פרדי מרקיורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרדי מרקיורי
תאריך לידה 5 בספטמבר 1946
מקום לידה סטון טאון, זנזיבר
תאריך פטירה 24 בנובמבר 1991
מקום פטירה קנסינגטון, לונדון, אנגליה
שנות פעילות 1965 עד 1991
סוגה רוק
מספר אלבומים 2
להיטים בולטים Bohemian Rhapsody
We Are the Champions

פרדי מרקיורי (אנגלית: ‎Freddie Mercury; ‏5 בספטמבר 1946 - 24 בנובמבר 1991) מוזיקאי בריטי, שהתפרסם בתור סולנה הכריזמטי של להקת קווין. מרקיורי היה מהמוזיקאים הבולטים של המאה העשרים. הוא ניכר בקולו העוצמתי, תנועתו הבימתית ומקוריות תכניו וגישת הביצוע שלו. הוא היה אחד מכותבי השירים הפוריים ביותר של קווין, ובין להיטיו: Love of My Life, Bohemian Rhapsody, Don't Stop Me Now, ו-We Are the Champions.

מותו של מרקיורי ממחלת האיידס הגביר את המודעות לגביה.

תוכן עניינים

[עריכה] תולדות חייו

פרדי מרקיורי נולד בסטון טאון שבזנזיבר בשם פארוק בולסרה. הוריו, בומי וג'ר בולסרה היו בני הדת הזרתוסטרה ממוצא פרסי. למרקיורי אחות צעירה ממנו בשם קשמירה בולסרה-קוק. המשפחה היגרה מהודו לזנזיבר מכיוון שאביו היה רואה חשבון במשרד המושבות הבריטי שם. בצעירותו, נשלח מרקיורי לפנימייה קתולית סנט פיטר ליד בומביי (כיום מומבאי), הודו, שם קיבל את ההכשרה המוזיקלית הראשונה שלו כשלמד נגינה על פסנתר בגיל 11. בבומביי גם רכש את הנסיון הראשוני של הופעה על במה, יחד עם להקתו The Hectics. מרקיורי שהה בהודו ברוב ילדותו וגר אצל סבתו ודודתו. הוא סיים את לימודיו בבית הספר העל יסודי סנט מרי לפני שחזר לזנזיבר.

לאחר המהפכה בזנזיבר בשנת 1964, פרדי ומשפחתו נאלצו להמלט לבריטניה שם השלים תואר באמנות ועיצוב גרפי. כישוריו אלה היו לו לתועלת כאשר עיצב את הלוגו המפורסם של קווין מספר שנים מאוחר יותר.

מרקיורי נותר אזרח בריטי עד סוף חייו.

[עריכה] הופעתו והשתתפותו בקווין

להקת קווין. מלמעלה עם כיוון השעון: בריאן מיי, רוג'ר טיילור, פרדי מרקיורי וג'ון דיקון
להקת קווין. מלמעלה עם כיוון השעון: בריאן מיי, רוג'ר טיילור, פרדי מרקיורי וג'ון דיקון

בשנת 1971 זומן מרקיורי בידי חברו ללימודי האומנות והשותף שלו לחדר במכללה, טים סטאפל, להחליף אותו בתור הסולן בלהקתו, "Smile", שם פעלו הגיטריסט בריאן מיי והמתופף רוג'ר טיילור. עם צירופו ללהקה ומאוחר יותר גם של הבסיסט ג'ון דיקון, תפס מרקיורי את הפיקוד בתור הדמות המובילה והססגונית. הוא הציע להחליף את שם הלהקה ל- Queen ועם הזמן המוניטין של הלהקה התעצם.

עם מנעד ווקאלי רחב, וטכניקה אופראית במידת מה, מרקיורי היה לאחד מהזמרים המגוונים ובעלי הטכניקה הטובה ביותר בתחום הפופ והרוק אשר פרסמו את קווין כל כך. בנוסף ליכולותיו הווקאליות, הוא נודע בתור "חיית במה", מה שפרסם את ההופעות של הלהקה. הוא נהג להופיע בתלבושות ססגוניות ושערורייתיות לא פחות, שרמזו רבות על מיניותו, עליה מעולם לא הודה באופן רשמי, ובשילוב עם האנרגיה המתפרצת שלו על הבמה, נחשב לאחד הפרפורמרים האגדיים בעולם המוזיקה. מה ששמר על מוניטין זה לכל אורך הקריירה שלו היה האופן בו הוא התאים את עצמו ואת חזותו לכל תקופה: אם בשנות השבעים פיזז על הבמות בשיער ארוך וטייטס הדוק לגופו, בשנות השמונים עשה תפנית חדה לחזות המצ'ואיסטית שהתאימה לתקופה, שכללה שיער קצר ושפם עבות.

