RATP

RATP
סוג:	קואופרטיב
משרד ראשי:	פריז,צרפת
בעלות:	פייר מונגין
מוצרים עיקריים:	תחבורה ציבורית (מטרו,אוטובוס,RER ורכבת קלה
רווח:	112.1 מיליון אירו (2007)
עובדים:	43,359 (אפריל 2008)
דף הבית:	http://www.RAPT.fr

האיגוד האוטונומי של התחבורה הפריזאית (בצרפתית: Régie autonome des transports parisiens) (RATP) היא חברה ציבורית מנוהלת על ידי איגוד התחבורה של איל דה פרנס (בצרפתית: Syndicat des transports d'Île-de-France (STIF) לצורך ניהול של המטרו ושל התחבורה הפנימית בפריז והפריפריה הקרובה שלה: אוטובוסים, רכבת קלה וחלק מקווי A ו-B של ה-RER.

האיגוד הוקם ב-1948 והחליף את חברת מסילות הברזל התחתיות של פריז (בצרפתית: Compagnie du chemin de fer métropolitain de Paris) (CMP) ושל חברת התחבורה הציבורית של האזור הפריזאי (בצרפתית:Société des transports en commun de la région parisienne) (STCRP) כדי לנהל את כל אמצעי תחבורה התת-הקרקעיים ומעל פני השטח של פריז ופרווריה, שהיו בעבר המופעלים על ידי חברות פרטיות. מעמדה הוא של איגוד ציבורי תעשייתי ומסחרי (EPIC).

משנת 2000, התפתחה החברה בצרפת ומחוצה לה בהפעלת רשת תחבורה וכיום היא החברה השישית בגודלה בעולם בתחום התובלה הגלובלית.

היסטוריה

בשנת 1948 אוחדו חברת מסילות הברזל התחתיות של פריז (CMP) שהייתה אחראית על רשת הרכבות התחתיות עם חברת התחבורה הציבורית של האזור הפריזאי (STCRP) שהייתה אחראית על רשתות של אוטובוסים וחשמליות.

ייסוד רשת המטרו הפריזאית

כדי לא לסמוך על חברת מסילות הברזל הלאומית (בצרפתית: Compagnie des chemins de fer de l'État) עבור השירות בשטח אורבני, העיר פריז החליטה ב-1883 על בניית רשת מסילות ברזל תת-קרקעיות. העבודה על התשתיות (מנהרות, תחנות וכו') מוטלות על העיר בעוד שהעבודה על דרכי הגישה מוטלות על זכיין. החברה הכללית לגרירה (Compagnie générale de traction), בבעלות הברון הבלגי אדוארד לואי יוסף אמפיין נבחרה כזכיינית בשנת 1897 על ידי המועצה המקומית. היא התאחדה באפריל 1899 עם שניידר אלקטריק מקרוסו (Creusot) וייסדה את חברת מסילות הברזל התחתיות של פריז, ה-CMP.

קו מספר 1 של המטרו של פריז נמסר על ידי עירייה פריז למפעיל שלה, חברת מסילות הברזל התחתיות של פריז, ב-15 ביוני 1900 שעשתה הניעה קרונות לבדיקת הקו ולהכשרת כוח אדם.

בשנת 1901, זיכיון שני מוענק על ידי עיריית פריז למהנדס ז'אן-בטיסט ברלייה. חברת מסילות הברזל החשמליות צפון-דרום של פריז נוסדה ומצטרפת אליו כדי לפתוח קו חדש של המטרו. לאחר מכן, קו שני מוענק לחברת מסילות הברזל החשמליות צפון-דרום של פריז וכן קו שלישי.

ב-1 בינואר 1930, חברת CMP קלטה את חברת מסילות הברזל החשמליות צפון-דרום של פריז והופכת מחדש למפעיל הבלעדי של רשת המטרו בפריז. קוים A ו-B של חברת מסילות הברזל החשמליות צפון-דרום של פריז משולבות ברשת של CMP והתשתיות מתאחדות.

הרשת הקרקעית

חלק ממפה של רשת STCRP (חשמליות ואוטובוסים) של צפון פריז ופרווריה באפריל 1925

בתום מלחמת העולם הראשונה, שש חברות הפועלות בתחום התחבורה הציבורית הקרקעית (אוטובוסים, חשמליות) בזיכיון של עיריית פריז ושל מחוז הסיין, הרוסות כלכלית.

כדי לפתור את הבעיה, החברות האלו מתמזגות ב-1 בינואר 1921 על ידי מחוז הסיין לחברת התחבורה הציבורית של האזור הפריזאי, ה-STCRP. בעת יצירתה, חברת STCRP מפעילה 112 קווי חשמליות ו-41 קווי אוטובוס. ה-STCRP אינו גוף ציבורי כמו שיהיה ה-RATP, אלא איגוד פרטית מקבוצת אמפיין בעלת זיכיון פעולה ממחוז הסיין.

בשנים 1922 ו-1924, STCRP קולטת שלוש חברות נוספות, את CFBB (מסילת ברזל של יער בולון), את PA (מסילת ברזל פריז-ארפג'ון) ו-OP (חשמלית מערב פריז).

