חמישיית הג'קסונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חמישיית הג'קסונים
התחלת פעילות	גארי, אינדיאנה, ארצות הברית
שנות פעילות	1962-1990
סוגה	רית'ם אנד בלוז סול פופ דיסקו פאנק (Funk)
חברת תקליטים	Epic Records Philadelphia International Records Motown Records
חברי ההרכב	מייקל ג'קסון ג'קי ג'קסון טיטו ג'קסון מרלון ג'קסון ג'רמיין ג'קסון

חמישיית הג'קסונים (אנגלית: The Jackson 5) הייתה להקת פופ-ריתם אנד בלוז-דיסקו מצליחה, בה היו חברים כל בניהם של ג'וזף וקתרין ג'קסון. סולן הלהקה היה מייקל ג'קסון, שיצא בזכותה לקריירת סולו מצליחה אף יותר.

תוכן עניינים 1 רקע 2 קריירה מוזיקלית 2.1 תחילת הדרך 2.2 השפעה 2.3 הפריצה 2.4 המעבר ל"CBS Records" 2.5 שנות השמונים 2.6 לאחר הפירוק 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע

משפחת ג'קסון הייתה ממעמד הפועלים מהעיר גארי שבאינדיאנה, ארצות הברית. האם, קתרין, השתייכה לעדי יהוה, וגידלה את ילדיה על פיה. האב, ג'ו, פועל בבית חרושת לפלדה, שהופיע לעתים עם להקת הרית'ם אנד בלוז, "The Falcons", יחד עם אחיו לות'ר, גידל את ילדיו באופן קשוח ושתלטני. המוזיקה הייתה המפלט של הילדים מצרות היומיום, כששלושת בניו הבוגרים, ג'קי, טיטו וג'רמיין נהגו להשאיל את הגיטרה של אביהם, ללא הסכמתו. ג'ו גילה לבסוף כי בניו מנגנים בגיטרה שלו, לאחר שטיטו קרע את אחד המיתרים. ג'ו אומנם זעם מכעס על כך, והעניש את טיטו, אולם הוא ראה כי לבניו יש כישרון מוזיקלי, ושניתן להשתמש בכך כדי לזכות בעושר ובתהילה.

[עריכה] קריירה מוזיקלית

[עריכה] תחילת הדרך

בשנת 1962 החלו ג'קי, טיטו וג'רמיין להופיע באזור העיר גארי עם שניים משכניהם: מילפורד הייט (כמתופף) וריינוד ג'ונס (כנגן מקלדת). הרכב זה נקרא "The Jackson Brothers". בתחילה שימש ג'ו כמנהל הלהקה במשרה חלקית, אולם בהמשך התפטר מעבודתו והתמסר לחלוטין ללהקה. ג'רמיין היה הזמר הראשי ונגן הבס וטיטו היה הגיטריסט.

ב-1963 הצטרפו ללהקה שני האחים הקטנים, מרלון ומייקל, לאחר שכבר אז הפגינו יכולות שירה וריקוד. מייקל החליף את ג'רמיין כזמר הראשי של הלהקה באמצע שנת 1967. שירלי קארטמן, מורה למוזיקה בחטיבת הביניים בו למד טיטו, הבחינה בפוטנציאל המוזיקלי של הלהקה, ושימשה להם כמעין מורה רוחני (mentor). באותה תקופה אימצו חברי הלהקה את השם "The Jackson Five" (מאנגלית: חמישיית הג'קסונים) כשם להקתם. בהמשך הופיעו באופן אינטנסיבי באינדיאנה ולאחר שזכו בתחרות כשרונות צעירים חשובה ב-1966 (בה ביצעו גרסת כיסוי ללהיט של הטמפטיישנס, "My Girl", בביצוע מייקל) החלו לקיים הופעות באופן מקצועי בשיקגו, אילינוי ובאזור מזרח ארצות הברית. חלק גדול מהופעותיהם היו במועדונים של קהילת השחורים. לעתים אף הופיעה החמישייה במקומות למבוגרים בלבד, דוגמת מועדוני חשפנות, כדי להרוויח כסף.

