SES (חברה)

**SES S.A.**
נתונים כלליים
בורסה	OTC Markets Group (SGBAF)
תקופת הפעילות	2001–הווה (כ־23 שנים)
מיקום המטה	טירת בצדורף
ענפי תעשייה	תעשיית הטלקומוניקציה
מוצרים עיקריים	לוויין תקשורת
מנכ"ל	René Steichen
	https://www.ses.com/fr, https://www.ses.com/de, https://www.ses.com/es, https://www.ses.com/pt, https://www.ses.com/ru האתר הרשמי

SES S.A. היא חברת תקשורת שמספקת שירותי לוויין ללקוחות. החברה הוקמה בשנת 1985 על ידי ממשלת לוקסמבורג. היא נסחרת בבורסה לניירות ערך של לוקסמבורג וב-Euronext. נכון לשנת 2023 חברה מפעילה מעל ל-70 לוויינים במסלול גאוסטציונרי ומסלול לווייני בינוני. בשנת 2021 היא הייתה החברה עם רמת הכנסות הגבוהה בתחומה^[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1985 בשם Société Européenne des Satellites‏ (SES) ביוזמת ממשלת לוקסמבורג. בשנת 1988 היא החלה להפעיל את הלוויין הראשון שלה Astra 1A. חברות של רופרט מרדוק היו בין הלקוחות הראשונים.

בשנת 1990 הלוויין שידר לכ-14 מיליון לקוחות. בשנת 1991 השתנה המצב החוקתי בגרמניה והשתחררה אפשרות להתקנת צלחות קליטה בבתים פרטיים. החברה נכנסה לשוק מתפתח זה. בשנת 1996 החלו שידורים דיגיטליים של ערוץ טלוויזיה צרפתי Canal+. בשנת 1998 החלו שידורים לשטח בריטניה. באותה שנה SES הונפקה בבורסה לניירות ערך.

בשנת 1999 הוחלט להרחיב את הפעילות מחוץ ליבשת אירופה ובוצע רכישה של 34% ממניות ספק AsiaSat. בהמשך בוצעו רכישות של 20% של ספק ברזילאי Star One ו-29% של ספק ארגנטינאי Nahuelsat.

בשנת 2001 בוצע רכישה של GE Americom ובעקבות כך החברה קיבלה נוכחות משמעותית באמריקה הצפונית. החברה החלה לפעול בשני זרועות תפעוליות SES Astra ו-SES Americom שביחד הפעילו 41 לוויינים.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 SES המשיכה בהתרחבות תוך רכישת שליטה בספקים מקומיים.

בשנת 2011 בוצע שינוי ארגוני פנימי והיא החלה לפעול תחת השם הנוכחי.

בשנת 2013 החלו שיגורים של לוויינים מסדרה O3B שמיועדים לתקשורת סלולרית, אינטרנט ואספקת שירותים לתעופה, בטחון וממשל. הלוויינים פועלים במסלול לווייני בינוני. המערכת כוללת 20 לוויינים.

בשנת 2014 הופעל מרכז בקרה חדש בפרינסטון ולשליטתו הועברו כמחצית מצי הלוויינים. יתר הלוויינים המשיכו לעבוד תחת מרכז בקרה בלוקסמבורג.

בשנת 2020 SES החלה לפעיל רשת לוויינית Satmed eHealth לתמיכה במערכת הבריאות במדינות מתפתחות.

באוגוסט 2020 נחתם חוזה עם בואינג לבניית לוויינים מסדרה O3b mPOWER. שיגור לווייני הסדרה צפוי להסתיים בשנת 2024.

רשימת לוויינים פעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים חברת SES שיגרה לוויינים ממספר סדרות:

סדרת SES הופעלה במקור על ידי SES Americom. השיגור הראשון בוצע בשנת 2010. בסך הכול עד לשנת 2022 בוצעו 22 שיגורים.
סדרת AMC הופעלה במקור על ידי GE Americom. השיגור הראשון בוצע בשנת 1996. בסך הכול עד לשנת 2008 בוצעו 21 שיגורים.
סדרת ASTRA הופעלה במקור על ידי SES. השיגור הראשון בוצע בשנת 1988. בסך הכול עד לשנת 2014 בוצעו 27 שיגורים.
סדרת NSS הופעלה במקור על ידי NSS שהייתה חברת בת של SES. השיגור הראשון בוצע בשנת 2002. בסך הכול עד לשנת 2009 בוצעו 14 שיגורים.
סדרת OB3 ששישוגרים נמשכים גם כיום. השיגור הראשון בוצע בשנת 2013. בסך הכול עד לשנת 2023 בוצעו 24 שיגורים (כולל לוויינים מהדור השני).

בנוסף לכך החברה מפעילה לוויינים שבבעלות צד שלישי.

