Bachelor Boy

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Bachelor Boy"
סינגל בביצוע קליף ריצ'רד והצלליות
מתוך האלבום "Summer Holiday"
יצא לאור דצמבר 1962
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה נורי פראמור עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית סינגלים של קליף ריצ'רד והצלליות
"It'll Be Me"
(1962)
"Bachelor Boy"
(1962)
"Summer Holiday"
(1963)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"Bachelor Boy" (בעברית: "נער רווק") הוא שיר של קליף ריצ'רד והצלליות. הוא הפך ללהיט כשיצא בצד ב' של הסינגל "The Next Time". שני צדי התקליט יועדו למצעדים, ולכן שני השירים זכו לקידום מכירות. בחלק מהמדינות "Bachelor Boy" היה הלהיט המצליח יותר מבין השניים. הסינגל שהה שלושה שבועות בראש מצעד הסינגלים הבריטי בינואר 1963,[1] וזכה להצלחה בינלאומית פרט לארצות הברית. שני צדי התקליט נכללו באלבום "Summer Holiday", פסקול הסרט באותו שם. את השיר כתבו ברוס ולץ' מהצלליות וקליף ריצ'רד.

בממלכה המאוחדת היה הסינגל הראשון משלושה להיטים מתוך הסרט המוזיקלי "חופשת קיץ" שהגיעו לראש המצעד. האחרים היו "Summer Holiday" ו-"Foot Tapper". הסרט היה המצליח ביותר בקופות הכרטיסים באותה שנה.

את מקומו בראש מצעד הפזמונים תפס הסינגל של הצלליות ""Dance On!".[2]

השיר עוסק באב המייעץ לבנו "להישאר רווק עד יום מותו". ריצ'רד אמר מאוחר יותר שהוא לא ציפה שהשיר יהיה נבואי. בעוד שריצ'רד עצמו מעולם לא התחתן, השיר אינו שולל נישואים. בשורות האחרונות נאמר "אתחתן, יהיו לי אישה וילד... אבל עד אז אשאר רווק".

מצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה כוללת את המדינות בהן השיר "Bachelor Boy" צעד במצעד בנפרד מהשיר "The Next Time".

‏  מצעדים ודירוגים (1963)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי -
קנט מיוזיק רפורט 9
ארצות הברית בילבורד הוט 100 99
בריטניה מצעד הסינגלים הבריטי 3
דנמרק היטליסטן 1
דרום אפריקה אנטרטיינמנט מוניטורינג אפריקה 1
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים -
מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים 1
הונג קונג IFPI Hong Kong Group 3
נורווגיה VG-lista 8
צרפת SNEP 31
קנדה קנדה הוט 100 -
מצעד CHUM 2
שוודיה סוורייטופליסטן 2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rice, Jo (1982). The Guinness Book of 500 Number One Hits (1st ed.). Enfield, Middlesex: Guinness Superlatives Ltd. p. 68. ISBN 0-85112-250-7.
  2. ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. pp. 145–6. ISBN 1-904994-10-5.