[עריכה] כתיבת שירים

על אף שכל חברי קווין לקחו חלק פעיל בכתיבת השירים, כתיבתו של פרדי הייתה הדומיננטית והייחודית ביותר, מפגינה השפעה של מגוון מקורות שונים, ממוזיקה קלאסית עם נגיעות אינדיבידואליות במלודיה, הרמוניה, ותזמור (מהמילה תזמורת) מסובך, ועד רוק כבד. במספר מהלחנים הפופולרים והעשויים היטב של פרדי, הוא סיפק את כל ערוצי הקולות, דבר שהתבטא באיזון מוזיקלי מלוטש, שהיה באותו זמן חסר-תקדים.

קווין החלה להשתמש בהקלטות חוזרות של קולות ("הכפלת" קולות) באופן רציני, באלבום השני שלהם, Queen II, אשר כלל את המוזיקה של פרדי בלבד על הצד השני של התקליט (או רצועות 6-11 בגירסת התקליטור). מאזינים רבים מזהים את Bohemian Rhapsody כפסגה של השגיו המוזיקליים, אם כי ניתן למצוא את השורשים של השיר ביצירות מוקדמות ופחות ידועות של הלהקה, כגון, My Fairy King , The March Of The Black Queen ועוד יצירות רבות שנכתבו בידי מרקיורי.

[עריכה] קריירת סולו

בנוסף לעבודתו עם קווין, מרקיורי שיחרר שני אלבומי סולו: "Mr. Bad Guy" ב-1985, ו-"Barcelona" ב-1988, שלא נחשבו להצלחה מסחרית. "ברצלונה" היה בשיתוף זמרת הסופרן הקטלאנית מונסראט קאבאייה, והיה אחד מהאלבומים הראשונים ששילב אלמנטים של מוזיקת פופ ואופרה. כמו כן שיר הנושא מהאלבום היווה את שיר הפתיחה לאולימפיאדת ברצלונה (1992). אחד מלהיטיו בתור זמר סולו היה גרסת כיסוי לשיר The Great Pretender, אך לאחר מותו הוא זכה לראשונה במקום הראשון במצעד עם גרסת רימיקס לשיר Living On My Own, אשר זכה להצלחה אדירה בבריטניה. קאבאייה אמרה על מרקיורי: "הוא לא היה רק זמר רוק, הוא היה מוזיקאי עם יכולות הלחנה יוצאות דופן. הוא גילה דרך חדשה לשלב סגנונות מוזיקה שונים ביחד, והוא האדם הראשון והיחיד שביצע זאת". בספטמבר 2006 יצא אוסף שכלל בתוכו את קריירת הסולו של מרקיורי בבריטניה לכבוד אירוע יום הולדתו הששים.

במהלך השנים, אלבומי סולו נדירים של מרקיורי צברו ערך אספנותי. למשל, סינגל בהוצאה יפנית של השיר "Guide Me Home" מ"ברצלונה" שווה היום כ- 1,000 £ (1,800 $). מרקיורי חבר למייקל ג'קסון וביצע אתו מספר שירים שמעולם לא שוחררו באופן רשמי, ביניהם "There Must Be More To Life Than This" ו- "State of Shock". השיר בוצע בידי מיק ג'אגר וחמישיית ג'קסון. בנוסף, מרקיורי גם תכנן להופיע באלבום המפורסם של מייקל ג'קסון, Thriller, מה שבסוף לא יצא לפועל.

