פרס יולודן
| תיאור | פרס למחקר מדעי מצטיין בתחום היישום הרפואי |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| הגוף המעניק |
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל |
| תקופת הפרס |
1984–הווה (כ־40 שנה) |
| נקרא על שם | יוליוס טיגנר, לודוויג קליינר ודניאל פולקנר |
  | |
פרס יולודן הוא פרס ישראלי המוענק עבור עבודת מחקר מצטיינת המתמקדת ביישום לרפואה של מדעים מדויקים או טכנולוגיה מתקדמת. בשיקולים בבחירת המועמדים לפרס ניתנת עדיפות למחקרים המובילים, בבוא העת, לפיתוח מוצרים או מתקנים הניתנים ליישום מעשי. "מטרת הפרס היא לקדם הישגים מחקריים המבטיחים יישום מדעי טכנולוגי ומכוונים להגביר את רווחתו של האדם ולהאריך חיי אנוש".
הפרס, הנקרא "פרס מחקר מקרן ע"ש יולודן – Fund Juludan Research Prize", נוסד ב-1984 בתרומתם של מר יוליוס טיגנר, מר לודוויג קליינר ומר דניאל פולקנר, מלונדון. גובה הפרס נקבע מדי שנה על ידי התורמים. הפרס כולל מענק מחקר בסכום של כ-2,500$ ופרס בסכום של כ-2,500$ המועברים על ידי התורם. ועדת הפרס היא ועדת פרסי מחקר של הטכניון, והפרס אף מוענק בטכניון.[1]
דרישות הפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשאים להיות מועמדים חברי סגל אקדמי במשרה מלאה באוניברסיטאות בישראל בדרגות מרצה, מרצה בכיר ופרופסור חבר.
- לא ניתן לקבל את הפרס יותר מפעם אחת.
- המועמדות מוגשת על ידי סגן הנשיא למחקר של האוניברסיטה. ניתן להגיש מועמד אחד בלבד מכל יחידה אקדמית.
הזוכים בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם החוקר | מוסד אקדמי | תחום מחקר |
|---|---|---|---|
| 1985 | רפי ביאר | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | רפואה |
| 1993 | בת שבע כרם | האוניברסיטה העברית בירושלים | גנטיקה |
| 2001 | אבידן נוימן | אוניברסיטת בר-אילן | ביואינפורמטיקה |
| 2005 | חיים וולפסון | אוניברסיטת תל אביב | מדעי המחשב |
| 2007 | ניר פרידמן | האוניברסיטה העברית בירושלים | מדעי המחשב |
| מיטל זילברמן | אוניברסיטת תל אביב | הנדסה ביו-רפואית | |
| 2008 | נעם זיו | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | רפואה |
| 2009 | רן גינוסר | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | הנדסת חשמל |
| זאב זלבסקי | אוניברסיטת בר-אילן | אופטיקה | |
| 2011 | דביר ילין | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | הנדסה ביו-רפואית |
| 2012 | אמיר קרניאל | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | הנדסה ביו-רפואית |
| שולמית לבנברג | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | הנדסה ביו-רפואית | |
| 2013 | שי שהם | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | הנדסה ביו-רפואית |
| אירית שגיא | מכון ויצמן למדע | אימונולוגיה | |
| 2014 | מרסל מחלוף | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | ביוטכנולוגיה |
| ערן הלפרין | אוניברסיטת תל אביב | מדעי המחשב | |
| 2015 | אלון וולף | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | הנדסה מכנית |
| אברהם צנגן | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | מדעי המוח | |
| 2016 | תמיר טולר | אוניברסיטת תל אביב | הנדסה ביו-רפואית |
| 2017 | רועי בק-ברקאי | אוניברסיטת תל אביב | פיזיקה |
| שלי צליל | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | הנדסה מכנית | |
| 2019 | טל דביר | אוניברסיטת תל אביב | רפואה רגנרטיבית |
| 2020 | ירון פוקס | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | רפואה רגנרטיבית |
| 2022 | יוסי מנדל | אוניברסיטת בר-אילן | נוירו-הנדסה |
| אסיה רולס | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | נוירואימונולוגיה |
זוכים נוספים: פרופ’ גבריאל לאופר, פרופ’ שלמה בן-חיים, פרופ’ משה שהם, פרופ’ אנדרו לוי, פרופ’ נתן קרין, פרופ’ דורון מלמד.