לווייני SES[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור	חללית	אתר שיגור/משגר	יצרן	הערות
24 באפריל 2010	SES-1	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	Orbital Sciences Corporation	הופעל תחילה על ידי SES Americom
21 בספטמבר 2011	SES-2	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	Orbital Sciences Corporation
15 ביולי 2011	SES-3	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	Orbital Sciences Corporation
14 בפברואר 2012	SES-4	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	Space Systems/Loral
19 ביולי 2012	SES-5	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	Space Systems/Loral
3 ביוני 2013	SES-6	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	Astrium
16 במאי 2009	SES-7	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	בואינג	הוזמן במקור על ידי PanAmSat ונרכש לפני שיגור
3 בדצמבר 2013	SES-8	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	Orbital Sciences Corporation	הוזמן במקור על ידי PanAmSat ונרכש לפני שיגור
4 במרץ 2016	SES-9	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	בואינג
11 באוקטובר 2017	SES-11	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	Airbus Defence and Space	משרת את SES ו-EchoStar
4 ביוני 2018	SES-12	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	Airbus Defence and Space
25 בינואר 2018	SES-14	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	Airbus Defence and Space
18 במאי 2017	SES-15	מרכז החלל הגיאני סויוז ST-A	בואינג
31 בינואר 2018	GovSat	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	נורת'רופ גראמן
24 באוקטובר 2021	SES-17	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	Thales Alenia Space
17 במרץ 2023	SES-18 SES-19	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	בואינג
4 באוקטובר 2022	SES-20 SES-21	נמל החלל קייפ קנוורל אטלס 5	בואינג
29 ביוני 2022	SES 22	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	Thales Alenia Space

לווייני AMC[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור	חללית	אתר שיגור/משגר	יצרן	הערות
13 בנובמבר 1999	AMC-4	מרכז החלל הגיאני אריאן 4	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-4"
21 באפריל 2000	AMC-6	קוסמודרום בייקונור פרוטון K	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-6"
13 בנובמבר 2000	AMC-8	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-8"
19 במאי 2004	AMC-11	נמל החלל קייפ קנוורל אטלס 2	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-11"
14 באוקטובר 2004	AMC-15	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-15" ותופעל ביחד עם EchoStar
17 בדצמבר 2004	AMC-16 ?	נמל החלל קייפ קנוורל אטלס 5	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-16"
8 בדצמבר 2006	AMC-18	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-18"
18 באוגוסט 2008	AMC-21	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	Thales Alenia Space	שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-21"

לווייני ASTRA[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור	חללית	אתר שיגור/משגר	יצרן	הערות
20 באפריל 2006	Astra 1KR	נמל החלל קייפ קנוורל אטלס 5	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי SES Astra
4 במאי 2007	Astra 1L	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי SES Astra
5 בנובמבר 2008	Astra 1M	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	Astrium	שוגר על ידי SES Astra
6 באוגוסט 2011	Astra 1N	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	Astrium	שוגר על ידי SES Astra
29 בספטמבר 2013	Astra 2E	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	Astrium
28 בספטמבר 2012	Astra 2F	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	Astrium
27 בדצמבר 2014	Astra 2G	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	Astrium
21 במאי 2010	Astra 3B	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	Astrium	שוגר על ידי SES Astra
18 בנובמבר 2007	Astra 4A	קוסמודרום בייקונור פרוטון M	לוקהיד מרטין	שוגר כ-Sirius 4 על ידי SES Sirius. שינה את שמו בשנת 2010
22 במרץ 2014	Astra 5B	מרכז החלל הגיאני אריאן 5	Astrium

לווייני NSS[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור	חללית	אתר שיגור/משגר	יצרן	הערות
17 בדצמבר 2002	NSS-6	מרכז החלל הגיאני אריאן 4	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי New Skies Satellites
17 בדצמבר 2002	NSS-7	מרכז החלל הגיאני אריאן 4	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי New Skies Satellites
12 בפברואר 2009	NSS-9	מרכז החלל הגיאני אריאן 4	Orbital Sciences
3 בפברואר 2005	NSS-10	קוסמודרום בייקונור פרוטון K	Thales Alenia Space	הוזמן על ידי GE Americom ופעל כ-GE-12, בהמשך היה AMC 12 ו-ASTRA 4A
1 באוקטובר 2000	NSS-11	קוסמודרום בייקונור פרוטון K	לוקהיד מרטין	שוגר על ידי GE Americom ופעל כ-GE-1A
29 באוקטובר 2009	NSS-12	מרכז החלל הגיאני אריאן 4	Space Systems/Loral	שוגר על ידי New Skies Satellites

לווייני O3b[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שיגור	חללית	אתר שיגור/משגר	יצרן
25 ביוני 2013	O3b PFM, FM2, FM4–5	מרכז החלל הגיאני סויוז 2	Thales Alenia Space
10 ביולי 2014	O3b FM3, FM6–FM8	מרכז החלל הגיאני סויוז 2	Thales Alenia Space
18 בדצמבר 2014	O3b FM9–12	מרכז החלל הגיאני סויוז 2	Thales Alenia Space
9 במרץ 2018	O3b FM13–16	מרכז החלל הגיאני סויוז 2	Thales Alenia Space
4 באפריל 2019	O3b O3b FM17–20	מרכז החלל הגיאני סויוז 2	Thales Alenia Space
16 בדצמבר 2022	O3b mPOWER 1-2	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	בואינג
28 באפריל 2023	O3b mPOWER 3-4	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	בואינג
12 בנובמבר 2023	O3b mPOWER 5-6	נמל החלל קייפ קנוורל פאלקון 9	בואינג