היאבקות מקצועית

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: בעיות ניסוח ופרטים מיותרים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הבהרה: היאבקות מקצועית איננה ספורט, כי אם מופע בידור בעל תסריט ועלילה. המתאבקים הם פעלולנים מקצועיים ואינם ספורטאים.

היאבקות מקצועית היא כל סגנון של היאבקות בה מקבלים המתאבקים תשלום עבור השתתפותם. משמעות אחרת של המונח היא "משחק מכור". זאת משום שלאורך כל מהלך ההיסטוריה של ההיאבקות המקצועית בקנדה ובארצות הברית היו מקרים מפורסמים של מופעי האבקות שבהם התוצאה נקבעה מראש, מהלך ההתמודדות בוים והקהל שחשב שהוא צופה בהתאבקות אמיתית, רומה.

היאבקות מקצועית מודרנית היא מופע בידור אומנותי בו המשתתפים מחקים קרב מכות המבוסס על שלל גוני אמנויות הלחימה. רמת האמינות של המכות משתנה בין ארגון לארגון, מהארגונים היפנים בהם האמינות גבוהה מאוד, דרך ה-WWE האמריקאי בו האמינות בינונית ועד לארגונים המקסיקנים בהם המופע אינו מציאותי לחלוטין.

החוקים

על אף שישנם מספר רב של ארגוני היאבקות, וחלק מהחוקים משתנים מארגון לארגון (בדיוק כמו שכדורסל משתנה מארגון לארגון, חוקי ה-NBA, והחוקים באירופה ובכדורסל מכללות לא זהים), רוב החוקים נשארים זהים ובעלי בסיס משותף.

מי שמנהל את הקרב ושולט באופן מעשי בנעשה בו הוא השופט, השופט נוהג ללבוש חולצה לבנה עם פסים שחורים, והוא זה שמכריז בסוף הקרב על המנצח על ידי הרמת ידו. דרך ידועה כדי לרמות בקרב או כדי ליצור סיבוכים בעלילה היא לבצע דברים מאחורי גבו של השופט, או לגרום לו לאבד הכרה לזמן מסוים ולרמות בזמן שהוא שוכב על הרצפה. מטרת הקרב היא להצמיד את היריב (Pinfall), או להכניע אותו.

הצמדה (Pinfall)

כדי לנצח בהצמדה על כתפי היריב להיות מוצמדות למזרן בזמן שהשופט מכה על המזרן שלוש פעמים. שימוש בחבלים או בכל צורה אחרת שתוסיף משקל על כתפי היריב אסורה, ולכן היא שיטת רמאות פופולרית על ידי מה שמכונה מתאבקים "רעים" (Heels).

כניעה (Submission)

כדי להכניע יריב בדרך כלל משתמשים בתרגיל שמכונה תרגיל כניעה או תרגיל הכנעה.

בהיאבקות הישנה היה נהוג שכאשר מבוצע תרגיל כניעה, השופט מרים את ידו של המתמודד שעליו מבוצע התרגיל שלוש פעמים, כדי לבדוק אם הוא בהכרה. במקרה והיד נופלת שלוש פעמים השופט מכריז על כניעה.

בשנות השמונים נכנסה גם האפשרות של כניעה קולית, כאשר המתמודד שעליו מבוצע התרגיל צועק "אני נכנע".

לקראת אמצע שנות התשעים נכנסה אפשרות חדשה של דפיקה על המזרן עם היד, כדי לאותת לשופט שאתה נכנע. התופעה נכנסה בעקבות העלייה בפופולריות של ארגוני mixed martial arts, שבהם היה נהוג לדפוק על המזרן.

