C-17 גלובמאסטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בואינג גלובמאסטר C-17 | |
|---|---|
 מטוסי גלובמאסטר C-17 III בטיסת אימון |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס תובלה |
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
| יצרן | מקדונל דאגלס / בואינג |
| טיסת בכורה | 15 בספטמבר 1991 |
| תקופת שירות | 14 ביולי 1993 – עדיין בשירות |
| צוות | שני טייסים ופקח העמסה |
| משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית |
| ממדים | |
| אורך | 53 מ' |
| מוטת כנפיים | 52 מ' |
| משקל מטען מרבי | 77,500 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 265,350 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות שיוט | 833 קמ"ש (450 קשר, 0.76 מאך) |
| טווח טיסה מרבי | 5,200 ק"מ |
| אורך מסלול מינימלי | 1,064 מ' |
| הנעה | |
| 4 מנועי טורבו-מניפה תוצרת פראט אנד ויטני | |
C-17 גלובמאסטר (אנגלית: Boeing C-17 Globemaster III) הוא מטוס תובלה אסטרטגי צבאי כבד מתוצרת חברת בואינג. המטוס פותח עבור דרישות חיל האוויר האמריקאי למטוס תובלה אסטרטגי שיחליף את ה-C-130 הרקולס. ה-C-17 הוא נועד למשימות תובלה אווירית לכוחות נצורים ולבסיסי פריסה ואו לבסיסי חזית קדמיים. הוא מתאים גם למשימות הצנחה. המטוס מופעל על ידי צבא ארצות הברית, הודו, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, קנדה, נאט"ו, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
