אנה הרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה הרמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 במאי 1973 (בת 50)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס לנדאו 2021, פרס ברנשטיין, 2017, פרס אקו"ם ע"ש נתן אלתרמן 2015, פרס ראש הממשלה 2007, פרס ורטהיים 2004
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה הרמן (נולדה ב-25 במאי 1973) היא משוררת ישראלית ושותפה במערכת כתב העת לשירה "הו!" בעריכת דורי מנור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים ב-25 במאי 1973. מתגוררת בתל אביב. אמא לנגה מרים.

פעילות ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריה הראשונים ראו אור ב-1994 בכתב העת הספרותי "אֵב". מאז 1997 ראו שיריה אור במוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ" ולאחר מכן בכתב-העת "הו!" ובכתבי-עת נוספים. שיריה תורגמו לאנגלית על-ידי אדריאנה ג'ייקובס וליסה כץ.

ב-2001 ראתה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד הלברית על-פי סדרת ליתוגרפיות מאת אדוארד מונק לאופרה "אלפא ואומגה" שכתבה יחד עם דורי מנור. האופרה הולחנה על-ידי גיל שוחט והועלתה על במת האופרה הישראלית בחורף 2001 בניצוח גארי ברתיני.

מאז שנת 2013 מלווה כותבים, עורכת ספרי שירה ומנחה סדנאות שירה. בשנים 2012–2016 פרסמה בקביעות מאמרים על ספרות ילדים במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ". בשנים 2016–2017 הנחתה סדנת שירה במסגרת המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

ב-2017 הקדיש כתב-העת "הו!" לאנה הרמן שער בגיליון ה-15. בשער פורסמו מאמרים על אודות שירתה מאת סיון בסקין, נוית בראל, ד"ר רחל אלבק-גדרון ופרופ' אדריאנה ג'ייקובס.

ב-2020, במסגרת פרויקט "טיפואטיקה", בהנחיית הסופרת אסתי ג' חיים, יצרו סטודנטים לטיפוגרפיה מסמינר הקיבוצים כרזות שנוצרו כולן בעקבות שירים מאת אנה הרמן. התערוכה התקיימה בסמינר הקיבוצים ביוני 2020.

באוקטובר 2021, במסגרת פסטיבל הפסנתר, עלה המופע "שילה פרבר שרה אנה הרמן", שבמהלכו שרה שילה פרבר משיריה של אנה הרמן בלחנים חדשים משלה.

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חד-קרן, 2002. הקיבוץ המאוחד: סדרת ריתמוס, קובץ שירים עצמאי.
  • ספר הרפואות הפשוטות, 2006. הקיבוץ המאוחד: סדרת ריתמוס.
  • התאומה הנראית, 2016. הקיבוץ המאוחד: סדרת ריתמוס.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היומנים של סילביה פלאת (סילביה פלאת), 2002. ידיעות אחרונות.
  • צל וחיזיון בירושלים (דויד מנדלסון), 2002. ידיעות אחרונות.
  • שקספיר – על אהבה (שקספיר), 2006. כנרת.
  • בארץ מאמע לשון (דויד רוסקיס), 2010. הקיבוץ המאוחד.
  • כרוך סביב צווארך (צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה), 2011. מחברות לספרות.
  • רישום של העבר (וירג'יניה וולף), 2011. מודן.
  • סוס מלחמה (מייקל מורפורגו), 2011. ידיעות אחרונות.
  • מכה על חטא (פטריק פלאנרי), 2017. אחוזת בית.


תרגומיה לשירים מאת ויליאם שקספיר, סילביה פלאת, ויליאם בלייק, אלן גינסברג ואלפרד טניסון ראו אור מאז שנת 1997 בכתב-העת "הו!" ובמוסף "תרבות וספרות" של עיתון "הארץ".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלשון הגדולה של אמא מאת דלילה מסל גורדון, 2015. אבן חושן.
  • ספר שמואלה מאת דלילה מסל גורדון, 2017. אבן חושן.
  • תעבירי את הסכין מאת חלי טל שלם, 2018. פרדס.
  • מחזור ראשון מאת לאה שפיגלר, 2018. פרדס.
  • מה המים יודעים על צמא מאת עופרה עופר אורן, 2018. עיתון 77.
  • החיים העצובים של עמיקם ומתתיהו מאת דלילה מסל גורדון, 2018. אבן חושן.
  • זר התפרקות אדום מאת ירון גילת, 2018. פרדס.
  • עינה של האורקל מאת אורית פוטשניק, 2019. פרדס
  • הלטאות הסגולות בחוץ מאת גל נתן, 2020. פרדס.
  • שירי לי שיר מאת כריסטינה רוזטי בתרגום עופרה עופר אורן, 2020. עיתון 77.
  • מחק פרח לב הזהב מאת ענת רוסמן, 2021. פרדס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.