The Alan Parsons Project

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
The Alan Parsons Project
App-logo.gif
מידע כללי
מקור בריטניה
שנות פעילות 19751990
סוגה רוק מתקדם
רוק קל
חברת תקליטים Charisma Records
Arista Records
חברים
אלן פרסונס
אריק וולפסון
אמנים רבים שונים

The Alan Parsons Projectעברית: פרויקט אלן פרסונס) הייתה להקת רוק מתקדם בריטית אשר נוסדה ב-1975 על ידי המוזיקאים אריק וולפסון ואלן פרסונס. הלהקה זכתה להוציא מספר להיטים אשר חדרו למצעדי הלהיטים האירופאים והאמריקאים, ובהם "Eye in the Sky" ו-"Games People Play". בניגוד למבנה השכיח יותר של להקות מוזיקליות, הרי ש-The Alan Parsons Project התבססה למעשה על כשרונות ההפקה והעיבוד של מייסדיה, ולא על כישוריהם בנגינה או בזמרה. במקום זאת, הלהקה השתמשה אד הוק בשרשרת ארוכה של נגנים ומוזיקאים כדי לבצע ולהקליט את שיריה, אם כי לעתים גם וולפסון ופרסונס תפקדו כזמרים.

הלהקה התפרקה לבסוף ב-1990 בעקבות חילוקי דעות בין שני מייסדיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן פרסונס ואריק וולפסון נפגשו באולפני אבי רוד ב-1974. פרסונס היה טכנאי קול, ובין השאר עבד עם פינק פלויד בעבור אלבומם "The Dark Side of the Moon", אשר הופק באותן שנים באולפנים. וולפסון עבד כפסנתרן ליווי לאמנים שונים וניסה להפיק אלבום קונספט משלו השואב השראה משירי אדגר אלן פו. פרסונס ביקש מוולפסון לשמש עבורו כמנהל ולהיעזר בקשריו כדי להפיק אלבומים עבור אמנים שונים. לאחר זמן מה במתכונת זו התלונן פרסונס בפני וולפסון על ההכרח לשלב את רצונותיהם האומנותיים של האמנים עימם עבד ברצונות שלו.

וולפסון הציע לפרסונס להקים להקה שמרכזה יהיה המפיקים המוזיקליים, ולא האמנים אשר מבצעים את השירים. השניים החלו לעבוד על אלבום הקונספט שתכנן וולפסון בעבור שירי אדגר אלן פו ונעזרו בנגנים ואמנים עימם עבדו בעבר לצורך השירים. האלבום, אשר נקרא "Tales of Mystery and Imagination", זכה להצלחה וחברת התקליטים אריסטה רקורדס החתימה את השניים על חוזה הפקות והזמינה מהם מספר אלבומים נוספים. הלהקה צברה פופולריות והצלחה, אשר שיאה ב-"Eye in the Sky", אלבומם השישי משנת 1982. שיר הנושא של האלבום, אשר שוחרר כסינגל, הגיע למקום השלישי במצעד הפזמונים האמריקאי, בעוד שהאלבום עצמו הגיע למקום השביעי.

הלהקה התקשתה לשחזר ההצלחה של "Eye in the Sky", ואלבומיה הבאים לא הצליחו להגיע לאותם גבהים. אלבומם האחרון, "Gaudi" משנת 1987, הגיע למקום ה-57 בלבד במצעד המכירות האמריקאי. כאשר ניגשה הלהקה לעבוד על האלבום הבא "Freudiana", נתגלעו חילוקי דעות בין פרסונס לוולפסון, כאשר זה האחרון ביקש לעבד את האלבום למחזמר. האלבום הופק והוקלט, אך עד לשחרורו ב-1990 הלהקה כבר התפרקה. האלבום יצא לבסוף תחת שמו של וולפסון כמעין אלבום סולו (שכן, בדומה לאלבומי הלהקה הקודמים - אמנים נוספים השתתפו ביצירתו), בעוד שפרסונס זכה לאזכור כמפיק המוזיקלי שלו. לימים האלבום אכן עובד למחזמר, וכך גם אלבומים אחרים של הלהקה. פרסונס עצמו יצא אף הוא לקריירת סולו.

אלבום נוסף עליו עבדה הלהקה הוא "The Sicilian Defence" - אלבום אינסטרומנטלי אשר נגנז. שיר אחד ממנו שולב לימים באלבום סולו של פרסונס.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהאמנים אשר השתתפו באלבומי הלהקה הם רבים ומונים בעשרות, שני חבריה המייסדים המשיכו להפיק וליצור את אלבומיה במשך כל שנות קיומה, ובכך נוצר חוט מקשר בין האלבומים והיצירות. אלבומי הלהקה היו רובם ככולם אלבומי קונספט, אשר כללו לפחות נעימה אחת אינסטרומנטלית. האלבומים הראשונים כללו פתיחה אינסטרומנטלית, נעימה אינסטרומנטלית נוספת בערך באמצע האלבום ונחתמו בשיר שקט. האלבומים המאוחרים יותר המשיכו במבנה זה, להוציא הפתיחה האינסטרומנטלית, אשר חזרה רק ב-Eye in the Sky.

זמרי הלהקה השונים התחלפו בהתאם להתאמתם לחזונם האומנותי של וולפסון ופרסונס בעבור כל שיר. עם זאת, וולפסון עצמו השתתף לעתים כסולן ראשי, בין השאר בלהיטם הגדול Eye in the Sky. על אף שכביכול השינויים התכופים בעמדת הזמר היו עלולים להשפיע על אחידות הסגנון המוזיקלי לאורך פעילות הלהקה, הרי שזה נשמר בזכות צוות נגנים עיקריים אשר נותר קבוע, פחות או יותר, לאורך כל אותן שנים. רוב הנגנים היו מלהקת פיילוט, אשר בטרם הקמת הפרויקט עבדו עם פרסונס, כטכנאי קול, על אלבום משלהם. חברים אלו כללו את הגיטריסט איאן ביירנסון, הבסיסט דייוויד פאטון והמתופף סטיוארט טוש, אשר הוחלף לאחר האלבום השלישי "Pyramid" בסטיוארט אליוט. החל באלבום "Vulture Culture" הצטרף ללהקה ריצ'רד קוטל כנגן סינתיסייזר וסקסופון. מלבדם, הלהקה השתמשה גם בשירותיו של אנדרו פאוול כמארגן התזמורת והמקהלה.

הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב ההפקה המורכבת של כל אלבום והקושי בשחזור הציוד וארגון וסידור כלי הנגינה השונים בהם השתמשה, שיריה לא הועלו בהופעות חיות במשך כל שנות פעילותה. ההופעה החיה היחידה אירעה ב-1990, עת פירוק הלהקה, והייתה לאחד משיתופי הפעולה האחרונים של וולפסון ופרסונס במסגרת הפרויקט. הופעה זו נתאפשרה בזכות המצאת הסמפלר, אשר איפשר לדגום את הנעימות והלחנים השונים של הלהקה, להקליטם ולשחזרם בהופעה.

אלן פרסונס הופיע, גם כנגן, בהופעות חיות עם הרכבים שונים תחת השם "Alan Parsons Live Project".

הרכב ה- "Alan Parsons Live Project" הופיע בישראל ב- 7-8 במרץ 2010 בהיכל התרבות בתל- אביב.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום נוסף - The Sicilian Defence לא יצא לאור מעולם ונגנז. בנוסף לאלבומי אולפן אלו, הלהקה הוציא 14 אלבומי אוסף ו-28 סינגלים מאלבומיה השונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]