הרכבת התחתית של פריז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרכבת התחתית של פריז
Paris Metro Sign.jpg
מידע
עיר: פריז
מועד פתיחה: 1900
אורך המערכת: 219.9 ק"מ (מרץ 2013)
מספר תחנות: 303‏[1]
מספר קווים: 16
נוסעים ביום: 4.21 מיליון‏[2]
נוסעים בשנה: 1.541 מיליארד (2012)
רוחב מסילה: 1,435 מ"מ
מפעילה: RATP
תרשים המערכת
Paris Metro map complete.svg
מבט מתוך תחנת מטרו "סֵבר בבילון"

הרכבת התחתית של פריז (נודעת גם בשם המטרו של פריז, בצרפתית: Métro de Paris ובשם métropolitain), הינה רכבת תחתית עירונית המשמשת אמצעי תחבורה מרכזי בפריז, (צרפת) ובפרבריה הקרובים. המטרו הפך אחד הסמלים של פריז, מאופין בסגנון ארכיטקטוני הומוגני, מושפע מסגנון אר נובו.

בשנת 2013 כללה הרכבת 14 קווים "ארוכים" ו-2 קווים לטווח קצר, ומספר התחנות הפעילות היה 303. אורכה הכולל של מערכת הרכבת התחתית היה 219.9 ק"מ (כולל 62 תחנות בהן עובר יותר מקו אחד) והיא הסיעה 4.5 מיליון איש ביום.

המטרו פעיל החל מהשעה 5:30 בבוקר ועד השעה 00:30 בלילה והוא מקושר עם רכבת הפרברים RER ותחנות הרכבת הגדולות.

מחיר כרטיס נקבע לפי אזורי הנסיעה (פריז וסביבותיה מחולקות לשישה אזורים, המסומנים על מפת רשת התחבורה הציבורית). הכרטיס הבסיסי מאפשר נסיעה ב-RER בתוך גבולות פריז ובכל מערכת המטרו, או לחלופין נסיעה באוטובוס ובחשמלית במשך שעה וחצי. נסיעה ליעד מחוץ לפריז ב-RER מצריכה כרטיס נסיעה ליעד המבוקש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1863 הוקמה הרכבת התחתית בלונדון ואליה הצטרפה המטרו - הרכבת התחתית של צרפת. בתחילה התנגדו אנשים רבים להקמת המטרו: נהגי אוטובוס וכרכרות שחששו לפרנסתם, אנשי כלכלה שחששו שהמטרו תעלה הון רב ותושבי פריז שחששו שתושבי הפרברים יציפו את עירם. אך כאשר התקיימה בעיר התערוכה העולמית של פריז (1900), שבמסגרתה היו אמורים להשתתף בעיר מאות אלפי תיירים, אושרה תוכנית הנחת הקו הראשון של רכבת המטרו, שבנייתה תוכננה להימשך 18 חודשים. ביום חנוכת קו המטרו הראשון בפריז, ב-19 ביולי 1900, התקהלו המוני אזרחים על-מנת לראות את הפלא החדש, אך רבים חששו לרדת מתחת לאדמה ולהשתמש בו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מספר זה כולל תחנת פוניקולר, כך שמספר תחנות הרכבת הוא 302.
  2. ^ פעילות לשנת 2012, אתר STIF, ע' 20.