ויליאם בלייק
ויליאם בלייק (באנגלית: William Blake; 28 בנובמבר 1757 - 12 באוגוסט 1827). משורר, מיסטיקן, צייר ואמן תחריטים בריטי.
תוכן עניינים |
תחילת חייו [עריכה]
ויליאם בלייק נולד בלונדון למשפחה ממעמד הביניים. היה השלישי בין שבעה ילדים, שניים מתוכם נפטרו בינקות. הוריו השתייכו לפלג חריג של נוצרים פרוטסטנטים, ייתכן שלכנסייה המורבית (או האחים הבוהמים) שתחילתה בתורתו של יאן הוס. אביו עסק ביצור גרביים. בלייק לא נשלח לבית ספר אלא חונך על ידי אמו בבית. הכיר היטב את התנ"ך ואת הברית החדשה מילדותו וכתבי הקודש נתנו לו השראה ביצירתו האמנותית ובכתיבתו. כישרונו האמנותי בלט כבר בנעוריו. בגיל 10 החל בחריטת תמונות של עתיקות יווניות, שיטה שהייתה מועדפת בזמנו על ציור. ארבע שנים לאחר מכן הפך לחניך של החרט הנרי באסייר. בגיל 21 סיים בלייק את החניכה שלו והוסמך לחרט מקצועי.
ב-1771 התחיל ללמוד באקדמיה המלכותית שבלונדון, אחד ממוסדות האמנות המכובדים בעיר, שם הוא מרד ב"סגנון הלא גמור" של ציירים בני דורו, כגון רובנס. הוא העדיף את הדייקנות הקלאסית כגון זו של מיכלאנג'לו ורפאל.
ב-1782 התחתן בלייק עם קתרין באוצ'ר. קתרין הייתה ילדה ענייה שלא ידעה קרוא וכתוב (היא חתמה על הסכם הנישואין בסימון X). בלייק לימד אותה קרוא וכתוב ואף חנך אותה בחריטה.
בלייק עסק גם בשירה ואוסף השירים הראשונים שלו, Poetical Sketches, יצא לאור ב-1783, בהוצאה עצמית. בלייק ככל הנראה האמין שבעזרת הוצאה לאור עצמית יוכל לחמוק מהרודנות והצנזורה הכנסייתית. ב-1788, בגיל 31, התחיל בלייק להשתמש בטכניקת "חריטת לוחות", השיטה בה הוציא לאור את רוב ספריו. השיטה אפשרה לבלייק להדפיס בעצמו את ספריו ולכלול בתוכם איורים וכתב. בין ספרים אלו נמנים: The Book Of Thel, The Marriage Of Heaven And Hell, Songs of Innocence And Experience ו- Jerusalem. ספריו התבלטו כיצירות אמנות ייחודיות והיוו פריצת דרך רדיקלית בזמנן, לאו דווקא בסגנון ההדפסה הייחודי, אלא בזכות השיח הפואטי והפילוסופי המאפיין אותם.
בלייק כתב את השיר הקצר ירושלים, שיצא לאור לראשונה בשנת 1808, ולאחר שהולחן על ידי המלחין האנגלי הוברט פרי בשנת 1916 הפך להמנון אנגלי פופולרי, וגם במדינות דוברות אנגלית נוספות.
משנתו הדתית והפוליטית [עריכה]
בלייק התאפיין בנקודת מבט ייחודית על הדת הנוצרית. ב-1789 הצטרף יחד עם אשתו לכנסייה החדשה של המדען השבדי עמנואל שווידנבורג. בלייק האמין שהאמת נרכשת על ידי התגלות עצמית בחזיונות, ולא על ידי לימוד. "חזיונות" אלה, אשר היו על גבול ההזיה, היו להתנסויות שהדריכו אותו בחייו. חזיונות אלה החדירו בו אמונה איתנה בדרכו האמנותית, אבל גם הובילו אחרים לכנותו מוזר ואף משוגע.
בספרו The Marriage Of Heaven And Hell התחיל בלייק לפתח מיתולוגיה משלו, שהכילה שלל רב של דמויות כדוגמת אורק, משיח ו-Urizen, האל הרשע. בלייק אהב את שיריו של ג'ון מילטון וניסה כמוהו ליצור הגדרות משלו לגן-עדן ולגיהנום. התשוקה ליצור מחדש את הקוסמוס היא לב עבודתו. המיתולוגיה שלו תיארה לעתים קרובות את המאבק בין הארה ואהבה חופשית מצד אחד, לבין חינוך נוקשה וערכים מצד שני. בלייק ראה את עצמו כנביא של עידן חדש, וההזדהות שלו עם אהבה חופשית ודמוקרטיה הפכה אותו לגיבור של אומנים מודרניים רבים. ביצירתו The Last Judgement מסכם בלייק במילים ואיורים את המיתולוגיה שכתב.
בתרבות הפופולרית [עריכה]
- ג'ים מוריסון, מנהיג להקת הדלתות, קרא ללהקתו בהשראת הביטוי "דלתות התודעה" ("Doors of Perception") המופיע באחד משיריו של בלייק.
- בוער באור - ספר בדיוני שבו בלייק הוא אחד מהדמויות, מאת טרייסי שבלייה, בהוצאת כנרת, 2009.
- דרקון אדום - ספר מתח בלשי מאת תומאס האריס, בו אחת הדמויות הראשיות (רוצח סדרתי) מבססת את רציחותיה על יצירתו של בלייק "הדרקון האדום הגדול והאישה העטויה שמש".
- בסרט בלייד ראנר (באנגלית: "Blade Runner") שביים רידלי סקוט ויצא ב-1982, מופיעים ציטוטים משיריו של בלייק.
יצירותיו העיקריות [עריכה]
ספריו [עריכה]
- 1788: All Religions are One, There is No Natural Religion
- 1789: Songs of Innocence, The Book of Thel
- 1790-1793: The Marriage of Heaven and Hell
- 1793: Visions of the Daughters of Albion, America: a Prophecy
- 1794: Europe: a Prophecy, The First Book of Urizen, Songs of Experience
- 1795: The Book of Los
- c.1804-c.1811: Milton: a Poem
- 1804-1820: Jerusalem: The Emanation of The Giant Albion
איוריו ביצירות של אומנים שונים [עריכה]
- 1797: אדוארד יאנג, Night Thoughts
- 1805-1808: רוברט בלייר, The Grave
- 1808: ג'ון מילטון, גן העדן האבוד
- 1819-1820: ג'ון ואלרי, Visionary Heads
- 1821: ר. ג' תורסון, Virgil
- 1823-1826: The Book of Job
- 1825-1827: דנטה, הקומדיה האלוהית
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ויליאם בליק והאלהת האדם, מאת אהרון הראל פיש.
- ויליאם בלייק, נמר, שיר, באתר הארץ, 18/09/09 בתרגום ערן צלגוב.
- הטיגריס: ויליאם בלייק בתרגום רונן סוניס, כתב עת החוטם, גיליון 1, 2008.
- "נישואי העדן והשאול" של בלייק בתרגום גיורא לשם באתר "יקוד" - כתב-עת לספרות עברית
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- יחזקאל נפשי ודן תורן ברדיו תל אביב על ויליאם בלייק והיינריך היינה, 2008.
- אתר "האנציקלופדיה לאומנות" - עמודו של ויליאם בלייק.
- רשימת תרגומים לשירים של ויליאם בלייק באינדקס לתרגומי שירה poetrans
- גליה בנזימן, יחזקאל שעל התמזה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2012
