WCW

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Wcw.jpg

WCW (ראשי תיבות של World Championship Wrestling) היה ארגון היאבקות מקצועית אמריקאי שפעל בין השנים 1988 ו-2001. משרדי WCW היו ממוקמים באטלנטה, ג'ורג'יה. ה-WCW החל כארגון היאבקות המקושר ל-NWA, תחת הנהלתו של ענק התקשורת טד טרנר. הארגון חדל לפעול בשנת 2001, כאשר הוא נמכר ל-WWE (לימים: WWE).

בשנות ה-90 נחשב WCW לארגון ההיאבקות המקצועית המצליח ביותר כלכלית בארצות הברית לצד ה-WWE. המנהל הכללי של WCW היה באותה תקופה אריק בישוף. טרנר האיץ בבישוף לעקוף את ה-WWF בפופולאריות ולהתייצב בראש הסולם של עולם האבקות המקצועית. היריבות בין שתי החברות העלתה אז הילוך כאשר WCW העלו ב-1995 את התוכנית Monday Nitro, על אותה משבצת שידור שבה שודרה Raw של ה-WWF. מהלך נועז וחשוב נוסף שבישוף עשה היה להחתים על חוזה את אייקון ההאבקות האלק הוגאן. האסטרטגייה הצליחה מאוד בטווח הקצר. היא הובילה ליריבות עיקשת על הרייטינג, ועודדה את שתי החברות להציג את המוצר המוצלח והמושך יותר. תקופה זו מכונה בחיוב "מלחמות ערבי שני"; תקופה בה אוהדי האבקות מקצועית נהנו מלזפזפ בין שתי המתחרות, ולקנות את התשדירים בתשלום (Pay Per View) ששתיהן הציעו מדי חודש. המלחמה הרגישה לעתים תכופות אישית. ב-WWF העלו מערכונים השמים ללעג את כוכבי WCW באותו זמן, וכוכבי ה-WWF בעבר, האלק הוגן ורנדי "מאצ'ו מן" סוואג'. ה-WCW, מצדם, נהגו לספר בתוכניתם, ששודרה בשידור חי, את תוצאות הקרבות שיתרחשו באותו ערב ב-WWF, שתוכניותיה הוקלטו מראש.

הצעד הדרמטי הבא של בישוף שינה את ההיסטוריה של האבקות לעד. בישוף הציע חוזים מפתים לשניים מהכוכבים הגדולים ביותר של ה-WWF באותה תקופה, קווין נאש (שהיה עד אז ידוע בכינוי דיזל) וסקול הול (שהיה ידוע כרייזור רמון). על רקע תחושת היריבות המרה בין שני הארגונים, בישוף בחר לאמץ עלילה שאליה נחשף בארגון האבקות יפני. הרעיון היה של תת-ארגון שפולש לארגון הגדול, ומשתלט עליו מבפנים כפונדקאי. בישוף אם כן בחר להציג את נאש והול, במהלך ששיבש את הגבולות הברורים בין בדיה ומציאות, כחיילים של ה-WWF שנשלחו להזיק לWCW. הם נכנסו לאולם דרך הכניסות הצדדיות, הפריעו וקטעו קרבות ונהגו באופן מאיים כלפי המתאבקים ויתר הצוות של ה-WCW. הם אף תקפו חלק מהם. הקריינים נשמעו כאילו הדברים אינם מתוכננים ומדובר בחבלות של ממש בשידור. דבר נוסף שתרם לריאליזם היה העובדה שהשדרנים נמנעו מלנקוב בשמותיהם של נאש והול. הזכויות על הדמויות שהם גילמו היו שמורות ל-WWF, ולכן היה אסור להם לציינם בשידור. הם החלו להתייחס אליהם בפשטות כ- The Outsiders ורק מאוחר יותר התייחסם אליהם - ובשמותיהם האמיתיים. בעלילה, נאש והול דרשו להתמודד מול הטובים ביותר שיש לWCW להציע כנגדם, כדי להוכיח שה-WCW נחות ביחס אליהם. הקרב שנקבע היה 3-על-3 אולם לא היה ידוע אז מי יהיה החבר השלישי שיצטרף לאווסטיידרים. בקרב המרכזי של התשדיר בתשלום Bash At The Beach מ-1996, הול ונאש לחמו בלקס לוגר, סטינג ורנדי סוואג'. רק בשלב מאוחר בקרב הגיע לזירה האלק הוגן. הוגן נכנס לזירה ולהפתעם הגמורה של האוהדים, הכה את סוואג' בתרגיל הסיום שלו, הנחתת רגל. השלשה כינתה את עצמה The New World Order, או בקיצור nWo. מאז עלייתה של העלילה הזו, Nitro החלה לראשונה לעקוף ברייטינג את Raw. ההישג נמשך לאורך כשנתיים.

