עמנואל רינגלבלום

עמנואל רינגלבלום בצעירותו

עמנואל רינגלבלום (21 בנובמבר 1900 בוצ'אץ', אוסטרו הונגריה – 7 במרץ 1944 ורשה, פולין) היה היסטוריון, פוליטיקאי, ועובד סוציאלי יהודי-פולני, אשר נודע בשל ספריו "רשימות מגטו ורשה", "רשימות על פליטי זבאשין", ובעיקר בשל ארכיון רינגלבלום המחתרתי מגטו ורשה.

תולדות חייו

רינגלבלום נולד בבוצ'אץ' שבמזרח גליציה למשפחת סוחרים אמידים, בהיותו בן 12 התייתם רינגלבלום מאמו ובשנות המצוקה של מלחמת-העולם הראשונה עקר עם משפחתו לעיר נובי סונץ' (Nowy Sącz). ב-1927 קיבל רינגלבלום, היסטוריון צעיר ומצטיין בתחום חקר תולדות יהדות פולין, את תואר הדוקטור. עסק בהוראה והשתתף בעבודות מחקר במסגרת "ייוו"א" ונודע גם כהיסטוריון המתמחה בהיסטוריה של יהודי פולין בימי הביניים והמאה ה-18. רינגלבלום לא הסתפק בפעילות אקדמית אלא היה פעיל במספר ארגונים פוליטיים וחברתיים כגון פועלי ציון שמאל והג'וינט. בין פעולותיו העיקריות היה סיוע ליהודים שגורשו מגרמניה ב-1938 ו-1939.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה רינגלבלום אחד העומדים בראש הפעולה הסוציאלית הענפה של הג'וינט בפולין, אך לאחר הקמת הגטאות גורשו רינגלבלום ובני משפחתו לגטו ורשה. גם בגטו עסק רינגלבלום בסיוע לנזקקים הרבים והיה בין הפעילים ביותר בתנועת "עזרה חברתית יהודית", ארגון שהוקם כדי לעזור לסובלים מרעב בגטו. לפני פרוץ מרד גטו ורשה הוברחו רינגלבלום ומשפחתו מהגטו והוסתרו בצד ה"ארי" של העיר. ברם, ב-7 במרץ 1944 גילו הגרמנים את מקום המסתור ורינגלבלום, אשתו ובנו הוצאו להורג יחד עם חסידי אומות העולם הפולנים שהסתירו אותם.

ארכיון עונג שבת

למרות תנאי הדחק והמחסור יזם רינגלבלום את הקמתו של ארכיון סודי בגטו ורשה שמטרתו תיעוד שואת יהודי פולין, הארכיון כונה בשם עונג שבת. רינגלבלום ארגן סביבו צוות עובדים מסורים- היסטוריונים, מדענים ופשוטי העם שנכלאו אתו בגטו, אלו שאספו חומר תיעודי והסתירוהו במחבוא שהתגלה רק לאחר המלחמה. אוסף זה כולל גם את יומנו מגטו ורשה שהופיע לאחר המלחמה שתורגם לשפות רבות ומהווה מסמך עתיר ידע על קורות העמידה היהודית בגטו ורשה וגטאות אחרים.

הארכיון כלל יומנים ומסמכים אחרים, כולל עבודות מחקר ואפילו מודעות רחוב וצווי השלטונות ששיקפו את אשר אירע ביומיום בגטו. בין הניירות שנשמרו יש גם תיאורים מפורטים על השמדת גטאות נוספים בפולין ועל הנעשה במחנות השמדה טרבלינקה וחלמנו. עוד מסמך מעניין במיוחד הוא מחקר מדעי על השפעת הרעב בגטו.

באביב 1943, ערב השמדת הגטו, הוטמן הארכיון בשלושה כדי חלב ומיכלי מתכת אחרים ונקבר במרתפי בניינים מקומיים. עם תום המלחמה, בספטמבר 1946 נמצאו 10 קופסאות מתכת בחורבות העיר ורשה. בדצמבר 1950 נמצאו שני כדי חלב במרתף בניין ברחוב נובוליפקי 68. בין המסמכים שנמצאו היו העתקים של מספר עיתונים מחתרתיים, תיאור הטרנספורטים מהגטו, והודעות מאת היודנראט, וכן תיאורי חיי היומיום בגטו, הזמנות לקונצרטים, תלושים לחלב ועטיפות שוקולד. למרות חיפושים נרחבים, כד החלב השלישי טרם נמצא. בשנת 2001 נערכו חפירות מתחת לשגרירות הסינית בורשה לאיתור הכד השלישי. במהלך החפירות נמצאו מנהרות מימי הגטו אולם הכד השלישי לא נמצא.

הנצחה

בנתיב הזיכרון שבוורשה ישנה אנדרטת זיכרון לזכרו (ברחוב זמנהוף לא הרחק מאנדרטת גיבורי הגטו). בתל אביב, בבאר שבע ובכפר סבא נקראו רחובות על שמו.

ספר העדות של רינגלבלום

• כתבים מימי המלחמה , עמנואל רינגלבלום, מבואות, עריכה, הערות - ישראל גוטמן, יוסף קרמיש, ישראל שחם, ירושלים, יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, תשנ"ג-תשנ"ד, 1993–1994.

לקריאה נוספת

• עמנואל רינגלבלום: האדם וההיסטוריון, עורך: ישראל גוטמן. ירושלים: המכון הבינלאומי לחקר השואה, יד ושם, 2006. ISBN 965-308-264-7
• אביהו רונן, להבריש את ההיסטוריה כנגד כיוון הפרווה: עמנואל רינגלבלום ומאבקו בהשמדת הזיכרון, זמנים 81 (2002-2003), עמ' 62–75

קישורים חיצוניים

• עמנואל רינגלבלום, בפורטל "השטעטל הוירטואלי" לתולדות יהדות פולין
• על ארכיון עונג שבת באתר יד ושם
• ד"ר נתן עק ומלך ראוויטש עמנואל רינגלבלום בגיטו ורשה באתר יוצאי בוצ'אץ'