שירלי קארטמן הצליחה להשיג ללהקה חוזה הקלטות בחברת התקליטים המקומית "Steeltown" והלהקה החלה לעבוד על אלבום הבכורה. הסינגל הראשון שהוציאו נקרא "Let Me Carry Your Schoolbooks" והוא היה ללהיט מקומי. שנה אחר כך הוציאו את הסינגל "We Don't Have to Be Over 21) To Fall in Love)". לחמישיית הג'קסונים היו כמה מעריצים בתחילת הדרך, ביניהם צמד זמרי הרית'ם אנד בלוז Sam & Dave, אשר עזרו ללהקה להבטיח מקום בתחרות חובבים ידועה בתיאטרון אפולו שבהארלם, ניו יורק. הלהקה זכתה בתחרות זו ב-13 באוגוסט 1967, דבר שדירבן את חברת התקליטים "מוטאון" להחתים אותה על חוזה הקלטות. ההחתמה נערכה בנובמבר 1968, לאחר שנשיא החברה, ברי גורדי, התמהמה באשר להעסקתם, בשל היותם קטינים. לשם כך עברו חמישיית הג'קסונים, יחד עם אביהם, להתגורר בקליפורניה. באוגוסט 1969 עשו את הופעת הבכורה הטלוויזיונית שלהם, בטקס מלכת היופי האפרו-אמריקנית של ארצות הברית, שהתקיים במדיסון סקוור גארדן, ניו יורק. בטקס זה ביצעו את הלהיט של אייזלי בראדרז, "It's Your Thing".

[עריכה] השפעה

המוזיקה של חמישיית הג'קסונים הושפעה מרבים מהמשמות הגדולים של שנות השישים. בין הלהקות והאמנים להם הייתה השפעה על החמישייה ניתן למנות את להקות הפאנק (Funk) המשפחתיות "Sly & the Family Stone" ו"אייזלי בראדרז", חלוץ הסול מרווין גיי, להקת הדו-וופ, "The Teenagers", וזמרי הסול: וילסון פיקט, ג'קי וילסון, סטיבי וונדר, ז'ו טקס וג'יימס בראון.

[עריכה] הפריצה

אלבום הבכורה של חמישיית הג'קסונים נקרא "Diana Ross Presents the Jackson 5", שם שהיה חלק ממסע היחצנות של "מוטאון", בו הוסיפה החברה פרטים ביוגרפים שיקריים על הלהקה כדי לזכות בפרסום רב. האלבום יצא לחנויות בארצות הברית ב-18 בדצמבר 1969, ובתוך חודשים ספורים היו חמישיית הג'קסונים להצלחה מסחרית רבה. הסינגל היחיד ששוחרר מתוכו היה "I Want You Back" (כשהבי-סייד שלו היה גרסת כיסוי לשירם של המירקלס, "Who's Lovin' You"), אשר הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד האמריקני ולמקום השני בבריטניה. האלבום, אשר נמכר בארבעה מיליון עותקים בארצות הברית, כלל מספר גרסאות כיסוי של אומנים מוכרים כסטיבי וונדר, הטמפטיישנס ו"Sly & the Family Stone". לאחר "I Want You Back" יצאו בזה אחר זה הלהיטים "ABC", "The Love You Save" ו-"I'll Be There". כל השלושה הגיעו למקום הראשון במצעד בילבורד האמריקני, כשהשניים הראשונים יצאו מהאלבום השני של הלהקה, הנקרא "ABC", שיצא לחנויות במאי 1970. "I'll Be There" שוחרר מאלבומם השלישי "Third Album" (ספטמבר 1970). הסינגל השני מאלבום זה, "Mama's Pearl", הגיע למקום השני במצעד בילבורד. חודש אחר כך הוציאה הלהקה את אלבום האולפן הרביעי שלהם, הנקרא "The Jackson 5 Christmas Album". האלבום הציג את ההרמוניה והווקליות של חמישיית ג'קסון.

מאז הוצאת אלבומם הראשון החלה בארצות הברית הג'קסונמניה: חמישיית הג'קסונים הפכו להיות האומנים המרכזיים של "מוטאון", במקום "הסופרימס", כשמוטאון משווקת את המותג 'חמישיית הג'קסונים' על מוצרים נלווים (מרצ'נדייז). בנוסף, נוצרה סדרת אנימציה שבועית בשם "The Jackson 5ive", אשר עקבה אחר הקריירה של הלהקה. הסדרה שודרה במשך שתי עונות (בשנים 1971-1973).