בחצי השני של 1996, ציר העלילה המרכזי נע סביב החזקתו המפוקפקת של הוגן בתואר "אלוף העולם במשקל כבד" (התואר היוקרתי ביותר של הארגון), שהתאפשרה הודות לתחבולות ורמאויות בקרבות ובפוליטיקה של הארגון. במקביל, הול ונאש התחרו תדיר עבור תואר "אלופי העולם בזוגות", וזכו בו מספר פעמים והחזיקו בו לא מעט. במהלך 1997, העלילה נעה סביב עלייתו של המושיע של WCW כנגד ה-nWo שטפחה מאז לכדי ארגון המכיל מספר דו-ספרתי של מתאבקים וכוח פוליטי (בדיוני) עצום. הגיבור היה סטינג, שאימץ לעצמו פרסונה אניגמטית ומסתורית ומראה חיצוני המזכירים את דמותו של "העורב". סטינג היה היחיד שהטל אימה על ה-nWo, והתמודד מולם לבדו, חמוש במחבט בייסבול. שיא העלילה הגיע בתשלום המשודר Starrcade באותה שנה, כאשר סטינג התמודד סוף סוף מול האלק הוגן על אליפות העולם במשקל כבד. בערב זה נרשם הסדק הראשון בנפילתה של האמפריה. במקום לקבל קרב אופורי בו הטוב האולטימטיבי נלחם לבסוף ומביס את הרע האולטימיטבי, הקרב התנהל בצורה משונה עבור הצופים. במהלך רובו, הוגן הוביל. הסיוף היה מבלבל אף יותר. הוגן הצמיד את סטינג לזירה למשך 3 שניות והשופט הכריז לצלצל בפעמון. היה נדמה שהוגן ניצח. בשלב זה נכנס אל הזירה ברט "The Hitman" הארט, כוכב ה-WWF שזה עתה עבר למתחרה. ברט התנהג כאילו סטינג רומה, והשופט ביצע ספירה מהירה במכוון של 3 שניות. עם זאת, הספירה הייתה שגרתית לחלוטין. הקרב הותחל מחדש, וסטינג ניצח את הוגן. בתוכנית הבאה של Thunder (תוכנית נוספת שWCW החלה לשדר), הוכרז כי סטינג הוא לא האלוף עקב האירועים השנויים במחלוקת. אנטי-קליימקס שכזה הפך למוטיב חוזר בעלילות של WCW. רבים מייחסים לטעויות אלה את הירידה בפופולאריות של החברה.

בStarrcade של 1998, אלוף העולם במשקל כבד, ביל גולברג, התחרה על התואר מול קווין נאש. שני המתאבקים גילמו אז דמויות "טובות" (בעגה של ההאבקות הבידורית: baby faces, או פשוט faces), והפופולאריות של שניהם הייתה בשיאה. גולדברג היה אז בלתי מנוצח, עם רקורד של מעל 100 נצחונות רצופים, ללא אף הפסד בקריירה. רצף הנצחונות שלו זכה לפופולאריות עצומה. נאש היה אז מנהיג ה-Wolfpac, ארגון שהתפצל מתוך ה-nWo והתחרה בו. קרב הענקים בין נאש וגולדברג הסתיים בכך שסקוט הול, שהיה אז מסוכסך (בעלילה) עם נאש, התערב ובקרב והשתמש באקדח טייזר כדי לנטרל את גולדברג. נאש כביכול לא הבחין בהתערבות הזו וחשב שהניצחון שלו היה לגיטימי. בתוכנית הבאה של נייטרו, נאש הביע צער על האופן שבו דברים התרחשו. הוא הציע לגולדברג קרב חוזר. גולדברג באותה תוכנית נעצר (בעלילה) ע"י המשטרה בחשד שהוא עוקב אחר קימברלי. נאש הציע להוגן את ההזדמנות להלחם מולו על האליפות. הקרב המם צופים רבים. במקום להלחם, הוגן נגע באצבעו בנאש, וזה התרסק על הזירה. הוגן הצמיד אותו ל-3 שניות וזכה באליפות. במהרה נאש קם על רגליו והתחבק עם הוגן. כל חברי הnWo, משני האגפים היריבים שלו, עלו לזירה וחגגו יחדיו. הארגון התאחד, ופרוש הדבר הוא שהסיוע של הול עבור נאש היה ידוע מראש ומתוכנן. ברגע אחד, נאש הפך להיות שוב דמות שלילית, דווקא בשיא הפופולאריות שלו. הרצף של גולדברג, מצדו, הסתיים באנטי-קליימקס מקומם. ה-nWo המשולב (nWo Elite) היה פופולארי מאוד בתחילה. הרייטינג של Nitro היה אז בשיאו ההיסטורי. אולם, כעבור כמה חודשים העלילה של nWo דעכה ולבסוף התפוגגה. סביב תקופה זו, כוחו של אריק בישוף בWCW נחלש. אל החברה הצטרף וינס רוסו, שעזב את הWWE רק מספר ימים לפני כן. רבים מייחסים לניהולו של רוסו את אחד הגורמים המרכזיים לירידה בפופולאריות של הארגון ולכך שהוא בסופו של דבר הועמד למכירה. העלילות שרוסו הטווה היו מסורבלות ותוכננו ברישול, הן היו לרוב מבלבלות ואף כאוטיות. אחד הרגעים הזכורים מימים אלו היה כאשר רוסו פיטר את האלק הוגן, אחד הכוכבים הגדולים בענף, בשידור בחי, מול מיליוני צופים ברחבי העולם (פיטורים אמיתיים). במקביל, הWWE החלו ב"עידן האטיטוד", בו הפנו את המוצר לקהל בוגר יותר, והארגון הובל על ידי כוכבים צעירים יותר, הבולטים שבהם, סטיב אוסטין והרוק. שני מהלכים אלה, הובילו לירידה בפופולריות הWCW מחד ולעליית הפופולריות של מופעי הWWE מאידך. לבסוף ב-2001 הWWE רכש את הארגון וסיים את התחרות שנמשכה על פני שנות ה-90 כולן, והובילה לדעת רבים לתקופה הטובה ביותר של ההאבקות הבידורית אי פעם. רבים מאנשי הWCW עברו לעבוד בWWE, בעוד שאחרים בחרו לעבוד בארגונים קטנים יותר, כאשר הבולט שבהם הוא הTNA, שהוקם על ידי ג'ף ג'ארט, כוכב העבר של ה-WCW. כיום ה-WCW אינו קיים מכיוון שבעלי ה-WWE קנו את הנכס.