יעל רוזנבלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעל רוזנבלום
לידה 1979 (בת 45 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.rosenblumviolins.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעל רוזנבלום (נולדה ב-1979) היא בונת כינורות ישראלית.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעל רוזנבלום נולדה בירושלים. בגיל 6 החלה לנגן בכינור, ובהמשך למדה בתיכון הישראלי למדעים ולאמנויות, והמשיכה בלימודי נגינה אצל הוויולן עמוס בועזסון. בגיל 20 נסעה ללמוד בניית כינורות בבית הספר המיוחד בקרמונה שבאיטליה, העיר שהתפרסמה בבוני הכינורות המפורסמים בעולם, בהם משפחת אמאטי, גוארנרי וסטרדיוואריוס. במקביל ללימודי המקצוע, עבדה כשוליה ולמדה את האומנות הלכה למעשה. עם תום תקופת ההשתלמות נשארה בקרמונה, שם היא ממשיכה לעבוד בחודשי הקיץ. את החורף היא עושה בישראל, בבית מלאכה קטן בתל אביב.

כלי הנגינה של רוזנבלום נבנים על פי הזמנה מיוחדת, לפי דגמים של כינורות עתיקים. בין מזמיני הכלים הנגן הראשי של תזמורת האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא, הנגן הראשי של תזמורת לה סקאלה במילאנו ונגני תזמורת טורינו, כמו גם איליה קונובלוב, הנגן הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, מנחם ברוייאר, שהיה נגנה הראשי בעבר, והדס פבריקנט, הכנרת הראשונה של אנסמבל סולני תל אביב.

בהיותה כנרת בעצמה, יכולה יעל רוזנבלום לנסות ולהעריך את הכינורות שהיא בונה בעצמה, ללא תיווך של כנרים אחרים. בניית כינורות הוא מקצוע גברי במובהק, ובישראל, נכון ל-2021, יש רק עוד אישה אחת העוסקת בתחום זה, אסיה רודשטיין. רוזנבלום גורסת, שבהתחשב ברגישות הדרושה לדקויות, הקובעות את איכותו הסופית של הכלי, דווקא נשים עשויות להצליח יותר במקצוע זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעל רוזנבלום בוויקישיתוף