היום נהוג בעיקר להשתמש בשיטה של דפיקה על המזרן על אף שמתאבקים שמוגדרים כ"אולד סקול" (מתאבקים מסורתיים) עדיין משתמשים בשיטה הראשונה. ברסלמניה 22 בקרב בין טריפל אייץ' וג'ון סינה השתמשו במהלך הקרב בשתי השיטות, כמעין מטאפורה לקרב שהתנהל בין מתאבק אולד סקול (טריפל אייץ'), למתאבק מודרני (ג'ון סינה). כמו כן היה זה מחווה לקהל של שיקגו שנחשב כקהל אולד סקול.

ספירה (Countout)

ישנן מספר ספירות שמשפיעות על מהלך הקרב:

• ספירה מחוץ לזירה - כאשר אחד מהיריבים נמצא מחוץ לזירה, והשופט הספיק לספור בקול רם עד 10, מוכרז ניצחון בספירה למתמודד שהיה בתוך הזירה. כאשר שני המתמודדים בחוץ וישנה ספירה ל-10, מוכרזת ספירה כפולה (double countout) ויש תיקו.

• ספירה בתוך הזירה - כאשר שני היריבים שוכבים על המזרן ללא תנועה, השופט יספור עד 10. אם אף אחד לא יעמוד על רגליו עד אז הקרב יפסק, ויוכרז תיקו. למצב כזה קוראים In ring countout. כמו כן בקרבות מסוג "האחרון שנשאר עומד" משמשת הספירה לקביעת המנצח - זה שיריבו לא הצליח לקום ולעמוד על רגליו תוך 10 שניות.

• ספירה זמנית – ספירה זמנית מתייחסת לעובדה שלא ניתן לנצח קרב כאשר חלק מגופו של היריב נמצא מחוץ לזירה, וכאן יש אפשרות למתמודד שנמצא בתרגיל כניעה או בהצמדה לשלוח יד או רגל אל החבלים כדי להפסיק את התרגיל. זה מכונה ספירה כי השופט יחל לספור במהירות עד חמש כדי לאותת למבצע התרגיל להפסיק אותו, אם הוא לא יפסיק עד חמש הקרב יפסל.

פסילה (Disqualification)

ישנן מספר אפשרויות שיגרמו לפסילה של הקרב על ידי השופט לפי שיקולו:

• ביצוע מהלך בלתי חוקי ואי הפסקתו למרות בקשת השופט.
• התערבות מבחוץ בקרב על ידי מתאבק/מאמן/מלווה, (אלא אם חוקי הקרב מתירים את זה).
• שימוש בחפץ כלשהו, (אלא אם חוקי הקרב מתירים שימוש כזה או אחר).
• מכה לאזור המפשעה מכונה (low-blow).
• פגיעה פיזית בשופט.

שונות

במהלך ההיסטוריה היו חוקים שהשתנו או שהפכו ללא פופולריים על ידי הקהל ולכן בוטלו.

• בליגת ה-NWA אסור היה להשליך מתאבק מעל החבל העליון של הזירה החוצה. מהלך כזה היה גורר פסילה.
• בליגת ה-WCW אסור היה לקפוץ מהחבל העליון על מתמודד שהיה שוכב על הרצפה, עם פניו לעבר המזרן. מהלך כזה היה גורר פסילה.
• בעבר במספר ליגות מקומיות במקום ספירה ל-10 בחוץ הייתה ספירה ל-20 ובליגות אחרות כמו ECW לא הייתה ספירה כלל.

וינס מקמהן, הבעלים של ליגת ה-WWE והאיש החזק בעולם ההיאבקות המקצועית.

מושגים

• סטוריליין (Storyline או Angle) קו עלילה - ה"סטורי ליין" או ה"אנגל" זוהי בעצם העלילה או התסריט של הקרב, היא יכולה לכלול קרב אחד ויחיד או לפעמים סיפור שיימשך חודשים ואף שנים. כל דבר בתוכנית נמצא תחת היסטורי ליין ושום דבר לא מאולתר, מהקרב הכי קטן ועד הראיון הכי משמעותי. היסטורי ליין זה המנוע שמריץ את ההיאבקות במשך שנים. הסיבה לקיומו היא ליצור עניין בקרבות עצמם ובתהליכים שהובילו אליהם. דון קינג אמר פעם ש"בלי סטורי ליין זה סתם שני גברים גדולים שהולכים מכות, ואת זה אפשר לראות בשכונה, ולא צריך להוציא על זה כסף".

