I Talk to the Wind

"**I Talk to the Wind**"
	סינגל בביצוע קינג קרימזון
	מתוך האלבום In the Court of the Crimson King
יצא לאור	12 באוקטובר 1969
פורמט	תקליט ויניל
הוקלט	29 ביולי 1969
סוגה	רוק מתקדם; ארט רוק; מוזיקה קלאסית; ג'אז
שפה	אנגלית
אורך	6:05
חברת תקליטים	אטלנטיק רקורדס
כתיבה	פיטר סנפילד
לחן	קינג קרימזון

I Talk to the Wind (בעברית: אני מדבר אל הרוח) הוא שיר מאת להקת הרוק המתקדם הבריטית קינג קרימזון שיצא בשנת 1969 כשיר השני באלבום הבכורה פורץ הדרך שלהם, In The Court of The Crimson King.

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב על ידי פיטר סינפילד, כותב השירים של הלהקה. השיר מתאר תמונה לא ברורה, שהיא ככל הנראה התגלות ("אני עומד בחוץ / ומסתכל בפנים / מה אני רואה?"). השיר כתוב בגוף ראשון יחיד ככה שהכותב כאילו מספר על עצמו; הוא מספר על כך שהוא מדבר אל הרוח אל האוויר, מטאפורה לשאולתיו של המספר לגבי ה'רוח' (מהמילה רוחניות), אלא שהוא לא מקבל מענה לשאלותיו ("אני מדבר אל הרוח / מילותיי נסחפות הרחק / אני מדבר עם הרוח / אך הרוח לא שומעת"). הבתים הם מטאפורים ומופשטים, כשלא ברור אל מה התכוון הכותב ("הייתי פה ו... / הייתי שם ו... / הייתי באמצע").

יש המייחסים את מילות השיר דווקא להקשר של סמים (ה"סטרייט מן" הוא מי שאינו על סם). הבנאדם מדבר לרוח, אבל לא שומע אותה. המציאות (outside) מול המבט פנימה (his mind). הוא "רואה" מצבים של מבוכה והתפכחות מאשליה^[1]. השיר הוא השיר היחיד באלבום שלאף אחד מהקטעים שלו אין כותרת נפרדת.

סקירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוא ניגוד מוחלט של השיר הקודם באלבום, "21st Century Schizoid Man", שנגמר בקקופוניה מוחלטת. השיר הנוכחי הוא רגוע הרבה יותר, כשחלילו של איאן מקדונלד הוא התפקיד הדומיננטי ביותר. השיר אורך כשש דקות, אך בניגוד לשירים "21st Century Schizoid Man" ו-"In The Court of The Crimson King" שמופיעים בתחילת ובסוף האלבום, I Talk to the Wind הוא פחות אינסטרומנטלי ודומה במבנהו לשיר ממוצע.

על אף שתפקיד החליל הוא הדומיננטי ביותר בשיר, והוא פותח את השיר, מנגן לאורך הבתים והפזמונים, מקבל "C Part" ומנגן שני סולואים - הוא כלל לא היה חלק מהשיר במקור^[2]. בהקלטת דמו מקורית שפורסמה לאחר יציאת האלבום ניתן לשמוע כי החליל של איאן מקדונלד כלל לא מנגן. הוא הוסף רק בשיפורים האחרונים שנעשו לשיר לפני הקלטתו השלמה. יתרה על זאת, בהקלטת הדמו הנגנים מנגנים מהר יותר והמוזיקה דומה יותר ויותר לרוק, דבר שכלל לא מאפיין את הגרסה הסופית, שהיא דומה בהרבה למוזיקה קלאסית.

השיר נפתח באקורדים שמנגן מקדונלד על חלילו, ולאחר מכן מצטרפת גם הגיטרה האקוסטית של רוברט פריפ והשירה של גרג לייק. הבית הראשון חולף ואז נכנסים לפזמון, בו התופים והבס נכנסים גם הם. לאחר הפזמון יוצאים חברי הלהקה מיד לבית שני, בו הם כבר מנגנים גרוב מלא. לאחר הבית פזמון שני ולאחריו "C Part". חלק זה בשיר מיועד לסולו חליל ארוך, בו מצטרף גם סולו בס קצרצר ואז פזמון חוזר בפעם השלישית. אחרי פזמון זה מגיעה קודה שבה סולו החליל חוזר לצד הגרוב הג'אזי של התופים. השיר מסתיים לאט לאט ונחלש בהדרגה, כפי שהיה מקובל אז.