר באמצעות תפילה... יש להזין בראש וראשונה את נפש האדם. ותפילה רוחנית מזינה היא האמצעי הטוב ביותר (לכך)".‏‏[1]

תפילות יומיות מחייבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לתפילות הלא מחייבות, מונה הכיתאב-אי אקדס מספר תפילות יומיות מחייבות הנחשבות לחשובות שבתפילות הבהאיות, ואמירתן מחייבת את המאמין, עם הגיעו לגיל 15. מטרתן של תפילות החובה היא לפתח את הצניעות והמסירות לאמונה. בניגוד לתפילה הכללית החופשית, קיימים כללים ונוסח ברורים בעניינן של תפילות החובה, אך גם אלה נחשבות למצווה אישית, והממסד הבהאי אינו אוכף אותן. הבהאא אוללה חיבר שלוש תפילות חובה יומיות - קצרה, בינונית וארוכה - והמאמין חופשי לבחור באחת מהן בכל יום. בתפילה הקצרה שלושה משפטים בלבד:

"אני מעיד, אלי, כי יצרת אותי על מנת שאדע אותך ואסגוד לך. אני מעיד, ברגע זה, על התבטלותי בפני עוצמתך, על עוניי אל מול עושרך. אין אל מלבדך, העוזר בעת סכנה והמוחלט".‏‏[2]

את התפילה הקצרה יש לומר פעם אחת בין צהרי היום והשקיעה; ואת הבינונית יש לומר שלוש פעמים במשך היום - פעם בין השחר והצהריים, פעם שנייה לפני השקיעה ופעם שלישית תוך שעתיים לאחריה. את התפילה הארוכה ניתן לומר בכל שעה משעות היום. התפילות הבינונית והארוכה כוללות תנועות גופניות מחייבות, אלא אם כן המאמין מוגבל פיזית בביצוען, ואלה דומות למקובל בתפילות המוסלמיות. על אלה נמנות רחצת הפנים, עמידה כשידי המאמין פשוטות לפנים ופונות כלפי מעלה, כריעה והנחת הידיים על הברכיים, או כריעה עד שהמצח נוגע בקרקע. אמירת כל תפילות החובה כרוכה בטהרה - רחיצת הפנים והידיים, ועל המאמין לפנות אל הקיבלה הבהאית השוכנת במקדש הבהאא אוללה באל-באהג'ה שבעכו. חובה זו אינה חלה בעת אמירת תפילות לא מחייבות.

תפילות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות תפילות רבות שנועדו לאמירה בנסיבות או באירועים ייחודיים כמו במהלך הצום או בחגים. חלקן אינן מחייבות אך חשיבותן רבה, ואחרות מחייבות. כוח ייחודי מיוחס לשלוש תפילות נוספות - התפילה הקצרה שחיבר הבאב להסרת מכשלות, ו"תפילת אחמד" ותפילת ההחלמה הארוכה שחיבר הבהאא אוללה. קיימת תפילה ייחודית הנאמרת בעת ביקור במקדש הבהאא אוללה באל-באהג'ה ובמקדש הבאב בחיפה ובחגים המקושרים עימם, ותפילה שנאמרת בעת הלוויה. תפילה זו נחשבת לתפילת חובה, והיא היחידה מבין תפילות החובה הבהאיות הנאמרת בחברותא‏‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]