[עריכה] חייו האישיים

במהלך שנות ה-70 קיים מערכת יחסים עם חברתו - מארי אוסטין, שלימים תהפוך לחברת נפש למרקיורי, עליה אמר: "כל המאהבים שלי שאלו אותי מדוע הם לא יוכלו לקחת את מקומה של מארי, אבל זה פשוט בלתי אפשרי. חברת האמת היחידה שלי זו מארי ואני לא רוצה אף אחד אחר במקומה. בשבילי, היא תמיד הייתה כמו אשתי והחברות בינינו תמיד הייתה כמו נישואין. יש לנו אמון זה בזה, וזה מספיק לי. לעולם לא אוכל להתאהב בגבר באותו אופן שהתאהבתי במארי" [1]. בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים, החל מרקורי לבלות במועדוני הומוסקסואלים בניו יורק וקיים מספר מערכות יחסים קצרות [2]. בשנת 1985 החל במערכת יחסים עם ספר בשם ג'ים הוטון איתו חי במשך 6 השנים האחרונות של חייו ושהיה לצידו בזמן מותו [3]. לדברי הוטון, מרקורי כינה את הוטון "בעלי" [4]. לאחר מותו, כתב הוטון ספר חושפני בשם "מרקיורי ואני".

למרות שלא היו זוג, נשארו מרקיורי ואוסטין חברים קרובים מאוד וכאשר נפטר מרקיורי הוא הוריש לאוסטין את אחוזתו, שם היא התגוררה ביחד עם משפחתה. למרות הכל, מרקיורי לא הודה מעולם מה היו העדפותיו המיניות ועל כן שאלת נטייתו המינית נשארה פתוחה עד היום.

מרקיורי סבל מסגר יתר כתוצאה מארבע שיניים עודפות שהדחף שלהן הבליט את לסתו העליונה. במשך שנים רצה מרקיורי לטפל בבעיה, ובתחילת הקריירה שלו הוא אמר שלצערו לא היה לו מספיק זמן לטפל בה בעקבות העומס של הקריירה המוזיקלית, והחשש שניתוח עלול היה לפגוע בקולו. בזמן שחייך בראיונות, מרקיורי נהג תכופות להסתיר את פיו עם ידו כדי להסתיר את הפגם.

[עריכה] השפעות מוזיקליות

בתור ילד, הוריו של מרקיורי הקשיבו בעיקר למוזיקה הודית, ואחד מהראשונים שהשפיעו על מרקיורי היה זמר הפלייבאק, לאטה מאנגשקר.
לאחר המעבר לבריטניה, הפך מרקיורי למעריץ של ג'ימי הנדריקס, הביטלס ולד זפלין. מרקיורי אמר על הנדריקס: "ג'ימי הנדריקס בעל חשיבות אדירה, הוא האליל שלי. הוא סוג של דמות ייצוגית, ומהחזות שלו על הבמה, רואים שמדובר באליל רוק. אין שום דרך להשתוות אליו. או שיש לך את זה או שלא, ובמקרה הזה, לאף אחד אין את מה שיש לו".
דמות אהובה נוספת על מרקיורי הייתה הזמרת והשחקנית לייזה מינלי. בראיון משנת 1975, אמר עליה מרקיורי: "כשמדובר בכשרון טוטאלי, הוא נוטף מלייזה. היא שופעת אנרגיות ויכולת עמידות שהיא מקבלת על הבמה, והאופן בו היא נותנת מעצמה לציבור הוא בעל השפעה רבה. יש הרבה מה ללמוד ממנה".

[עריכה] מותו של מרקיורי

לאחר סבב ההופעות הגדול של הלהקה ב- 1986 שהסתיים ברצף ההופעות המפורסמות באצטדיון ומבלי ובנבוורת, הפסיקה קווין להופיע לאלתר לאחר שהודיע מרקיורי כי אין בו הכוח לעוד סבב הופעות כה בומבסטי, בעוד הסיבה האמיתית, החשש כי נגיף האיידס אותו נשא עומד להתפרץ, לא פורסמה. בשנת- 1987, חלה מרקיורי במחלת האיידס, לאחר שהנגיף התפרץ והחלו לצוץ שמועות על מצבו הבריאותי. על אף שהכריז בעבר כי תוצאות בדיקת האיידס שלו היו שליליות, העיתונות הבריטית רדפה אחריו במשך כל שנותיו האחרונות. השמועות על מצב בריאותו הירוד נמשכו ובוטלו על ידיו פעם אחר פעם, אך העיתונות והקליפים חשפו אדם כחוש ומאופר כבדות, ובקליפ האחרון, These Are The Days Of Our Lives, שצולם שבועיים לפני מותו, נראה באופן ברור שמצבו הבריאותי של מרקיורי היה רע.


