Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Picto infobox music.png
Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory
Dream theater sfam.jpg
אלבום אולפן מאת דרים ת'יאטר
יצא לאור 26 באוקטובר 1999
הוקלט פברואר-יוני 1999
סוגה פרוג מטאל, פרוג רוק
אורך 77:01
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס
הפקה מייק פורטנוי וג'ון פטרוצ'י
כרונולוגיית דרים ת'יאטר
Once in a LIVEtime
‏(1998‏)
Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory
‏(1999‏)
Live Scenes from New York
‏(2001‏)

Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory הוא אלבום האולפן החמישי של להקת הפרוגרסיב מטאל דרים ת'יאטר, שיצא לאור ב־1999. האלבום הוא אלבום הקונספט הראשון של הלהקה.

העלילה באלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Regression[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הדיסק נפתחת בשיר "רגרסיה" ("Regression") (טיפול בבעיות נפשיות באמצעות היפנוט). בתחילת השיר אנו שומעים את קולו של דמות המהפנט שמרגיעה את ניקולס (גיבור הסיפור) ומכניסה אותו למצב היפנוזה. ניקולס המורדם פוגש לראשונה בויקטוריה. מבחינה מוזיקלית ניתן לשמוע במהלך השיר קטעים מ-"Home" ומ-"Ths Spirit Carries On", שני שירים שיופיעו במהלך האלבום.

Overture 1928[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוברטורה 1928" ("Overture 1928") הוא קטע אינסטרומנטלי, שכולל בתוכו קטעים משירים רבים באלבום ( כמו "The Dance of Eternity", "One Last Time" ועוד). בנוסף ישנם ריפים מהשיר Metropolis Pt. 1 מהאלבום Images and Words. עלילתית, ניקולס מתמקד בחייו ובעברו ומרגיש חיבור מוזר בין חייו שלו לחייה (ולדמותה) של ויקטוריה.

Strange Déjà Vu[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר "דז'ה-וו מוזר" ("Strange Deja Vu") אנו נחשפים לעברו של ניקולס ומה שהוביל אותו לטיפול - בכל לילה שהוא נרדם פוקדים אותו חלומות מוזרים על בית שהוא צולל לתוכו. בתוך הבית ישנו חדר ומראה והוא רואה במראה פנים של מישהי לא מוכרת לו. הדבר מסתדר לו ריגשית, אבל לא הגיונית (דז'ה וו).
השיר מחולק לשני בתים אותם שר ניקולס ולפזמון החוזר פעמיים שאותו שרה ויקטוריה האישה שבמראה. בשלב הזה ניקולס רק מבולבל ואינו מבין מה קורה סביבו. בעוד הוא מנסה להבין מה המשמעות של חלומותיו מסופר על ויקטוריה והחיפושים שלה. היא מנסה למצוא מישהו, אבל הוא לא מודע לזה, והיא לא מצליחה להגיע אליו. אנו נחשפים לראשונה לסיבה שויקטוריה רודפת את ניקולס - היא רוצה שתתגלה האמת לגבי הרצח שלה. בסוף השיר ניקולס מתעורר מההיפנוזה וחוזר לחייו אך אינו מוצא שלוות נפש וממשיך בניסיונו למצוא את הקשר בינו ובין ויקטוריה.

Through My Words[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הרביעי נקרא "דרך המילים שלי" ("Through My Words"). השיר מאוד קצר (אורכו כדקה וחצי בלבד) ופשוט - רק נגינת פסנתר ושירה. ניקולס מבין שהוא היה ויקטוריה בחייו הקודמים והם למעשה חולקים את אותה נשמה (גלגול נשמות).

Fatal Tragedy[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר החמישי נקרא "טרגדיה גורלית" ("Fatal Tragedy") והוא המפותח ביותר מבחינה עלילתית ומוזיקלית כאחד. השיר מספר על ניקולס היוצא מביתו ופוגש איש זקן המספר לו על ויקטוריה שנרצחה בבית הזה (מיהו האיש הזקן ומהו הבית - פרטים אלה נשארים לא ברורים לאורך כל הסיפור). סיפורו של האיש הזקן חושף פרטים מעטים על הרצח של ויקטוריה והסיבות לו. בנקודה זו מבין ניקולס שהוא דבוק אובססיה לפתור את תעלומת הרצח של ויקטוריה (שהתרחש כאמור ב-1928) והוא לא ימצא מנוחה עד שיגיע לאמת. השיר מסתיים כאשר ניקולס חוזר לטיפול, הפעם בתקווה שבמהלך ההיפנוזה הוא יחזור אל רגע הירצחה של ויקטוריה. השיר מסתיים במשפט של המהפנט: "עכשיו זה הזמן לראות כיצד אתה מת. זכור שהמוות הוא לא הסוף, אלא רק מעבר".