חברת התקליטים מוטאון לא הסתפקה בכך, והחלה בטיפוח קריירת הסולו של מייקל וג'רמיין. מייקל ג'קסון הוציא בחצי הראשון של שנות השבעים ארבעה אלבומי סולו, כשמתוכם יצאו מספר להיטים, ובניהן הלהיט "Ben", אשר הגיע למקום הראשון במצעד בילבורד באוקטובר 1972. ג'רמיין ג'קסון הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו ב-1972, ובהמשך הוציא אלבומי סולו נוספים רבים. ב-1973 הוציא גם האח הבכור, ג'קי, אלבום סולו, אך האלבום היה לכישלון כלכלי וג'קי ויתר על קריירת סולו.
למרות השמועות על עזיבתם של ג'קי, ג'רמיין ומייקל את הלהקה, השלושה פיתחו את קריירות הסולו שלהם במקביל לפעילות הלהקה, כך שזו המשיכה לפעול. הייתה זו דרך נוספת עבור חברת מוטאון להרוויח מחמישיית הג'קסונים.

הראשון שהתחתן מבין החמישייה היה טיטו, שנישא ביוני 1972 לדי-די, חברתו מהתיכון. לאחר מכן החל ג'רמיין לנהל מערכת יחסים רומנטית עם בתו של ברי גורדי (נשיא מוטאון), אילסר, זאת למרות התנגדותו של אביו. הרומן זכה לסיקור תקשורתי נרחב, והשניים התחתנו בדצמבר 1973.

[עריכה] המעבר ל"CBS Records"

בין השנים 1972-1975 איבדה הלהקה מהפופולריות שלה, אף על פי שעדיין זכתה להצלחה במכירות ובמצעדי המוזיקה, אך במידה מועטה בהשוואה לשיא הצלחתם בראשית שנות השבעים. להיטם הגדול באותה תקופה היה "Dancing Machine", אשר הגיע למקום השני במצעד בילבוד האמריקני והיה להיט דיסקו מוקדם, זאת לאחר שאלבומיהם הראשונים של חמישיית הג'קסונים היוו השפעה על מוזיקת הדיסקו. בהמשך העשור הפכו חברי הלהקה למהבולטים שבאומני הדיסקו של שנות השבעים.

הלהקה החליטה לסיים את השותפות עם "מוטאון", חברת התקליטים בה הייתה חתומה, כדי לקבל חופש אומנותי מוחלט ושליטה מלאה במוזיקה שלה. ב-1975 החליט ג'ו להחתים את להקתו בחברת התקליטים "CBS Records", אשר איפשרה קבלת תמלוגים לחברי הלהקה בסך 20% מכל מכירת תקליט, זאת בהשוואה ל-2.8% שחברת "מוטאון" איפשרה. בנוסף, CBS Records הסכימו שהלהקה תכתוב ותפיק את שיריה, ללא סיוע של מפיקים חיצוניים. בתגובה לכך החליטה חברת "מוטאון" לתבוע את הלהקה בשל הפרת חוזה, אולם בסופו של דבר שיחררה החברה את הלהקה. יחד עם זאת, כפתה "מוטאון" על הלהקה לשנות את שמה ל-"The Jacksons", לאחר ש-"Jackson 5" הפך להיות לסימן המסחרי של הלהקה, שזוהה באופן בלעדי עם "מוטאון". בנוסף, החליט האח ג'רמיין להישאר ב"מוטאון", כדי לפתח את קריירת הסולו בה החל שלוש שנים קודם לכן. רנדי ג'קסון בן ה-14, בן הזקונים של משפחת ג'קסון, החליף את ג'רמיין בלהקה, בהמשך להיותו חבר בלתי רשמי בה עוד משנת 1972. בשנים 1976-1977, תחת "CBS Records", הוציאה הלהקה שניים מלהיטיה המצליחים: "Enjoy Yourself" (מקום שישי בארצות הברית) ו"Show You the Way to Go" (מקום ראשון בבריטניה).

