STS-7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
STS-7
טלאי משימה
סמל המשימה
נתוני משימה
מעבורת צ'לנג'ר
כן שיגור ‎39A
שיגור 18 ביוני 1983 7:33:00 EST
נחיתה 24 ביוני 1983 6:56:59 PST
משך המשימה 6 ימים, שעתיים 23 דקות ו-59 שניות
מספר הקפות 97
גובה מסלול 296-315 ק"מ
נטיית מסלול 28.5 מעלות
אורך מסע 4,072,553 ק"מ
תמונת הצוות
משמאל לימין: רייד, פביאן, קריפן, תגרד, הוק
משמאל לימין: רייד, פביאן, קריפן, תגרד, הוק
משימות קשורות
משימה קודמת משימה הבאה
STS-6
STS-8

STS-7, היא המשימה השביעית בתוכנית המעבורות של נאס"א, והמשימה השנייה של מעבורת החלל צ'לנג'ר. משימה זו יצאה אל הדרך עם המראתה ב-18 ביוני 1983.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפקד המשימה: רוברט קריפן (Robert Crippen)
  • טייס: פרדריק הוק (Frederick H. Hauck)
  • מומחה משימה: ג'ון פביאן (John M. Fabian)
  • מומחית משימה: סאלי רייד (Sally K. Ride)
  • מומחה משימה: נורמן תגרד (Norman E. Thagard)

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המראתה השנייה של הצ'לנג'ר אל החלל החלה ב-18 ביוני 1983 בשעה 7:33 לפי שעון החוף המזרחי של ארצות הברית.

זו הייתה משימת החלל הראשונה שבה השתתפה אישה אמריקאית, סאלי רייד (Sally K. Ride). בנוסף, לקחה המשימה את הצוות הגדול ביותר עד אותה תקופה (5 אסטרונאוטים).

בנוסף לסאלי, חברי הצוות של אותה משימה היו רוברט קריפן מפקד המשימה, שהיה טייס במשימת STS-1, פרדריק הוק טייס המשימה, ג'ון פביאן ונורמן תגרד שהיו מומחי משימה כמו סאלי. תגרד, רופא בהכשרתו, טס מוקדם מן המתוכנן למחזור שלו משום שנאס"א רצתה לחקור בטיסה זו את בעיית מחלת הטיסה, שהשפיעה על צוות STS-5.

שני לווייני תקשורת שנשאה המעבורת, לווין ANIK C-2 של חברת Telesat of Canada ולווין שני Palapa B-l של מדינת אינדונזיה, הוצבו בהצלחה בחלל ללא תקלות. שבעה מטעני Get Away Special הוחזקו במעבורת לשם ניסויים באפס גרביטציה. אחד מהניסויים עסק בהתנהגות חברתית במושבת נמלים בהיעדר גרביטציה. בנוסף לכל ניסויים אלו נוסו עוד כ-10 ניסויים בתחומים שונים.

אחד המטענים של המעבורת נקרא SPAS-01. זהו לוויין שניתן לשחרר מן המעבורת בעזרת הזרוע הרובוטית כך שיטוס לצידה בחופשיות, וללכוד אותו בחזרה כעבור מספר ימים. מטען זה בדק יצירה של סגסוגות מתכת במיקרו-כבידה. מטען זה נשלח מטעם סוכנות החלל הגרמנית. הניסוי במטען זה בוצע ביום הטיסה החמישי. המערכת כללה גם מצלמת 16 מ"מ שצילמה את המעבורת מן הלוויין. מצלמה זו כבר טסה לחלל בעבר, באחת הטיסות של טילי ליטל ג'ו במסגרת תוכנית מרקורי.

STS-7 שבה לכדור הארץ ב-24 ביוני 1983 בשעה 6:57 בבוקר לפי השעון הפסיפי (PST), והייתה אמורה להיות למשימה הראשונה שנוחתת היישר במרכז החלל קנדי, אך בגלל תנאי מזג אוויר קיצוניים הופנתה למסלול נחיתה 15 באדוארדס, קליפורניה. המשימה ארכה 6 ימים, שעתיים 23 דקות ו-59 שניות שבהם עברה המעבורת מרחק כולל של 4,072,553 ק"מ, ב-97 הקפות סביב כדור-הארץ.

צ'לנג'ר חזרה אל מרכז החלל קנדי ב-29 ביוני 1983.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


משימות מעבורת החלל צ'לנג'ר

טיסות: STS-6 · STS-7 · STS-8 ·STS-41-B · STS-41-C · STS-41-G · STS-51-B · STS-51-F · STS-61-A · STS-51-L

ראו גם: אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר
Shuttle-challenger.jpg