גבון

הרפובליקה הגבונית (בצרפתית: République Gabonaise) היא מדינה במערב מרכז אפריקה. היא גובלת בגינאה המשוונית וקמרון בצפון, הרפובליקה של קונגו במזרח ובדרום ומפרץ גינאה במערב. אוכלוסייתה מונה כ-1.5 מיליון בני אדם.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 פוליטיקה
3 חלוקה מינהלית
4 כלכלה
5 גאוגרפיה
6 דמוגרפיה
7 קישורים חיצוניים
8 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בשלהי המאה ה-15 הפורטוגלים הקימו תחנות מסחר בגבון והאזור הפך למרכז לסחר בעבדים. באמצע המאה ה-19, הצרפתים התיישבו בגבון. גבון זכתה בעצמאותה מצרפת ב-17 באוגוסט 1960. מאז ידעה עליות ומורדות במצבה הפוליטי והכלכלי. כיום המשטר בה יציב יחסית לשכנותיה, ואף מקיים סממנים דמוקרטיים מסוימים, ומבחינה כלכלית, בעיקר הודות לרווחי הנפט, היא משגשגת ביחס לרוב מדינות אפריקה.

[עריכה] פוליטיקה

נשיאה השני של גבון, עומאר בונגו, שלט בה כשליט יחיד לאורך רוב שנות עצמאותה, מ-1967 ועד מותו ב-2009. צרפת נותרה מעורבת במערכות השלטון והכלכלה בגבון גם לאחר עצמאותה.

בשנים האחרונות לשלטון בונגו הותר מעט רסן השלטון והותרה להלכה פעילותן של מפלגות אופוזיציה. לאחר מותו של עומאר בונגו נבחר בנו עלי בונגו לנשיא. גורמי אופוזיציה טענו לזיוף רחב היקף בבחירות, ובעקבות טענות אלה החל גל מהומות במדינה.

[עריכה] חלוקה מינהלית

ערך מורחב – מחוזות גבון

גבון מחולקת לתשע פרובינציות: אסטואר (העיר הראשית ליברוויל), אוגואואה עילית (העיר הראשית פרנסוויל), אוגואואה התיכונה (העיר הראשית לאמברנה), נגוניה (העיר הראשית מואילה), ניאנגה (העיר הראשית צ'יבנגה), אוגואואה איוינדו (העיר הראשית מאקוֹ‏קוּ‏), אוגואואה עילית (העיר הראשית לוֹ‏לוֹ‏), אוגואואה הימית (העיר הראשית פור ז'נטיל), ווֹ‏לֶ‏ה נְטֵם (העיר הראשית אוֹ‏יֶ‏ים).

[עריכה] כלכלה

התמ"ג לנפש בגבון נמוך אמנם משמעותית מרמתו במדינות המערב, אך הוא בין הגבוהים באפריקה, וגבוה פי ארבעה מהממוצע באפריקה שמדרום לסהרה. המקור העיקרי לשגשוג היחסי הוא הנפט, שהתגלה במים הטריטוריאליים של גבון בשנות השבעים של המאה העשרים. כיום הוא מהווה כ-81% מהיצוא של המדינה ו-43% מהתמ"ג. קודם לכן נשענה הכלכלה על ענפי העץ והמנגן. קיימים פערים גדולים מאוד בחלוקת העושר בגבון, כשקבוצת עלית מצומצמת של תעשיינים נוטלת לעצמה את רוב הרווחים ממחצביה הרבים של המדינה. שיעור האבטלה גבוה ועומד על כ-20%.

[עריכה] גאוגרפיה

גבון מצויה על חוף האוקיינוס האטלנטי, בקרבת קו המשווה. כ-85% משטח המדינה מכוסים יערות גשם. אורכו של הנהר הגדול ביותר במדינה, נהר האוגווה, כ-1200 ק"מ. עם המשאבים הטבעיים שבה נמנים נפט, מגנזיום, ברזל, זהב ואורניום.

בשנת 1972 התגלו באזור אוקלו ראיות לקיומם של כורים גרעיניים טבעיים קדומים, שתוארכו לתור הפרוטרוזואיקון.

ב-2007 העניק אונסק"ו לפארק הלאומי לופה-אוקנדה, שבמרכז גבון, מעמד של אתר מורשת עולמית. בחלקו הצפוני מצויים השרידים האחרונים של סוואנת הדשא שנוצרה במרכז אפריקה במהלך עידן הקרח האחרון, לפני כ-15,000 שנים.

[עריכה] דמוגרפיה

גבון היא אחת המדינות דלילות האוכלוסין באפריקה, לאחר שמסיבות היסטוריות וסביבתיות קטנה אוכלוסייתה בין 1900 ל-1940. האוכלוסייה מוערכת ב-1.57 מיליון נפש (2011). התושבים הם ברובם הגדול בני בנטו, ומשתייכים ליותר מ-40 קבוצות שבטיות שונות, שהגבולות ביניהן מטושטשים יותר מאשר במדינות אפריקניות אחרות. השפה הצרפתית מהווה גורם מאחד, ומרבית ההשפעה התרבותית החיצונית באה מצרפת. מתוך 154,000 תושבים ממוצא אירופי החיים במדינה, כ-120,000 הם צרפתים.

הנצרות היא הדת העיקרית במדינה, ומעריכים כי 55% עד 75% מן האוכלוסייה הם נוצרים, ברובם קתולים. יתר התושבים הם אנימיסטים, מאמינים של דתות שבטיות מקומיות, ומוסלמים (כ-1%).