• בייביפייס (Babyface) - כינוי למתאבק שמשחק את תפקיד הבחור הטוב או אהוב הקהל.

• טווינר (Tweener) - כינוי למתאבק שמשחק את תפקיד הבחור הנייטרלי, או הטוב והרע גם יחד. זהו מושג חדש בהיאבקות שנכנס בשנות התשעים, עד אז כל הדמויות היו טובות או רעות. קווין נאש ("דיזל") נחשב לטווינר הראשון. טווינר בדרך כלל נוהג להיות דמות שמשתדלת לשמור על חוקי הקרב אבל אם הזדמנות לרמות נופלת לה לידיים, היא תרמה קצת, אבל היא לא תגרום למצב, ליפול לה לידיים בכוונה. הגדרה אחת לטווינר היא מתאבק שמזגזג תכופות בין מצב של היל לפייס. כיום רוב הדמויות מוגדרות כטווינר.

• היל - (Heel) - כינוי למתאבק שמשחק את תפקיד הבחור הרע. היל זו אחת הדמויות החשובות ביותר בעולם ההיאבקות. המושג קיים מאז שנת 1914 והגיע ממקסיקו שם קראו לדמויות הרעות "רודו" (Rudo). היל היא דמות שמרמה ועוברת על החוקים ללא תקנה, היא שונאת את אוהדיה, מזלזלת בו ויוצרת אנטגוניזם ואמוציות רבות מהקהל, כך שעל-אף שהצופה ירצה בהיעלמותה, בלעדיה אין להיאבקות המקצוענית זכות קיום - אף אחד לא יתעניין בקרב בין שני פייסים.

• פיוד (Feud) - סכסוך בין שני מתאבקים שנגרר לאורך זמן כדי ליצור קרב גדול. בדרך כלל פיודים נמשכים כמה שבועות, ונפתרים באירועי PPV, אולם ישנם פיודים שנמשכו ונמשכים שנים (כדוגמת האלק הוגאן נגד אנדרה הענק או סטון קולד סטיב אוסטין נגד וינס מקמהון).

• סטייבל (Stable) - "סטייבל" היא קבוצה של מתאבקים, בדרך כלל שלושה ומעלה, שבמסגרת התסריט מתפקדים כארגון בתוך ארגון. הם כולם בעלי מכנה משותף ועניין משותף, נוהגים להתלבש דומה, ומנסים לקדם עניין כלשהו. הם נאמנים אחד לשני ורואים בכל שאר המתאבקים שלא בסטייבל אויבים. סטייבלים מפורסמים: "ארבעת הפרשים", nWo, "ניישן אוף דומיניישן" (משחק מילים המתכתב עם ארגונו הסוציו-פוליטי/דתי של הכומר לואיס פרחאן, "אומת האסלאם") של , "אבולוציה" "הנקסוס" "הנקסוס המחודשת" ו- DX. ישנו מושג שנקרא "סטייבל פנימי" שלא קשור לסטוריליין, שבו מתאבקים מוצאים עניין משותף מאחורי הקלעים, ונהפכים לקבוצה פנימית שמשפיעה על תהליך קבלת ההחלטות לדוגמה : The Clique ב-WWE וה-Old Backstage Group ב-WCW.

• סוורב (Swerve) - "סוורב" מתייחס למעשה לא צפוי שהוא ההפך ממה שכולם מצפים שיקרה שנעשית בין מתאבקים, בדרך כלל חברים או חברים בתוך סטייבל. הסוורב קיים כדי לתת זוויות לעלילה וכדי לקדם פיודים עתידיים.