לבסוף, ב-23 בנובמבר 1991, פרסם מרקיורי הצהרה לציבור:

בעקבות ההשערות הרבות אשר נפוצו בעיתונות במהלך השבועיים האחרונים, אני מבקש בזאת לאשר כי אכן התגלה בי וירוס ה-HIV וכי יש לי איידס. הרגשתי כי נכון יהיה שלא לחשוף מידע זה עד כה כדי להגן על פרטיותם של אלו הקרובים לי. אף על פי כן, הגיעה העת עבור ידידי ומעריצי ברחבי העולם לדעת את האמת, ואני מקווה שכולם יצטרפו לרופאי ולרופאים בכל רחבי העולם במאבק כנגד מחלה נוראה זו. פרטיותי תמיד הייתה בעלת חשיבות רבה עבורי ואני ידוע במיאוני להתראיין רבות. אנא הבינו שעמדה זו תשאר בעינה.
-- פרדי מרקיורי

תוך פחות מיממה לאחר שחרור ההצהרה, ב24 בנובמבר 1991, נפטר פרדי מרקיורי בביתו שבקנסינגטון בנוכחות חבריו הקרובים. הוא היה בן 45. סיבת המוות הייתה דלקת ריאות כתוצאה מהאיידס. על אף שלא רצה בטקס מסורתי, הלוויתו של מרקיורי הועברה בידי כומר זרתוסטראי. גופתו נשרפה, ואין יודעים היכן היא פוזרה, למרות שחלק טוענים שבאגם ז'נבה, או בשטח בית הוריו. חברי קווין הנותרים הקימו את "קרן עוף החול של מרקיורי" ללוחמה באיידס, וב-1992, שנה לאחר מותו, ארגנו את "מופע הצדקה של מרקיורי", שמטרתו הייתה להנציח את חייו של מרקיורי ולהרחיב את הידיעה בנוגע לאיידס. במופע זה השתתפו לצד חברי הלהקה הנותרים מוזיקאים רבים מן השורה הראשונה, כגון: רוברט פלאנט, מטאליקה, רוג'ר דלטריי, אנני לנוקס, אלטון ג'ון, Guns N' Roses, דייוויד בואי, בוב גלדוף ועוד. מרקיורי הוריש את ביתו לחברתו, מארי אוסטין, שחייה שם עם משפחתה.

[עריכה] מורשת

[עריכה] סקרים

האנדרטה של פרדי מרקיורי במונטרה על חוף אגם ז'נבה בשווייץ.
האנדרטה של פרדי מרקיורי במונטרה על חוף אגם ז'נבה בשווייץ.
  • פרדי מרקיורי נותר עד היום כדמות פופולרית בבריטניה. בשנת 1999, בסקר המילניום, בו השתתפו ששה מיליון בריטיים, הוא הגיע למקום ה-14, בתור מוזיקאי וכותב שירים פופולרי ומכובד.
  • שניים משיריו של מרקיורי,Bohemian Rhapsody ו- We Are The Champions, נבחרו בשני סקרים נפרדים בתור השירים האהובים ביותר בעולם. לאחרונה, בסקר אריקסון, שהתקיים בין שש מאות אלף איש בששים ושש מדינות שונות, נבחר We Are The Champions בתור השיר הפופולרי ביותר בעולם. בעוד בסקר של ה"ג'ינס וורלד", נבחר השיר Bohemian Rhapsody בתור השיר הפופולרי ביותר בחמישים השנים האחרונות.
  • מרקיורי נבחר במקום הראשון בסקר "מאה הזמרים הגדולים של הרוק" של אגודת מוזיקת האונליין, DigitalDreamDoor.
  • ברשימת "הזמרים הגדולים בשפה האנגלית של המאה העשרים", קיבל מרקיורי את המקום הגבוה ביותר בין זמרי הרוק, במקום החמישי. הוא הגיע למקום השני ברשימת "22 הזמרים האהובים ביותר בעשרים וחמש השנים האחרונות" של ערוץ- MTV.

[עריכה] כוכב הרוק הפרסי - הודי הראשון

פרדי מרקיורי היה במקור פרסי, גדל בהודו, ועבר לגור באנגליה בגיל 17. לפיכך, הוא נחשב לכוכב הרוק ההודי הראשון, וכן בעקבות שורשיו הפרסיים, גם כוכב הרוק הפרסי הראשון.