בקיץ 1976 החתימה רשת הטלוויזיה CBS את כל אחי ואחיות משפחת ג'קסון (מלבד ג'רמיין), על השתתפות בתוכנית בידור שתתחרה ברשת ABC. התוכנית עלתה לשידור ביוני 1976 והייתה לתוכנית הבידור הראשונה בטלוויזיה האמריקנית שהונחתה על ידי אפרו-אמריקנים. התוכנית שרדה שתי עונות, בהן התבלטה האחות הקטנה במשפחה, ג'נט ג'קסון, שהחלה את צעדיה הראשונים בעולם הבידור.

אלבומם המצליח "Destiny", שיצא בדצמבר 1978, שילב פאנק, רית'ם אנד בלוז, סול ודיסקו. אלבום זה כלל שני להיטים גדולים של הלהקה: "Blame It on the Boogie", שהינו מלהיטי הדיסקו הידועים ביותר, ו"Shake Your Body" (שהגיע לעשרת הראשונים בארצות הברית ובבריטניה). ב-1979 קיבלו הג'קסונים כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.

[עריכה] שנות השמונים

הצלחתם של הג'קסונים המשיכה גם בשנות השמונים, כשהוציאו את אלבומם "Triumph" בספטמבר 1980. אלבום זה כלל את הלהיטים "Can You Feel It" ו"Walk Right Now", שזכו להצלחה רבה בבריטניה. בעקבות הצלחת האלבום יצאה הלהקה למסע הופעות מצליח ביותר, הנחשב לאחד הטובים של שנות השמונים. שנה לאחר מכן שיחררה הלהקה את אלבום ההופעה, "!The Jacksons Live".

ב-16 במאי 1983 שידרה רשת הטלוויזיה NBC ספיישל טלוויזיוני בשם "Motown 25: Yesterday, Today, Forever", לציון 25 שנים להקמת חברת התקליטים "מוטאון". בספיישל זה הכריז ג'רמיין על שובו ללהקה, והג'קסונים הופיעו שם, בהרכבם המקורי, לראשונה מזה 7 שנים. באותה התוכנית ביצע מייקל ג'קסון לראשונה את "הליכת הירח" המפורסמת שלו. הצלחתו המדהימה של מייקל ג'קסון כאומן סולו הביאה רבים לחשוש כי יעזוב את הלהקה, אולם ג'קסון טיפח במקביל הן את קריירת הסולו והן את פעילותו בלהקה.

ביולי 1984 שיחררה הלהקה את האלבום "Victory", שהיה לאחד המצליחים ביותר שלהם, ונמכר במעל ל-7 מיליון עותקים ברחבי העולם. מתוך אלבום זה שוחרר הלהיט הגדול האחרון של הלהקה, "State of Shock" (מקום שלישי בארצות הברית), שהוקלט ביחד עם סולן להקת הרולינג סטונז, מיק ג'אגר. בשלב זה תפקדו הג'קסונים כשישייה, ויחד יצאו למסע ההופעות בעקבות האלבום, שנחשב בזמנו למסע ההופעות הגדול ביותר של להקה כלשהי אי פעם. זמן קצר לאחר סיום סיבוב ההופעות עזבו מייקל ומרלון את הלהקה. הארבעה שנותרו הקליטו אלבום נוסף בטרם פירוק הלהקה. האלבום, שלא זכה להצלחה, יצא ב-1989 ונקרא "2300 Jackson Street".

[עריכה] לאחר הפירוק

ב-1992 שידרה רשת הטלוויזיה ABC מיני סדרה תעודית בת ארבע שעות המגוללת את סיפור חייהם של בני משפחת ג'קסון על פני ארבעה עשורים.
ההופעה המשותפת היחידה של חמשת חברי הלהקה המקוריים מאז פירוקה, התרחשה ב-7 בספטמבר 2001, במדיסון סקוור גארדן. הופעה זו הפכה כעבור זמן לספיישל טלוויזיוני של רשת CBS. כל השמועות וההכרזות על איחודה של הלהקה לא התממשו. ב-25 ביוני 2009 נפטר מייקל ג'קסון, סולן הלהקה, דבר שסתם סופית את הגולל על איחודה מחדש.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• חמישיית הג'קסונים, באתר MOOMA
• חמישיית הג'קסונים, באתר Allmusic (באנגלית)