ATR 42

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ATR 42
ATR42 500.jpg

ATR 42-500 של חברת יורולוט
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים צר-גוף
ארץ ייצור Flag of France.svg צרפת
Flag of Italy.svg איטליה
יצרן ATR
טיסת בכורה 16 באוגוסט 1984
יחידות שיוצרו 413 (נכון לאוגוסט 2012)
מחיר 12-16 מיליון דולר (לדגם ATR 42-500 בשנת 2008)

ATR 42 הוא מטוס נוסעים לטיסות אזוריות מתוצרת יצרנית המטוסים האיטלקית צרפתית ATR.

המטוס מצויד בשני מנועי מדחף טורבו-פרופ (Turboprop), טיסת הבכורה של המטוס הייתה בשנת 1984.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח המטוס החל בשנת 1981 טיסת הבכורה שלו בוצעה באוגוסט 1984, יצור סידרתי של המטוס החל בספטמבר 1985, המטוס הראשון נמסר לחברת התעופה הצרפתית Air Littoral בדצמבר 1985.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס ATR 42-300 בשירות אייר ליטא
מטוס ATR 42-320 בשירות ישראייר

למטוס שש גרסאות עיקריות:

ATR 42-200

ATR 42-200 - הגרסה הראשונית של המטוס, צויד בשני מנועי PW120 תוצרת פראט אנד וויטני קנדה, נבנו מספר מטוסים מדגם זה, כולם למטרות בדיקה.

ATR 42-300

ATR 42-300 - גרסת הייצור הסטנדרטי, דגם זה יוצר עד שנת 1996, צויד בשני מנועי PW120 תוצרת פראט אנד וויטני קנדה.

ATR 42-320

ATR 42-320 - גרסה משופרת של ה-ATR 42-300 ,תוכנן לביצועים טובים בתנאי חום, צויד בשני מנועי PW121 תוצרת פראט אנד וויטני קנדה.

ATR 42-400

ATR 42-400 - גרסה משודרגת של דגמי 200/300/320, המשתמשים העיקריים בדגם זה הם חברות התעופה צ'ק איירליינס, וקונביאסה.

ATR 42-500

ATR 42-500 - גרסת הייצור הנוכחית, לדגם זה שני מנועי PW127E, המטוס הראשון מדגם זה נמסר בשנת 1995. מטוס זה עוצב מחדש, ונכללו בו שיפורים רבים בביצועי המטוס ובנוחות הנוסעים.

למטוס זה מנועים ומדחפים חדשים, ותא הנוסעים תוכנן מחדש. לעומת המטוסים הראשונים בסדרה להם היו ארבעה מדחפים, לדגם זה שישה מדחפים המעלים את מהירות השיוט ב-60 קמ"ש, ואת משקל ההמראה המרבי בכ-1,300 ק"ג. בדגם זה בידוד משופר, המפחית את רעש המנועים בתא הנוסעים.

ATR 42-600

ATR 42-600 - באוקטובר 2007 הודיע מנכ"ל החברה במסיבת עיתונאים על השקת סדרה חדשה בשם ATR 42-600. טיסת הבכורה של דגם זה התקיימה ב-4 במרץ 2010.

דגם זה כולל את היתרונות של הדגמים הקודמים, יחד עם שיפורים רבים. דגם זה צורך כמות מועטה יותר של דלק, יכול להמריא ממסלולים קצרים, ובעל יכולת תפעול במזג אוויר חם ובגובה רב יותר.

מערכות האוויוניקה של המטוס מסופקות על ידי קבוצת תאלס, במטוס מערכת נחיתת מכשירים משופרת, והשליטה במערכות המטוס נעשית באמצעות מחשב רב-תכליתי.

גרסאות נוספות למטוס

  • ATR 42-320 Freighter גרסת מטען למטוס, מצוידת בדלת למטען גדול ויכולת לטוס עם מטען של עד 5 טון, מטוסים מדגם זה נמסרו לחברות פדקס, United Parcel Service, DHL וAviavilsa.
  • ATR 42 MP Surveyor גרסה צבאית למטוס, משמש בעיקר לסיור ימי.

מפרט טכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ATR 42-200 ATR 42-300 ATR 42-320 ATR 42-500
צוות 2
נוסעים 42–50
אורך 22.67 מטר
מוטת כנפיים 24.57 מ'
גובה 7.59 מ'
שטח הכנפיים 54.5 מ"ר
בסיס הגלגלים 8.78 מ'
אורך תא הנוסעים 13.85 מ'
משקל ריק 10,500 ק"ג 11,250 ק"ג
משקל המראה מרבי 15,550 ק"ג 16,900 ק"ג 16,900 ק"ג 18,600 ק"ג
מהירות שיוט 494 קמ"ש 554 קמ"ש
טווח 885 ק"מ 840 ק"מ
קיבולת דלק מרבית 5,625 ליטרים
סייג רום 7,600 מ'
הנעה (×2) פראט אנד וויטני קנדה
PW120
פראט אנד וויטני קנדה
PW121
פראט אנד וויטני קנדה
PW127E

מפעילים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס ATR 42MP בשירות משמר החופים האיטלקי
  • Flag of Gabon.svg חיל האוויר של גבון
  • Flag of Italy.svg משמר החופים האיטלקי, Guardia di Finanza
  • Flag of Libya.svg חיל האוויר של לוב
  • Flag of Nigeria.svg חיל האוויר של ניגריה

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-15 באוקטובר 1987 איבד טייס מטוס 42-300 ATR שליטה על המטוס עקב הצטברות של קרח על הכנפיים, בטיסה של חברת Aero Trasporti Italiani ממילאנו לקלן, כל 37 הנוסעים נהרגו.
  • ב-18 ביוני 2001 ניזוק מטוס של ישראייר (4X-ATK), בנחיתת חרום בה לא היו נפגעים. לאחר הנחיתה, כאשר ניסו להורידו מהמסלול באמצעות מנוף, ניזוק המטוס עוד יותר ויצא מכלל שימוש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ATR 42 בוויקישיתוף

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא ATR 42 באתר Airliners.net