[עריכה] בול המילניום

בול המילניום, מציג את פרדי מרקיורי
בול המילניום, מציג את פרדי מרקיורי

"בול הדואר המלכותי" הכריז שבול המילניום יוקדש לשם הנצחת חייו של פרדי מרקיורי. עד אז, רק בני משפחת המלוכה הבריטית הופיעו על הבולים בבריטניה, ולכן צעד זה היה חסר תקדים והביע כבוד רב והערכה גדולה למפעל חייו של מרקיורי.

[עריכה] ציטוטים על פרדי מרקיורי

  • פרדי מרקיורי היה כוכב הרוק היחידי שצוין במכתב ההתאבדות של קורט קוביין:


כבר במשך שנים רבות לא חשתי בהתלהבות הקיימת בשמיעה ויצירה מוזיקלית, בנוסף לקריאה וכתיבה. אני חש אשמה כבדה על כך. לדוגמה, כשאנחנו הולכים אל מאחורי הקלעים והאורות כבים וצרחות הטירוף של הקהל מתחילות, זה לא משפיע עלי באותו אופן כמו על פרדי מרקיורי אשר נראה שאהב זאת ושהתענג מהאהבה וההערצה של הקהל, תכונה אשר אני מעריץ ומקנא בו על כך.


  • אקסל רוז היה מעריץ מושבע של פרדי מרקיורי. בציטוט שלו אמר: "אם לא היו לי את מילות השירים של פרדי מרקיורי בילדותי, אני לא יודע היכן הייתי היום. הם לימדו אותי כל מיני צורות מוזיקה, הם פקחו את עיניי. לא היה לי חונך גדול יותר ממנו בכל חיי". רוז גם ביצע את- We Will Rock You ואת- Bohemian Rhapsody יחד עם אלטון ג'ון במופע ההצדעה לפרדי מרקיורי.
  • זמרת האופרה מונסראט קאבאייה, ששרה עם מרקיורי באלבום "ברצלונה" אמרה עליו: "ההבדל בין פרדי לשאר כוכבי הרוק היה שהוא העניק את כל כולו למען המוזיקה".
  • הזמר והכוכב הבריטי רובי ויליאמס גם כן ידוע בהערצתו לקווין ולמרקיורי בפרט, וביצע גירסת חידוש לשיר- We Are The Champions יחד עם שניים מחברי קווין הנותרים, בריאן מיי ורוג'ר טיילור, בנוסף, ויליאמס צוטט ואמר: "פרדי, אם אתה שם איפשהו ואתה רוצה לבחור באיזשהו אמן להעביר לו את יצירתך, בחר בי".

[עריכה] דיסקוגרפיה

[עריכה] אלבומי סולו

  • 1985 - Mr. Bad Guy
  • 1988 - (Barcelona (with Montserrat Caballé
  • The Freddie Mercury Album - 1992

[עריכה] אוספים

  • The Solo Collection (10 CDs and 2 DVDs) - 2000
  • 2006 - Lover of life - Singer of songs

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרדי מרקיורי

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ "The Mercury that's rising in Rock is Freddie the satiny seductor of 'Queen'" ,People, 05/12/1977 [1]
  2. ^ Documentary: "Freddie's Loves: Part 4"
  3. ^ "Freddie and Jim: A Love Story", The Guardian, 22/10/1994 [2]
  4. ^ Hutton & Waspshott

קווין
ג'ון דיקון | בריאן מיי | פרדי מרקיורי | רוג'ר טיילור
דיסקוגרפיה
אלבומי אולפן:

Queen | Queen II | Sheer Heart Attack | A Night at the Opera | A Day At The Races | News of the World | Jazz | The Game | Flash Gordon | Hot Space | The Works | A Kind of Magic | The Miracle | Innuendo | Made in Heaven

אלבומי הופעה:

Live Killers | Live Magic | Live at Wembley '86 | Queen On Fire: Live at the Bowl | Return of the Champions

אוספים:

Greatest Hits | At the Beeb | Greatest Hits II | Classic Queen | Queen Rocks | Greatest Hits III | Stone Cold Classics

וידאו:

We Will Rock You | The Freddie Mercury Tribute Concert | Greatest Video Hits 1 | Live at Wembley Stadium | Greatest Video Hits 2 | We Are the Champions: Final Live in Japan | Queen on Fire - Live at the Bowl | Return of the Champions | Super Live in Japan

נושאים קשורים
Ibex | לארי לורקס | ריינהולד מק | סמייל | הקרוס | קווין+ פול רוג'רס | טים סטאפל
כלים אישיים