Beyond This Life[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחריו מגיע השיר "מעבר לחיים האלה" ("Beyond This Life") ששופך אור על כל נסיבות הרצח, נכון לדברי העיתון של אותו זמן - כותרת: רצח; צעירה מת. הוא מספר על עד ששמע קול צעקה מחריד, רץ אל הגבעה ומצא גופה של אישה על הקרקע כשלידה עומד גבר רועד, עצבני, עם אקדח ביד. לאחר רגע, הגבר יורה בעצמו ונופל על גופתה של ויקטוריה. השיר מספר על נפילתו של ג'וליאן לתהום מוסרית, אלכוהול, הימורים, ועל כך שויקטוריה לא יכלה להמשיך לאהוב אותו, מה שהוביל לרצח ולהתאבדות (כדברי השיר - "אני מעדיף לקחת את חיי מאשר לחיות בלי ויקטוריה"). השיר ארוך, עם סולואים וקטעים אינסטרומנטלים ארוכים. בולט הפזמון החוזר על המעשים שלנו שנודדים רחוק. "מה שהיינו, זה מה שאנחנו" שר הסולן, משפט המקבל משמעות חדשה בדיסק.

Through Her Eyes[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "דרך עיניה" ("Through Her Eyes") הוא בלדה איטית על ההבנה של ניקולס על הקשר בינו לבין ויקטוריה ועל עד כמה טרגי היה המוות של ויקטוריה שנרצחה בברוטליות בצעירותה.

Home[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר השמיני "Home" הוא השיר המרכזי בדיסק, בין הקטעים הארוכים בדיסק (מעל 13 דקות). אנו שומעים לראשונה שג'וליאן מתאהב בויקטוריה שעוזבת אותו בגלל ההתמכרויות שלו (ניתן לנחש ממילות השיר שמדובר באלכוהול, סמים או הימורים). ויקטוריה הפגועה נופלת אל חיקו של אדוארד, אחיו של ג'וליאן. אדוארד מתאהב גם הוא בויקטוריה ונעשה אובססיבי כלפיה תוך כדי דחיית רגישות האשמה על שלקח את אהובת אחיו. ושוב בהווה, ניקולס מתעורר ולמרות שלכאורה התעלומה נפתרה (ע"פ גזיר העיתון שמוזכר בשיר "Beyond This Life") ניקולס מרגיש שמשהו אינו כשורה והוא מחליט להמשיך ולחקור בתקווה לחשוף את האמת.

באמצע השיר ניתן לשמוע קולות של אישה בזמן אורגזמה ושל מכונות הימורים. הדבר בא לציין שבזמן שויקטוריה שוכבת עם אדוארד, אחיו ג'וליאן ממשיך בהתמכרות שלו.

The Dance of Eternity[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר התשיעי הוא "ריקוד הנצח" ("The Dance of Eternity") קטע אינסטרומנטלי, המחבר את השיר המרכזי "Home" לסיום הדיסק. עלילתית, לשיר יש שלוש משמעויות. הראשונה אומרת שהשיר מתאר את יחסי המין אשר קיימו ויקטוריה ואדוארד "ריקוד" בגלל התזוזות, ו"נצח" בגלל הזיכרון הנצחי של הרגע הזה. השנייה אומרת שזה קשור למותם של ג'וליאן וויקטוריה כשהם נופלים למותם יחד. השלישית אומרת שזהו שיר האומר שאהבה היא הדרך לאושר ולנצח (חיזיון רוחני). מוזיקלית, בתחילת השיר, נשמע ריף המנוגן במהופך מ"Metropols Pt. 1". גם באמצע שיר יש את ריף הקלידים אשר הופיע ב-"Metropols Pt. 1". שם השיר למעשה, לקוח מהמילים האחרונות של "Metropols Pt. 1", "Love is the Dance of Eternity".

One Last Time[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פעם אחת אחרונה" ("One Last Time") הוא השיר שבו דברים מתחילים להסתבך. ניקולס מרגיש שמשהו לא בסדר בסיפור שהוגש לו על הרצח וההתאבדות, ומתחיל לחקור את הזכרונות שלו היטב כדי למצוא את האמת. הפזמון "פעם אחת אחרונה - אנחנו שכבנו למטה. פעם אחת אחרונה-עד שאנחנו ניעלם מפה" מייצג כנראה את דבריה של ויקטוריה, כנראה לאדוארד, אומרים שהרומן ביניהם חייב להיפסק. השיר עובר בצורה חלקה לשיר הבא בתור.

