Victory (אלבום של הג'קסונים)
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת הג'קסונים | ||||||
| יצא לאור | 2 ביולי 1984 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 7 בדצמבר 1982 - 11 במאי 1984 | |||||
| סוגה |
פוסט-דיסקו רית'ם אנד בלוז פאנק | |||||
| שפה |
אנגלית  | |||||
| אורך | 40:47 | |||||
| חברת תקליטים | אפיק | |||||
| הפקה |
מייקל ג'קסון | |||||
| ||||||
  | ||||||
Victory הוא אלבום האולפן ה-15 של להקת "הג'קסונים" והחמישי שיצא בחברת אפיק רקורדס. זהו האלבום היחיד בו השתתפו ששת חברי הלהקה והאלבום האחרון בו השתתף מייקל ג'קסון כזמר המוביל. ג'רמיין ג'קסון הצטרף ללהקה לראשונה מאז האלבום Moving Violation שיצא בשנת 1975.
שבעה מיליון עותקים של האלבום נמכרו ברחבי העולם ותוך שלושה חודשים המיציאתו הגיע למעמד של אלבום פלטינה כפולה מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי. האלבום הגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים בילבורד 200. הסינגל "State of Shock", בו השתתף מיק ג'אגר, הגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד הוט 100.
ארבעה ימים לאחר צאת הלאבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בעל שם דומה. למרות השם, בהופעות לא בוצעו שירים מתוך האלבום החדש. רשימת השירים התבססה על להיטי עבר של הלהקה ושירים מתוך האלבום "Thriller", שהוציא מייקל שנתיים קודם לכן. זמן קצר לאחר סיום סיבוב ההופעות הודיעו מייקל ומרלון על פרישה מהלהקה. ג'רמיין, טיטו, רנדי וג'קי המשיכו לפעול כלהקה והוציאו עוד אלבום אחד, "2300 Jackson Street", שיצא לאור בשנת 1989. לאחר מכן התפרקה הלהקה באופן סופי.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות ההופעה בספיישל הטלוויזיוני "Motown 25" בשנת 1983, החליט ג'רמיין ג'קסון לחזור להקה, אותה עזב בשנת 1975. אבל למרות האיחוד המחודש, האחים כמעט ולא עבדו יחד על האלבום, שהורכב בעיקר משירי סולו שכל אחד מהם עבד עליהם במהלך אותה תקופה. לכל אח היה שיר סולו באלבום: מייקל שר את "Be Not Always", רנדי את "One More Chance" ו-"The Hurt", טיטו את "We Can Change the World", ג'קי את "Wait" ומרלון ביצע את "Body". ג'רמיין לא ביצע שיר סולו ושר יחד מייקל בשיר "Torture". השיר תוכנן במקור להיות דואט בין מייקל וג'קי, כותב השיר, אך כשג'רמיין הצטרף ללהקה הוא קיבל את החלקים בשיר שיועדו לג'קי, שאת קולו עדיין ניתן לשמוע בפזמון. בנוסף ביצע ג'רמיין קולות רקע בשירים "One More Chance" ו-"The Hurt"
מייקל הקליט את "State of Shock", דואט שהוקלט במקור עם פרדי מרקיורי, סולנה של להקה קווין. הצמד לא הצליח לסיים את הרצועה, ובסופו של דבר הקליט מייקל גרסה שנייה של השיר עם סולן הרולינג סטונס, מיק ג'אגר[1].
סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר "State of Shock", שיצא כסינגל הראשון מתוך האלבום הגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל השני, "Torture", הגיע למקום ה-17, ו-"Body", הסינגל השלישי, הגיע למקום ה-47. האלבום הגיע בשיאו למקום הרביעי במצעד הבילבורד 200 בשבוע של 4 באוגוסט 1984. הסינגל הרביעי, "Wait", יצא ב-1985 בבריטניה, קנדה וברזיל בלבד ולא זכה להצלחה במצעדים.
רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מס' | שם | כותב(ים) | מבצע | משך |
|---|---|---|---|---|
| 1. | Torture | ג'קי ג'קסון, קטי וויקפילד | ג'רמיין ג'קסון, מייקל ג'קסון, ג'קי ג'קסון | 4:53 |
| 2. | Wait | ג'קי ג'קסון | ג'קי ג'קסון | 5:25 |
| 3. | One More Chance | רנדי ג'קסון | רנדי ג'קסון | 5:06 |
| 4. | "Be Not Always | מייקל ג'קסון, מרלון ג'קסון | מייקל ג'קסון | 5:36 |
| 5. | State of Shock | מייקל ג'קסון, רנדי הנסן | מייקל ג'רקסון, מיק ג'אגר | 4:30 |
| 6. | We Can Change the World | טיטו ג'קסון, ויין ארנולד | טיטו ג'קסון | 4:45 |
| 7. | The Hurt | מייקל ג'קסון, רנדי ג'קסון | רנדי | 5:26 |
| 8. | Body | מרלון ג'קסון | מרלון ג'קסון | 5:06 |
מצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
 אוסטריה
|
Ö3 אוסטריה טופ 40 | 2[2] |
 אוסטרליה
|
מצעד האלבומים האוסטרלי | 9 |
 בריטניה
|
מצעד האלבומים הבריטי | 3 |
 גרמניה
|
GfK – טופ 100 | 5[3] |
 יפן
|
אוריקון | 5 |
 ניו זילנד
|
המצעד הניו זילנדי הרשמי | 19[4] |
 ספרד
|
PROMUSICAE | 4[5] |
 פינלנד
|
המצעדים הפיניים הרשמיים | 1[6] |
 קנדה
|
מצעד האלבומים הקנדי | 1 |
 שוודיה
|
סוורייטופליסטן | 7[7] |
 שווייץ
|
המצעד השווייצרי | 4 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Victory באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Victory באתר AllMusic
האלבום Victory באתר Discogs
האלבום Victory באתר ספוטיפיי
האלבום Victory באתר יוטיוב
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Michael Jackson and Freddie Mercury: The Surprising Reason They Never Released Their Duets, Biography.com, 5 September 2019
- ^ מידע על Victory, באתר המצעד האוסטרי, ארכיון
- ^ מידע על Victory, באתר המצעד הגרמני
- ^ מידע על Victory, באתר המצעד של ניו זילנד
- ^ מידע על Victory, באתר המצעד הספרדי
- ^ מידע על Victory, באתר המצעד הפיני
- ^ מידע על Victory, באתר המצעד השוודי
| בקרת זהויות |
|
|---|