Wär Gott nicht mit uns diese Zeit, רי"ב 14

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Wär Gott nicht mit uns diese Zeit (גרמנית: "לולי אלהים שהיה לנו בעת הזו")[1], רי"ב 14, היא קנטטה דתית מאת יוהאן סבסטיאן באך. הקנטטה נכתבה במסגרת משרתו בלייפציג עבור יום ראשון הרביעי שלאחר חג ההתגלות ובוצעה לראשונה ב-31 בינואר 1735. בין הקנטטות הכנסייתיות האחרונות שהלחין[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה הולחנה בלייפציג עבור יום ראשון הרביעי שלאחר חג ההתגלות. במרבית השנים יום ראשון שכזה לא מתקיים, אלא רק בשנים בהן הפסחא נחוג מאוחר, ולכן באך לא נדרש לכתוב קנטטה עבורו במחזור הקנטטות של 1725 (המחזור השלישי). קודם לכן הלחין קנטטה אחת עבור אותו יום ראשון (רי"ב 81). זמן קצר לאחר ביצוע הבכורה של אורטוריית חג המולד נראה שבאך גמר אומר להשלים את החסרים במחזור הקנטטות הכוראליות. כריסטוף וולף טוען כי במהלך 1735 בחר באך לבצע את מחזור הקנטטות השני, ולא נותרה לו ברירה אלא להשלים קנטטה עבור יום ראשון ה"חסר" בין קנטטות רי"ב 111 ורי"ב 92.

מחזור התפילה והלימוד עבור אותו יום ראשון כולל את האיגרת אל הרומאים, פרק י"ג, פסוקים 8–10 ואת הבשורה על-פי מתי, פרק ח', פסוקים 23–27.

לברית הקנטטה לקוחה בעיקר מההמנון הלותרני בן שלשת הבתים שהקנה לקנטטה את שמה[3]. ידוע כי ההמנון יצא לאור כחלק מ"ילקוט שירי קודש" (Eyn geystlich Gesangk Buchleyn) על ידי יוהאן ולטר ב-1524[4]. בתי ההמנון, הראשון והשלישי מופיעים בשלמותם ובהתאמה פותחים וחותמים הקנטטה. את מילות האריות והרצ'יטטיב חיבר משורר אלמוני, והן פרפרזה על הבית השני מאותו המנון לותרני. ההמנון בתורו מארמז מספר פעמים לספר תהילים, פרק קכ"ד.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטטה כתובה לסופרן, טנור, בס, מקהלה, קרן דה קאצ'ה (קרן ציד היא קרן טבעית ברגיסטר גבוה), שני אבובים, שני כינורות, ויולה, ובאסו קונטינואו.

פרקי היצירה

  1. כורו (מקהלה) Wär Gott nicht mit uns diese Zeit
  2. אריה (סופרן) Unsre Stärke heißt zu schwach (כוחנו חלש מכדי)
  3. רצ'יטטיב (טנור) Ja, hätt es Gott nur zugegeben (אכן, לו אלהים רק אִפשר זאת)
  4. אריה (בס) Gott, bei deinem starken Schützen (אלהים, תודות להגנתך האיתנה)
  5. כוראל (מקהלה) Gott Lob und Dank, der nicht zugab (הלל ותודה לאל, שלא אִפשר)

היבטים ביצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכורו הפותח כתוב במשקל שלוש שמיניות ובולט במורכבות הלחנתו בצורת קונטרה-פוגה, בעלת טכניקת הלחנה המזכירה זו של מוטט, בעיקר נגינת "עוקבת" (Colla parte) (לא מדובר בחיקוי) של כלי הקשת אחרי תפקידי הזמרים. כל שורה בלברית מולחנת בצורת הפוגה, כשבכניסת הקול השלישי, הקול הפותח מנגן בהיפוך והפוגה הופכת קונטרה-פוגה. מנגינת ההמנון המסורתית לא מושרת על ידי הזמרים אלא באופן חריג כתובה באופן מוארך לקרן ולאבובים, והיא למעשה קו החמישי המצטרף לפוגה. משמעות העובדה שכל משפט מולחן כפוגה, היא שלמעשה תפקיד אחד פותח במשפט (בתחילה הטנור), יתר הקולות מצטרפים בשירת אותו המשפט, הקונטרה-פוגה מתרקמת ומסתיימת, אז מתחילה למעשה שוב הפוגה עם המשפט הבא, בשינויים הנדרשים לכל משפט. היצירה היחידה המדגימה מורכבת שכזו היא כורו הפתיחה של רי"ב 80, אך אינו בנוי כקונטרה-פוגה[2].

האריה הראשונה כתובה במשקל משולש, והיחידה במז'ור (סי במול, יתר הפרקים כתובים בסול מינור היחסי)[5]. כלי הקשת והקרן בלבד מלווים הסופרן לצד הקונטינואו. גרדינר מציין שתפקיד הקרן תומך בסופרן "ברגיסטר הגבוה ביותר" בהתייחס לכתב היד[6][7]. באמצע הפרק ישנו סולו לסופרן, לכינור בליווי הקונטינואו לאחר תשע תיבות חוזרת הקרן והנושא הפותח.

הרצ'יטטיב כתוב במשקל מרובע, ומוטיב המים הגועשים בסערה מאויר על ידי הקונטינואו בסקוונצות עולות חטופות למילים "Wut" (גועש), "Flut" (שיטפון) ו-"überschwemmet" (מוצף), בעוד הטנור מדקלם תפקיד "יבש" (Secco) הקונטינואו מלווה בתפקיד שהוא על גבול האריוזו.

האריה השנייה ממשיכה מההכנה של הרצ'יטטיב, גם כן במשקל מרובע, וגם בה איור מילים דומה למילה "Wellen" (גלים)[8], מעט לפני כן עליה באוקטבה, חזרה על התו הגבוה ואז סולם יורד. את תפקיד הבס מלווים שני האבובים בלבד, כשהם מחקים וחוזרים זה אחר זה, לצד הקונטינואו.

הכוראל המסיים כתוב במשקל מרובע, המזכיר בהולכת קולות הבס והמילוי ההרמוני האמצעי את הכוראלים באורטורית חג המולד שבוצעה רק שבועות בודדים קודם לביצוע הקנטטה. באך עושה שימוש בלחן הכוראל "Wo Gott der Herr nicht bei uns hält" (עליו נכתבה הקנטטה הכוראלית רי"ב 178). וולף כותב על הכוראל שהוא בעל "אופי בשל" ומעיד על הבגרות והניסיון של באך בשלב מאוחר זה.

ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההקלטות השונות ליצירה ניתן לציין את אלו של גוסטב ליאונהארדט והקונסורט שלו יחד עם מקהלת קינגז קולג', של פיטר יאן לסינק וקולגיום באך הולנד, של טון קופמן וסולני הבארוק אמסטרדם, של מסאקי סוזוקי וקולגיום באך יפן, של הלמוט רילינג ומקהלת גֶכינגר קַנטוריי, ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]