The Spirit Carries On[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר האחד עשר הוא "הנשמה ממשיכה הלאה" ("The Spirit Carries On"). השיר מדבר על כך שניקולס כבר לא פוחד מהמוות, כי הוא יודע שהנשמה שלו תמשיך הלאה (גלגול נשמות). הוא מרגיש בליבו שאדוארד קשור בדרך כלשהי אל הרצח. בכך הוא מגלה את האמת על הרצח שהתרחש לפני 70 שנה. קולה של ויקטוריה נשמע בהווה והיא אומרת לניקולס "נוע הלאה, היה אמיץ, אל תבכה על הקבר שלי, כי אני לא נמצאת פה עוד. אבל בבקשה אל תתן, לזכרונות שלך ממני להיעלם!". בשיר ישנה חזרה על פתיחת השיר "רגרסיה". שוב נשמע המשפט "safe in the light that surrander me", הפעם במשמעות שונה כשגם המוזיקה זהה כמעט לחלוטין. ניקולס מרגיש שהסיבה לכל הסיפור הזה, או למעשה הלקח - הוא שלא צריך לפחד מהמוות כי המוות הוא לא הסוף אלא רק מעבר (בדיוק כמו שאמר המהפנט בסוף השיר "Fatal Tragedy"-"זכור שהמוות הוא לא הסוף, אלא רק מעבר").

Finally Free[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "חופשי לבסוף" ("Finally Free"), השיר הסוגר של האלבום, נפתח בהפנוט הגורם לניקולס לחזור מהעבר אל ההווה. ניקולס נכנס למכוניתו, ונוסע הביתה. בזמן זה אנו נחשפים להמשך העלילה - ויקטוריה קבעה להיפגש עם ג'וליאן, אהובה האמיתי, ולהיפרד מאדוארד. בזמן פגישתם של ג'וליאן וויקטוריה מופיע אדוארד ומתפתח מאבק בין שני האחים על ליבה של ויקטוריה. במהלך המאבק מפיל ג'וליאן בקבוק ליקר וסכין. אדוארד שולף לבסוף אקדח ויורה באחיו למוות. בשלב זה אנו שומעים את צעקותיה של ויקטוריה ולאחר מכן את קולו של אדוארד שאומר "פקחי את עינייך ויקטוריה" ("Open Your Eyes Victoria") ולאחר מכן נשמעות שתי יריות. אנו מבינים שלמעשה היה זה אדוארד שירה למוות באחיו ג'וליאן ובויקטוריה והוא למעשה ה-"עד" עליו מסופר בגזיר העיתון.

הקטע האחרון בשיר חוזר אל ההווה. ניקולס מגיע לביתו, מפעיל את הטלוויזיה ויושב לנוח על הספה תוך כדי עצימת עיניו (במהלך הופעות חיות בסוף השיר הוצג סרטון וידאו בו נראה כל הדברים המסופרים בפסקה זו). לאחר מספר שניות אנו שומעים את קולו של המהפנט שאומר "פקח את עינייך ניקולס" (בדיוק כמו שאדוארד אמר לויקטוריה "פקחי את עינייך ויקטוריה" לפני שירה בה), נשמעת צרחה קטנה של ניקולס ולאחר מכן רעש סטטי. אנו למדים שלמעשה המהפנט הוא גלגול נשמות של אדוארד ולאחר שהוא רצח את ניקולס - מעגל החיים שוב נסגר.

הרעש הסטטי שבסיום הוא תחילת "אלבום מעגלי" - הרעש הסטטי הזה הוא פותח את השיר "Glass Prison" באלבום הבא של הלהקה (וגם באלבום הבא, הקטע הסוגר של השיר האחרון זהה לפתיח של השיר הפותח את האלבום שבא אחריו).

הדיסק Metropolis Pt. 2: Scenes from a Memory הוא המשך לשיר Metropolis Pt. 1: The Miracle and the Sleeper, הנמצא באלבום השני של הלהקה - Images and Words.

כשהיו במסע הופעות, בעקבות שחרור האלבום, ניגנו בהופעה האחרונה שלהם בניו יורק את כל האלבום. ההופעה הוקלטה ויצאה ב־DVD כ־Metropolis 2000: Scenes from New York.

השירים באלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס' שם מילים לחן אורך
1. "Scene One: Regression" פטרוצ'י פטרוצ'י 2:06
2. "Overture 1928" (אינסטרומנטלי) דרים ת'יאטר 3:37
3. "Strange Déjà Vu" פורטנוי דרים ת'יאטר 5:12
4. "Through My Words" פטרוצ'י פטרוצ'י 1:02
5. "Fatal Tragedy" מיונג דרים ת'יאטר 6:09
6. "Beyond This Life" פטרוצ'י דרים ת'יאטר 11:22
7. "Through Her Eyes" פטרוצ'י דרים ת'יאטר 5:29
8. "Home" פורטנוי דרים ת'יאטר 12:53
9. "The Dance of Eternity" (אינסטרומנטלי) דרים ת'יאטר 6:13
10. "One Last Time" לאברי דרים ת'יאטר 3:46
11. "The Spirit Carries On" פטרוצ'י דרים ת'יאטר 6:38
12. "Finally Free" פורטנוי דרים ת'יאטר 11:59
אורך כולל:
77:08

השתתפו באלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]