חיל האוויר ההודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

חיל האוויר ההודי (भारतीय वायु सेना) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של הודו. הוא נחשב לרביעי בגודלו בעולם. בחיל האוויר ההודי משרתים כ- 170,000 חיילים והוא מתפעל 1,130 כלי טיס.

החיל נוסד ב- 8 באוקטובר 1932, בשנת 1945 שונה השם לחיל האוויר המלכותי ההודי והשתתף בלחימה במהלך מלחמת העולם השנייה, רק אחרי כינון הרפובליקה ההודית ב- 1950 החיל שב להשתמש בשמו המקורי - חיל האוויר ההודי.

החיל עבר בשנים האחרונות שדרוג משמעותי וקלט במקביל גם מספר גדול של מטוסי קרב מתקדמים בעיקר מתוצרת רוסית. למרות זאת, הוא סובל מרמת תחזוקה נמוכה ובשלוש השנים האחרונות איבד החיל קרוב ל-30 מטוסים כתוצאה מתאונות שונות [1].

דגל חיל האוויר ההודי

כלי הטיס שברשות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס הסוחוי 30MKI - מטוס הקרב העיקרי של החייל
  • סוחוי 30MKI - מטוס הקרב העיקרי של החיל. מדובר בגרסה של הסוחוי 30 שנבנתה במיוחד לצורכי חיל האוויר ההודי. החיל מתפעל כרגע כ- 60 מטוסים מתוך 250 המטוסים שהוזמנו. מרבית המטוסים אמורים להיבנות על ידי HAL - התעשייה האווירית ההודית. מדובר באחד המטוסים המתקדמים בעולם ומיועד בעיקר להשגת עליונות אווירית.
  • מיג 29 - 50 מטוסים נמצאים בשירות. חלק מהמטוסים מותאמים לתפעול מנושאת מטוסים (ברשות הודו נושאת מטוסים אחת, נושאת מטוסים שנייה נמצאת בתהליכי בנייה).
  • מיראז' 2000 - 50 מטוסים נמצאים בשירות מבצעי.
  • יגואר - 120 מטוסים בשירות מבצעי.
  • מיג 27 - קרוב ל- 200 מטוסים נמצאים בשירות. המטוסים המיושנים מתחוזקים בצורה גרועה וחיל האוויר ההודי בוחן אופציות להחליף את המטוסים במטוסים מתקדמים וחדישים יותר.
  • מיג 21 - כ-450 מטוסים נמצאים בשירות ומכונים בציניות "ארונות קבורה מעופפים" וזאת בשל רמת התחזוקה הגרועה שלהם הגורמת להתרסקויות רבות. המטוסים אמורים לצאת משירות עם השלמת פיתוח מטוס ה-LCA.

מטוסי תובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

AWACS[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאלקון - איליושין Il-76 - מטוס לבקרה והתראה מוקדמת מתוצרת התעשייה האווירית.

מסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל האוויר ההודי בעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

LCA Tejas[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס קרב קל (Light Combat Aircraft) שמפותח על ידי התעשייה האווירית ההודית (HAL) האמור להחליף את מטוסי המיג 21 ומיג 27. פיתוח המטוס החל עוד בשנות ה- 80 וסובל בינתיים מבעיות רבות. המטוס מכונה גם Tejas. הודו מתכננת ייצור של 150 מטוסים, עם זאת, עדיין לא ברור מתי המטוס יהיה מבצעי ובינתיים ממשיך בטיסות מבחן. הודו מתכננת גם לייצר גרסה של המטוס היכולה להיות מתופעלת מנושאות מטוסים.

פרויקט MMRCA[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהדקות היחסים בין סין לפקיסטן אשר הביאה לפיתוח וייצור מטוס ה JF-17 וכן עסקאות הנשק שביצעה פקיסטן האיצו את רצונה של ממשלת הודו להגדיל ולשדרג את מעמדו של חיל האוויר ההודי. לשם כך הקציבה הממשלה ההודית סכום של 12 מיליארד דולר לרכישת 126 מטוסי קרב מתקדמים במה שאמורה להיות עסקת המטוסים הגדולה ביותר מאז שנות ה-90, הפרויקט נקרא Medium Multi-Role Combat Aircraft.

המדינות אשר התמודדו על המכרז הן:

  • רוסיה - רוסיה היא ספקית הנשק העיקרית של הודו. הרוסים הציעו את מטוס המיג-35, שדרוג משמעותי של המיג 29. רוסיה נחשבה למובילה במכרז, ראש הממשלה ולדימיר פוטין אף ערך ביקור במדינה כדי לקדם את מועמדותה של רוסיה. למרות זאת, במהלך השנים האחרונות יחסי שתי המדינות עברו עליות ומורדות בין היתר בשל הסכמתה של רוסיה לספק מנועים לפקיסטן והמועמדות האמרקאית בפרויקט.
  • ארצות הברית - בשנים האחרונות, חלה התקרבות ביחסי שתי המדינות. ארצות הברית הציעה להודים שני מטוסים - מטוס ה F/A-18 סופר הורנט הגרסה החדשה והמתקדמת של המטוס וכן את ה- F-16.
  • צרפת - הציעה שני מטוסים - הראפאל והמיראז' 2000, חברת מיראז' פרשה לבסוף מהמכרז.
  • שבדיה - הציעה את מטוס ה JAS-39 גריפן שנחשב לאחד המטוסים המתקדמים בעולם.
  • Eurofighter GmbH - חברה אירופאית בבעלות משותפת של בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה וספרד, החברה הציעה את מטוס היורופייטר 2000 טייפון.

ביוני 2012 נבחר מטוס הראפאל של חברת דאסו תעופה הצרפתית כזוכה.

במהלך שנת 2013 קיימו הצרפתים וההודים, סדרת מפגשים על מנת לדון בנושאים המסחרים (העסקה הוערכה ב 18 מיליארד דולר, כ 50% יותר מהתקציב הראשוני).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]