• טרן (Turn) - הפיכת דמות רעה לטובה או טובה לרעה. האלק הוגאן הפך לרע (או ביצע Heel Turn) ביוני 1996 כשנחשף כמנהיג ה-nWo, ובסה"כ עבר חמישה טרנים.

• קארד (Card) - הקארד או הליין-אפ הוא רשימת הקרבות של אירוע מסוים. הקארד מתחלק לארבעה חלקים בלתי רשמיים:
  • הקרב המרכזי (Main Event) - מתייחס לקרב המרכזי של הערב, בדרך כלל קרב על תואר מסוים. אפשר שיהיו מספר קרבות מרכזיים בערב אחד אבל זה לא נהוג. קרבות שנמצאים בין הקרב המרכזי לבין המידקארד מכונים Upper Card.
  • מידקארד - מתייחס לקרבות הרגילים של הערב. מציג את טובי המתאבקים בשלל קרבות וסגנונות שונים. עליו בעצם בנוי ערב שלם, כיוון שאירוע לא יחזיק מעמד רק בזכות הקרב המרכזי שלו, אלא בעיקר בקרבות אמצע האירוע שתומכים בו.
  • אנדר קארד - מתייחס לקרבות שפותחים את הערב. בדרך כלל מדובר בקרבות לא אטרקטיביים שמיועדים בעיקר לחימום הקהל. בתקופות מסוימות נחשבו קרבות משקל קל לקרבות אנדר קארד, אבל בשנים האחרונות ובעיקר בזכות ECW וWCW, זה כבר לא כך. המושג "אנדר קארד" הוא מושג שהושאל מעולם האיגרוף.
  • קרב חושך (Dark Match)- קרב שנערך לפני תחילתו הרשמית של האירוע ולפעמים אחריו ולא מצולם לשידור בטלוויזיה. קרב כזה נועד לבחינת מתאבקים חדשים בדרך כלל.

• דיווה - כל אישה שמשתתפת בארגון היאבקות, לא משנה אם היא מתאבקת, מראיינת, רקדנית או כל משהו אחר, נקראת דיווה. תחילת השימוש במושג נעשה ב-WWF באמצע שנות התשעים, ועכשיו הוא בשימוש בכל ארגוני ההיאבקות.

• קנדי (Candy) - "קנדי" או Eye Candy, הוא מושג שמתייחס לשימוש בוטה בנשים בהיאבקות, שמיועד אך ורק למשיכת הקהל ללא קשר ישיר להיאבקות. הקנדי בשימוש בעיקר בארגון ה-WWE שנוהג לערוך באירועים שלו תחרויות יופי בין הדיוות, מופעי חשפנות, ראיונות חושפנים ושיתוף פעולה עם חברת פלייבוי. ארגונים מסורתיים של היאבקות בארצות הברית ובמיוחד ביפן מגנים את השימוש הנרחב בקנדי שעושה ה-WWE בשנים האחרונות, על אף שהוא מושך קהל רב לאירועים, קהל שלא היה מגיע בלעדיהם.

• אנפורסר (Enforcer) - "אנפורסר" הוא מתאבק שלא מתאבק, אלא מבצע דברים אחרים - בדרך כלל מלווה או שומר ראש. ההבדל בין אנפורסר לבין מלווה רגיל הוא שאנפורסר הוא מתאבק לכל דבר בעל כישורי היאבקות שלא נופלים משום מתאבק אחר בליגה, אבל תוכן העלילה מאלץ אותו לשמש כמלווה בלבד. אנפורסרים נוהגים להתערב בקרבות של בני חסותם באופן שכיח מאוד. אנפורסר מפורסם הוא "דיזל" שבשנתו הראשונה כמתאבק היה שומר ראשו של שון מייקלס.

