משה יהלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה יהלום
לידה 7 בדצמבר 1945
גאלאץ, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוקטובר 2013 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה משה פרל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט מושון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות נוער עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-אפריל 1973[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה יהלום (7 בדצמבר 1945[2]29 באוקטובר 2013[3]) היה סופר ועיתונאי ישראלי. היה עורך משנה של "מעריב לנוער", עורך "יומן קריאה" ו"ראשית קריאה", עורך המוספים של היומון הכלכלי "טלגרף" וסגן עורך העיתון הכלכלי "שער". הוא חיבר למעלה מ-100 ספרים לנוער, לילדים ולמבוגרים, ביניהם ספרי הומור וסאטירה, מדע פופולרי וחידושי מקרא.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהלום נולד בגאלאץ שברומניה.[4] יהלום היה בוגר אוניברסיטת תל אביב בארכאולוגיה ופרהיסטוריה ולימודי מקרא לתואר שני. היה חבר אגודת הסופרים העבריים ואגודת העיתונאים. הקים את הוצאה לאור "דור", בה פרסם את מרבית ספריו.[3]

את עבודתו העיתונאית החל כעורך עיתון הסטודנטים "יתוש" באוניברסיטת תל אביב בשנת 1973,[5] תפקיד אותו סיים ב-1975 כשהוחלף על ידי חנן עזרן.[6]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילדים

"הכי ספור בלשי", "אודליה מרלו" (בת המכשפות מחטיבת הביניים),"היומן הסודי של אלינוער" (2 ספרים), "הילדה מסימטת החלומות", "פעמיים נויה", "מייקי מלך הילדים", "מרד הבנות", סדרת "החבורה הסודית" (4 ספרים), "הסודות של ג'ולי", "מגשים המישאלות", "היומן של שרון ושרון", "ילדי אי הפירטים", "הילדה שרצתה להיות מכשפה", "מלכת הכיתה", "הילדה מסימטת החלומות", "קומיקספר - הבית המסתורי ברחוב הרקפות 11" ו"תעלולי יוני פספוס" (2 ספרים). את האיורים לספריו לילדים יהלום מצייר בעצמו.

לנוער

חיבר מאות סיפורים קצרים לנוער, בעלי סוף מפתיע, מקצתם פורסמו מדי שבוע ב"מעריב לנוער" וקובצו ב-33 ספרים, בהם: "חטאי נעורים", "סיפורי בנות", "מבחן חברות", "הכי יפה בכיתה", "מסיבת בנות", "על בנות ועל בנים", "אהבה שינאה קינאה ידידות", "סודות של בנות" ועוד. סיפוריו לנוער נבחרו במשך 14 שנים ברציפות הפופולריים ביותר בין קוראי "מעריב לנוער".

חיבר 5 רומנים לבני הנעורים: "האהבה הראשונה היא הכי חשובה", "אל תדבר איתי על אהבה", "משחקים קטנים של אהבה גדולה", "יש לך שיעורי בית באהבה ומחר המבחן" ו"זכית בכרטיס הגרלה לבית הספר לדוגמניות".

חיבר ספרי הדרכה לנוער ולילדים: "מדריך כיס לסופר המתחיל", "המדריך השלם לציור קומיקס" ו"אדם נשך כלב" (המקצוע עיתונאות).

צייר קריקטורות תחת שם העט מושון.

לילדים קטנים

"בית האל"ף בי"ת", "ספר הקומיקס והצחוק לילדים", "תזמורת החיות", "המלך מבולבלי" ועוד.

הומור וסאטירה

"עקיצות", "מיצחקים", "ספר הסאטירות הגדול", "ספר הצחוק וההומור", "אנציקלופדיית כיס להומור", "ספר הזהב של כל הבדיחות" ועוד.

מילוני סלנג

"סלנג והומור" (המילון החדש לישראלית מדוברת) ו"מילון ללא מלים" (ספר המילים הממזריות של מילים שאינן מילים אמיתיות כמו אפצ'י, אויש, חרררר, האו, מיאו וכל השאר).

תולדות ישראל בימי המקרא

"התנ"ך החילוני" סדרת ספרים הכוללת חידושי מחקר על תולדות ישראל, מהם של המחבר, חלקם מתפרסמים בראשונה לקהל הרחב. יצאו בסדרה 9 ספרים: "אלוהים", "התנ"ך החילוני", "מסתורי התנ"ך", "התנ"ך - סודות בין השורות", "המיתוסים הכנעניים של התנ"ך", "התנ"ך בהיסטוריה", "דויד המלך", "תעלומת משה רבנו" ו"כאשר האדם ברא את אלוהים" (קיצור תולדות האמונה).

"עיתון התנ"ך" (ספר אלבומי המציג את התנ"ך כעיתון יומי, דף אחרי דף, לפי תקופות, מבריאת העולם ועד שיבת ציון).

עורך ראשי של "מי ומי בתנ"ך".

מדע פופולרי

"אלוהים איינשטיין (וכל השאר)", "על טבעי" (עולם המסתורין באור המדע), "מסע בעקבות העב"מים" (על פי בחינות מדעיות) ועוד.

עורך-ראשי של "האנציקלופדיה הקטנה החדשה", "תשובה לכל שאלה" - המתעדכנת מדי כשנתיים (בסדרה 2 כרכים).

רומנים למבוגרים

"תעזבי אותך מרומנטיקה", "היום בו נפלו השמיים" ו"מלכים ג': רומן".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "עורך זמני ל'יתוש'", מעריב, 9 באפריל 1973, בארכיון העיתונות הישראלית
  2. ^ התכתבות עם בתו, רויטל
  3. ^ 1 2 פוסט של בתו, רויטל יהלום, בקבוצה "המרכז ע"ש מרים רות לתרבות וספרות ילדים", באתר פייסבוק, 29 באוקטובר 2020
  4. ^ התכתבות עם בתו, רויטל
  5. ^ "משה יהלום עורך 'יתוש'", מעריב, 11 ביוני 1973, בארכיון העיתונות הישראלית
  6. ^ "חנן עזרן, העורך החדש של 'יתוש'", מעריב, 3 בפברואר 1975