חברת STCRP מקבלת זיכיון להעלת תחבורה ציבורית קרקעית ממחוז הסיין למשך 30 שנה מ-1 בינואר 1921 ועד 31 דצמבר 1950. כתוספת לזיכיון הזה, ניתן גם זיכיון הפעלה של מונית נהר שהופסק מאז 1917. שירות זה אחל מחדש ב-4 באוגוסט 1921.

לאור השיפור הגובר של האוטובוסים וכן הצפיפות ברחובות פריז, מחליטים ב-STCRP ב-1938 לרגל חידוש של צי האוטובוסים שלה, לנטוש את חשמלית.

היוסדותה של RATP

ביוני 1941, שינוי ניהולי חשוב מוטל על ידי ממשלת וישי אך אינו מורגש בשטח, חברת CMP ניתן לפי חוק לידי חברת STCRP. מיזוג זה יוצר חברה אחת האחראית על התחבורה הציבורית בפריז.

חוק מה-21 במרץ 1948 יוצר את משרד אזורי לתחבורה הפריזאית האחראית על רשתות התחבורה וכן את איגוד האוטונומי של התחבורה הפריזאית (RATP), חברה ציבורית בתחומי התעשייה והמסחר, האחראית על רשת המטרו ועל הרשת הקרקעית. למרות משאבים תקציביים מוגבלים, היא מיישמת מיד שיפור של הרשת שלה אשר האטרקטיביות שלה בירידה.

התפתחות הרשת

מבט על תחנת רכבת Gare de Lyon על קו 14 של המטרו.

ב-1 בינואר 1949, ה-RATP מקבלת בחזרה את הקו לשו (Sceaux) שהופך מאוחר יותר להיות קו B של ה-RER. ב-14 בדצמבר 1969 קו נסיון-בואסי-סנט-לגר (Nation - Boissy-Saint-Léger), קו A של ה-RER נכנס לשירות על ידי ה-RATP. קו לה-דפונס - אתואל (La Défense - Étoile), נפתח ב-21 בפברואר 1970. קו זה הוארך בשני צידיו וב-1 באוקטובר 1972 הגיע מ-אובר (auber) ל-סן ג'רמן (saint-Germain). המשך התרחבות קו A וקו B של ה-RER המשיכה עד לשנת 1977 הן בשידרה הראשית והן בהתפצלויות נוספות ממנה.

בשנת 1992, ה-RATP חונכת את הקו החדש הראשון של החשמלית בין סנט-דניס לבוביני (Bobigny). בשנת 1997, קו שני של חשמלית נכנס לשירות. הקו "רץ" לאורך הסיין במערב פריז.

ב-15 באוקטובר 1998, לאחר מספר שנים של עבודה, קו 14 של המטרו נחנך. היא מציינת ל-RATP את הקו הראשון שפועל במלואו בצורה אוטומטי. הקו שישמש כחלון ראווה טכנולוגי למומחיות התעשייתי של החברה לייצוא.

הצמיחה בצרפת ומחוצה לה

בשנת 1998, יוצרת את RATP חברה פרטית, RATP הבינלאומי, כדי להקל על הפיתוח הבינלאומי שלה.‏ בשנת 2000, החוק מאפשר ל-RATP לפעול באמצעות חברות בנות בעיצוב ותפעול של רשתות תחבורה ציבורית בכל רחבי המדינה.

בשנת 2001, נוסדה "RATP צרפת", אשר יבטיח שקיפות חשבונות בין הפעילויות תחת חוזה בין RATP ואיגוד התחבורה איל דה פרנס (STIF) מצד אחד ואת פעילותה מחוץ לחוזה זה מצד שני.

בחודש ינואר 2002, חברת בת לתחבורה של Caisse des Depots et Consignations בשם Transdev ו-RATP חתמו על הסכם שיתוף בפיתוחים בתחום התחבורה בצרפת ומחוצה לה. כחלק משיתוף הפעולה, RATP מחזיקה ב-25% ממניות Transdev. ו-Transdev מחזיקה 25% ממניות RATP צרפת שנהפך להיות RATP פיתוח ופעילויותיה מתרחבות לרחבי העולם.

בתחום ההנדסה, RATP מייסדת את Xelis בשנת 2006, במידה רבה, להצעות עתידיות של STIF, האחראים על פרויקטים בתחום התחבורה של איל דה פרנס.

בשנת 2007, בעקבות הגדלת ההון של "RATP פיתוח", לא על ידי Transdev, אחוז ההחזקה של RATP החברה עלה מ-75% ל-95.41%.

התעבורה במספרים

מטרו בתחנת המטרו של הבסטיליה בקו 1 של המטרו

• אוטובוס: 3,403 ק"מ של קווי אוטובוסים (מתוכם 569 ק"מ באזור פריז).
• חשמלית: שלושה קווים שבסה"כ מרחקם הוא 30.2 ק"מ.
• מטרו: 16 קווים מתוכם אחד אוטומטי. באורך של 214 ק"מ ו-300 תחנות.
• RER: ‏2 קווים (קו A וקו B) באורך כולל של 115 ק"מ.
• פוניקולר של מונמארטר.