• פינישר - תרגיל סיום - מתאבקים נוהגים לסגל לעצמם תרגיל מיוחד שאיתו הם מסיימים את הקרב - כדי ליצור אופי לדמות, וכדי לגרום לקהל לצפות למשהו מיוחד במהלך הקרב. תרגילי סיום מתחלקים לשניים- תרגילי כניעה ותרגילי עוצמה. פעמים רבות מכונים הפינישרים בשמות הקשורים למתאבק, כמו בתרגיל הטומבסטון (מצבה באנגלית) פיילדרייבר של האנדרטייקר והרוק באטם של הרוק.

• הארדקור (Hardcore) - הארדקור הוא סגנון היאבקות שצמח בשנות התשעים וזכה להצלחה רבה בזכות ארגון ה-ECW. הסגנון מתאפיין בשימוש מסיבי בחפצים במהלך הקרב, ושימוש באש ובחוטי תיל. הסגנון גורם לפציעות רבות של מתאבקים, וגורם לכך שחלקים גדולים מהקרב בעצם הופכים מהצגה למציאות לחלוטין. בשנת 1997 ה-WWF החלה לשלב קרבות הארדקור ובשלב מסוים אפילו הכניסה לשימוש חגורה על תואר הארדקור, ואחריה ה-WCW, ובכך הפך הסגנון לסגנון ראשי, על אף שרוב המתאבקים מסתייגים ממנו. כיום ניתן לראות קרבות הארדקור פעם במספר אירועים.

• מופע ביתי (House Show) - מופע היאבקות שלא מצולם ונועד רק כדי שקהל יוכל לצפות בהיאבקות. כל מה שקורה באירוע שמוגדר כ"מופע ביתי", נשאר שם ולא נכנס לספרי ההיסטוריה, בדרך-כלל. חגורות מחליפות ידיים באירועים מסוג זה לעתים נדירות מאוד.

• ארגונים עצמאיים (אינדיז) - ה"אינדיז" הם ארגוני היאבקות שמעסיקים מתאבקים בחוזי פר-הופעה.

• ג'ובר (Jobber) - ג'וברים הם מתאבקים שכל מטרתם היא להפסיד בקרבות. משתמשים בהם כדי לתת למתאבקים גדולים יותר להראות מה הם יודעים לעשות, וכדי לצבור ניצחונות ברקורד שלהם. כיום השימוש בהם כמעט נפסק לחלוטין, אבל היה נפוץ מאוד בליגת ה-WWF בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים. השם ניתן להם כיוון ש-JOB בהיאבקות פירושו הפסד. רוב המתאבקים הגדולים התחילו כג'וברים וזהו למעשה חלק כמעט בלתי-נפרד מהתפתחות המתאבק.

• לוצ'ה ליברה (Lucha libre) - סגנון היאבקות מקסיקני, משלב בעיקר מתחרים בעלי גוף קטן שמבצעים תרגילי אוויר ואקרובטיקה. בשנים האחרונות בעיקר כיוון שאחוז ההיספנים הגדול בארצות הברית, חדר סגנון הלוצ'ה ליברה לארצות הברית והפך לסגנון ראשי. אלוף העולם לשעבר בליגת ה-WWE הוא מתאבק בסגנון לוצ'ה ליברה (ריי מיסטריו).

ארגונים

הארגונים שמעלים את המופעים נקראים Promotions. הארגון הגדול ביותר בארצות הברית ובעולם בכלל הוא ה-WWE, שנצפה ביותר ממאה מדינות ומגלגל יותר ממיליארד דולר בשנה. בנוסף בצפון אמריקה ישנם ארגונים מקומיים קטנים ועצמאיים שנקראים Indies, הגדולים שבהם הם:

• TNA) Total Nonstop Action Wrestling) - ליגה שפועלת מנשוויל, טנסי ואורלנדו, פלורידה. נוסדה על ידי ג'ף ג'ארט. מציגה היאבקות בסגנון דרומי. נחשבת לליגה השנייה בגודלה בעולם, ומשודרת גם באירופה. המופעים שלה נערכים אך ורק בדרום ארצות הברית אך לאחרונה נתקיימו גם אירועים בצפון (בדטרויט ובסנט לואיס).

• Ring of Honor - ליגה עצמאית שפועלת מפילדלפיה. משודרת גם בבריטניה.

• Pro Wrestling Guerrilla - ליגה שפועלת מדרום קליפורניה. מיוחדת בכך שהמתאבקים הם בעלי הליגה.

• Combat Zone Wrestling - ליגה שפועלת מפילדלפיה. מציגה קרבות הארדקור ומפורסמת בזכות האירוע השנתי שלה שנקרא "כלוב המוות".

מחוץ לצפון אמריקה ישנם ארגונים בעיקר ביפן ובאירופה:

הארגונים ביפן ובאירופה נבדלים מהארגונים בצפון אמריקה, בכך שהם מדגישים יותר את הצד הספורטיבי של המופע, ופחות את הצד הבידורי שלו. הארגונים הגדולים ביפן הם: New Japan Pro Wrestling, All Japan Pro Wrestling ו-Pro Wrestling NOAH. באירופה הארגונים הגדולים הם: All Star Wrestling, Frontier Wrestling Alliance, Westside Extreme Wrestling ו-European Wrestling Promtoions.

היאבקות מקצועית בישראל

היאבקות מקומית

בישראל קיימת ליגה בשם IPWA (שפרושה Israeli Pro Wrestling Association ) המנוהלת על ידי גרי רויף המכונה בארגון הרב סוויסה, שמעלה אירועים בדיוק כמו שנהוג אצל ארגוני ההיאבקות הצפון אמריקאים (ה-WWE וה-TNA). מתאבקי הליגה אף השתתפו בתוכנית הסאטירית "מכת מדינה" הבנויה על הפורמט של היאבקות מקצועית, כאשר המתאבקים מייצגים מגזרים שונים בחברה הישראלית (חרדים, ימנים, שמאלנים, עשירים, עניים, חנונים, כוחות ביטחון וכדומה), המיישבים את סכסוכיהם בזירה. התוכנית שודרה בערוץ ביפ בשנת 2005. בשנת 2006 מופע ה"רסלנובלה" של הארגון שודר בערוץ ההיאבקות הבריטית. ב-2009 מופע ה"רסלינג הישראלי" שודר בערוץ הקרבות "אגו טוטאל" עם יוסי "השור" מול שרון ה"ביריון" בקרב המרכזי על התואר. ב-2011 במופע ה"סאמר ספלאש" המסורתי אלוף ה-IPWA הרב סוויסה התמודד מול זוכה תוכנית הריאליטי "הישרדות" נתן בשבקין. בקיץ 2012 הארגון קיים את המופע הכי גדול שלו אי פעם כאשר אגדת ה-WWE/WWF טטנקה הגיע לארץ והתמודד מול הרב סוויסה על אליפות ה-IPWA וזכה בתואר הנכסף! הקרב משודר בשידורים חוזרים בערוץ הספורט ONE.

מתאבקים ישראלים בחו"ל

• רפאל הלפרין (1924-2011), התאבק בארצות הברית, במהלך שנות ה-50 של המאה העשרים, ואף זכה פעמיים באליפות העולם (1952 ו-1957),במסגרת הפדרציה להיאבקות מקצוענית בה היה חבר.
• נועם דר ,מתאבק ישראלי, מתאבק בליגות אינדי באנגליה. נכנס לזירה עם דגל ישראל ומקלל את יריביו בעברית.

היאבקות מחו"ל

מאמצע שנות ה-2000 ועד לשנת 2009, שודרו תוכניות WWE בערוצי הספורט הנמצאים גם בכבלים של "Hot" וגם בשידורי הלוויין של "yes". מנויי HOT יכלו לקלוט בישראל את תוכניות ליגת TNA בערוץ סטאר וורלד, וכיום בערוץ הישראלי, אגו טוטאל המטפח את כל הריבודים של אמנויות הלחימה. בשידורי WWE ניתן לצפות כיום רק ב-Raw ובאירועי PPV בערוץ הפרמיום ספורט1,ולצפות בסמאקדאון בערוץ 5 פלוס LIVE ו בHD או לצפות בשידורי לקט בערוץ Eurosport בתוכנית שבועית המסכמת על שני התוכניות (Raw וסמאקדאון) ולאחר התוכנית ישנה עוד תוכנית העוסקת בהיאבקות משנות ה-80 עד שנות האלפיים.

ארגוני היאבקות משמעותיים בעבר

• NWA - ארגון גג של מספר ליגות בארצות הברית. היה לליגה הגדולה והמסודרת הראשונה בארצות הברית. פעל בעיקר בדרום ארצות הברית. שנות הפריחה- שנות החמישים, השישים השבעים והשמונים.
• AWA - ארגון של מספר ליגות שפרשו מה-NWA והקימו ארגון עצמאי. פעל בעיקר במרכז ארצות הברית. שנות הפריחה היו שנות השבעים.
• WWA - ארגון של מספר ליגות שפרשו מה-NWA והקימו ארגון עצמאי. פעל בעיקר באינדיאנה ואוהיו. שנות הפריחה היו שנות השישים.
• GCW - ארגון היאבקות של ג'ורג'יה, שנות הפריחה היו שנות השבעים.
• WCCW - ארגון היאבקות שפעל מטקסס. היה שייך למשפחת ואן אריק, והיה אחד מהארגונים המקומיים המצליחים בהיסטוריה. שנות הפריחה היו שנות השמונים.
• CWA - ליגת היאבקות שפעלה מממפיס. הייתה שייכת לג'רי לולר. קנתה את WCCW בסוף שנות השמונים, ויצרה איתה את ליגת USWA. שנות הפריחה היו סוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים.
• CWF - ליגת היאבקות של פלורידה. הייתה שייכת לבילי גרהאם. פעלה מדי פעם תחת ארגון ה-NWA. הזכויות על העבר שלה נקנו על ידי ה-WWE בשנת 2005. שנות הפריחה היו שנות השבעים ותחילת שנות השמונים.
• UWF - ליגת היאבקות שפעלה מדרום ארצות הברית (בעיקר מהחגורה התנ"כית), והייתה לבסיס שעליו תוקם בעתיד ליגת ה-WCW. שנות הפריחה היו סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים.
• ECW - ליגת היאבקות שפעלה בצפון מזרח ארצות הברית. הייתה מיוחדת בכך שהביאה את קרבות האקסטרים וההארדקור למרכז הבמה. נקנתה בשנת 2001 על ידי ה-WWE. שנות הפריחה היו אמצע שנות התשעים.
• WCW - ליגת היאבקות של טד טרנר. הליגה היחידה חוץ מה-WWE שפעלה במסגרת כלל עולמית. התחרתה ב-WWE והייתה אף גדולה ממנה למספר שנים. פשטה את הרגל ונקנתה על ידי WWE בשנת 2001. שנות הפריחה היו שנות התשעים.
• XPW - ליגת היאבקות שפעלה במערב ארצות הברית. פעלה על הפלטפורמה ש-ECW יצרה, והייתה הכוח המוביל בקרבות האקסטרים וההארדקור במערב ארצות הברית. שנות הפריחה היו סוף שנות התשעים ותחילת העשור הנוכחי.

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של ה-WWE
• האתר הרשמי של ה-TNA
• אתר שמרכז את רשימת כל האלופים בהיסטוריה בכל הארגונים
• פורום ההיאבקות הרשמי באתר תפוז
• כיצד היאבקות מקצועית עובדת, מאתר HowStuffWorks
• האתר הרישמי של ליגת ההיאבקות הישראלית IPWA

הערות שוליים

- http://www.youtube.com/watch?v=oGLQTALzGyU